כשאנחנו חלק מחבורה גדולה קל לנו להוציא רעיונות לפועל, אך אנו נוטים להפוך לקונפורמיסטים יותר. מנגד, כשהחברויות שלנו אקלקטיות ומגוונות, היצירתיות שלנו גוברת, אך אנו חסרים רשת ביטחון ברורה. כיצד דוקטורט באלימות במשפחה הוביל חוקר התנהגות ארגונית לזהות את ארבע המלכודות החברתיות השכיחות ביותר?

בעונה החמישית של חברים, צ'נדלר ומוניקה עסוקים בלהסתיר משאר החבורה את הקשר הרומנטי שהתפתח ביניהם. אולם ההסתרה נסדקת, והמידע מתפשט בחבורה כהרף עין. בדרכם המצחיקה, כמו שרק החברים יודעים לעשות, הם קצת מתעללים אך בעיקר תומכים זה בזה. על אף שצ'נדלר ביקש לשמור על פרטיותם, לבסוף הוא מעריך את הקבלה ואת ההתמודדות של הקבוצה.

בעולם אחר, תת-ימי ומצויר, שוחה לה דורי – אולי הדגה הידידותית ביותר שנצפתה על המסך. היא נרתמת לחיפוש אחר נמו, דג שושנון כתום שנלקח מהאוקיינוס לטובת אקווריום נוי במרפאת שיניים. במהלך מסע החיפושים היא מתחברת למגוון טיפוסים: להקת דגי ירח שמתקשרים בפנטומימה קבוצתית, שלושה כרישים מאיימים שנגמלים מבשר דגים, שני צבי ים שלווי מזג ואיטיים, ועוד רבים אחרים. התמימות והפתיחות של דורי מאפשרות לה חיבורים מהירים והיא מרוויחה מכל קשר איכויות אחרות לגמרי. אולם כולם נותרים מאחור כשהיא ממשיכה בדרכה.

כשחוקר ההתנהגות הארגונית אריק קווינטן החל לבחון את אופי הקשרים בין המחלקות השונות בשלל ארגונים, הוא לא העלה על דעתו שהפרויקט יימשך שש שנים, יכלול ניתוח אופי של אלפי אנשים ויוביל למסקנות שישרתו כל אחד ואחת מאיתנו בחיינו הפרטיים. בהרצאה על בימת TED הוא מסביר כיצד יצא לחקור שחיקת עובדים ומדוע העביר את המיקוד מאישיותם של העובדים למפת הקשרים שלהם. המחקר שלו מעלה שאלות בנוגע לסגנון הקשרים החברתיים שלנו – ובגרסה הקלילה: האם אנחנו יותר דורי או צ'נדלר?

מה למד קווינטן מקורבנות של אלימות במשפחה?  

בשנת 2019, מספר קווינטן, ארגון הבריאות העולמי הכיר בשחיקה כתסמונת תעסוקתית: "היא מאופיינת בתשישות, בציניות, ובדרך כלל נגרמת על ידי לחץ מוגזם בעבודה". בסקר שנערך אז על ידי חברת מקינזי נמצא כי 49% מהעובדים חווים שחיקה ברמה כלשהי. החוקרים העריכו כי סביבת עבודה רעילה היא הסיבה המרכזית לעלייה בתופעה. אך מהי סביבת עבודה טיפוסית ומה הופך אותה לרעילה? קווינטן, בליווי צוות חוקרים, יצא לברר. הם עבדו עם שבעה ארגונים בגדלים שונים ומתעשיות שונות,  וניתחו ממצאים של מעל לחמשת אלפים עובדים.

תוך כדי עבודת מחקר נזכר קווינטן בתקופת הדוקטורט שלו ושל אשתו. הוא חקר אז היבט כלשהו בניהול והיא חקרה קורבנות של אלימות במשפחה. פתאום הכה בו בשנית הלם ההבנה שחלק גדול מהנפגעים נשארים בתוך מערכות יחסים פוגעניות במשך שנים ואף עשרות שנים. "אחת הסיבות העיקריות הייתה שלמשפחה ולחברים של הקורבנות […] היו דעות חזקות, ובפרט, דעות חזקות בנוגע למשמעות של להיות במערכת יחסים, או למשמעות של להיות נשוי". והגישה השמרנית הזו שעטפה אותם מכל כיוון היא שעיכבה אותם מלהשתחרר ולברוח.

"בתוך קבוצה קרובה, עם הזמן, מתהווה מעין חוזה לא כתוב לגבי מה מתאים לעשות ולחשוב ומה לא. כשהנורמות מתחזקות הן עלולות להפוך מחייבות עד כדי כך שאם יש קונפליקט בין האינטרס האישי של הפרט לבין זה של הקבוצה – הפרט פשוט מרכין את ראשו".

הזיכרון הזה עורר בו מחשבה חדשה: אם משפחה שלמה שמעלה על נס את מוסד הנישואין משפיעה על יכולתו של הפרט להניע שינוי בחייו, רק מעצם הלכידות שלה, כיצד קבוצות הומוגניות במשרד משפיעות על התנהלותו של עובד? ומה קורה במצב ההפוך?

במקום לבחון את סביבת העבודה על בסיס טיב היחסים הבינאישיים – כמו, למשל, ההשפעה של מנהל ישיר שאינו מרוצה לעולם או של קולגות צרי עין על מידת השחיקה – קווינטן וצוותו החלו לבחון את סגנון המבנה החברתי: את מידת הקישוריות של הפרט בתוך הארגון הגדול. הם עברו לאיסוף נתונים המעידים על אינטראקציות, כמו תנועות דואר אלקטרוני, ובנו מודל המייצג את קשריו של כל עובד עם יתר הקולגות במחלקה שלו ועם עמיתים ממחלקות שונות.

רשת מגובשת מול רשת פתוחה

"תכירו את קלי", הוא מדגים. "קלי נמצאת במה שאנו מכנים מבנה רשת מגובש: לקלי יש קשרים חזקים עם עמיתיה, כל עמיתיה מכירים זה את זה, סומכים זה על זה, ומדברים זה עם זה לעיתים קרובות". מבלי להכיר את קלי, לדבריו, אנחנו כבר יכולים לדעת שהיא יכולה לסמוך על עמיתיה לעבודה אם משהו משתבש, שמידע עובר בצורה מהירה בין כולם והתקשורת שלהם יעילה. קלי מסוגלת לתאם, לפתור בעיות וליישם רעיונות חדשים שעולים לראשה בזריזות ובקלות.

"אלכס נמצאת בסוג שונה של מבנה רשת. אלכס נמצאת במבנה רשת פתוחה: עמיתיה לא מכירים זה את זה". ואפילו לא בהכרח מודעים זה לקיומו של זה. "הם באים מקבוצות חברתיות שונות, ממלאים פונקציות אחרות במחלקות נפרדות בארגונים, והם עשויים אף לעבוד במדינות שונות". אלכס חשופה לסוגים שונים של מידע ולנקודות מבט מגוונות, ולכן היא עשויה להיות יצירתית יותר ומסוגלת לפתור בעיות במספר דרכים. היא שולטת במידע רחב, מה שמקנה לה כוח וראייה מערכתית.

המודלים של קלי ואלכס הם שני המודלים העיקריים במחקר של קווינטן. צ'נדלר ודורי הם דוגמאות קלאסיות שלהם, בהתאמה. לכל מודל שלל יתרונות וחסרונות המשפיעים על אופן החשיבה. ברמה הארגונית, היכרות עם השפעה זו יכולה לנבא את שחיקת העובדים ואף את רמת הביצועים, היצירתיות, סיכויי הקידום ושיעורי העזיבה שלהם. בפן החברתי שמחוץ למשרד, הם מלמדים על הכוחות ועל המורכבויות של סגנון הקשרים שלנו.

ארבע המלכודות החברתיות

לצד היתרונות שעולים מתיאור מצבן של קלי ואלכס, לכל מודל יש שתי "מלכודות" קלאסיות – אלו הן  נקודות התורפה שלו. המלכודת הראשונה של מבנה הרשת המגובש – קלי וצ'נדלר – היא נורמות חברתיות. בתוך קבוצה קרובה, עם הזמן, מתהווה מעין חוזה לא כתוב לגבי מה מתאים (ומה לא) לעשות ולחשוב. כשהנורמות מתחזקות הן עלולות להפוך מחייבות עד כדי כך שאם יש קונפליקט בין האינטרס האישי של הפרט לבין זה של הקבוצה – הפרט פשוט מרכין את ראשו. נוכח המלכודת הזו קורבנות אלימות במשפחה עלולים להישאר בזוגיות מסוכנת. באזורים יומיומיים יותר, זו המלכודת שתגרום לנו להוציא על חופשות יותר כסף משיש לנו או לסנן בני זוג שמוצאים חן בעינינו אך לא מתאימים לחבורה.

המלכודת השנייה נקראת "הידבקות רגשית". כפי שאווירה טובה מדבקת, כך גם תלונות ומחשבות שליליות; וככל שהחלפת המידע אינטנסיבית יותר והמפגש תדיר – המבנה המגובש פועל כמו תא תהודה ומגביר מתח, תשישות ושחיקה. במשרד, המרמור יתמקד בנהלים ששונו, ובחבורה השכונתית אנחנו עלולים למצוא את עצמנו שוקעים בדכדוך של אחרים לגבי המצב במדינה.

"כפי שאווירה טובה מדבקת, כך גם תלונות ומחשבות שליליות, וככל שהחלפת המידע אינטנסיבית יותר והמפגש תדיר – המבנה המגובש פועל כמו תא תהודה ומגביר מתח, תשישות ושחיקה".

במבנה הרשת הפתוח – אלכס ודורי – המלכודת הראשונה נובעת מחוסר שליטה ומתלות הדדית מכבידה. כדוגמה מתאר קווינטן את עבודתן של אחיות במחלקות מסוימות בבית חולים. "זיהינו שאחיות הנאלצות להסתמך על אנשים שונים מאוד כדי לספק את הטיפול שלהן חוות רמות גבוהות יותר של שחיקה. כאשר הן צריכות לתאם בין הרופאים, הרדיולוגים, המומחים המשפטיים ואנשי המנהלה […] בסופו של דבר אין להן שליטה על איכות עבודתן או על לוח הזמנים שלהן", מה שמוביל למתח רב ושחיקה. בחיי היומיום, הפקת מסיבת יום הולדת היא דוגמה קלאסית לכך: חבורה הומוגנית היא הרכב שמאוד נוח לחגוג בו, ואילו איסוף חברים מכל קצוות הארץ או העולם וחגיגת המאורע כשרובם זרים זה לזה וסגנון הבילוי שלהם שונה – זה כבר סיפור מורכב יותר.

למלכודת השנייה של הרשת הפתוחה קווינטן וחוקריו קוראים "דרישות מוגזמות". בזמן שהמלכודת הקודמת נבעה מכך שאלכס תלויה באנשים רבים ומגוונים, מלכודת זו נובעת מכך שאנשים רבים ומגוונים תלויים בה. לכל אדם יש ממשק אחר עם אלכס, והוא מביא נקודות מבט ודרישות שונות. אינטרסים מתנגשים באופן תדיר, ואיש מן מהדורשים אינו מודע לאחרים. "אנשים שמוצבים בתפקידים שבהם הם מקבלים דרישות מאנשים 'מנותקים' נוטים לחוות יותר שחיקה". הביטוי החברתי לכך הוא תקופות שבהן חברים רבים זקוקים לנו, כל אחד נמצא במקום פיזי ורגשי אחר ואנחנו נאלצים לדלג מעניין לעניין ולנסות לעזור: לזה שהתגרש ונותר לבד עם שלושה ילדים, לחברה שמדוכאת מכך שאינה מוצאת זוגיות, לזוג החברים הדתי שמתקשה לפרנס ולחברה המבוגרת שהכרנו בסדנת ציור וקיבלה אבחנה רפואית קשה לעיכול.

כפי שעולה מדבריו של קווינטן וגם מפיתוח הרעיון, לא בטוב וברע עסקינן. לכל מודל חברתי יש צדדים מוארים וצדדים אפלים. ייתכן שבעבודה אנחנו חלק ממודל אחד וברובד החברתי אנחנו חלק ממודל אחר. ניתן לבחון גם איזה מודל משפחתי מקיף אותנו. היכרות עם האיכויות של כל מודל מאפשרת להשתמש לטובה בחוזקות שהוא מקנה לנו, לבחון אם אנחנו מעוכבים על ידי המלכודות שלו, ולאזן במידת הצורך: לפתוח את הרשת המלוכדת ולתבל את החיים בחברים ממקומות אחרים או להפגיש בין כמה חברים מהרשת הפתוחה ולגבש אותה מעט.

תמונת כותרת: Andrej Lišakov on Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

חברות היא ערך נשגב – אבל מסתבר שלעיתים אנו רואים אותה באופן שונה מחברינו

מדוע לקשרים הקרובים שלנו פוטנציאל קנאה גדול וכיצד ניתן לנתב אותה להתפתחות אישית?

כיצד לווייתני האורקה בונים חברות מופת? 7 התנהגויות שמחזקות חוסן קבוצתי

עוד מרדיו מהות החיים:

אמיר פרי מארח חבר ילדות לשיחה על חברות