מי באמת היה ישו? סיפורו של היהודי המפורסם בעולם כפי שאולי לא שמעתם


סדרה על דמותו של ישו כמורה רוחני ברדיו מהות החיים


ירדן להבי | 29 יוני, 2015

עיסוק בדמותו של ישו מחייב הקדמה: השם עצמו עלול לעורר אצל הרבה יהודים אסוציאציות קשות. אחרי הכול, הנרטיב המקובל מדבר על מייסד הנצרות – מערכת דתית שהנחילה ליהודים סבל רב לאורך ההיסטוריה. סדר הגודל של השפעתו על מהלך ההיסטוריה מטשטש עובדה אחת שקל לשכוח – ישו נולד יהודי ומת יהודי.

שמואל שאול וליאת רגב ניגשים לסיפור חייו של ישו ברדיו מהות החיים – ומנסים לשים רגע בצד את ההנחות המוקדמות ולעמוד על קנקנו של ישו מנקודת מבט אובייקטיבית. סיפור חייו מגלה אדם שכפי הנראה לא ניסה לייסד דווקא דת חדשה, אלא להביא שינוי במסגרת האמונה היהודית. על ההשלכות ועל הדרך ניתן להתווכח וכדאי להפעיל ביקורתיות, אך דווקא בתור יהודים מסקרן וחשוב לשמוע זווית נוספת לסיפור.


בני תקופתו לא ראו בו כנוצרי

שאול ורגב מנסים להוריד את הנצרות המודרנית מהשולחן ולכוון את הזרקור אל דמותו של ישו בהקשר הפוליטי-היסטורי של זמנו. מדובר בימי סוף בית שני, עת השלטון בישראל היה רומאי. ישו, שנולד בבית לחם וחי בנצרת, היה אלמוני עד גיל 29. בסוף העשור השלישי לחייו גילה בן דודו, יוחנן המטביל, כי לישו יש תפיסה רוחנית מיוחדת מאוד – והשניים החלו לפעול להפצת דבריו. לישו הייתה ביקורת על המערכת הממסדית, שבעיניו הייתה מסואבת, ועיקר דברו היה להתחבר לאלוהות בקשר ישיר, ללא תיווך של הגורמים הממסדיים.

בינתיים, מהצד השני, קבוצות כוח מטבען תמיד יתנגדו לשינוי ויפעלו לחסימתו, משום שמדובר בערעור על סמכותן. צריך לזכור שזוהי התנהגות טבעית לבני האדם, כיוון שמטבעו שואף האדם ליציבות ולשליטה מרבית בגורלו. והדבר לא היה שונה במקרה של ישו: הממסד היהודי הרגיש שקם אדם המכנה עצמו "מלך היהודים" ומנסה לחתור תחתיו. ישו, מצדו, התכוון לחולל שינוי חיובי, אך מכורח הנסיבות נתקל בהתנגדות. מצד אחד, למסורות יש תפקיד מאוד חשוב בחיים רוחניים, ומצד שני – רוחניות היא מטבעה תהליך של צמיחה והתפתחות. הנסיבות ההיסטוריות הובילו לכך שטענותיו של ישו לא התקבלו בברכה, אולם הוא מעולם לא נחשב לנוצרי בקרב בני תקופתו, אלא למורה רוחני שפתח זרם חדש ביהדות.

ניסה להפיץ אהבה ללא תנאי

מאחורי כל האירועים ההיסטוריים, הנסיבות הפוליטיות והמצב השלטוני המורכב, עמד מסר רוחני – ואותו מנסים רגב ושאול לזקק. בסופו של דבר, ישו דגל באהבה ללא תנאי. אחד המשפטים המפורסמים שלו היה, בתרגום חופשי: "כשמישהו נותן לך סטירה, הגש לו את הלחי השנייה". הוא ניסה לחנך לחמלה גם כלפי האויב, וזו לא הייתה המצאה יש מאין. ישו גדל כיהודי, וחמלה היא אלמנט מרכזי בעולם הרוח היהודי. הוא פשוט הביא את הפרשנות שלו לרעיונות היהדות.

שמואל שאול לא בא ללמד נצרות. ההיפך, הוא מסתכל על ישו מעיניים של יהודי מאמין, מאיר את הנקודות היהודיות בחייו, חושף זווית די סמויה שלו ומנסה לאמץ אותו בחזרה אל חיק היהדות. הוא מציע לנו כיהודים לשים את האנטגוניזם בצד ולראות את האיש ואת המסר הרוחני שלו, בלי הפחד לערער את המסורת הקיימת ובלי החשש משינוי – רק לשמוע צד נוסף: "חלק מהתיקון של היהדות זה לקבל את ישו, וחלק מהתיקון של הנצרות זה לקבל אותנו".

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.