הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

5 דברים שכדאי לדעת על המוח, האינטליגנציה והזיכרון שלנו


17 ביולי, 2016

היכולת שלנו ללמוד דברים חדשים תלויה בגורמים רבים, ומדענים חוקרים כל הזמן כיצד פועל המוח. אינטליגנציה היא הבסיס להתפתחות האדם - ולכן תחומי מחקר שונים, מפסיכולוגיה ועד נוירולוגיה, משלבים כוחות כדי לנסות לפענח את סודותיה. הנה 5 תהליכים קוגניטיביים הקשורים לאינטליגנציה ששווה לשמור בזיכרון.

 1. סקרנות משפרת את הזיכרון ואת יכולות הלמידה

כאשר דבר מסוים מגרה את הסקרנות שלכם, המוח הופך למעין מערבולת השואבת את כל המידע שסביבה, בין אם הוא מעניין ובין אם לא. חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה ערכו ניסוי שבמסגרתו הציגו לנבדקים שאלות טריוויה ואז ביקשו מהם לדרג את רמת הסקרנות שלהם בנוגע לגילוי התשובה לכל אחת מהשאלות. לאחר הדירוג, התבקשו הנבדקים לענות על שאלות הטריוויה. אחרי כל תשובה שענו היה עיכוב של 14 שניות בטרם ניתנה להם התשובה הנכונה. בפרק הזמן הזה הוקרנו בפניהם תמונות של פרצופים ניטרליים שאינם קשורים לשאלון. לאחר החלק הראשון הפתיעו החוקרים את הנבדקים במבחן זיכרון לזיהוי הפרצופים. במהלך המחקר ביצעו המדענים סריקות מוחיות לנחקרים.

תוצאות הניסוי גילו כי הנבדקים שגילו סקרנות רבה יותר השיגו תוצאות גבוהות יותר, הן במבחני הטריוויה עצמם והן במבחן הפתע לזיהוי הפרצופים. התוצאות הללו חזרו על עצמן גם יום לאחר מכן, במבחני המשך לצורך בקרה. זאת אומרת שהרצון ללמוד משהו חדש לא עושה אבחנה בין סוגי האינפורמציה, אלא מגביר את הפעילות הקוגניטיבית באופן כללי. מדוע זה קורה? סריקות ה-fMRI גילו כי סקרנות מגרה את האזורים במוח הקשורים לגמול. זה מפתיע כיוון שסקרנות נובעת ממה שמכונה "מוטיבציה פנימית", כלומר ללמוד רק כדי ללמוד – בשונה ממוטיבציה חיצונית שבה קיים גמול חיצוני. המשמעות היא שבמוח שלנו ישנו מנגנון גמול פנימי שמעודד אותנו ללמוד דברים חדשים והוא יכול להשפיע גם על קליטת אינפורמציה שאינה קשורה לתחומי העניין שלנו.

הסקרנות היא מעגל חכמה שמזין את עצמו.

2. אינטליגנציה גבוהה קשורה לאושר ולסיפוק

מדי פעם נשמעת דעה שלפיה ככל שיודעים יותר, דואגים יותר. שני מחקרים חדשים שבוצעו באנגליה מפריכים את הדעה הזאת ומוכיחים כי רמת אינטליגנציה גבוהה יכולה להוביל לאושר וליציבות נפשית. המחקר הראשון בוצע בשנת 2013 באוניברסיטת קיימברידג', שם סקר שבחן את מידת האושר שאנשים דיווחו לגבי עצמם, הושווה לתוצאות שלהם במבחני אינטליגנציה. התוצאות הראו כי ככל שרמת ה-IQ הייתה גבוהה יותר, כן עלתה גם רמת האושר של הנבדקים. החוקרים הסבירו את הקשר בין אינטליגנציה לאושר על ידי תנאים כלכליים ובריאותיים טובים יותר, אשר מביאים לרווחה בחיים.

המחקר השני בוצע ב-2014 בבית הספר לכלכלה של לונדון, ובניגוד לקודמו הצליח לבודד את המשתנים המתווכים אינטליגנציה לאושר. מחקר זה היה מקיף יותר מקודמו וכלל כ-10,000 נבדקים, לאורך 18 שנה. בידי החוקרים היו תוצאות מבחני IQ  שעשו הנבדקים בילדותם, והם ליוו אותם לאורך השנים ב-4 שאלוני סיפוק מהחיים, בין הגילאים 33-51. התוצאות הראו כי רמת אינטליגנציה גבוהה ניבאה יציבות גדולה יותר באושר לטווח הרחוק, כלומר, פחות עליות ומורדות בסיפוק מהחיים לצד שמירה על רמה גבוהה ואחידה של אושר. בניגוד למחקר הראשון, כאן לא נמצאה תלות במשתנים כמו מצב כלכלי או רמת החינוך, אולם מצב הבריאות כן השפיע במידה מסוימת על הקשר.

3. אפשר לשלוט במידת הבריאות המוחית

נוירונים הם התאים שדרכם מתנהלת כל הפעילות המוחית. זאת אומרת שריבוי נוירונים מביא לשיפור בתפקוד הקוגניטיבי, הווה אומר אינטליגנציה גבוהה יותר. בעבר נהוג היה לחשוב שבגיל צעיר מופסק ייצור הנוירונים במוח וכאנשים מבוגרים אנו חווים תהליך הזדקנות ותמותה של התאים החשובים הללו. חוקרת מאוניברסיטת ראטגרס שבניו ג'רזי גילתה כי ההנחה הזו משוללת יסוד: לא רק שייצור הנוירונים נמשך גם בשלבים מאוחרים יותר בחיים, אלא אנו אף יכולים לשלוט בקצב הייצור ובמשך הזמן שהנוירונים יפעלו במוח. המפתח הוא בלמידה, וכפי שעולה מהמחקר - לא כל סוג, אלא למידה מאומצת.

ישנם שני קריטריונים חשובים באופן הלמידה הזה: הראשון הוא משך זמן ארוך. פרישה של החומר על פני תקופה ארוכה מאפשרת לידע להיטמע ולהתחבר עם מידע מוקדם יותר. הנוירונים יוצרים קשרים בין פיסות המידע בצורה עמוקה יותר כשהחומר מגיע לאט אבל קבוע, באופן הדומה במובן מסוים לעיכול. הקריטריון השני ללמידה מאומצת הוא בחינה עצמית. זהו אחד הכלים היעילים ביותר ללמידה, שכן על ידי בחינה עצמית המוח סולל את הדרך לגישה עתידית לאינפורמציה. בחינה עצמית על החומר שנלמד מאפשרת לתקן טעויות, שבמקרה הזה יכולות להיות מועילות יותר לתהליך הלמידה אפילו מלהצליח בפעם הראשונה. שילוב של שני הקריטריונים הללו מאפשר לנוירונים לשמור על רעננות ורמה גבוהה של תפקוד לאורך זמן. פעולות שעשויות להגביר את קצב הייצור הן עיסוק בספורט וסקס. אך כדי שנוירונים לא ימותו צעירים וימשיכו לפעול במוח, למידה מאומצת היא המפתח.

למידה שקדנית מאפשרת לשלוט בקצב הזדקנות המוח.

4. מוח משוחרר מביא לחשיבה צלולה

עד כמה אנו מצליחים לתפוס את המציאות האובייקטיבית? מסתבר שלמוח שלנו יש נטייה לפנות לדפוסי חשיבה הגורמים לנו לחוש בנוח עם עצמנו, כפי שמדווח ד"ר ג'רמי שרמן, פרופסור מאוניברסיטת ברקלי. אנו נמשכים לרעיונות שמעניקים לנו תחושת צדק והוגנות, מה שבמקרים רבים מונע מאתנו לחקור את הרעיונות שמוציאים אותנו מאזור הנוחות – ולעיתים הם אלה שמשקפים את המציאות כפי שהיא באמת. כדי להגיע לאמת, עלינו לאמץ דפוסי חשיבה מאוזנים ואובייקטיביים, שאותם, לדברי שרמן, ניתן לאמץ דרך השפה. ישנן שתי דרכים קיצוניות להשתמש בשפה: יופמיזם ודיספמיזם. המושג הראשון, יופמיזם, נקרא בעברית לשון נקייה ומשמעותו שימוש בתיאורים חיוביים ובלשון עדינה במקום ביטויים קשים או גסים. במילים אחרות - מכבסת מילים.

אחת הדוגמאות ששרמן מביא היא המשפט "הבן שלי חוקר את החיים בסביבה מובנית" - במקום לומר "הבן שלי בכלא". דיספמיזם הוא בדיוק ההיפך, שימוש במילים שליליות לתיאור מצבים רגילים או חיוביים. ובמילים אחרות – ספין. במקום "אתה מפנה את תשומת הלב לכיוון אחר", משפט בדיספמזים ינוסח כך: "אתה חסר התחשבות". המכנה המשותף של שתי הצורות הוא שהן מגיעות מתוך אינטרס לצייר תמונה מסוימת, שלא בהכרח תואמת את התמונה המקורית – המציאות. פרופסור שרמן מסביר כי שיחות, מחשבות פרטיות וטיעונים מתנוונים כאשר הם נעים בקיצוניות בין חיובי לשלילי על מנת לשרת את הנוחות האישית שלנו. כדי להיפטר מההטיות הללו ולהגיע לתפיסה הכי צלולה של המציאות, צריך לדעת להבחין בין ביטויים חיוביים, שליליים וניטרליים – ולאזן את השפה שלנו בסיטואציות שבהן אנו מזהים שימוש באחת הצורות שבקצות הסקאלה.

5. אינטליגנציה משפרת את היחסים עם אחרים

ג'ודית אי. גלזר, מומחית להתנהגות המגדירה את עצמה כאנתרופולוגית ארגונית, כותבת במגזין העסקי של הרווארד כי בזמן שאנו מבטאים את עצמנו מתרחש במוח תהליך מעניין, ובמסגרתו משתחרר הורמון גמול, זה הגורם לנו לתחושה טובה. ככל שאנו מדברים יותר, כן עולות רמות ההורמון ואתן גם ההרגשה הנהדרת. הגוף מתחיל להשתוקק לתחושה ולהפוך עבד להורמון. התוצאה היא שאנו מתמקדים הרבה מאוד בלדבר ופחות בלהקשיב. בצד השני מתרחש תהליך הפוך. בן השיח שמבחין (במודע או בתת-מודע) כי מתעלמים ממנו, חש שקוף, חסר חשיבות ודחוי וכתוצאה משתחרר אצלו קורטיזול, הורמון הלחץ. התגובה שנובעת ממצב זה היא כיבוי של מערכת חשובה במוח, זו האחראית על תפקודים ניהוליים. במצב כזה המוח מבצע הערכה מחודשת של המצב כל כמה שניות, מה שמסיט את תשומת הלב מהדובר למחשבות הפנימיות.

כדי למנוע את המעגל הבעייתי של שיחה חד צדדית שמעוררת תחושות קשות בקרב חצי מהמשתתפים - וכמובן שאינה משרתת מטרה פרקטית כי האינפורמציה הולכת בה לאיבוד – טבעה גלזר את המונח "אינטליגנציית דו-שיח". היא מציעה מספר פעולות להימנע מהן ופרקטיקות שכדאי לאמץ כדי לשפר את התקשורת ולבסס שיחה בעלת משמעות. גלזר מבקשת להימנע מ'שטחים מתים' בשיחה, ביניהם ההנחה שאחרים רואים או חושבים כמונו, לא להיכשל בזיהוי רגשותיו של בן השיח, להפסיק לחשוב שאנו מבינים בדיוק מה אמר האחר ולא להמעיט בהערכת 'השטחים המתים' שלנו. במקום זאת, היא ממליצה לשים לב ולהמעיט בזמן שבו אנו שולטים במרחב הדו-שיח, לחלוק את המרחב הזה על ידי שאלות פתוחות שאתם לא יודעים את התשובות להן, להאזין ללא שיפוטיות ולשאול שאלות מעקב, כלומר, שאלות שקשורות לדברים קודמים שנאמרו בשיחה. כך השיחה הופכת לזורמת יותר, מאוזנת יותר ופרודוקטיבית יותר. החלפת הרעיונות מתבצעת ביעילות תוך שמירה על פתיחות מחשבתית, וזה בעצם שורשה של אינטליגנציה בשיחה.

עוד ממהות החיים

22.08.17
אם זה מספיק חשוב לנו, אנחנו כבר נדאג לעשות את זה
21.08.17
הרבה מעבר לאוכל – איך סגנון ההורות שלנו משפיע על הרגלי האכילה של הילדים
20.08.17
מהי "שעת שולץ" ומדוע דמויות מפתח היסטוריות הקפידו לפנות לה זמן בסדר היום
17.08.17
ההרצאה השבועית של TED: מדוע בכירי הייטק מגבילים את זמן המסכים של ילדיהם?
16.08.17
איך מתנהגים אנשים מתרבויות שונות במגוון סיטואציות? ראיונות רחוב אקראיים מגלים
15.08.17
הכח המרפא של כתיבה אינטואיטיבית – ללמוד מחיילים על התמודדות עם אתגרי החיים
14.08.17
פחות זה יותר – 3 דברים שאפשר לפשוט מעלינו ולהרוויח כמעט בכל תחום בחיים
13.08.17
לפעמים מטריה היא רק מטריה – 7 עובדות מדעיות על חלומות ומשמעותם
10.08.17
ההרצאה השבועית של TED: יש בכם פחדים? סטואיות תעזור לכם להפוך אותם ליתרונות
09.08.17
רענון למחשבה? לכו על זה – פסיכולוגים מסבירים את יתרונות הצעידה עבור המוח
08.08.17
בכל אחד מאתנו באר בלתי נדלית של רעיונות – הסופר אייזיק אסימוב משרטט את הגישה אליה
06.08.17
מה הסיכוי שנולדתם בדיוק מי שאתם? חישוב מתמטי יותיר אתכם פעורי פה
03.08.17
ההרצאה השבועית של TED: המנהג הסמוי שהופך את כולנו לדחיינים
02.08.17
התשובה בגוף השאלה – כך תעזרו למוח להניב פתרונות יצירתיים לכל סיטואציה
01.08.17
כיצד שאלות קטנות יכולות לשנות את חיינו – קונפוציוס והפילוסופיה הסינית מסבירים
31.07.17
עזרה לזולת יכולה להאריך את החיים, וזה עוד לא הכל – הנוירו-ביולוגיה של נתינה
30.07.17
האם מדע הפיזיקה יכול לשלול קיום אחרי המוות? תיאוריית התודעה הקוונטית עומדת למבחן
27.07.17
ההרצאה השבועית של TED: תובנות חיים מרגשות ומצחיקות בעקבות 38 שנות כתיבה
26.07.17
בכוחנו לכבות את תגובת הלחץ על ידי שימוש בחלק ספציפי של המוח – נוירולוגים מסבירים כיצד
25.07.17
החומר שממנו עשוי החופש – מדוע התבודדות היא הרגל חיוני לשגשוגנו כיחידים וכחברה