הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

כיצד ניתן להגיע להארה יצירתית? 7 דרכים שיעזרו לנו לחשוב כמו ארכימדס


18 במאי, 2020

למרות שתובנות לפתרונות יצירתיים עשויות להיראות ספונטניות ובלתי נשלטות, מקורן למעשה במידע קיים שחבוי אצלנו במוח. לעיתים הוא פשוט מבשיל בתנאים מסוימים, רק כדי להיחשף בהמשך בדמותה של התגלות מפתיעה. חוקרים משתפים כיצד נוכל להכין את הקרקע וליצור את הסביבה שמאפשרת את צמיחתן של הארות כאלו. 


ירדן להבי

האגדה מספרת על ארכימדס – המדען, המתמטיקאי והפילוסוף הדגול בן יוון העתיקה – שנתבקש על-ידי היירון השני מלך סירקוס לקבוע אם הכתר החדש שהזמין עשוי מזהב טהור, או שמא הצליחו צורפיו להערים עליו ולשלב בו מתכות זולות יותר.

על-מנת להעריך זאת נדרש ארכימדס לחשב תחילה את נפחו של הכתר, אך הוא התקשה בכך מכיוון שבעת ההיא עדיין לא היה ידוע כיצד לחשב נפח של צורה הנדסית שאינה משוכללת. ארכימדס נתקל במחסום ולא הצליח לפתור את הבעיה במשך במספר ימים. אך אז קרה משהו בלתי צפוי: בעת ששהה בבית המרחץ, הוא שם לב שכאשר טבל באמבט עלה גובה פני המים. או אז זכה להארה. הוא הבין כי כמות המים שנדחפת כלפי מעלה שווה בנפחה לגוף השקוע בתוכם, וכי כך יוכל לחשב את נפחו של כל גוף באשר הוא. על פי האגדה, רגע ההתגלות הזה היה כל כך מרגש ומפתיע עבור ארכימדס, שהוא זינק החוצה מהאמבט והחל לרוץ עירום ברחובות העיר כשהוא צועק שוב ושוב "אאוריקה! אאוריקה!" (ביוונית: "מצאתי"). עד היום, החוק במדע הקובע שעל גוף השקוע בנוזל פועל כוח ציפה השווה למשקל הנוזל הנדחה על ידי הגוף מכונה גם "חוק ארכימדס".

רגעי ההתגלות האלו, שבהם כאילו נוחתת עלינו הארה או תובנה בדבר פתרון לבעיה או לדילמה, מוכרים היטב בחוויה האנושית. בעת העתיקה יוחסה להם השפעה ממקור חיצוני כמו השראה שנוחתת מלמעלה או מוזה שהגיעה לבקר. כיום, למדע ברור שלרגעי ה"אאוריקה!" או ה"א-הא!" האלו, כפי שנהוג לכנותם, ישנו מקור ארצי מאוד – המוח שלנו, והם פחות ספונטניים ובלתי ניתנים לשחזור כפי שחשבו בעבר.

מה קורה בתוך הקופסה כשחושבים מחוצה לה?

הפסיכולוג מארק בימן, מחבר הספר The Eureka factor: Aha Moments, Creative Insight, and the Brain מסביר בהרצאה המבוססת על ספרו כי למעשה מידע המוביל לפתרון הבעיות חבוי מראש במוחנו, מעובד בו בצורה תת-מודעת המכונה "אינקובציה" ("דגירה"), ועולה למודעות בתנאים מסוימים, בצורת תובנה ספונטנית לכאורה.

כדי להבין את התנאים האלו, ביקש בימן לבחון קודם לעומק מהם התהליכים הקוגניטיביים המתחוללים במוח ברגעי האאוריקה. במחקריו מצא בימן שבשניות הקודמות להתגלות ספונטנית של פתרון יצירתי (לעומת פתרון שמגיע מהסקה אנליטית, שנבדק כנקודת ייחוס במחקר) פעילים במיוחד שני אזורים במוח: האחד הוא האזור באונה הקדמית הימנית שאחראי על אינטגרציה בין פיסות מידע קיימות שלא קיים ביניהן קשר ישיר, והשני הוא מערכת השליטה בקשב, שמעבירה את תשומת הלב שלנו ממחשבות קודמות שהיו לנו ביחס לבעיה למחשבות חדשות בנושא.

ברגעים אלו נצפים במוח גלים איטיים בתדר אלפא, שמעידים על התכנסות פנימה, על ריכוז ועל פעילות עיבוד מידע תת-מודעת. כך, למשל, ברגעים שלפני התגלות הפתרון נצפו הנבדקים כאשר הם ממצמצים יותר פעמים ולמשך זמן ארוך יותר, או מסיטים את עיניהם מהבעיה שהוצגה בפניהם. "אנו חושבים שזו דרכו של המוח להתנתק מגירויי העולם החיצוני כדי שיוכל להתרכז ברעיון פנימי", מסביר בימן.

כל זה, כאמור, שניות לפני ההתגלות. ברגע ההתגלות עצמו מתרחשת קפיצה חדה בפעילות גלי המוח. הגלים האיטיים הופכים לפתע מהירים ומזנקים לתדר גמא, המעיד על מעבר אינפורמציה מן הלא מודע אל המודע.

כשהמוח תולה שלט "נא לא להפריע"

אך לא כל אינקובציה סופה בהארה יצירתית. בימן טוען שכדי שתהליכים קוגניטיביים אלו יתקיימו, על המוח להיות "מוכן לחשיבה יצירתית על-ידי כך שיימצא במצב מסוים של קשב". את ה"מוכנות" הזו של המוח הדגים בימן בעזרת ניסוי נוסף של פתרון בעיות. הפעם הנבדקים בהו במסך ריק במשך כמה שניות לפני שהופיעה הבעיה שאותה היו צריכים לפתור. בקבוצת הביקורת הבעיה הופיעה על המסך ללא שהות. נמצא כי אחוז התשובות הנכונות לבעיה בקרב הקבוצה שבהתה במסך הריק היה גבוה מזה של קבוצת הביקורת, וכן כי אחוז הפתרונות הנכונים שעלו בקבוצת המסך הריק בצורה של תובנה פתאומית היה גבוה מאחוז הפתרונות שעלו מתוך הסקה אנליטית.

סריקות מוח הראו שבזמן הבהייה במסך הריק נוצר אותו מצב מסוים של קשב, שבו לדברי בימן ישנה "מוכנות לחסום גירויים חיצוניים ומופעל יותר מיקוד פנימי". לראיה, באותו הזמן עלה גם מספר המצמוצים ומשך הזמן שלהם בקרב הנבדקים, וזאת עוד לפני שכלל הוצגה הבעיה.

מכאן מסיק בימן כי להלך הרוח ולמצב הרגשי יש תפקיד בקביעת מצב הקשב של המוח ולכן הם משפיעים בעקיפין על אופן פתרון בעיות – יצירתי או אנליטי – עוד לפני שאלו נקרות בדרכו. לאלו מאיתנו שהיו רוצים לשלב יותר רגעי "א-הא!" יצירתיים שכאלו, הוא מציע כמה דרכים מעשיות שיכולות לסייע להכין את הקרקע לצמיחתן של תובנות ספונטניות:

1. התחילו בחקירה אנליטית

על מנת להגיע לכל סוג של פתרון, עלינו קודם כל להבין לעומק את מרכיבי הבעיה או הדילמה וללמוד אותה ככל שנוכל. עצה זו רלוונטית גם עבור מי שמעוניין בתובנה יצירתית. בכל מקרה, בשלב הראשון אספו מידע רב ככל הניתן על הבעיה ונתחו אותה בצורה אנליטית.

2. התרחקו מהבעיה

כאשר עוסקים בבעיה זמן רב מדי עלול להיווצר אפקט של "ראיית תעלה": המחשבה נעשית מקובעת וקשה לנו לראות מעבר ולהשתחרר מרעיונות ומדפוסי מחשבה קיימים. כדי לא להיכנס ללופ שכזה, היו מוכנים לשחרר את העיסוק בבעיה ולהיפרד מדעות ומרעיונות ישנים. הסיטו את תשומת הלב שלכם מן הבעיה, תנו הפסקה למוח. כך תעודדו גישה פתוחה לרעיונות חדשים ותאפשרו למוח להיכנס למצב קשב של דגירה שבו המידע יכול להבשיל לכדי תובנה יצירתית בהמשך.

3. הכניסו את עצמכם למצב רוח חיובי

במחקר שבחן את מצב הרוח של הנבדקים בעת הגעתם למעבדה בטרם התחיל הניסוי, נמצא שאלו שהעידו על מצב רוח טוב הצליחו לפתור יותר בעיות, ובאחוז גבוה יותר של תובנה יצירתית. לעומת זאת, מצב של חרדה פוגע בסיכויים לפתרון בעיות בצורה נכונה או יצירתית. שיעורים אלו עלו אף יותר כאשר נתנו לחלק מהנבדקים לצפות בסרט קומדיה, ולחלק בסרט אימה לפני שהוצגה להם הבעיה. לכן, אם תצרו לעצמכם אווירה מהנה שתכניס אתכם למצב רוח חיובי, תתחילו להכין את המוח לאותו הלך רוח מיוחד של קשב שמאפשר צמיחה של הארות 'ספונטניות'.

הפתרון חבוי בתת המודע, ובתנאים מסוימים מבשיל ועולה למודעות כהארה ספונטנית.

צילום: Kristopher Roller on Unsplash


4. אפשרו למחשבות לנדוד

מדענים רבים העידו שהתובנות הגדולות ביותר שלהם הגיעו בזמן שהתקלחו או שעסקו בפעילות גופנית, בגינון, או בפעילות שגרתית ומונוטונית אחרת שלא דרשה מאמץ מוחי ואפשרה למחשבותיהם לנדוד. היכולת של המחשבות לנדוד חשובה מאוד לתהליך הדגירה, ומאפשרת למוח את החופש לחקור בצורה תת-מודעת כיווני מחשבה רבים ולחבר בין נקודות. לדברי בימן, החוקרים מגדירים פעולות כאלה כ"כל פעולה שבה המוח יכול לחשוב מחשבות עצמאיות ונפרדות שאינן קשורות בפעולה המתבצעת". לכן, כשאתם מוכנים לקחת הפסקה ולעסוק בפעילויות אחרות, ודאו שאלו אינן פעולות שדורשות את תשומת הלב שלכם, כמו צריכת מדיה, תקשורת, קריאה וכיוצא באלו, אלא העדיפו פעילויות שייתנו דרור למחשבותיכם ואולי תזכו לתובנה מפתיעה.

5. צאו לטבע

אלברט איינשטיין וצ'ארלס דארווין נודעו בכך שהקפידו לצאת מדי יום להליכות בטבע בכדי להרהר. מחקרים מצאו שמספיקות 5 דקות של בילוי בחוץ בסביבה טבעית בכדי להעלות את מצב הרוח. באמצעות הקדשת זמן להליכה בטבע, תוכלו בו זמנית גם לשפר את מצב רוחכם וגם לעסוק בפעילות שתאפשר למחשבותיכם לנדוד, ותעלו בצורה ניכרת את הסיכויים לחוות התגלות יצירתית.

6. שנו על זה

בזמן השינה מתרחשת ירידה טבעית בגלי המוח בדומה לזו שבשלב הדגירה, כמו גם בנדידת מחשבות. בנוסף, בזמן השינה מרחשים תהליכים ייחודיים של גיבוש וארגון מחדש של הזיכרון, המסייעים לפתרון בעיות. לעיתים, כל מה שצריך הן כמה שעות שינה טובות כדי לקום עם הארה חדשה ומועילה.

7. הגדילו את טווח הקשב שלכם עם גישה משחקית

יצירתיות ומשחק קשורים זו בזה. ודאו שהקשב שלכם גמיש ופנוי לחקור כיווני מחשבה שונים וחדשים על-ידי כך שתיגשו לפתרון בעיה בגישה של משחק, חקירה והנאה. כך תוכלו אולי להבחין ברמזים לפתרון מהסביבה, בדומה לארכימדס שקיבל את השראתו מטבילה באמבט.

הארות, התגלויות ותובנות ספונטניות ויצירתיות הן לא נחלתן של המוזות, ומקורן לא בגורם שמימי חמקמק. מקורן בידע שכבר צברנו, שדגר והבשיל במוחנו בתהליך טבעי. אך למרות שתהליכים אלו אינם מודעים ואין לנו שליטה עליהם, עדיין בידינו הבחירה והיכולת לייצר את האווירה ואת הלך הרוח המתאימים כדי לאפשר את הפריחה שלהם. ההשראה כבר נמצאת בתוכנו, ולעיתים כל מה שדרוש כדי לחשוף אותה הוא שינה טובה או טיול קצר בטבע.

תמונת כותרת:   Aquatarkus  /shutterstock

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

גבולותיה המטושטשים של ההשראה – האם ניתן בכלל לדעת מתי הרעיון באמת שלנו?

בכל אחד מאתנו באר בלתי נדלית של רעיונות – הסופר אייזיק אסימוב משרטט את הגישה אליה

שימו לב לזה – "שאלת הקסם" שתפנה את הקשב שלכם לצדדים החיובים של החיים

עוד מרדיו מהות החיים:

ניסוי כלים: מיכה לבינסון מארח את ארקדי דוכין לשיחה על מוזיקה השראה ויצירה

עוד ממהות החיים

06.07.20
האומנם כל רגע חולף לבלי שוב? מחלוקת המשתרעת על פני 2,500 שנה מעוררת סימני שאלה
01.07.20
ההרצאה השבועית של TED: כשהאדם הקדמון עולה על הנתיב המהיר
01.07.20
ציפיות מטילות צל על צידי אישיותינו המגוונים – מדוע וכיצד להוציא אותם אל האור?
30.06.20
מתחת למעטה המסתורין של ההיפנוזה שוכן כלי טיפולי מוכח מדעית
29.06.20
הפעם ההיא שהבטתם ביצירת אומנות והרגשתם שמשהו בתוככם השתנה
25.06.20
ההרצאה השבועית של TED: הצרכים הבסיסיים שסיפוקם עשוי למנוע דיכאון
24.06.20
תנו לקוף מקלדת ומתישהו הוא יכתוב מחזות טוב יותר משייקספיר - זה בלתי נמנע
23.06.20
מינימליזם – כשבוחרים בפחות, עשויים לגלות שאנו נשארים עם יותר
22.06.20
כולנו הולכים על לולאת שמונה חוזרת – מדוע זו דווקא הזדמנות לצמיחה?
18.06.20
ההרצאה השבועית של TED: כיצד למנוע מהדאגות של העבודה להשתלט על חיינו?
17.06.20
בשלות רגשית – כיצד ניתן למנוע מעולמנו הפנימי להאפיל על זה החיצוני?
15.06.20
בין הדמיוני לממשי – מה החלום יכול ללמד אותנו על המציאות
11.06.20
ההרצאה השבועית של TED: שמיים זרועי כוכבים חיוניים לנו, ולא רק בגלל היופי שלהם
10.06.20
כשאנו מדברים עם הידיים משהו שונה מתרחש במוח – כך מחוות גוף משפיעות על התפיסה שלנו
08.06.20
ההחלטות שלנו מוכרעות ב-5 השניות הראשונות – כך ניתן לנצל זאת נגד דחיינות
04.06.20
ההרצאה השבועית של TED: כיצד תרבות אבותינו משפיעה על בריאותנו?
03.06.20
מהו סגנון קבלת ההחלטות של ילדיכם וכיצד לעזור להם להוציא ממנו את המיטב
03.06.20
אל הלא נודע – 4 תובנות לצליחת תקופות של חוסר ודאות ו-10 שאלות לגיבוש פתרונות
01.06.20
המורד במורדים – אלבר קאמי השאיר לנו מורשת של חופש בחירה
25.05.20
מדוע מחוות זניחות לכאורה של טוב-לב עשויות להיצרב בנו לכל החיים?