הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

האם כתב היד עתיד להיעלם לאור הטכנולוגיה – ומה ירוויח מוחנו משימורו


13 בדצמבר, 2017

במשרדו של הרופא מתרחשת סיטואציה משונה. לא משנה כמה חולים אתם, בת-צחוק קלה תלווה אתכם החוצה כאשר תקבלו את המרשם בכתב יד שגם פרופסור רוברט לנגדון, גיבור המותחן צופן דה ונצ'י וספרי ההמשך, יתקשה לפענח. נראה שזה מסוג הדברים שההכללה שלהם אינה חוטאת הרבה למציאות – לרופאים פשוט יש כתב-יד בלתי קריא בעליל. לא סתם העניין הזה מספק חומרי גלם בלתי נדלים לדורות של קומיקאים, ובאופן מפתיע זה חוצה תרבויות.

הומור בצד, מה הסיבה שרופאים עדיין כותבים? ובכן, היום כבר פחות נפוץ להיתקל בתופעה, עם המעבר של רופאים למחשבים. במאמר מוסגר, כבר קיימות בדיחות על צורת ההקלדה האיטית והמסורבלת המאחדת רופאים, אבל זו לא כתבה על בדיחות רופאים. ולמען האמת? לא רק רופאים זונחים את כתב היד. נסו להיזכר מתי בפעם האחרונה כתבתם בעט יותר מכמה מילים על פתק? ובכלל, למה אנו עוד זקוקים לשימוש בכלי כתיבה מיושנים ואיטיים, כשלרשותנו עומדים אמצעים טכנולוגיים נהדרים?

למעשה, אין סיבה פרקטית להמשיך בכתיבה ידנית

אנחנו שייכים לדור שלמד כתיבה כי זו הייתה הדרך המקובלת לתעד מידע, וחווינו את ההידרדרות במעמדו מול עליית הטכנולוגיה עד למצב שכתיבה ידנית כמעט שאינה עוד בשימוש. אז מה לגבי הדורות של היום ואלה שיגיעו בעתיד? במקומות שונים בעולם כבר החלו לתהות עד כמה רכישת כישורי כתיבה עדיין נחוצה לתלמידים. כתב BBC Future יואן הוסי מספר כי בפינלנד, למשל, כבר החלו להשמיט מתוכנית הלימודים את שיעורי הכתיבה ולהחליפם בלימודי הקלדה. מדינות מסוימות בארה"ב גם הן החלו להעניק חשיבות משנית ללימודי כתב-היד והותירו אותם מחוץ לשיעורי הליבה.

מלבד העובדה שהקלדה פשוט יותר שימושית היום מכתיבה, בקרב המומחים יש מי שטוענים כי להקלדה יתרונות נוספים. הוסי מציג, למשל, את גישתה של אן טרובק, ד"ר לאנגלית המצדדת בהקלדה. אחד הדברים שכתיבה מעניקה לנו הוא יכולת אוטומציה של פעולות. התרגול החוזר והנשנה מרגיל את המוח ולאט לאט מוריד את הצורך שלנו להשקיע משאבים רבים בפעולה המוטורית עצמה. הוא מסביר כי טרובק "מאמינה שתלמידים לומדים אוטומציה מהר יותר עם מקלדות לעומת כתיבה [...] הם מקלידים מהר משהם יכולים לכתוב, מה שמעניק להם זמן נוסף לחשוב על בחירת מילים או על מבנה משפטים". ומכיוון שמחשבים ומקלדות לא הולכים להיעלם בקרוב, מן הראוי שילדים ירכשו יכולות שימושיות ולא כאלה שפג תוקפן, לכל הפחות היישומי.

תפיסה זו, כצפוי, משכה אש. לדברי טרובק, שתי הביקורות הנפוצות על מעבר להקלדה נוגעות לאובדן הקשר עם ההיסטוריה ולאובדן המגע האישי. לראשונה היא משיבה כי "95 אחוזים מכתבי היד הקיימים בכלל לא ניתנים לקריאה על ידי האדם הממוצע". לשם כך, מסביר הוסי, התפתח ענף הפליאוגרפיה – חקר סגנונות כתיבה קדומים. לטענה השנייה משיבה טרובק כי אפשר לשלב מגע אישי בחיים שלנו באמצעים נוספים שאינם כתיבה. למשל, אם רוצים להוקיר תודה במכתב, אפשר לצרף לדף המודפס קופסה עם עוגיות שאפיתם ולהראות מאמץ והשקעה בדרך אחרת.

הקלדה יעילה פחות ללמידה עמוקה, גם אם אנו מתעלמים מהעניין ה'פעוט' של הסחות דעת.

איטיות היא ברכה

עם המעבר של בתי ספר בפינלנד לשיעורי הקלדה יש לנו גם דרך לבדוק בשטח, ולו חלקית, האם יש אמת בטענות לכאן או לכאן. הוסי מביא את דבריה של מינה הרמנן ממשרד החינוך הפיני, שמספרת כי מאז המעבר "לא היו תלונות ממורים, תלמידים או הורים". זה אמנם לא מדד להצלחה, אבל זה בהחלט מלמד כי האוכלוסייה רואה באופן כללי את ההיגיון שבמעבר ללימוד הקלדה. "מאוחר יותר בחיים אתה חייב לכתוב כמעט את כל הטקסטים במחשב", מסבירה הרמנן, "ולכן כישורי הקלדה שוטפים חשובים". כמו טרובק, גם היא מסכימה כי כתב יד קשה לקרוא בלאו הכי ואין הצדקה פונקציונלית להשאיר אותו כמקור תיעוד עבור תלמידים.

אבל האם כתב יד הוא פעולה שתרומתה לאנושות מסתכמת בהעברת המידע לאחרים? לפחות כשזה נוגע ללמידה, הנמען העיקרי של כתבי היד שלנו הוא אנחנו. מהזווית הזו הדברים נראים קצת אחרת, שכן כאשר אנחנו בוחנים את ההשפעה של כתיבה על הכותב, ולא על הקורא, הראיות המחקריות מצביעות על יתרון ניכר לכתב יד על פני הקלדה. ראשית, כותב הוסי, "כתיבה ידנית עשויה לשפר כישורי מוטוריקה עדינה בידיים ובאצבעות". אמנם, הוא מוסיף, גם הקלדה תורמת לכך, אבל מחקרים גילו כי כתיבה ידנית מפעילה אזורים במוח שנותרים רדומים בזמן הקלדה. ואולם, היתרונות הבולטים יותר שעליהם מדברים החוקרים נוגעים דווקא ליכולות למידה ולזיכרון.

רוברט לי הוטז, כתב לענייני מדע של ה-Wall Street Journal, ערך סקירה של מספר מחקרים בתחום, אשר השוו את יכולות הזיכרון של כותבים לעומת מקלידים. אחד הבולטים הוא ניסויו של פרופסור קנת' קירה מאוניברסיטת נברסקה אשר בחן את הזיכרון של נבדקים לאחר צפייה בהרצאה בת כחצי שעה (במצגת). קבוצה אחת של הצופים בהרצאה כתבה הערות בצורה ידנית, והשנייה - באמצעות מחשב. הנבדקים נבחנו על החומר בשני תנאים. חלקם, הן כותבים והן מקלידים, נבחנו מיד בתום ההרצאה ללא הזדמנות לעבור על ההערות. החלק השני נבחן מאוחר יותר, כשטרם המבחן ניתנה להם האפשרות לעבור על מה שכתבו או הקלידו. "מצאנו כי בטווח הקצר, ללא מעבר על ההערות, היה למעשה יתרון קל למקלידים בלפטופ", מסביר קירה, "אך עם האפשרות לעבור [על ההערות], היה יתרון גדול לאלה שכתבו ידנית". מחקר דומה שנערך בשיתוף פעולה של פרינסטון ואוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס הגיע לאותן תוצאות.

"נראה כי אנשים שכותבים ידנית", מסביר הוטז, "לומדים טוב יותר, מחזיקים במידע לזמן יותר ממושך ותופסים רעיונות בצורה קלה יותר". המומחים מסבירים כי הסיבה לפער נעוצה בהבדל בין הערות שאנו כותבים ידנית ובין אלו שאנו מקלידים. הוטז מסביר כי אדם ממוצע מקליד בקצב של כ-33 מילים בדקה וכותב בקצב של 22 מילים בדקה. המהירות שמאפשרת ההקלדה גורמת לאנשי הלפטופים להעתיק את הנאמר לדפוס, כמעט מילה במילה. הכותבים ידנית לעומת זאת, נאלצים לקצר, לתמצת, לנסח מחדש ולערוך, כדי לעמוד בקצב של המרצה. זה מחייב אותם להיות מאוד קשובים לתוכן ולעבד אותו במקביל להאזנה ולכתיבה. התהליך הזה מורכב יותר וחוקק את המידע עמוק יותר בזיכרון. ולכן מקלידים יזכרו יותר פרטים בסמוך להרצאה, אך כותבים יכולים לתפוס את הרעיונות לעומק ולאורך זמן.

הוטז וקירה מסבירים בריאיון את יתרונות הכתיבה לעומת הקלדה.

יופי הוא חומר השימור האולטימטיבי

פרופסור קירה מציין כי בכל המחקר שכחנו פרט אחד חשוב – כיתה של תלמידים או אולם הרצאות אינם מעבדת ניסויים. כלומר, היתרון של כתיבה עולה עוד לפני שלקחנו בחשבון את הסחות הדעת שקיימות בשימוש במחשבים. כך שאם אין לנו משמעת עצמית ממש גבוהה, היתרון של כתיבה ידנית מתחדד עוד יותר. הוטז טוען כי המחקרים הללו מוכיחים את מה שהאדם מתנסה בו זה עידנים. "מאז שהכותבים העתיקים הצמידו קנה לפפירוס, כתיבה הייתה זרז לאלכימיה של למידה, על ידי הפיכת מה שאנו רואים ושומעים לתיעוד מהימן לחזור ולעיין בו מאוחר יותר", הוא מסביר, "משהו בכתיבת דברים מדליק את המוח". לדעה זו שותפה גם אפרת לבני, כותבת, אומנית ומשפטנית, אשר מסבירה במגזין Quartz כיצד כתיבה עזרה לה 'באורח פלא' להתמודד עם מחסום שפה כתלמידת תיכון בארץ זרה.

"גיליתי את הכוחות הסודיים של כתיבה [...] כשהייתי בשנה הראשונה בתיכון בצרפת", היא משחזרת, "ולמדתי נושאים כמו לטינית, כימיה ומתמטיקה... בצרפתית. בעיה קטנה". מחסום השפה, שבבית ספרה לא ידעו עליו כיוון שאימה הייתה פרופסור לצרפתית והם הניחו שגם הילדה דוברת, הוביל אותה למצוא דרך לספוג את המידע ויהי מה. בעצת אימה, החליטה לבני פשוט לכתוב את הדברים ידנית. זה נשמע משונה, שכן איך יעזור לכתוב בשפה שאינה מובנת לנו, אבל לכך בדיוק מתכוון הוטז כשהוא מכנה את הכתיבה "זרז לאלכימיה של למידה". "עברתי את הבחינות באמצעות כתיבה חוזרת ונשנית של נתחי טקסט בלתי מובנים בלילה, ביד, עד שאיכשהו מילים ורעיונות מסתוריים הפכו להגיוניים", מספרת לבני. הטריק הזה, לדבריה, היה יקר ערך ושימש אותה בשלבים מאוחרים בחיים כמעט בכל תהליך למידה.

בין השורות, העוסקים בעניין מציינים אלמנט נוסף שקיים בכתיבה ידנית ונעדר מהקלדה - ההיבט האסתטי. לבני מספרת על קבוצה באתר השיתוף Reddit שמוקדשת לקליגרפיה, שם מכורים לכתיבה תמה חולקים את הישגיהם האומנותיים המרשימים. גם הוסי מתייחס לאומנות הכתיבה ולערך שרבים מייחסים לה ואף מאמין כי ייתכן מאוד שחברי המועדון האקסקלוסיבי הנלהבים הללו ישמשו כשומרי הסף, מגיניה האחרונים של הכתיבה הידנית, בעולם עתידי שבו הצורך בעטים ועפרונות יהיה משול לצורך בקלטות וידיאו. "אמנם כתב היד נמצא בדעיכה", הוא מסביר, "אבל אל לנו להמעיט בערכו. המצאת הטלפון, מכונת הכתיבה, מקלדת המחשב והאימייל נכשלו בחיסול העט מחיים היומיום, וכתב יד הוא עצמו עיסוק נזיל בעל כושר הסתגלות. אפשרי בהחלט שכתיבה ידנית תוכל להמשיך לחיות כשמורת טבע של להוטים לעיצוב, אניני טעם ובעלי תחביבים".

זה לא משנה אם יש לכם כתב יד של קליגרף מומחה או של רופא משפחה. כתיבה, כך נראה, היא מאותן פעולות שמפתחות את המוח בצורה מאוד יעילה ושימור העיסוק בה יכול להוות יתרון משמעותי לכושר החשיבה ולזיכרון. כשם שבני האדם הפסיקו לרוץ לצורכי ציד אך שימרו את הפעילות הזו מטעמי בריאות, כך ייתכן שכתיבה תיהפך ברבות השנים לענף אתלטיקה קוגניטיבי, על כל היתרונות שכרוכים בכך.

קרדיט תמונת כותרת: eFesenko / Shutterstock.com

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הסוד הפשוט בן 5,000 השנים שיקנה לכם ידע עמוק, איכותי ועמיד לאורך זמן

10 עקרונות הכתיבה של ניטשה יכולים ללמד אותנו המון על תקשורת ועל מחשבה בכלל

המוח שלנו הוא חדר סימולציה תלת-ממדית לחוויות – כיצד להשתמש בו לשיפור הזיכרון?

בועז מזרחי העורך הראשי של מגזין מהות החיים

סיים בהצטיינות תואר בתקשורת עם התמחות שיווקית מהמרכז הבינתחומי, הרצליה. עוסק בכתיבה, עריכה, מדיה חברתית ויצירת סוגים שונים של תוכן משנת 2011. את שעותיו הפנויות מקדיש לקריאה, צילום וספורט.

עוד ממהות החיים

18.07.18
האם אנחנו נולדים עם ייעוד וכל שנותר לנו הוא למצוא אותו? מחקר חדש מגלה
17.07.18
מה בעצם מפריד את התודעה שלנו מזו של אחרים – וכיצד זה מסביר תכונה בסיסית של היקום
16.07.18
פנקסנות – האם בתוך הזוגיות שלנו אנחנו עסוקים בלתת או בלקבל?
15.07.18
מי שולט במרכבה שלי – כך אילוף החושים יכול לקדם אותנו לעבר החופש על פי תורת היוגה
12.07.18
ההרצאה השבועית של TED: מה עושים מוזיקאים, סופרים ואומנים בחברת הייטק משגשגת?
11.07.18
מטרות הן דבר חשוב – אבל לא הן מה שמוביל אותנו להיכן שאנו שואפים להגיע
08.07.18
בחזרה לאינטואיציה - 9 שלבים במסע ההתקרבות אל תחושת הבטן: חלק ב'
08.07.18
בחזרה לאינטואיציה - 9 שלבים במסע ההתקרבות אל תחושת הבטן: חלק א'
05.07.18
ההרצאה השבועית של TED: מופנמים? מה זה אומר ומדוע יש לכם סיבה לחגוג
04.07.18
פרישה בשיא או הרמת ידיים? כיצד נדע האם להמשיך או לעזוב את מה שהתחלנו
03.07.18
מילים מעצבות את הילדים שלנו ברמה העצבית – כיצד להשתמש בהן כדי להעצים את האפקט
01.07.18
משיחות חולין ועד צלילות אל נבכי הנפש – מה גורם לאנשים להרגיש בנוח לצידנו?
28.06.18
ההרצאה השבועית של TED: מה החלק בגוף ששומר אותנו צעירים ובריאים, וכיצד לעזור לו
27.06.18
לעוף עליהן – המסרים החכמים שציפורים נושאות עבורנו על כנפיהן
26.06.18
חיים בסרט? כיצד יכולים 22 כללי הכתיבה של פיקסאר לדייק את הסיפור של חיינו
25.06.18
כולנו חווים את סינדרום הסטרטאפ ברעיונות חדשים - אך כדאי לקחת רגע לפני שמוותרים
24.06.18
מקום אליו הולכים או מקום שהולך איתנו? – 3 סיפורים קצרים על גן עדן וגיהינום
20.06.18
האתגר בלשכוח את מה שלמדנו – וכיצד זה יכול לשמור אותנו מעודכנים ורלוונטיים
19.06.18
אהוב אותי כמו שאני – מה גורם לנו לחפש אישורים מבחוץ, וכיצד לצמצם את התלות שלנו בהם
18.06.18
כאן אין זרים, רק חברים שטרם הכרנו – שופכים אור על כמה מאשליות הראייה הנפוצות