ד"ר רוביק רוזנטל מגולל את סיפוריהן של מילים

המילה פנים מתארת את החלק החיצוני של דברים, אך בה בעת גם את תוכם. המילה קדימה מדברת על העתיד, אבל נגזרת שלה מתייחסת דווקא לעבר הרחוק. ואם כבר היסטוריה, כיצד השפיעה השפה הרומית על שמות הכוכבים בעברית? באתר "הזירה הלשונית" מסביר ד"ר רוביק רוזנטל את החידות הללו ואחרות, כשהוא מגולל את סיפורן של מילים שונות בעברית. הגענו בפינתנו לאותיות פ', צ' ו-ע', ובחרנו להתמקד במילים 'פנים', 'צדק' ו'קדמוני', שמסתירות קשרים פנימיים מרתקים ביניהן. מעבר להבנה עמוקה יותר של השימוש בהן, מספק לנו חקר המילים הללו גם פרספקטיבה נוספת על תפיסת הזמן והמרחב, כפי שהעברית מעצבת אותה.

פָּנִים

פָּנִיםם הדיוקן שלנו, התווים שיש לעיניים, לאף, לפה, לכל החלק הקדמי של הראש. לכל אדם פנים משלו, תווים מיוחדים, ובאמצעות הפנים אנחנו מכירים אנשים אחרים ויודעים לזהות אותם. בתוכנית פרפר נחמד יש שיר על פנים שכתבה אילנה לופט: "לכל אשר פונים, רואים פנים, פנים, פנים., וזה מזל שלכל אחד, יש פרצוף מאוד מיוחד, כי לו כולם היו דומים לכולם, היה נורא משעמם בעולם".

כאשר שני אנשים נפגשים הם עומדים פנים אל פנים, כלומר, כל אחד רואה את הפנים של חברו. הביטוי הזה נמצא בתנ"ך: "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי" (בראשית לב 31). בתלמוד כתוב שצריך לקבל כל אדם 'בסבר פנים יפות', כלומר, לתת לא הרגשה שהוא רצוי.

לא רק לבני אדם או לבעלי חיים יש פנים. המילה הזו התרחבה לדברים רבים ושונים. למשל, לשטח העליון של הים אנחנו קוראים פני הים, כי הוא החלק שאותו אנחנו רואים, ולפיו אנחנו מודדים את הגובה של הרים ועמקים. למה שאנו רואים כשאנו על היבשה אנו קוראים פני השטח, או פני האדמה. כאשר אנחנו מגלים במשהו דברים שונים, אנחנו אומרים שיש לו פנים לכאן ולכאן, ובמדרש כתוב שיש "שבעים פנים לתורה" (במדבר רבה יג), כלומר, אפשר לגלות בה עוד ועוד דברים.

המילה פנים קשורה לשורש פנ"ה. פנים נקראים כך כי הם פונים לכיוון מסוים. כנראה שזה גם המקור של המילה פְּנִים. כאשר אנו פונים למקום כלשהו אנחנו נמצאים בפנים המקום, בתוכו.

הפרדוקס המילולי: אלה הם פני הבית, אבל מה יש בפנים?

צֶדֶק

צֶדֶק וא מצב שבו דברים נעשים לפי מה שראוי מבחינה מוסרית. השאלה של הצדק מטרידה מאוד את בני האדם מאז ומתמיד.

אדם שעושה דברים בצורה נכונה ומוסרית נקרא צדיק, וזה מראה כמה מחשיבים את הצדק, שלפיו קובעים אם אדם הוא טוב או רע. כאשר נותנים לעניים כסף זה נקרא ביהדות צדקה, כי על ידי הכסף הזה נעשה קצת צדק עם העניים, שאין להם כמעט ממה לחיות. כאשר אדם אומר דברים נכונים אנו אומרים שהוא צודק, וכאשר הוא מנסה להסביר שדבר מה שעשה הוא נכון למרות שאחרים אינם חושבים כך, אנו אומרים שהוא מצטדק. כשאדם עושה דבר נכון, אנו אומרים שהוא עשה אותו בצדק. כשאדם נשבע שאמר את כל האמת ועשה משהו בצורה נכונה, הוא משתמש במילים בהן צדק.

סביב השמש סובבים עשרה כוכבי לכת. את רובם הכירו כבר בזמן הקדום, ונתנו להם שמות עבריים. אנחנו מכירים כוכבי לכת כמו שבתאי, כוכב חמה, נגה ומאדים. הכוכב הגדול ביותר במערכת השמש הוא כוכב צדק. השם הזה ניתן לו בתלמוד, כנראה בעקבות שם אשורי עתיק. שם הכוכב הזה ברומית הוא יופיטר, על שם האל החשוב ביותר במיתולוגיה היוונית-רומית ששמו היווני זאוס. האל הזה היה ממונה על החוק והצדק.

קַדְמוֹנִי

קַדְמוֹנִי הוא מה ששייך לזמנים רחוקים, לזמן מאוד עתיק. בספר מלאכי כתוב: "וְעָרְבָה לה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת" (ג 4). המילה הזו מזכירה לנו מילים נוספות. כאשר משהו התרחש בעבר הרחוק אנו אומרים שהוא קרה בימי קדם, או בזמן הקדום. האנשים שחיו לפני אלפי שנים נקראים האדם הקדמון. בטלוויזיה אפשר לראות סדרה מצוירת על האדם הקדמון, והיא נקראת בעברית "משפחת קדמוני".  לים שהיה פעם, לפני מיליוני שנים, קוראים הים הקדמוני. כאשר משהו קרה לפני הזמן שבו אנחנו נמצאים עכשיו, אנו אומרים שהוא קרה מוקדם.

המילה קדמוני מזכירה לנו מילה אחרת, והיא המילה קדימה. זה נראה מוזר. הרי ללכת קדימה פירושו ללכת הלאה, להתקדם, ולא לחזור לאחור. ובכל זאת זה אינו מוזר כלל וכלל. להביט קדימה הוא להסתכל לפנים. זה יכול להיות למקום שהיה פעם ואנחנו מנסים לראות אותו, או למקום שאליו אנחנו רוצים להגיע.

יש עוד משמעות לשורש של קדמוני, קד"ם, והיא המילה קֶדֶם. קדם פירושו לא רק זמן רחוק, אלא גם צד מזרח. בני האדם חשבו פעם שהכל מתחיל מן המקום שממנו מגיעה השמש. היום אנחנו יודעים שכדור הארץ מסתובב סביב השמש והיא עומדת במקום, אבל כשאנו מביטים בשמש נראה לנו שהיא מגיעה אלינו מצד מזרח, ושוקעת בצד מערב. לכן המזרח נקרא גם קדם, והמערב נקרא גם ים, כי בארץ ישראל השמש שוקעת במערב, בים התיכון. שם אחר של המזרח הוא 'קָדִים', ולרוח החמה הבאה מן המזרח קוראים רוח קדים.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הפינה של ד״ר רוביק רוזנטל: הסיפור שמסתתר מאחורי מילים בעברית

הפינה של ד״ר רוביק רוזנטל: על זהות, הגשמה והקשר שבין שפה למציאות

הפינה של ד״ר רוביק רוזנטל: תנו כבוד למחזורי הלב

עוד מרדיו מהות החיים:

מהו החטא הכי חמור בעיניכם? האם יש דרך לכפר עליו? אלון נוימן בתכנית מיוחדת על חטאים