הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

מוחות גדולים חושבים דומה - גאונות נפוצה בהרבה ממה שנדמה לנו


מספר מפתיע של המצאות גאוניות לאורך ההיסטוריה נהגו פחות או יותר באותה תקופה במוחם של כמה אנשים שונים שלא היה ביניהם כל קשר. בשנת 1847, למשל, ארבעה מדענים שונים גילו במקביל את חוק שימור האנרגיה. בסיפור אחר, מדען בשם אלישע גריי המציא בנפרד את הטלפון של אלכסנדר גרהאם בל כמעט במקביל, ורשימת ההמצאות והגילויים שנהגו במקביל על ידי מוחות שונים עוד ארוכה. לכאורה מדובר בצירופי מקרים המנוגדים לכל הסתברות הגיונית, אך האמת היא שגאונות אינה נדירה כמו שנהוג לחשוב.

מספר מפתיע של המצאות גאוניות לאורך ההיסטוריה נהגו פחות או יותר באותה תקופה במוחם של כמה אנשים שונים שלא היה ביניהם כל קשר. בשנת 1847, למשל, ארבעה מדענים שונים גילו במקביל את חוק שימור האנרגיה. בסיפור אחר, מדען בשם אלישע גריי המציא בנפרד את הטלפון של אלכסנדר גרהאם בל כמעט במקביל, ורשימת ההמצאות והגילויים שנהגו במקביל על ידי מוחות שונים עוד ארוכה. לכאורה מדובר בצירופי מקרים המנוגדים לכל הסתברות הגיונית, אך האמת היא שגאונות אינה נדירה כמו שנהוג לחשוב.


גאונות משוכפלת במוחם של אנשים שונים

בשנת 2014 מוסד התרבות הניו-יורקי היהודי 92nd Street Y יזם את פסטיבל "7 ימים של גאונות". אתר הבלוגים היוקרתי מדיום הקדיש אזור מיוחד לכבוד שבוע הגאונות ובו התפרסם טור של קלייב תומפסון (כתב של מגזין Wired ושל הניו יורק טיימס), המתאר את תופעת "הגאונות המשוכפלת".

הרעיון הכללי של תומפסון הוא פשוט מאוד: בכל פעם שעולה במוחכם הברקה גאונית, כנראה שבאותו רגע יש כבר כמה מאות אנשים נוספים שחושבים על אותו הדבר בדיוק. תומפסון מאמין שברגע שנקבל את העובדה שגאונות היא עניין נפוץ למדי, זה יכול לשנות את האופן שבו אנו חושבים ופועלים כדי לפתח רעיונות גדולים.

שני סוציולוגים, וויליאם אוגבורן ודורותי תומאס, פרסמו בשנת 1922 מחקר שסוקר את ההמצאות המקבילות שגילו מדענים במשך השנים. הם אספו לא פחות מ-148 דוגמאות לגאונות משוכפלת, מהמצאת מכונת הכתיבה ועד גילוי החמצן. תדירותה של התופעה העלתה שאלה מרתקת – האם המצאות גאוניות הן בלתי נמנעות? "נדמה כאילו ההמצאות הניעו את עצמן להתקיים," אומר תומפסון. "כשהממציא האמיתי היה כמעט חלופי – לא יותר מחוט חשמל שדרכו עובר המתח של גאונות כשהזמן מתאים".

תומפסון מסביר כי הגורם לשכפול הגאונות הוא ההקשר התרבותי, הטכנולוגי, האמנותי והמדעי שבו חיו הממציאים. מוחות גאוניים בני אותה תקופה עדרו את אותם שדות מדעיים. הם חיו בחברה שאותם דברים היו חשובים עבורה ואותן בעיות עניינו אותה – וזה הגדיל את הסיכוי שמדענים שונים ימצאו את עצמם עסוקים באותם נושאים, כשהם נשענים על אותו בסיס ידע פחות או יותר.

 

האם כל הדרכים מובילות לרומא, גם בפריצות דרך מדעיות?

לשמור לעצמי או לחלוק עם כולם?

גם אתם ודאי נתקלתם בעבר ברעיון של מישהו, אפילו אדם מוכר, ומחשבה הזדעקה בכם: "בדיוק השבוע חשבתי על זה!" שכפול מחשבות הוא לא מנת חלקם של גאונים בלבד, כיוון שלכל אחד מאתנו יש רגעי הארה, אך לא תמיד יש לנו את המשאבים להוציא את הרעיונות שלנו לפועל. כאן תומפסון הופך לאיש הבשורה – בעידן האינטרנט הרבה יותר קל לטפח את ההברקות שלכם.

מסיבה זו, השאלה הראשונה שחולפת במוחו של בן תמותה שזה עתה חשב על רעיון מדהים היא האם לספר למישהו ולהסתכן בגניבת הרעיון, או לשמור לעצמי ולהסתכן בגניזה או שמישהו יקדים אותי? תומפסון טוען שאם המניע שלכם הוא כספי, דרך הפעולה הנכונה עבורכם היא לשמור את הרעיון לעצמכם ולעשות כל מה שביכולתכם כדי להוציא אותו לאור בעצמכם. אבל אם אתם מונעים ממקום של יצירה ופיתוח, הצעד החכם יהיה לשתף.

ההיגיון מאוד פשוט: יש לכם רעיון גולמי ואתם זקוקים למשאבים ולידע נוסף כדי להמשיך ולגלגל אותו. מקור הידע העשיר ביותר שתוכלו למצוא הוא בני אדם אחרים. האינטרנט מספק גישה למאגר בלתי נתפס של מוחות, שרבים מהם ישמחו לעזור ולקחת חלק בפיתוח הרעיון שלכם. הממצאים של הטלגרף במאה ה-19 יכולים היו להכניס את הטכנולוגיה החדשה לשימוש מוקדם יותר, אך כיוון שהם לא היו גלויים ומחוברים אלה לאלה, הם חזרו אחד על טעויותיו של השני. האינטרס הוא לפעול הפוך – לשתף ולקבל השראה מכמה שיותר גורמים, כדי לקצר תהליכי למידה ולקבל רעיונות יצירתיים שישדרגו את הגרעין המקורי.


שיתוף מוליד צמיחה

יש דוגמאות רבות לפרויקטים מוצלחים שיצאו בגלוי לאינטרנט והפכו למאמץ משותף כלל עולמי: מערכת ההפעלה לינוקס היא דוגמה לאחד מהם, ויקיפדיה גם היא תוצר של שיתוף פעולה גלובלי, דפדפן האינטרנט מוזילה פיירפוקס הוא בקוד פתוח, והרשימה נמשכת. תומפסון מאמין שאפקט הצמיחה כתוצאה משיתוף מתקיים גם ברעיונות קטנים בחיי היומיום, באינספור פורומים ובאתרי שיתוף הקיימים באינטרנט, בכל נושא שאפשר להעלות על הדעת. אם מישהו חשב על זה – כבר יש פורום בנושא.

"גאונות משוכפלת" עלולה להיות מטלטלת, כיוון שהיא מנתצת את המיתוס שהמחשבות שלנו הן בלעדיות. אז כמובן שלא כל מחשבה שחלפה לכם אי פעם בראש היא שחזור של מישהו אחר, וכמובן שגם המחשבות הזהות מגיעות בגרסאות שונות. אמנם יש גרעין של מכנה משותף בין מחשבות משוכפלות, אבל אצל כל אחד הגרעין הזה עטוף בהילה אישית המכילה את ניסיון העבר שלו, כמו גם את עולם הידע האישי, ההתמחות המקצועית ואפילו המערכת הרגשית שלו.

וזוהי דווקא הזווית האישית הייחודית לכל אחד שמהווה מנוע קריטי לצמיחה, כיוון ששם טמון הסוד לפיתוח של רעיונות, שם אנו למדים אחד מהשני. אתם יכולים להעמיד את זה למבחן פשוט: זרקו רעיון (אפילו סתמי) לחבר ושאלו מה דעתו. אתם יכולים להיות כמעט בטוחים שתלמדו משהו חדש. אולי אפילו תזכו לתגובה "בדיוק השבוע חשבתי על זה!"

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הפרק החסר: מה שאנחנו לא יודעים על לידתו של גאון

גאונים בפוטנציה: הזיכרון הגנטי שמאפשר לדעת דברים שמעולם לא למדנו

5 שיעורים לחיים שאנו יכולים ללמוד ממוחות גאוניים