יפן – ארץ הניגודים או תרבות של שילובים?


לא רק סובארו וסושי: סדרה החוקרת את תרבות ארץ השמש העולה


בועז מזרחי | 1 אפריל, 2015

בכל בוקר, כשקרני השמש הראשונות פוגשות את כדור הארץ, יפן היא הראשונה לקבל אותן. המדינה שבה מתחיל הזמן לרוץ בכל יום מכילה בתוכה עם ותרבות מהמרתקים ביותר, אבל גם מהפחות מובנים, לפחות על ידי תרבות המערב.

סדרה בת 4 פרקים של רדיו EOL מנסה לרדת לשורשי התרבות היפנית ולהתחיל להבין כיצד היא מעוצבת, מה מיוחד בה ומה הופך את היפנים לייחודיים כל כך בנוף האנושי. אסי זיגדון מארח את איילת אידלברג, מומחית לאנתרופולוגיה של המזרח, שמספרת על יפן ועל היפנים מתוך ידע מקיף שצברה במהלך לימודים, מגורים והדרכת טיולים בארץ המזרחית ביותר.

מה מושך אנשים להבין את התרבות היפנית מלכתחילה?

עושה רושם שככל שגדל המסתורין, כך גדלה הסקרנות. ולא רק זאת, שכן בשונה ממדינות נוספות במזרח אסיה, את יפן לא ניתן לשים באותה קופסה עם סין, תאילנד, הודו או וייטנאם – ליפן יש קטגוריה משל עצמה. אחד המאפיינים שמיד בולטים לעין ביפן הוא הניגודים הקיצוניים שחיים בשלום זה לצד זה. אדם שמביט על יפן מבחוץ לא יכול שלא להתפלא לנוכח המסורת העממית בת אלפי השנים שמקבלת מעמד של קדושה בקרב התושבים, זאת לצד פיתוח מודרני-טכנולוגי מהמתקדמים בעולם: בתי העץ הפשוטים וטקסי התה העתיקים, לצד ג'ונגל בטון של גורדי שחקים ובו רובוטים מגישים את הקפה.


ייחודה של השפה היפנית בעיצוב התרבות

אידלברג מספרת שהניגודים הללו קיימים כמעט בכל תחום בחייו של היפני הממוצע. מדוע זה כך? קשה להצביע על גורם אחד, אך היא מאמינה שאחת הסיבות לשילוב בין ניגודים היא השפה היפנית. כדי להבין כיצד משפיעה השפה על התפתחות התרבות, צריך לספר שביפן הייתה שפה מקומית במשך שנים רבות, אך זו לא היפנית של היום.

במהלך ההיסטוריה החלה חדירה של השפעות סיניות וזה לא התאים לדקדוק היפני. לכן היפנים שדרגו את השימוש בסמלים הסיניים והוסיפו להם אלמנטים דקדוקיים הנהוגים בשפות המערב. מה שנוצר הוא שפה שמשלבת ציורים סיניים ואותיות יפניות. במצב כזה, יפני שקורא משפט הוא האדם היחיד שצריך להפעיל במקביל את שני צדי המוח – הצד שמאלי האנליטי מעבד את האותיות האלפביתיות ואילו הצד הימני האסוציאטיבי אחראי על פענוח הציורים הסיניים – שילוב של רציונליות ויצירתיות.

בידוד גיאגרפי

ההתפתחות בנפרד מהתרבות האסייתית, בשל ניתוק גיאוגרפי של איי יפן מהיבשת המרכזית, תרמה גם היא לבידול ולייחודיות של יפן – ולדגש העצום שהחברה שמה על הכלל. זאת משום שחיים במעין 'קומונה גיאוגרפית' מחייבים שיתוף פעולה בין חברי הקבוצה. מסיבה זו, מספרת אידלברג, התרבות היפנית מחנכת להומוגניות, למיינסטרים ופטריוטיות – ולכן הכלל חשוב מהפרט.

מצד שני, בהיבטים מסוימים לפרט יש מקום כבוד נשגב. כדי לשמר את התרבות היפנית המדינה מכריזה על כ-80-100 אנשים העוסקים בסוגי אמנות ותרבות שונים כאוצרות לאומיים. כך משמרים ביפן נכסי תרבות בני אלפי שנים – כמו שירת ההיי-קו או אמנות חרבות הסמוראים. המסורות הללו מגולגלות הלאה לדורות הבאים על ידי פיתוח כישרונם וסגנון חייהם של מאסטרים בתחומם, הזוכים אף לקצבה ממשלתית.

אחדות הניגודים

ככל שמאזינים לסדרה, התמונה לגבי היפנים מתחילה להתבהר. מדובר בתרבות שיודעת לאמץ אליה אלמנטים חדשים ולשמר את המסורת העתיקה שלה במקביל. זאת אומרת שהניגודים הקיצוניים לאו דווקא נובעים מסכיזופרניה תרבותית, אלא מסתגלנות מעוררת התפעלות. זה בולט לעין במיוחד כאשר מסתכלים על חייהם הרוחניים של היפנים. הדת המקורית והעל-זמנית ביפן היא השינטו, אולם לאורך השנים היפנים ביצעו 'שופינג רוחני' והחלו לאמץ אלמנטים מהבודהיזם ואף מהנצרות.

וכך, בטיול ביפן אפשר לפגוש את מקדשי הזן-בודהיזם מהבודדים בעולם, להמשיך לחגיגות חג מולד (כריסטמס) יותר גדולות מלונדון, ולהיקלע לחתונות פאר על פי דת השינטו. הפלא הגדול הוא שהכלאות אלו לא נעשו מתוך הכרח שלטוני, שכן הדת מנותקת לחלוטין מהמדינה, כי אם אומצו מרצון על ידי היפנים עצמם.

במהלך הסדרה אידלברג חושפת עוד ועוד רבדים וסיפורים על הקסם של ארץ השמש העולה – כיצד הפכה למעצמה טכנולוגית, איך אסונות הטבע הרבים עיצבו את התודעה היפנית, איך חשיבה סכמתית ותרבות עדכנית הצליחו ליצור כלכלה מהחזקות בעולם ומה מאפשר למסורות עתיקות להמשיך להתקיים לצד פופ, קיטש וטראש. אידלברג מקנחת בהסבר קצר על שירת ההיי-קו, שמסכם היטב את המהות של יפן: 3 שורות בלבד שאומרות עולם ומלואו.

בכל אחד מ-4 הפרקים תצללו במשך רבע שעה אל אחד מעומקיה של יפן, ותגלו כמה סודות על היפנים שמפזרים קצת מהערפל האופף את התרבות המיוחדת הזו.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.