כיצד תהליך הצבת מטרות מחווט את המוח שלנו להגשים אותן?


כמה פעמים חלמנו להשיג מטרה או להגיע ליעד מסוים, אך הוא נראה רחוק מכדי להתגשם? מודלים שיטתיים מתחומי מדעי המוח, הפסיכולוגיה והאימון מציעים נוסחאות מבוססות מחקר שמגדילות משמעותית את סיכויי ההצלחה של מטרות, יעדים וחלומות.


ירדן להבי | 28 אוגוסט, 2023

לכולנו יש מטרות שאנחנו שואפים להגשים. בין אם אלו חלומות אישיים, יעדים עסקיים או משימות חשובות, נראה שמטרות מסוימות אנו משיגים ביתר קלות ואילו עבור אחרות אנו נאבקים. כיצד ניתן לסלול את דרך המלך להגשמת היעדים, גם אלו שמרגישים מחוץ להישג יד?

לפי התיאוריה של הפסיכולוג האמריקאי אדווין לוק, שחקר אפקטיביות בתחום הביצועים בעבודה, תהליך של הצבת מטרות שיטתית ומוסדרת עשוי לסייע לנו בהוצאתן לפועל. בשונה מכוונות, שאיפות או חשיבה חיובית, המונח הצבת מטרות מתייחס לתהליך מכוון בעל שלבים ידועים מראש, מעין תוכנית עבודה, שבו אנו מנסחים לעצמנו מטרה ספציפית ומדויקת מתוך חזון וראייה של תמונה כוללת.

ד"ר מרילין פרייס-מיטשל, חוקרת ופסיכולוגית התפתחותית, כותבת ב-Psychology Today על הקשר בין הצבת מטרות לבין היבטים שונים של הצלחה. לדבריה, מחקרים מגוונים משנת 2006 ו-2011 מצאו כי הצבת מטרות מקושרת עם ביטחון עצמי, מוטיבציה ועצמאות. מחקר נוסף משנת 2015 מצא כי אנשים שניסחו את מטרותיהם בכתב הצליחו פי 3 בהשגתן מאשר אלה שרק חשבו עליהן.

כיצד עצם הצבת המטרה מסייעת לנו להשיג אותה? ומה אנחנו יכולים לעשות כדי שהתהליך יתבצע באופן האפקטיבי ביותר?

ההיגיון והרגש חוברים להגשמת המטרה

ג'פרי ג'יימס סוקר במגזין Inc מספר מחקרים שיחד משלימים את התמונה. לדבריו, מחקר מ-2012 מצביע על האזורים במוח שמעורבים ועובדים יחד בתהליך ההנעה אל עבר מטרה. ברגע שאנו ניצבים בפני משימה או מטרה, מתחוללים במוחנו שני תהליכים במקביל: האמיגדלה – החלק במוח שאחראי על רגשות – מעריך עד כמה המטרה חשובה לנו לפי הרגש שהיא מעלה בנו (רמת המוטיבציה הפנימית), ומתעדף אותה בהתאמה. האונה הקדמית – שאחראית על תפקודים קוגניטיביים כמו פתרון בעיות – מזהה וממפה את הפעולות והמשאבים הנדרשים להשגת המטרה. יחד, מסביר ג'יימס, הן מניעות אותנו לעבר המטרה תוך שהן מכוונות וממקדות את תשומת הלב שלנו ומפחיתות הסחות דעת. "בזכות תהליך של נוירופלסטיקה (גמישות מוחית), הצבת מטרות ממש משנה את מבנה המוח כך שהוא יפעל באופן אופטימלי להשגתן", הוא כותב.

"בזכות תהליך של נוירופלסטיקה (גמישות מוחית), הצבת מטרות ממש משנה את מבנה המוח כך שהוא יפעל באופן אופטימלי להשגתן".

לפי ג'יימס, ממצאים אלו מצביעים על כך שאם אנו רוצים להגדיל את הסיכוי להשיג מטרה כלשהי, עליה לעורר בנו מחד כמה שיותר רגש ומוטיבציה, כך שהאמיגדלה תמקם אותה בראש סדר העדיפויות, ובאותו זמן עליה להיות כמה שיותר ספציפית כדי להקל על האונה הקדמית לתכנן וליישם את הדרך הטובה ביותר להשגתה. כך למשל, מחקר נוסף מ-2013 הראה כי כאשר מטרות היו בעלות מטען רגשי ומוטיבציה חזקה מאוד, נבדקים נטו לראות את הדרך להשגתה כקלה יותר, ונרתעו פחות מהמכשולים והאתגרים הצפויים בה.

מתוך הכרה בחשיבותה של הצבת מטרות, פותחו בעשורים האחרונים מספר מודלים שתפקידם לסייע בדיוק המטרות שלנו כך שיהיו ספציפיות ומעוררות מוטיבציה ככל הניתן, וכך להגדיל את הסיכוי להשגתן.

אחד המודלים המוכרים ביותר הוצג לראשונה בשנת 1981 במגזין Management Review על ידי ג'ורג' דוראן, נשיא בחברת ייעוץ עסקי, ונשא את השם S.M.A.R.T – "דרך חכמה לנסח מטרות ויעדים". מאז, המודל עבר כמה וכמה גלגולים ופיתוחים, אך שמר על שמו. אחד מהם אומץ על ידי שיטת האימון NLP – ניתוב לשוני-עצבי, שמשתמשת בכלים מילוליים בשאיפה לסייע לחיווט מחדש של קשרים עצביים במוח. מפתחי השיטה מציעים מודל מורחב להצבת מטרות בשם "תוצאה מעוצבת כהלכה". מודל זה מתבסס על מודל SMART כשאליו מתווספים מספר רכיבים ושאלות שמטרתם להגביר את אלמנט הרגש והמוטיבציה למטרה.

סגריקה מת'ה, מומחית בתחום משאבי אנוש ופסיכולוגיה ארגונית, מפרטת בבלוג Popple Box את מרכיביו של מודל SMART הנפוץ ביותר כיום בקרב ארגונים ותוכניות אימון שונות. ד"ר בוב בודנהיימר, מדריך NLP מביא במאמרו רכיבים נוספים מגישת זו.

לצורך הסבר שני המודלים, ניקח שתי מטרות לדוגמה מהתחום האישי והעסקי. מטרה אישית יכולה להיות "להתחיל אורח חיים בריא". מטרה עסקית יכולה להיות "להגדיל את מספר העוקבים ברשתות חברתיות".

לחצות את קו הסיום של המרתון. האם זה ריאלי? צילום: Capstone Events on Unsplash

לפי מודל SMART יש לנסח את המטרות והיעדים על פי הקריטריונים הבאים:

ספציפית (Specific): 

המטרה צריכה להיות ממוקדת ככל הניתן, ולא כללית או מעורפלת.

מטרה אישית: מהו אורח חיים בריא? מה זה אומר עבורנו? יכול להיות למשל לעבור לתזונה בריאה יותר, להוריד במשקל, להתחיל לעסוק בפעילות גופנית וכדומה.

מטרה עסקית: אילו רשתות חברתיות בדיוק? פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב, לינקדין וכדומה.

מדידה (Measurable):

כדי להמשיך ולדייק מומלץ לנסח יעדים כמותיים שניתנים למדידה.

מטרה אישית: "להתחיל לרוץ 5 ק"מ בכל בוקר", "להפחית בצריכת בשר ליומיים בשבוע", "חצי מהצלחת בכל ארוחה תהיה מורכבת מירקות".

מטרה עסקית: "להגדיל את כמות העוקבים בחשבון באינסטגרם ל-50,000 עד סוף הרבעון השני", "להעלות פוסט וסטורי אחד בכל יום", "לייצר 3 שיתופי פעולה חדשים עם משפיעני אינסטגרם שלכל אחד מהם 30,000 עוקבים לפחות".

ברת השגה (Achievable):

כדאי לוודא שהמטרה תואמת את הכלים והמשאבים שברשותנו.

מטרה אישית: האם יש לי ביגוד מתאים ואת הזמן הדרוש לריצה? האם צריך לערוך שינויים ברשימת הקניות בסופר? האם יש לי בבית תמיכה מתאימה לשינוי?

מטרה עסקית: האם יש לי מנהל חשבון אינסטגרם? האם ברשותי מספיק חומרים בכדי להעלות את מספר הפוסטים המבוקש? האם נדרשת עזרת מעצב או צלם?

ריאלית (Realistic): 

לפי ג'יימס, מחקר נוסף בתחום הצבת מטרות הראה שמטרות שאפתניות מגבירות מוטיבציה ומעלות את הסיכוי להשגתן הרבה יותר ממטרות פשוטות להשגה. עם זאת, כאשר המטרה שאפתנית מדי או לא ריאלית, המוטיבציה להשגתה יורדת. לכן, עלינו לוודא שהמטרה היא שאפתנית אך עדיין אמינה לתפיסתנו.

מטרה אישית: אדם שאינו עושה פעילות גופנית בכלל לא יכול לרוץ מרתון בתוך שבוע. ואולם, אפשר לעשות זאת בהדרגה. להתחיל בקילומטר אחד ובכל שבוע להוסיף קילומטר לריצה עד ל-42 קילומטר.

מטרה עסקית: באותו האופן חשבון אינסטגרם שנפתח השבוע לא יוכל להשיג מיליון עוקבים תוך יומיים. עם זאת, 50,000 בתוך חצי שנה עשוי להיות שאפתני אך ריאלי.

תחומה בזמן (Time Bounded):

כדי שמטרה תהיה אפילו עוד יותר ספציפית, עליה להיות תחומה בזמן או במועד מדויק.

מטרה אישית: "להשתתף במרוץ מרתון תוך 8 חודשים", "להפסיק לצרוך בשר עד ראש השנה".

מטרה עסקית: "להגיע ל-50,000 עוקבים באינסטגרם עד סוף השנה".

הסוד טמון ברגש

מכיוון שאותם אזורים במוח מופעלים בין אם האירוע מתרחש בדמיון בין אם במציאות, המודל המורחב נועד בין היתר לסייע לנו לדמיין את המטרה מתגשמת כדי לגרום לנו לחתור להשגתה. לדברי  בודנהמר"מודל הצבת המטרות של ה-NLP מבטיח שאנו משתמשים בשפה באופן שמניע את עצם הנוירולוגיה והפיזיולוגיה שלנו אל עבר השגת המטרה הנחשקת". לשם כך, הוא ממליץ להוסיף למטרות SMART את הקריטריונים הבאים:

ניסוח חיובי

מכיוון שניתן לדמיין רק מה שקיים, ולא מה שאינו קיים, המטרה של מרכיב זה היא לבטא את מה שאנחנו מעוניינים שיקרה, ולא את מה שאנחנו לא מעוניינים שיקרה. כך, במקום מטרה שאומרת "אני רוצה להפסיק לצרוך בשר", כדאי לנסח "אני רוצה לצרוך רק מזון מן הצומח".

שימוש בכל החושים

בעת ניסוח המטרה מומלץ לוודא שהיא יכולה להתקשר עם סיטואציה דמיונית שמייצגת את רגע התגשמות המטרה. למשל רגע חציית קו הסיום של מסלול המרתון. לפי המודל, מטרה מעוצבת כהלכה היא כזו שניתן לדמיין את רגע השגתה ולחוש אותו בכל החושים שלנו: מה אנחנו רואים ברגע הזה? מה אנחנו שומעים?

מטרה אטרקטיבית

מדוע בעצם אנו מעוניינים בהשגת המטרה? מדוע זה חשוב לנו? לאיזה שינוי חיובי היא תגרום בחיינו? איך התגשמותה תשפיע על המעגלים השונים בסביבתנו? כדי להטעין את המטרה בכמה שיותר מוטיבציה ורגש, כדאי לדמיין את העתיד הנחשק שאנו שואפים אליו.

למשל, אם נשנה את אורח חיינו לבריא יותר, אנו עשויים להרגיש טוב יותר, להיראות טוב יותר, נוכל אולי לבצע פעולות שאנו לא מסוגלים לבצע היום, נאריך חיים, נוכל לבלות עם האהובים עלינו בדרכים שאנו לא מסוגלים היום וכדומה. גם פה כדאי להיות ספציפיים. למשל, כשנסגל אורח חיים בריא נוכל סוף סוף להתנסות בסקי עם החברים שמזמינים אותנו כל פעם. ככל שנדמיין ונחשוב יותר על סיטואציות כאלה, המטרה תיהפך למושכת יותר עבורנו.

הלימה אותנטית 

כדי שיתגברו הסיכויים להשיג אותה בקלות, המוטיבציה למטרה צריכה להיות אינטרינזית, כלומר מתוך הנעה פנימית. האם כשאנו חושבים עליה היא מתיישבת עם הרצונות והערכים שלנו? האם היא נובעת מאיתנו או שמא היא תכתיב חיצוני? האם המחשבה עליה מרגישה כמו מטלה או אילוץ, או שהיא ממלאת אותנו בהתלהבות והתרגשות?

נמצאת בשליטתנו

מטרה ריאלית ואמינה היא כזו שהשגתה נמצאת תחת שליטתנו. האם אנחנו יכולים ליזום אותה בעצמנו? האם אנחנו האחראיים הבלעדיים לכך שהיא תתגשם, או לא? האם אנחנו מסוגלים לתחזק אותה בעצמנו ברגע שתושג? האם אנחנו תלויים באנשים אחרים להגשמתה? אם אנו מעוניינים באורח חיים בריא לעצמנו, הדבר בדרך כלל נמצא בשליטתנו המלאה, אך אנו לא יכולים לשים לנו למטרה שאדם אחר יסגל אורח חיים בריא. או אם אנו נמצאים במסגרת או תחת אילוצים מסוימים שאינם מאפשרים זאת, כנראה שהמטרה אינה ריאלית. במקרים כאלה, יש להתמקד באלמנטים או בהיבטים שכן נמצאים בשליטתנו.

 

תמונת כותרת: Annie Spratt on Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.