הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההרצאה השבועית של TED: הגורם העיקרי שמשפיע על הצלחה בזוגיות לצד קריירה


התפתחות של אחד מבני הזוג בקריירה נראית על פניו כניצחון לכולם. איזו בעיה כבר עלולה לצמוח מעליית הכנסה, שיפור תנאים או קידום בתפקיד? אלא שלעיתים ההישגים הללו כרוכים בוויתורים ובמחירים שמושתים גם על בני הזוג. האם הם מוכנים לשלם אותם, וכיצד לוודא שאנו לא דורסים האחד את שאיפותיו של השני?


בועז מזרחי | 17 בדצמבר, 2020

הקריירה והבית הם שני עמודי התווך שעליהם מתקיימים רוב בני האדם. אלא שבניגוד לעמודים ממשיים, עמודים מטפוריים אלה אינם בהכרח שווים בגובהם, במוצקותם או בכל תכונה אחרת. אם כבר, פעמים רבות מתקיימת ביניהם תחרות, מודעות או סמויה. הניסיון לאזן ביניהם הוא מהתמות הדומיננטיות המאפיינות את תקופתנו.

השיח המודרני על איזון בית-עבודה עוסק לרוב בהפרדת רשויות למניעת שחיקה. השאיפה והדחיפה היא ליצור מרחב מפורז בין הקריירה לבית כדי לאפשר זמן משפחה נקי מהסחות דעת. אבל כמה שלא נדאג להיות נוכחים בצורה מלאה בזמן המשפחה או עם בני הזוג, אי אפשר להימלט מהשורה התחתונה – החלטות קריירה משפיעות באופן ישיר על התא המשפחתי. כל צעד שאנו עושים בא לידי ביטוי בסופו של דבר גם בחייהם של בני הזוג במגוון רחב של אופנים, מכלכליים ועד רגשיים, אפילו אם הקפדנו מאוד להפריד. שכן החלטות הקשורות לעבודה לא פעם מעצבות את אורח החיים הכולל שלנו.

הפן הזה של איזון בית-עבודה פחות מטופל, אך לדברי פרופסור ג'ניפר פטריליירי, מומחית להתנהגות ארגונית מבית הספר לעסקים INSEAD, כדאי להקדיש לו את תשומת הלב הראויה. בהרצאת TED היא מסבירה את ההשלכות של החלטות קריירה על בני הזוג וכיצד אנו עלולים להיות עיוורים להן. במקרים אלה, היא טוענת, במקום להפריד בין הקריירה לבית, כדאי לשקול דווקא מדיניות של שיתוף.

זה לא חייב להיות משחק סכום אפס

בני זוג שמטפחים קריירה מכירים היטב את המתח שבין המסלול בעבודה ובין הצרכים של הבית. לא ברמת המיקרו של מענה למיילים אחרי שעות העבודה, אלא ברמה האסטרטגית: "לאחד מבני הזוג מציעים עבודה בעיר אחרת. כך שהשני חייב לעזוב את העבודה שלו ולהתחיל מחדש. אחד מבני הזוג לוקח על עצמו יותר טיפול בילדים ומשקיע פחות בקריירה שלו כדי שבן הזוג השני יוכל להשקיע לקבלת קידום. אחד מהם מרוויח והשני מפסיד".

פטריליירי אמנם משתמשת בטרמינולוגיה של רווח והפסד, אך היא מאמינה שאין זה מחויב המציאות. כי ממחקרים שערכה מתבהרת תמונה שלפיה ההחלטות עצמן – והמרוויחים והמפסידים לכאורה – אינם מה שקובע את עמידות הקשר. מה שיכריע אם החלטה, לא משנה איזו, תביא לצמיחה אישית וזוגית הוא האופן שבו התקבלה ההחלטה.

אנו יכולים לחיות עם מה שאנו מחשיבים כטעויות. יותר קשה לנו לחיות עם חוסר שליטה על חיינו ועם תחושה שאולצנו לעשות משהו בניגוד לרצוננו או שחיינו קיבלו תפנית ללא התייעצות עימנו. אם אנחנו נגררים לתוך חלום של מישהו אחר, עבורנו זה עלול להתברר כסיוט. פטריליירי הקדישה מחקר ארוך טווח למתח שבין זוגיות לקריירה, ומסבירה שלמרות שיש אילוצים שאין מה לעשות איתם, הדרך שבה ניגשים לאותה אילוצים קריטית לטיב היחסים. אפשר להיכנס לתוך החלום כשחקן משנה וליהנות מהחיים, כל עוד זה נעשה מבחירה מודעת ובלב שלם.

כלומר, גם אם צעד כלשהו מיטיב עם אחד מבני הזוג, אם ההחלטה ללכת בדרך מתקבלת יחד, עולה השרידות של מערכת היחסים. פטריליירי מציגה שתי המלצות משלימות שמקילות מאוד את תהליך קבלת ההחלטות המשותפות: התחלה מוקדמת וסינון רעשים.

החלטות שמתקבלות ברגע האחרון פעמים רבות מלוות בלחץ ומערכת השיקולים אינה נקייה כפי שהיא יכולה להיות. לכן מציעה פטריליירי לטרוח ולהכיר האחד את חלומותיו של השני מבעוד מועד. "בחירה טובה מתחילה עם הבנה מוקדמת של השאיפות אחד של השני – שאיפות כמו רצון להקים עסק פרטי, לגור קרוב למשפחה, לחסוך מספיק כסף לקנות בית משלנו או ללדת ילד נוסף". גילוי עניין מהסוג הזה בבן הזוג חיוני לקשר גם בלי רקע של קבלת החלטה, והוא מתחדד כשאנו בצמתים. היכרות עמוקה עם התוכניות והצרכים של בני הזוג תיצור הבנה טבעית בין בני הזוג והחלטות תתקבלנה מתוך הרמוניה אפריורית.

"מה שחשוב הוא שהבחירות שאתם עושים שומרות על שיווי המשקל הזוגי שלכם למשך זמן, גם אם הן לא מתיישרות בצורה מושלמת עם השאיפות של שני בני הזוג באותו זמן".

אבל השיחות הללו, ממשיכה פטריליירי, אינן שיחות חולין. הן מכוונות מטרה – לברר בצורה בהירה עד כמה שניתן את השאיפות והתוכניות. היא אף מגדילה ומציעה להחזיק רישום של השיחות הללו: "כתיבה ביחד עם בן זוגנו תעזור לנו לזכור את השאיפות אחד של השני, ושאנחנו כותבים את סיפור חיינו יחד".

ההמלצה הבאה היא הפחתת חיכוכים מיותרים מראש. המטרה היא ניפוי החלטות שאינן רלוונטיות לחלוטין, על-מנת להפחית מתח כתוצאה מדיונים בלתי נגמרים. "אתם יכולים לעשות זאת תוך הסכמה על גבולות שיקלו על לקיחת החלטות קשות", אומרת פטריליירי. "גבולות כמו מיקום; איפה אתם רוצים לחיות ולעבוד? זמן; כמה שעות עבודה שבועיות יאפשרו חיי משפחה טובים? נסיעות; עם כמה נסיעות עבודה אתם מסוגלים לחיות? ברגע שהחלטתם על הגבולות, הבחירות ייראו קלות כשעומדים בפני הזדמנות שנופלת מחוץ להם, 'אני לא מתכוונת להתראיין לעבודה הזאת, בגלל שהחלטנו שאנחנו לא רוצים לעבור לגור בחו"ל'".

כשכללי המשחק מוסכמים מראש קל יותר גם לחשב מסלול מחדש

שתי ההמלצות הללו מייצרות הבנה בין בני זוג, שביל מסומן בקווים כלליים – אך ברורים – שהוחלט לצעוד בו יחד. ברגע שההסכמה קיימת מראש, ההחלטות הספציפיות פחות מזעזעות את יציבות מערכת היחסים, שכן התא המשפחתי מסתכל על הדרך כיחידה אחת. "מה שחשוב הוא שהבחירות שאתם עושים שומרות על שיווי המשקל הזוגי שלכם למשך זמן, גם אם הן לא מתיישרות בצורה מושלמת עם השאיפות של שני בני הזוג באותו זמן".

היכרות הדדית והסכמה מראש על הכיוון אין פירושם שמסלול חיינו דטרמיניסטי. ברגע שאופן ההחלטה מוסכם, אפשר לקבל באותה הרמוניה גם החלטות שסוטות מהדרך, מתוך מחויבות עקרונית לאותם כללי משחק.

מניסיונה של פטריליירי, כאשר בני זוג ניגשים לקבלת החלטות בשיטה של 'כיבוי שריפות' לעיתים קרובות צד אחד משתלט עד ש"לבסוף, אנשים מואסים לשמש אביזר בלבד במקום שותף".

בחירה משותפת בעתידה של יחידה משפחתית אחת מתברר כחשוב יותר מהחלטה פרטנית כזו או אחרת. "מצאתי שזוגות שמסתכלים אחורה על החלטה כנכונה עושים כך לא רק בגלל התוצאה הסופית", היא מסכמת, "הם עושים זאת בגלל שהבחירה העצימה אותם כיחידים וכזוג בזמן שעשו אותה. זה לא מה שהם בחרו, אלא שהם בחרו מתוך כוונה, וזה גרם להם להרגיש קרובים וחופשיים יותר ביחד".

תמונת כותרת: Pablo Rogat / shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

לשמור אותם קרוב, לטווח הרחוק – מה אפשר ללמוד מאלפי שנים מצטברות של מערכות יחסים?

ההיסטוריה של הנשיקה – מדוע בני האדם פיתחו את המנהג הזה?

מהן 5 השפות שבהן מדברים אהבה – וכיצד ניתן לגשר ביניהן בתוך זוגיות?

עוד מרדיו מהות החיים:

הקול יחסים - דנה דבורין מדברת על מאבקי כח וכיצד ניתן לזהות אותם