הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

מהו הצופן שהפך את האבוריג'נים לבעלי "זיכרון על" ואיך ניתן להשתמש בו גם היום?


2 בספטמבר, 2020

כשבטבע מסביב מוצפנת אנציקלופדיה שלמה, יש מי שיכולים להסתדר בלי ספרים. מנתיבי בריאה קדומים, דרך לוחות עץ אניגמטיים ועד קריאה בכוכבים – בעזרת כלים פשוטים הצליחו מספרי הסיפורים האבוריג'ינים לייצר אסטרטגיות זיכרון מתוחכמות ששימרו מידע במשך אלפי שנים ויכולות לעשות זאת גם עבורנו.


ירדן להבי

הילידים האוסטרלים מספרים מזה דורות על "זמן החלום", זמן שבו רוחות האבות הקדמונים עלו מן הרקיע, הים והאדמה ובראו את עולמם. בעודם נעים על פני הארץ יצרו תוך מעשי פיסול, כישוף ושירה את כל אשר קיים – כל ואדי והר, כל נהר ומדבר, כל צמח ובעל חיים, את בני האדם הראשונים ואף את החוקים החברתיים המחייבים אותם. 

מסלולי הבריאה האלו – אשר חוצים את יבשת אוסטרליה לארכה ולרוחבה – מכונים על ידי האבוריג'ינים "נתיבי שיר" ומהווים את הקשר המוחשי ביותר בין ילידי אוסטרליה לאדמתם. דרכם יכלו בעבר לנדוד במרחבים העצומים תוך שהם משחזרים את סיפורי הבריאה ומשמרים אותם במשך עשרות אלפי שנים.   

פרופסור לגיאוגרפיה פטריק נאן כותב במגזין Sapience שהתרבות האבוריג'ינית נחשבת לתרבות הרציפה הארוכה ביותר שידעה האנושות. כמו כל ציביליזציה, פיתחו האבוריג'נים פולקלור ייחודי שאותו העבירו מדור לדור. גוף הידע המסורתי העצום שלהם כלל אנציקלופדיה שלמה של הטבע האוסטרלי על רבבות זניו ומיניו, וכן סקירה היסטורית של אלפי שנות קיום. 

אך בניגוד לחברות אחרות, המופלא והמעניין במסורת האבוריג'ינית הוא הצלחתה לשמר את הסיפורים העתיקים והידע העצום שלה למרות – ואולי הודות לכך – שמעולם לא פיתחה שפה כתובה. האבוריג'ינים הפכו את עצמם ל"זוכרי על": שיננו בעל-פה את כל חוכמת הדורות והעבירו אותה באופן מהימן הלאה לצאצאיהם. כיצד הצליחו להשיג זאת?

זיכרונות מעידן הקרח פרקטיים גם בעידן המדבר 

נאן מסביר ששימור ידע כזה התאפשר הודות לשני תנאים: הראשון, שהיה צורך קיומי בשמירת והעברת חוכמת חיים לאורך הדורות. תנאי המחיה באוסטרליה קשים מאוד (היא המדבר הגדול ביותר אחרי אנטרקטיקה) ולכן רק מי שהיה לו ידע והבנה עמוקה לגבי הסביבה והטבע יכול היה לשרוד בו. אם האבוריג'ינים לא היו מוצאים דרך יעילה להעביר את ידיעותיהם לגבי החיים בטבע, הישרדותם הייתה מוטלת בספק.

התנאי השני הוא העובדה שמאז שנדדו אליה בני האדם הראשונים מאסיה, הדורות הבאים של אוסטרלים ילידים חיו בה בניתוק מוחלט משאר העולם במשך 65,000 שנים עד לכיבוש היבשת על-ידי הבריטים ב-1778. הבידוד התרבותי הזה אפשר למסורות להשתמר ללא הפרעות והשפעות חיצוניות.

"בקצרה", כותב נאן, "התנאים הייחודיים באוסטרליה הובילו ליצירת חלק מהסיפורים העתיקים ביותר בעולם". לאוזניים בלתי מיומנות הם עשויים להישמע כמו אסופה של אגדות ומיתוסים חסרי משמעות, אך האמת היא שהם משמשים כעדויות היסטוריות אמינות. לדוגמה, בחלקם ניתן לשמוע על התפרצויות הרי געש, ציד ציפורים שנכחדו זה מכבר ומקומות שהיום נמצאים במעמקי הים. כיום מחקר מדעי אימת את התרחשותם של תהליכים אלו לפני כ-5,000 ועד 10,000 שנים לאחר תום עידן הקרח.   

אם אתה רוצה לשמור על זיכרון – אל תכתוב אותו

לשם השוואה, תקופת האבות במקרא מתוארכת לפני פחות מ-4,000 שנים וסיפוריה נחקקו בכתב. כיצד אם כן הצליחו האבוריג'ינים לשמר באופן נאמן למקור סיפורים בני תקופה ארוכה כפליים, ללא שימוש בכתב? מאמר שפרסם מרכז Indigenous Corporate Training  מתאר מנגנון מהודק ומורכב שתפקידו היה לשמור על אמינות המסורות שבעל-פה, אשר כלל הסמכת בעלי תפקידים ומנגנוני מידור והגבלת הפצה.

לדוגמה, בכל שבט הוסמכו "משננים" ששימשו כמעין היסטוריונים. תפקידם היה לצפות באירועים אקטואליים בזמן אמת, ולשנן את פרטיהם: מה אירע, היכן, מה נאמר ואפילו מה לבשו הדמויות הבולטות. בנוסף היה עליהם לאתר "משננים" צעירים ולהכשירם לתפקיד.

מעבר לכך, לדרך שבה הועברו הסיפורים עצמם היו מגבלות רבות. חלק מן הסיפורים יועדו לאזני קהל מסוים בלבד, ואסור היה לחזור עליהם באוזניים אחרות. כמו כן, זכויות היוצרים לסיפור שבעל פה – כמו גם לריקוד או שיר שהיוו גם הם אמצעים להעברת ידע – היו שייכות למספר בלבד, ואל למישהו אחר היה לחזור על סיפור שאינו שלו ללא אישור מהמספר המקורי. יותר מכך, כתיבה של הסיפורים נחשבה להוזלה שלהם, מכיוון שבדרך זו היו יכולים להתגלגל לנחלת הכלל. 

הסכנה בכך היא שברגע שסיפור הופך לידע ציבורי ואין שליטה על הפצתו, פרטיו ומסריו עלולים להישחק ולהתעוות – בדיוק כמו במשחק הילדים "טלפון שבור".

סיפורים קדושים מ"זמן החלום" הועברו בקפידה בעל-פה מדור לדור

  צילום: ChameleonsEye / Shutterstock

משמעות היא כל הסיפור

הדבר מסביר כיצד נשתמרה אמינות הידע לאורך השנים, אך מה לגבי המידע עצמו? כיצד יכלו האבוריג'ינים לשנן מאות אלפי פרטים לגבי מיני בעלי החיים, החרקים והצמחים? כיצד הצליחו לזכור כמויות עצומות של נתונים גיאוגרפיים ועובדות היסטוריות?

לפי ד"ר לין קלי, חוקרת תרבויות אוראליות, האבוריג'ינים – כמו גם תרבויות אורליות ילידיות נוספות – עשו שימוש במגוון עזרי זיכרון שסייעו להם לקודד ידע בהיקף בלתי נתפס, ולשלוף אותו בעת הצורך על-מנת להשתמש בו או להעביר אותו הלאה.  

בפאנל PsychTalks: Stories from the cosmos שקיימה אוניברסיטת מלבורן מסבירה קלי שאחת מטכניקות הזיכרון העוצמתיות ביותר היא הצפנת ידע בנרטיב. קלי מסבירה שיכולתנו לזכור פרטים עולה פלאים כאשר הם שזורים בנרטיב, בין אם הוא סיפור, שיר, ריקוד או טקס. הענקת משמעות לפרטים על-ידי יצירת קשר ביניהם מטמיעה אותם עמוק יותר במוחנו. וככל שהנרטיבים דרמטיים יותר כך הם זכירים יותר. כך נוצרו המיתולוגיות והטקסים המסורתיים.

"זמן החלום" מתעורר לחיים

כיצד ניתן לזכור ולהיזכר ביתר קלות בכל אותם נרטיבים ללא כתב? כאן נכנסת לתמונה היכולת המופלאה של המוח שלנו לקשור זיכרונות למקומות ולעוגנים פיזיים. בפאנל, קלי מספרת כיצד האבוריג'ינים השתמשו באותם "נתיבי שיר" כעזרי זיכרון מרחביים.

כל נתיב מחבר בין מספר מקומות קדושים המיוחסים להתרחשויות סיפורי הבריאה – ובתוך כך מגוללים את הידע על אודות העולם. לכל ציון דרך קדוש שכזה מקושר טקס, סיפור, שיר או ריקוד. ובכך – בעוד הולכים האבוריג'נים בנתיב – כל נקודה לאורכו משמשת כטריגר לזיכרון ומעלה מחדש את הידע המקודד בו בעזרת ביצוע הטקס המתאים. באופן דומה משמשים כוכבי הרקיע כנקודות ציון בנתיבי שירה שמימיים הזמינים בכל לילה.

עזר זיכרון פיזי נוסף היה מה שכונה בשפת הילידים "צ'ורינגה". קלי מציגה בפאנל לוח עץ מעוטר בעשרות סימונים מופשטים. לא מדובר בכתב קדום, כי אם במערכת שונה לקידוד אינפורמציה. ברחבי העולם העתיק נעשה שימוש בכלים דומים אשר פועלים באותו האופן. כך גם ב"לוח זיכרון" אפריקאי המכונה לוקאסה, לוח עץ שאליו מודבקים פיסות חרוזים וצדפים, ונאמר עליו שבדורות הקודמים ידעו לדלות ממנו כמויות אדירות של מידע. 

זיכרון גורלי – כיצד הזיכרון ישפיע על גורלנו?

 "שטויות", משתפת קלי במה שחשבה לעצמה למראה הלוקאסה. "אני חברה מייסדת של 'אגודת הסקפטיים האוסטרליים' ומדענית רצינית, אני לא הולכת להאמין לדברים כאלו. אבל אז לקחתי פיסת עץ ודחפתי לה כמה חרוזים וצדפים והתחלתי לקודד בה מינים של ציפורים אוסטרליות. ואם יהיה לי מספיק זמן אוכל לשחזר 412 מינים של ציפורים מפיסת העץ הזו, ואני אפילו לא צריכה אותה איתי!"

מאז הפכה קלי לחסידה נלהבת של אסטרטגיות הזיכרון האבוריג'יניות, ואף נרשמה לאולימפיאדת הזיכרון. היא מעידה כי בגיל 66 יכולות הזיכרון, הריכוז והקשב שלה טובים מאי פעם. היא לקחה לעצמה כמשימה להחזיר את הטכניקות העתיקות האלו אל מערכות החינוך. "בפגישותיי עם אנשי חינוך אני מבקשת מהם שישנו את תוכנית הלימודים כך שבמקום שילמדו בה על תרבויות ילידיות, ילמדו בה מ-תרבויות ילידיות", אומרת קלי. 

אם אכן ייושמו כלים שכאלו במוסדות חינוך מגיל צעיר, עשויות להיות לכך השפעות ארוכות טווח. האפקט החיובי המוכח של טכניקות זיכרון כאלו על הגמישות המוחית הביא לכך שכיום נעשה בהן שימוש על-מנת לחקור את יעילותן במלחמה במחלות הידרדרות קוגניטיבית כגון דמנציה.  

"אם שכחתם כל מה שאמרתי עד כה, זה בסדר", מסכמת קלי. "רק אל תשכחו דבר אחד: אתם יכולים לזכור כל דבר שתרצו – אתם רק צריכים לדעת את השיטות הנכונות". מה נוכל לעשות עם יכולת כזו? אילו אפשרויות ייפתחו בפנינו? אומרים שאישיות האדם היא סך כל הזיכרונות שלו. אם אכן כך, הרי שהרחבת יכולות הזיכרון עשויה להסתמן כדרך מעניינת לסייע לנו להרחיב את אישיותנו, ולצבור את הזיכרונות שיהפכו אותנו לאנשים שהיינו רוצים להיות.

תמונת כותרת:   Singh_lens / Shutterstock

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

כוכבי השמיים משמשים כצופן בין דורי לידע עתיק – כיצד ניתן לפענח אותו?

מוחם של ילדים הוא כמו ספוג – בעזרת אימון גלי המוח גם שלנו יכול להיות

המוח שלנו הוא חדר סימולציה תלת-ממדית לחוויות – כיצד להשתמש בו לשיפור הזיכרון?

עוד מרדיו מהות החיים:

הרב אסי עזריה ואלון נוימן מקדישים שעה של "קצר ולעניין" לנושא הזיכרון.

עוד ממהות החיים

22.09.20
מהם 4 ההורמונים שהופכים אותנו למאושרים, וכיצד נוכל לעודד את ייצורם?
17.09.20
ההרצאה השבועית של TED – המוח שלנו הוא אמן הקשבה ופרשנות
16.09.20
לפתוח דף חלק – 15 ציטוטים על התחלות חדשות
14.09.20
עולם מושלם נשמע כמו אידיאל לשאוף אליו, אך מתברר כי יש בו פרדוקס אפלולי
10.09.20
ההרצאה השבועית של TED: בשביל שילדינו יוכלו לעוף, צריך לחשל את כנפיהם
07.09.20
לרטוט כמו מיתר – מה יש במוזיקה שיכול להעביר בנו צמרמרות?
07.09.20
עושה זאת כמו אף אחד אחר – המידע המפתיע שחוש הריח מגלה לנו בלי שנשים לב
03.09.20
ההרצאה השבועית של TED: ההבדל בין סיכון מוחלט ליחסי, וכיצד הוא מסייע בקבלת החלטות
02.09.20
מהו הצופן שהפך את האבוריג'נים לבעלי "זיכרון על" ואיך ניתן להשתמש בו גם היום?
31.08.20
פסיכולוגים: תנו לילדים להתחכך בחיים, רק ככה הם ילמדו איך לחיות
27.08.20
ההרצאה השבועית של TED: לפתח עצמאות בילדים יעזור להם יותר מדחיפה למצוינות
25.08.20
הפולינזים הקדמונים ומדעני נאסא חולקים סוד משותף – מה ניתן ללמוד ממנו על גישה לחיים?
23.08.20
מדוע המדבר מזוהה עם חופש ושחרור? מתברר שלסיפור יש שורשים מעניינים
20.08.20
ההרצאה השבועית של TED: מדוע כדאי לקחת את הבחירות שלנו קצת יותר בקלות?
18.08.20
כוכבי השמיים משמשים כצופן בין דורי לידע עתיק – כיצד ניתן לפענח אותו?
16.08.20
"לעולם אל תבזבז משבר טוב": צעדים מעשיים לטיפוח נוכחות ומשמעות בתקופות של שינוי
13.08.20
ההרצאה השבועית של TED: כיצד לרתום את חולשותינו האנושיות לשיפור בריאותנו
12.08.20
מהי 'למידת לולאה כפולה', וכיצד היא עוזרת לנו לעבור טרנספורמציה?
11.08.20
החיבור לטבע חיוני לנו כמו אוויר לנשימה – א.ד. גורדון היטיב לתאר זאת כבר לפני 100 שנים
10.08.20
משל הדייג: מהו אותו דג גדול שאנו ממתינים לו כל חיינו?