האם היכולת שלנו להבין את העולם תלויה בפנימיות שלנו?

הציפיות שקיימות בראשנו, הן מה שקובע את הדרך בה נבין את העולם – זו המסקנה העיקרית שעולה מניסוי אשליית אודיו אותו ביצעה ד"ר ג'יאטרי דאס, מומחית למדעי החיים. לקחו לה 50 שניות בלבד להוכיח כי למוח שלנו יש יכולת פענוח מידע המתבססת על מידע שכבר קיים אצלנו, ועל הציפיות שאנו מפתחים בהתאם למידע הזה.

אשליית הקול היא ניסוי פשוט: קטע סאונד של משפט קצר מוקלט ועובר עיוות במחשב, כך שהוא נשמע כמו ג'יבריש. בהאזנה ראשונה המשפט נשמע חסר שחר לחלוטין. לאחר מכן המדענית מגלה למאזין מה המשפט המקורי – ואז היא משמיעה אותו שוב. בהאזנה השנייה המשפט כבר ברור וניתן להבנה. האזינו לניסוי הקצר:

התהליך הקוגנטיבי המתרחש הוא שהמוח משתמש באינפורמציה הקיימת בו (לאחר ששמע את המשפט התקין) כדי להשלים את החלקים החסרים ולהבין את המשפט המעוות:  "The Constitution Center is at the next stop".

הניסוי מגלה כי הדרך בה אנו מבינים את המציאות אינה נשענת על החושים בלבד, אלא גם על מידע מוקדם שקיים אצלנו ויוצר ציפייה לבאות. התופעה הזו אינה מוגבלת לחוש השמיעה בלבד וקיימת גם בראייה, מישוש, ריח וטעם. אשליות אופטיות הן דוגמא טובה לכך. זהו ציור מפורסם בו מופיע בעלי חיים – האם אתם מזהים איזה?

 איזו חיה בתמונה? אשליית אופטית שפורסמה במגזין Flegende-Blatter, גרמניה 1892.

התשובה הנכונה היא ברווז, אבל אם ראיתם ארנבת אתם צודקים גם כן. הנקודה היא שלא משנה איזה בעל חיים זיהיתם בתמונה, מרגע שהמוח שלכם יודע ששתי החיות מופיעות בה, אתם לא יכולים שלא לראות אותן. למוח יש ציפייה והוא מפרש את המידע בהתאם לה.

את התוצאות של ניסוי אשליית הקול וכן של אשליית הברווז-ארנבת, אפשר לקחת וליישם בחיי היומיום. אנו יכולים לבחור איזה מידע לשמור במוחנו, ליצור לעצמנו את הציפייה לבאות, ובכך – לשלוט במידה מסוימת בדרך בה אנו חווים את המציאות.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

3 שינויים קטנים בבחירת המילים שלנו יכולים לעשות הבדל של שמיים וארץ

כשאנו מדברים עם הידיים משהו שונה מתרחש במוח – כך מחוות גוף משפיעות על התפיסה שלנו

האומנם כל רגע חולף לבלי שוב? מחלוקת המשתרעת על פני 2,500 שנה מעוררת סימני שאלה

עוד מרדיו מהות החיים:

מהו החטא הכי חמור בעיניכם? האם יש דרך לכפר עליו? אלון נוימן בתכנית מיוחדת על חטאים