הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

קוראים תיגר על מערכת העצבים האוטונומית – מפקדת המשנה של האבולוציה


9 באוקטובר, 2018

תום בייז

דמיינו לעצמכם שחייזרים מכוכב אחר נחתו בכדור הארץ והשתילו בראשכם מכשיר אלקטרוני קטנטן שמסוגל לשלוט במחשבותיכם וברגשותיכם. מעין שבב מזערי שלא ניתן להבחין בו בעין בלתי מזוינת, בעל גישה ישירה לנתונים הבסיסיים ביותר שלכם. שבב שמגלם תפקיד שהוא בין שומר ראש למפקד וכל עיסוקו הוא שמירתכם בחיים. כשמאזן הנוזלים בגוף שלכם מתערער, הוא משדר לכם תחושת צמא המובילה אתכם לשתות תוך אשליית בחירה ורצון. על ידי שליטה בקצב פעימות הלב שלכם ולחץ הדם הוא מחליט מתי אתם ערניים ושמחים ומתי אתם לא, ועל ידי שליטה בתחושות שלכם גורם לכם להרגיש צורך להתכסות כאשר טמפרטורת הגוף יורדת או לשנות משהו בחייכם, מתוך חוויית חוסר שקט, אם הוא מסיק כי המצב הקיים אינו מיטיב עימכם. מצד אחד הוא לצידכם ודואג לכם, ומאידך הוא שולט בכם ביד רמה ועוד מטשטש עובדה זו על ידי אשליית רצון חופשי ובחירה. נשמע קריפי, לא?

"האם היינו טוענים שהוא [אותו שבב] חלק ממה שאנחנו קוראים 'אני', רק בגלל העובדה שהוא מצוי בתוך מוחנו?" שואל ד"ר חנן שטיין, מדען העוסק בביולוגיה מולקולרית והנדסה גנטית, בספרו האדם החופשי. "כנראה שרובנו היינו משיבים בשלילה", הוא טוען, ועם זאת מסביר כי למרבה ההפתעה, חלק גדול מהפעילות המתרחשת במוחנו מתנהל בצורה מאוד דומה. ועדיין - היא נתפסת באופן חד משמעי כחלק מאיתנו. מערכת העצבים האוטונומית, למשל, אחראית על ויסות פעולות כמו נשימה, פעימות לב, עיכול והפרשת זיעה ושתן. היא נמצאת בבקרה תמידית, עומדת על המשמר, גם כאשר אנחנו ישנים או אפילו מחוסרי הכרה. המיקום הפיזי שבו מתרכזת פעילות המערכת האוטונומית אומנם מתחלק לאזורים שונים במוח ובחוט השדרה, להבדיל מאותו שבב חייזרי מדובר. אבל למעט זאת, והעובדה שהיא ביולוגית והושתלה במוחנו על ידי חייזר בשם 'אבולוציה', היא ממש מקבילה לסיפור שעימו פתחנו. כמו מתבוננת בנו מהצד, מסכמת נתונים ומייצרת רגשות ותחושות שיניעו אותנו לפעילות הנכונה לנו. נעז ונוסיף, לדעתה.

תודעה ועל-תודעה, מי מתפעל את מי?

מקובל לתאר את המערכת האוטונומית כבלתי ניתנת לשליטה וכבלתי מודעת, ועל כן קורא לה שטיין בספרו "העל-תודעה", ומפריד בינה לבין התודעה - כל מה שאנחנו קוראים לו 'אני' ('אני רוצה', 'אני חושב', 'אני מרגיש'). אם להשתמש במונחים החדשים שטובע שטיין, יש לנו על-תודעה שהושתלה במוחנו על ידי האבולוציה והיא מנתבת אותנו בעזרת מניפולציות רגשיות. אותנו, את הגוף שלנו או את התודעה שלנו - עוד לא ברור. אז האם אותה על-תודעה היא חלק מאיתנו או שאולי אפילו היא 'אנחנו' והתודעה איננה 'אנחנו'? או שהן שתיהן רק חלקים המרכיבים את ה'אני' שלנו, עם מערכת יחסים די ברורה של שולט ונשלט, מתפעל ומתופעל? ואם שתיהן חלקים בתוכנו, אז מי זה שמתבונן בנוכחות של שתיהן בחיינו? בואו נחזיק את התהיות האלו באוויר בינתיים.

"קום ושתה", ציוותה מערכת העצבים האוטונומית.

מנקודת מבט אבולוציונית, אם עושים זום אאוט ומתבוננים בשינויים שחלו במין האנושי "ניתן להבחין שבאופן כללי האבולוציה דאגה לתגמל אותנו באופן חיובי על מחשבות ומעשים המיטיבים עם הישרדותנו, ולתגמל אותנו באופן שלילי על מחשבות ומעשים המסכנים את הישרדותנו", כך מסביר שטיין. כלומר, ניתן לתאר את האבולוציה כמעין דמות מניפולטיבית בסיפור המשכללת את הפרטים וממיינת את תכונותיהם ויכולותיהם על פי תועלתן ההישרדותית. העל-תודעה היא יכולת הישרדותית מצוינת ועל כן שרדה במשחק האבולוציה. היא משאירה אותנו בחיים ודואגת לצרכים הכי בסיסיים שלנו. כמו בוס נרקיסיסט שמקדם עובדים שהם מעין ורסיה קטנה שלו, ניתן לראות כמה העל-תודעה, העובדת המצטיינת, דומה לאבולוציה. "העל-תודעה", מתאר שטיין "משתמשת ברגשות ככלי לשם הנעת התודעה לתגובות, מחשבות, שאיפות, תוכניות ומעשים, וכמו כן ככלי לשם תגמול חיובי או שלילי לתודעה על מעשים או מחשבות". שרשרת פיקודית מרשימה שבה כל מפקד מתפעל את הרמה שמתחתיו על ידי מניפולציות שונות בשאיפה להישרדות.

והנה, מצאנו את עצמנו בתוך שרשרת פיקודית שבה מי שאנחנו תופסים כ'אנחנו' נמצא, כך נראה, די בתחתית. ואולם, האומנם כך? האם השבב שלנו קיבל אוטונומיה על הגוף, כפי שנהוג להתייחס למערכת העצבים האוטונומית, ואנחנו רק חושבים שאנחנו חיים את חיינו, בעוד שאנחנו בעצם מתופעלים בכל רגע ורגע על ידי אותה מערכת, שבהחלט מצדדת בטובתנו, אבל מנתבת אותנו לשיקול דעתה? האם ידה בכל הבחירות שלנו או שמא קיימת פתיחות לדו שיח? וים הוף, פעלולן הולנדי, קורא תיגר על השלטון. יכולתו המרשימה של הוף, שזכה בתואר "איש הקרח", היא שמירת טמפרטורת גוף יציבה בתנאי קור קיצוניים. הוא שבר יותר מעשרים שיאי עולם הקשורים כולם בפעילות גופנית מתחת לאפס מעלות צלזיוס, ביניהם שהייה של שעה ו-52 דקות במי קרח. לשם השוואה, טמפרטורת הגוף של אדם ממוצע השוהה במי קרח למשך עשרים דקות צונחת ל-8 מעלות ואילו הוף מעלה ומשמר אותה ב-40 מעלות. במילים אחרות, במקרה נורמלי, מערכת העצבים האוטונומית תקפיץ אותנו החוצה מהקרח תוך שבריר שנייה, ואם היא עובדת ממש טוב, היא תמנע מאיתנו להיכנס אליהם מלכתחילה.

בין עצמאות להפקרות – האם אנחנו באמת רוצים את השליטה?

הוף עשוי להיחשב כיוצא דופן והוא אינו מהווה דוגמה מספקת כדי לצאת בהצהרה, אבל מסתבר שבאמתחתו קהל עוקבים לא קטן הלומד את השיטות ומתרגל אף הוא שליטה במנגנוני טמפרטורת הגוף. בסרט דוקומנטרי שעוקב אחר מסע האימון שלו עם קבוצת מתרגלים, מתועדות תוצאות מרשימות ומודגמת יכולת המתאמנים לשמור על טמפרטורת גוף נינוחה בעודם מטפסים על הר מושלג, לבושים במכנס קצר וחשופי פלג גוף עליון.

אחד הדברים המעניינים שטוען הוף בסרט הוא שבאותה דרך בה הוא מווסת את טמפרטורת גופו, הוא מסוגל לווסת את פעילות המערכת החיסונית שלו. במחקר שנעשה בקליניקה הרפואית של אוניברסיטת הולנד, נמדדה תגובת גופו להזרקה של רעלן שמקורו בחיידק הגורם לדלקת. הוף תרגל טכניקות נשימה ומדיטציה כתגובה לכאבי ראש שהחל לחוש, אחד התסמינים המוכרים כתגובה לחיידק, והעלים אותם לחלוטין. ובזה הסתיימה התגובה החיסונית שלו. "רוב האנשים מגיבים בהקאה ובחום גבוה, אבל וים לא הפך חולה בכלל", מסכם אחד החוקרים. מהנתונים עולה כי הוף הצליח להפחית את כמות התאים הדלקתיים המתפשטים בגופו לחצי מהכמות הנמדדת אצל אדם ממוצע.

והוף אינו לבד גם בזה. במחקר אחר, קבוצה של 12 נבדקים הצטרפה אליו לניסוי. במשך 10 ימים תרגלו המשתתפים טכניקות נשימה, מדיטציה וחשיפה לקור - ממקלחות קרות ועד שחייה במי שלגים. אותה קבוצה נבדקה אף היא בתגובתה להזרקת הרעלן ותוצאותיהם, בהשוואה לקבוצת הביקורת (נבדקים שלא התאמנו עם הוף), היו מובהקות גם כן. נראה שהנבדקים הצליחו לדכא את תגובת המערכת החיסונית שלהם וזאת על ידי זמן לא ארוך בכלל של אימון. האם כולנו יכולים לשלוט במערכת החיסונית שלנו? הוף טוען שכן. לאפשרות הזו עשויות להיות השלכות מטלטלות על עולם הרפואה ובפרט על חייהם של חולים במחלות אוטואימוניות, בהן מערכת החיסון תוקפת את רקמות הגוף. כשל בפיקודו של השבב. תארו לעצמכם שבעזרת מדיטציה אתם יכולים לנתב מחדש את אנרגיית הלחימה של מערכת החיסון אל מקומות רצויים ולהסית אותה מאלו שאינם. אם נוכל לקחת את המושכות ולהאיר למערכת החיסון שלנו את הדרך, אולי נוכל להציל את הגוף שלנו מעצמו.

מחקר בנושא, בו הנבדקים הם חולים אוטואימוניים, עדיין לא נעשה ולכן עוד מוקדם להסיק מסקנות. אבל נראה כי לשם העיניים נשואות. לאלו הסובלים מכשל של המערכת החיסונית היתרון ברור, אבל מה עם השאר? האם אנחנו חושבים שנוכל לעשות זאת טוב יותר מאשר המערכת האוטונומית? לבחור בעצמנו מתי להעלות ומתי להוריד את טמפרטורת הגוף? להיות אחראיים על קצב פעימות הלב? אולי לא סתם, נבחר שבב קטן שכל ייעודו הוא להתעסק בהישרדות הפיזיולוגית שלנו? משאיר לנו זמן להגות הגיגים, לשחק בחוץ, לעבוד וליצור. לריב עם חברים ולהשלים. האם אנחנו באמת רוצים להתערב בפיקוד? לקחת את השליטה לידיים שלנו? לא בטוח וגם לא כל כך ברור ממי. האם המערכת האוטונומית היא באמת נפרדת מאיתנו וקיים מתח בין מי שאנחנו חווים כ'אנחנו' לבינה? או שזה אותו האחד, בשני קולות? כמו שתי מחשבות סותרות שניתן להחזיק בהן בו זמנית ולהרהר. כמו שני שותפים בעסק. האם העל-תודעה והתודעה מתחרות או משלימות?

קשה להאמין שנמצא תשובה חד משמעית הנכונה לכולם. אבל בנושא הדיאלוג, כמו תמיד, גם כאן הבחירה לא חייבת להיות 'שחור' או 'לבן'. יכול להיות נחמד ומעניין להרחיב את השיח בין העל-תודעה לתודעה. לפתח תקשורת עם מערכות הגוף הפנימיות שלנו, להכיר אותן לעומק ולהיות מסוגלים להשפיע עליהן, בהשפעתן עלינו. ובאותה נשימה, להשאיר להן את רוב העבודה. את קבלת ההחלטות השוטפת ואת האחריות. בכל זאת, הן עושות את זה כבר עשרות אלפי שנים תחת בוס קפדן.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

מהו מצב ה'סופר-פלואו' של המוח - ומה אפשר ללמוד מספורט אתגרי כדי להגיע אליו

ההרצאה השבועית של TED: הסוד האבולוציוני של האדם הוא פתיחות להתנסויות חדשות

מדענים ופילוסופים מתקשים לקבוע האם תיתכן תודעה בעצמים דוממים – מדוע?

עוד ממהות החיים

13.12.18
ההרצאה השבועית של TED: מדוע מבט בוחן גורם לירידה בביצועינו, ואיך מתמודדים?
12.12.18
טנגו עם הנורמות – מה אפשר ללמוד על עצמנו דרך נקודת המבט של קווין?
11.12.18
הנוירולוגיה של האזנה לציוץ הציפורים: כיצד הטבע שואב אותנו אל הרגע הנוכחי
10.12.18
עושים שלום עם השיער – כיצד לגרום לו לשתף פעולה עם השאיפות שלנו?
06.12.18
ההרצאה השבועית של TED: כדי להבין את עצמנו צריך לשאול איך תיראה המציאות בהיעדרנו
05.12.18
ואן גוך עוזר להכשיר סטודנטים לרפואה, והתרגיל הזה יכול לאמן אותנו בצורה חדשה של חשיבה
03.12.18
הילכו השניים יחדיו? הפרדוקסליות שבניסיון למדוד רוחניות בכלים מדעיים
29.11.18
ההרצאה השבועית של TED: כמה מחשבה אנו משקיעים ב'למה' שלנו?
28.11.18
מדוע אנו כה נמשכים לריכולים – וכיצד הם משפיעים על מבנה החברה שלנו
26.11.18
המקרים המוזרים שבהם המוח נמצא בכמה מצבי הכרה בו זמנית – ומה זה אומר על התודעה
22.11.18
ההרצאה השבועית של TED: לא צריך תירוצים מיוחדים כדי להיות יצירתיים
21.11.18
ירידה לצורך עלייה – ככול שנוח לנו יותר, כך נדרש מאמץ גדול יותר בכדי לחוש נוחות
20.11.18
מחבקים את חכמי השבט – 3 מאתגרי התקופה וכיצד להיערך לקראתם כבר מגיל צעיר?
19.11.18
שני פנים לפרפקציוניזם – היתרונות והחסרונות של חתירה לטוב ביותר
15.11.18
ההרצאה השבועית של TED: שימו קץ להתלבטויות באמצעות מודלים מדעיים פשוטים
14.11.18
מדוע להתנהג כמישהו אחר זה דווקא כן אותנטי, ואיך אפשר להשתמש בכך לשיפור עצמי?
13.11.18
גבולותיה המטושטשים של ההשראה – האם ניתן בכלל לדעת מתי הרעיון באמת שלנו?
12.11.18
אין דבר כזה אנשים משעממים - כיצד לטפח את נקודת המבט הייחודית שלנו?
08.11.18
ההרצאה השבועית של TED: כיצד אנו מודדים עצמנו בתור הורים – ומה זה גורם לנו
07.11.18
מומחים טוענים כי בכל פעם שאנו "מבזבזים זמן", משהו טוב קורה במוח שלנו