הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

מקרב לב – בחזרה לאומנות הנשכחת של מכתבי תודה


6 באוגוסט, 2018

הביטוי "אסיר תודה" משקף הערכה רבה על פעולה או על מחווה שביצעו עבורנו, אבל כשמפרקים אותו לחלקיו מתגלה הקוץ שבאליה. אסיר תודה, מילולית, הוא מי שכבול למעשה הטובה, בעל חוב. אף על פי שבפועל הביטוי אינו משקף חובה – אלא עושה שימוש מליצי בשפה כדי להמחיש את עוצמת תחושת ההוקרה – הפרשנות המילולית מעלה טעם לפגם שאינו תלוש לגמרי מהמציאות. לא פעם מעשה טובה שעשו עבורנו, מתנה שקיבלנו, או ידע שחלקו עימנו יוצרים אצלנו נטל קטן של חובת החזרת תודה – מה שהופך את הסיטואציה מאדיבות גרידא ליחסי מסחר סמוי.

האם זו המטרה של נתינה? לפעמים, ולפעמים לא. ומה המשמעות של הודיה אם בלאו הכי אנחנו הולכים להחזיר בנתינה משלנו, שמחויבת מהכללים הבלתי רשמיים של הסיטואציה? ובכלל, איך יודעים מתי עלינו להחזיר טובה ומתי מדובר באקט טהור של נתינה? בחלק מהמקרים, בעיקר במערכות יחסים מבוססות או לחלופין ביחסים בעלי כללים טקסיים מוגדרים, התשובות לשאלות הללו צלולות. בשאר הפעמים קיים שטח אפור שדורש מאיתנו יכולות תמרון סוציאליות מרשימות. לדעת ליהנות ממתנות מחד, להימנע מפגיעה ברגשותיהם של אחרים מאידך, ונוסף על אלה להיות משוחררים מתחושת חבות, שעל פי ג'יל סאטי מ-Greater Good נמצאה כרעילה ליחסים, ועד כמה שזה אירוני, כמעוררת רגשות שליליים בקרב המקבל כלפי הנותן.

אזור הדמדומים של מתנות לחג

לדבריה, מחקרים גילו מספר פקטורים בעלי משקל שקובעים אם נחוש הכרת תודה או חבות בעקבות קבלה. גודל המתנה, למשל, יכול להטות את התחושה שלנו מהכרת תודה לחבות. גם התפיסה שלנו לגבי כוונות הנותן תשפיע על הדרך שבה נגיב לנתינה. אם נייחס את הנתינה לאינטרס של החזרת טובה, כמובן שניטה להרגיש חבות, ואילו קרבה רגשית גבוהה לנותן תגרום לנו באופן אוטומטי לייחס את המעשה לטוב ליבו ותעורר בנו הכרת תודה. לנורמות חברתיות ותרבויות יש השפעה משלהן. כך, למשל, היא מסבירה, גברים נוטים להרגיש באופן כללי יותר חבות מנשים, ובתרבויות מזרח אסיה - שמשוות ערך רב להחזרת טובה - יש תמהיל של חבות והכרת תודה. ולבסוף, יש לנו מאפיינים אישיים. אצל אנשים מסוימים חבות מוטמעת כהגדרת ברירת מחדל כלפי כל אקט של נתינה, כי כך הם חונכו. לא פעם אנשים כאלה מעדיפים לא לקבל מתנות כלל, שכן הם פיתחו ציניות כלפי נתינה. כך הם מרגישים משוחררים וחופשיים מהמועקה שבלהיות חייבים.

הבעיה הקטנה היא שבמקרים כאלה, ולמעשה בכל פרשנות לחומרה של מעשה הנתינה, אנו מפסידים הזדמנות לחזק קשרים חברתיים ולעורר רגשות חיוביים למכביר בנו ובנותן. מה גם שחבות, כפי שהזכרנו, יכולה להטיל כתם במערכת יחסים דווקא מפאת כוונות טובות, מצב אבסורדי שכולנו נשמח להימנע ממנו. מה אפשר לעשות בפועל? אופציה אחת היא להחזיר מתנה על מתנה באופן אוטומטי, מבלי לייחס כוונות לאנשים. על הנייר יכול להישמע טוב, אבל קיימות פה שתי נקודות תורפה. ראשית, הציפייה שנתגבר על הנטייה לייחס כוונות למעשים של אחרים היא בלתי אנושית. שנית, בהחזרת טובה אוטומטית אנחנו למעשה מזינים את החבות של מערכת היחסים, ואף יוצרים מעגל בלתי פוסק של טובה והחזרת טובה, מה שמעקר את הנתינה ממשמעות.

עוד פריט לאוסף הכלים שאיש לעולם לא ישתמש בהם.

דוגמה טובה לכך היא הסיטואציה המעט קומית של חשבונאות החגים שרבים רואים בעין עקומה. אנחנו מוזמנים לארוחה ולא יודעים כיצד להודות למארח אז ברגע האחרון אנו מביאים מתנה חסרת תועלת, לרוב כלי מטבח שיעבור מבילוי במחסן של חנות לבילוי במחסן של משפחה. כל זה מתוך ציפייה ברורה לקבל מתנה חסרת תועלת מאותם אנשים שאירחו אותנו, כשהם ישמשו בתפקיד המוזמנים בארוחה הבאה שתיערך אצלנו. אפילו הסמליות של המתנה כבר יורדת מהפרק, כי הנתינה הופכת לאקט דיפלומטי ותו לא. מיותר לומר שההפרזה היא לצורך ההמחשה ואנשים רבים אינם תופסים כך את הסיטואציה ונהנים מחילופי הטובין. אבל גם הם ייתקלו במצבים שבהם לא ברור כיצד לנהוג. לכן אפשר לסכם כי שחרור מתחושת החבות הוא עניין מבורך באופן גורף.

השאלה, כאמור, היא מה עושים באזורי הביניים, שבהם לא ברורה לנו בדיוק הכוונה של הנותן, או כאשר אנחנו לא כל כך מכירים את הנורמות. סאטי מביאה מספר עצות כלליות מבוססות מחקרים כיצד ניתן לטפח הכרת תודה בתוך מערכת יחסים כמו התמקדות באחר, נתינה ללא ציפייה לקבל חזרה, טיפוח רגשות חיוביים כלליים - מה שנמצא כמעודד הכרת תודה, ואפילו זיוף התחושה. בעוד שאלה יכולות לעזור כקווים מנחים ודורשות סיגול דפוסי התנהגות, מחקרים אחרים עלו על פעולה פשוטה בהרבה לביצוע, שיכולה לפתור את עניין החבות במספר רגעים ובמאמץ מינימלי. מדובר במחווה הנשכחת של שליחת מכתב תודה.

תופתעו לגלות איזו עוצמה יש במכתב פשוט

כריסטיאן ג'ארט כותב באתר ה- British Psychological Society כי פסיכולוגים מאוניברסיטת שיקגו ומאוניברסיטת טקסס באוסטין ערכו מחקר משותף שמטרתו לאמוד את האפקטיביות של מכתב תודה. הבה נעשה הקדמה קטנה לפני תיאור המחקר ותוצאותיו. מכתב תודה הוא לא מייל תודה. כמו במערכת הכלכלית, לנייר יש ערך. מכתבי תודה היו מנהג נפוץ יותר בעבר, שהתחלף באמצעים נוחים ומהירים יותר. וזה דווקא יתרונו הגדול של מכתב – כמו בכל מוצר אחר, אנחנו מייחסים יותר חשיבות ויוקרה לעבודת יד. מכתב, בייחוד אם הושקעה בו כתיבת עט, הוא מצרך נדיר בהרבה ממייל או הודעה, מה שמעביר מסר של הדרת כבוד, אצילות וטרחה שנקט מקבל הטובה כאות הוקרה לנותן.

ועכשיו למחקר, האם התיאוריה הקטנה שפתחנו בפסקה הקודמת עומדת במבחן המציאות? החוקרים ביקשו מהנבדקים לכתוב מכתב תודה לאדם "שנגע בחייהם בדרך משמעותית", כדברי ג'ארט. הם הונחו להביע את התודה בפורמט אחיד פחות או יותר כדי למנוע שונות גדולה בתוכן. במקביל נתבקשו כותבי המכתבים להעריך באיזו צורה תשפיע קבלת המכתב על המקבל ומה הוא יחשוב על השולח. לאחר מכן איתרו החוקרים את מקבלי המכתבים ובדקו כיצד הרגישו לגבי המכתב וכיצד תפסו את השולח. מהשוואה של הערכת השולחים עם התגובה של המקבלים בפועל עלו ממצאים ברורים: אנשים נוטים להערכת חסר בעוצמת האימפקט של מכתב תודה, וכן בדימוי החיובי שהם יוצרים בעיניו של מקבל המכתב. אצל רבים מהם הייתה נטועה המחשבה שהפעולה תגרום למבוכה ותיתפס כמוזרה – מחשבה שהופרכה לאור תגובותיהם המופתעות והחיוביות של המקבלים.

מכתב התודה הוא הפתרון האידיאלי לתחושת החבות, כיוון שמצד אחד הוא מספיק משמעותי כדי לעורר תחושה חיובית בקרב מקבלי המכתבים, ומאידך הוא לא עונה להגדרה של השבת טובה ובכך מונע את מעגל המסחר במתנות. זהו עדיין אותו אקט מנומס ומתבקש של אמירת תודה – רק עם מגע הרבה יותר מעודן ובעל משמעות. ולכן הוא מאפשר לנו לשמור על טוהר מעשה הנתינה: אנחנו עדיין נהנים מהטובה, אבל מפגינים כלפיה אבירות. אחרי שסיכמנו את מעלותיו הבלתי ניתנות לערעור של מכתב התודה, כל שנותר הוא קורס מזורז בכתיבתו. לשם כך ניעזר בשירותיו של הבלוג The Art of Manliness, המחשיב עצמו אוטוריטה לגינונים. עורכיו, ברט וקייט מק'קיי, הפיקו וידיאו קצר המסביר את המלאכה.

כללי יסוד של מכתב תודה מהוקצע

השניים מסבירים כי קיימים מגוון תרחישים שמצדיקים מכתב תודה, ביניהם קבלת מתנה או שירות, מאמץ חריג שמישהו עשה כדי לעזור לנו, שאדם שהלין אותנו בביתו, מארח אותנו לארוחה או מארגן לכבודנו אירוע, וגם "בכל פעם שאדם עושה עבורכם מעשה יוצא מגדר הרגיל שמחמם את ליבכם". למעשה מסבירים הזוג מק'קיי, "אין זמן לא טוב למכתב תודה".

ועתה לנקודה – איך כותבים מכתב תודה. עוד לפני שהתחלנו לכתוב, הם מדגישים, תזמון הוא הכול. חשוב לשלוח את המכתב קרוב ככל הניתן לאירוע שעליו אנו מוקירים תודה. כמו כן, הם ממליצים להשתמש בכרטיסי ברכה בעלי עיצוב ניטרלי וסולידי, כזה שניתן לשייך לכל משמעות, וכמובן במעטפה. מטבע הדברים זה מחייב אותנו לכתוב בעט ולהימנע מהקלדה, וכן לשלוח את המכתב דרך הדואר. נכון, במחוזותינו זה עלול לחטוא לדגש הראשון – התזמון. מה גם שיש סיכוי לא רק שהמכתב כלל לא יגיע ליעדו. אבל, עדיין, לקבלת מכתב בדואר יש אפקט מיוחד. כדי לפתור את זה אפשר להשתמש בדואר רשום, ואם אתם בכל זאת רוצים להימנע משימוש בדואר - שירותי שליחויות עדכניים משמשים תחליף ראוי. כך או אחרת, הדגשים הללו נועדו להראות שכתיבת המכתב ושליחתו היו כרוכים במידה של טרחה. בנוסף, "זה מוחשי. הם יכולים לגעת בו, להחזיק אותו ולהציג אותו".

באשר לתוכן עצמו, ממליצים הזוג מק'קיי על אופן הצגת הנושא שעליו אתם מוקירים תודה. טיפ קטן: "אם המתנה הייתה כסף, השתמשו בלשון נקייה. במקום 'תודה על המזומנים', כתבו 'תודה על האדיבות / נדיבות'". השלב הבא הוא יידוע המיטיב שלכם לגבי ההנאה או השימושיות שהפקתם מהשירות או מהמתנה שהעניק לכם. לדבריהם,  חשוב לציין כיצד השתמשתם במתנה, וכן לרדת לפרטים לגבי האספקטים שמהם הפקתם הנאה או כיצד תרם לכם השירות שקיבלתם. אם ההיכרות ביניכם אישית וקרובה, ספרו בקצרה על מה שקורה בחייכם, אך הימנעו מכך אם מערכת היחסים רשמית יותר. את המכתב, הם מסבירים, נהוג לחתום ב"התייחסות לעבר וציפייה לעתיד". משהו בתבנית של "שמחתי לפגוש אותך, מצפה לפעם הבאה". לאחר מכן יש להודות שוב ולקנח בביטוי פרידה המגיע לפני שמכם הפרטי. ביטוי זה משתנה על פי סוג הקשר ויכול להיות, למשל, "באהבה, פלוני" לקשר אישי קרוב; או "בהערכה רבה, אלמוני" - בקשר רשמי יותר.

מאחורי ההמלצות הללו יש אמנם היגיון תרבותי, אבל הן יותר בגדר הצעת הגשה. בסופו של דבר אתם מי שמכירים את הקשר, אתם מי שחוו את ההשלכות של מעשה הנתינה, אתם יודעים איזו מידה של מאמץ הפעיל הנותן, אתם מבינים את המורכבות, הקונטקסט והניואנסים של הקשר. לכן, במקרים כאלה האינטואיציה קודמת לכל. אם יש לכם ספקות, ההנחיות הללו יכולות להוות תגובה מאוזנת הולמת כמעט לכל סיטואציה. אתם יכולים להסתכל על כרטיס הברכה ככרטיס יציאה מהכלא. אתם שוב לא אסירי תודה.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

ההרצאה השבועית של TED: מיהם האנשים הזוממים דברים טובים מאחורי גבנו?

העיקר הכוונה? מהי נדיבות וכמה מאמץ צריך להשקיע בשביל לעשות הבדל

המצרך היקר שלא עולה כסף – מהיכן נובעת אהבת חינם וכיצד מוסיפים אותה לחיינו?

בועז מזרחי העורך הראשי של מגזין מהות החיים

סיים בהצטיינות תואר בתקשורת עם התמחות שיווקית מהמרכז הבינתחומי, הרצליה. עוסק בכתיבה, עריכה, מדיה חברתית ויצירת סוגים שונים של תוכן משנת 2011. את שעותיו הפנויות מקדיש לקריאה, צילום וספורט.

עוד ממהות החיים

15.08.18
המדע שמסביר מדוע אנו כל-כך אוהבים לטוס לחו"ל
14.08.18
17 ציטוטים על מוזיקה – הכוח המאגי היחיד בעל חותמת מדעית
13.08.18
אנחנו באמת כל כך עסוקים, או שמשהו אחר מונע מאיתנו לפגוש חברים?
09.08.18
ההרצאה השבועית של TED: צלילה לתוך העולם שבונה את העולם – כימיה אורגנית להמונים
08.08.18
ההבדל בין מציאות לדמיון הוא בסך הכול המקום שבו אנו מציירים למוח את הגבול
07.08.18
כשאנחנו נחים המוח שלנו עובד קשה יותר – כיצד יצירתיות נרקמת בין שיטוט לריכוז
06.08.18
מקרב לב – בחזרה לאומנות הנשכחת של מכתבי תודה
02.08.18
ההרצאה השבועית של TED: לא חייבים להסכים עם דעות שונות, אבל שווה להקשיב להן
01.08.18
לכודים בדפדוף אינסופי בין אפשרויות? לפעמים כדאי פשוט 'לבחור סרט' ולצפות בו עד הסוף
31.07.18
פסיכולוגים: תנו לילדים להתחכך בחיים, רק ככה הם ילמדו איך לחיות
30.07.18
קרוב רחוק – היתרון הפסיכולוגי המפתיע של שהייה במחיצת אנשים שונים מאיתנו
29.07.18
יחסינו לאן? הקסם והעלטה שבקשר בין מורה רוחני לתלמידו
26.07.18
ההרצאה השבועית של TED: מסתבר שהציוד האלקטרוני שלכם עונה על סקרים במקומכם
25.07.18
האפקט המשחרר של אקראיות – וכיצד היא יכולה לעזור לנו לקבל החלטות נקיות יותר
24.07.18
התחדשות מנטלית – כך יערנות מלמדת אותנו עקרונות חשובים לשימור האיזון הרגשי שלנו
23.07.18
שייכות במקום העבודה – למה כדאי להפוך את הארגון שלכם לקהילה וכיצד עושים זאת?
19.07.18
ההרצאה השבועית של TED: שיעורים משעשעים מאב שעזב קריירה כדי לגדל את ילדיו
18.07.18
האם אנחנו נולדים עם ייעוד וכל שנותר לנו הוא למצוא אותו? מחקר חדש מגלה
17.07.18
מה בעצם מפריד את התודעה שלנו מזו של אחרים – וכיצד זה מסביר תכונה בסיסית של היקום
16.07.18
פנקסנות – האם בתוך הזוגיות שלנו אנחנו עסוקים בלתת או בלקבל?