הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

העיקר הכוונה? מהי נדיבות וכמה מאמץ צריך להשקיע בשביל לעשות הבדל


9 במאי, 2018

"נדיבות הופכת אנשים למאושרים יותר", כך הכריזו החוקרים פיליפ טובלר וארנסט פר מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת ציריך. הרבה גישות להעצמת תחושת האושר מתמקדות בנו. אפשר לומר שגם נדיבות מתחילה בנו, אבל היא בהחלט מתבלת קצת את העניינים מכורח העיסוק ברווחת האחר. על פי מחקרם של טובלר ופר, נמצא כי אנשים הדואגים לאושרם של אחרים ופועלים בנדיבות חווים חמימות נעימה ומדווחים על תחושת אושר גבוהה יותר. יתרה מכך, נראה כי מידת הנדיבות, כלומר גודל המעשה, לא משפיעה באופן משמעותי על העלייה בשביעות הרצון – "אתה לא צריך להפוך לקדוש מעונה המקריב עצמו בשביל הכלל על מנת להרגיש שמח יותר. רק להיות קצת יותר נדיב כבר יעשה את העבודה", אומר טובלר.

מה זה אומר "קצת יותר"? מסתבר שאפילו כוונה בלבד, לנהוג בנדיבות, כבר משפיעה על תחושת הסיפוק. נפרט: שלושה אזורים במוח נבחנו בזמן שהנבדקים במחקר החליטו אם לפעול בנדיבות. האזור הראשון נקרא TPJ, והוא מזוהה עם פעילות פרו-סוציאלית כמו נדיבות. האזור השני - הסטריאטום הוונטרלי - מזוהה עם תחושת אושר, והאזור השלישי - קליפת המוח הקדם מצחית - מזוהה עם תהליכי קבלת החלטות. נראה כי האינטראקציה בין שלושת האזורים האלו משתנה ביחס להחלטת הנבדק האם לפעול בנדיבות או לא. כלומר, פעילות מוחית הקשורה באלטרואיזם והנובעת מקבלת החלטה מודעת מפעילה את האזור המעורר תחושת אושר. מה שמעניין בממצא הוא שקבלת ההחלטה בלבד כבר מפעילה את שני האזורים הנוספים, כלומר רק הכוונה לנהוג בנדיבות עוררה תחושת אושר ושביעות רצון אצל הנבדקים. משהבינו זאת טובלר ופר, הם העלו רעיון: אולי, משום שהכוונה עצמה להתנהג בנדיבות מתוגמלת באושר, היא יכולה לשמש כאסטרטגיה לחיזוק ההתנהגות הנדיבה? אנשים יוכלו לתרגל כוונות נדיבות עוד לפני המאמץ הכרוך בלהתנהג בהתאם, וכוונות אלו יתגמלו אותם בתחושה טובה שתגרום להם לרצות להמשיך לחשוב בצורה דומה. מכאן, ההנחה היא שהנטייה הטבעית כבר תהיה לפעול בנדיבות, ואם לא הנטייה הטבעית - לפחות יהיה קל יותר לסגל הרגלי פעולה תואמים.

לכאורה, דרך נהדרת להשיג אושר. פשוט לפתח כוונת נדיבות. אבל המחקר מעלה שתי שאלות חשובות: ראשית, האם זוהי עדיין נדיבות אם המניע שלה הוא הדאגה לעצמי? ונגזרת ממנה, האם אפקט תגמול האושר הוא בר-קיימא בהינתן שעצם הגדרת הנדיבות מוטלת בספק?

במאמר שפורסם בכתב העת Aeon, כותב פרופסור לפסיכולוגיה כריסטיאן מילר כי יש דרכים שונות למדוד או להגדיר נדיבות. ביל גייטס, מסתבר, נבחר כאחד מעשרים האנשים הנדיבים ביותר בעולם על סמך תרומה כוללת של כ-27 מיליארד דולר במהלך חייו. אך האם התרומה הכספית הגדולה הזו הופכת אותו באמת לאחד האנשים הכי נדיבים בעולם? והאם באופן כללי כגודל התרומה גודל הנדיבות? מילר לא מתיימר לדעת את התשובה ומצהיר בכנות שאינו מכיר את סיפור חייו של גייטס מספיק טוב בכדי לבחון, אבל הוא כן מציע שלושה היבטים לבחינת מידת הנדיבות של אדם. "מעלה כמו נדיבות היא מעלה מורכבת. היא מכילה בתוכה הרבה יותר מאשר ההתנהגות הנראית לעין. מחשבות הליבה, רגשותיו ומניעיו של אדם נכללים בתוכה", מסביר מילר ומדגים בפנינו את שלושת ההיבטים על ידי סיפורים קצרים:

מה הופך נדיבות לנדיבות?

הראשון – ערך התרומה עבורך. והנה הסיפור: לג'ונס יש ערימה של דיסקים ברכב. הם אינם נמצאים בשימוש כבר שנים ורק שוכבים שם וצוברים אבק. כבר כמה פעמים הזכיר לעצמו שהכי נכון פשוט להיפטר מהדיסקים, שסתם תופסים מקום ברכב. יום אחד, עובר ג'ונס ליד מרכז יד שנייה ומחליט כי זו הזדמנות מצוינת להוציא מהרכב את הערימה, הוא עוצר לצד המרכז ומעביר את כל הדיסקים הישנים לתרומה.

על פי מילר, הסיפור אינו בא לזלזל או להאשים את ג'ונס בדבר. אבל הוא כן בא להטיל ספק במידת הנדיבות של תרומתו. אקט של נדיבות, כך הוא מציע, אמור לגלם בתוכו ויתור על משהו בעל ערך עבורי, לטובת האחר. או באספקט רחב יותר, לטובת הפיכת העולם למקום טוב יותר. אם לדבר שתרמתי אין ערך עבורי והוא יכול גם להיעלם מעיניי באורח קסם, זוהי אינה נדיבות לשמה. אם נדפדף בין דפי הזיכרונות המטאפוריים בראשנו ונעלה לנגד עינינו את אותן הפעמים שבהן נתנו לאחר משהו שהיה בעל ערך עבורנו ,לעומת מקרים שבהם נתנו משהו חסר חשיבות – נוכל להבחין במידת הסיפוק שכל מעשה העלה בנו. מידת המאמץ שדרש הוויתור ומידת האכפתיות שהייתה בנו כלפי האדם שלו תרמנו.

אם זה בעל ערך עבורי, יהיה נדיב מצידי לוותר עליו לטובת אדם אחר.

ההיבט השני הוא המניע. אמנדה תורמת כבר זמן רב למספר עמותות צדקה והיום היא קיבלה פרס ותעודת הוקרה מהקהילה המקומית על השליחות הפילנטרופית שלה. אמנדה לא אומרת את זה בקול, אבל מה שעודד אותה עד היום להמשיך לתרום הוא המחשבה על הפרסום וההכרה שלה תזכה בעקבות התרומה.

אין ספק שהעולם אכן הופך למקום טוב יותר בעזרת אמנדה, אבל האם זה בלבד מספיק בשביל להכריז על נדיבות יוצאת דופן? על פי מילר התשובה היא לא. וזה לא משנה אם היא הייתה תורמת על מנת לקבל הקלה במיסים, על מנת לזכות בתגמול בגלגול הבא או כדי להשקיט את המצפון שלה. נדיבות, לפחות על פי ההגדרה שמציע מילר, אינה מונעת מהדאגה לעצמי; עליה להיות מונעת מהדאגה לאחר. הנחה זאת מתכתבת עם תהייתם של טובלר ופר לגבי אפקט האושר  – האם תחושת האושר שאנו חווים מהתנהגות נדיבה, זו שאינה מבחינה בין כוונה למעשה, תבחין בין המניעים השונים?

אלטרואיזם – האם באמת יש דבר כזה?

גישות שונות מביעות עמדות שונות לגבי אלטרואיזם – האם יש באמת דבר כזה? או שמא כל מחשבה או פעולה שלנו נובעת בסופו של דבר, מתחת לכל השכבות, ממניע אינטרסנטי? ומהן ההשלכות של כל זה על המושג "נדיבות" בכלל? קיימים מחקרים שונים הבאים להוכיח כי אלטרואיזם קיים, ביניהם מחקרו של דניאל בטסון מאוניברסיטת קנזס. בטסון מצא כי ככל שאדם יותר אמפתי – למשל מזדהה עם סבלם של אחרים – כך סביר יותר שהוא יבחר לעזור להם ויביע אלטרואיזם. האם לשים את עצמי בנעלי האחר כמניע לנדיבות נחשב אלטרואיזם? או שמא אני פועל מתוך התחושה שאני הוא זה הזקוק לעזרה? כנראה שאין תשובה אחת, אבל בהחלט מעניין לתהות על קנקנן של שאלות אלו.

ההיבט השלישי שמציע מילר כאבן בוחן להתנהגות נדיבה הוא הבחירה, והסיפור הוא כזה: פרופסור סמית' מסיים פגישה עם אחת הסטודנטיות שלו, ובה ייעץ לה לגבי עבודתה. בעומדה מול הדלת לפני היציאה לדרכה, מודה הסטודנטית לפרופסור סמית' על הזמן שהקדיש לה. בטון רציני לחלוטין עונה סמית', "שטויות, אני רק מבצע את עבודתי. אני מחויב להיפגש עם כל הסטודנטים בשעה שאפשרית להם במידה ושעות הקבלה מתנגשות עם מערכת השעות שלהם. נתראה מחר בכיתה", וסוגר את הדלת.

בהערכה רבה אל הפרופסור מסכם מילר כי זו אינה נדיבות. נדיבות היא מעשה המתעלה מעבר לחובות שלנו. הוא נובע מבחירה לעשות עוד קצת, אפילו ממש טיפה, מעבר למה שאני חייב. ואם להתבונן על ממצאיהם של טובלר ופר, ניכר כי הקצת מעבר הזה כבר עושה את ההבדל גם ברמת הסיפוק שאנו חווים בתמורה. בין אם נעשה זאת לשם הגמול התחושתי שנרגיש ובין אם נעשה זאת מתוך דאגה כנה לאחר, בין אם בסופו של יום באמת נחוש שביעות רצון גבוהה יותר או שמא מנגנון התגמול יזהה את המניעים ולא יעורר את אותה תחושת אושר כאשר ננהג בנדיבות המונעת מאינטרס אישי, כך או כך העולם יהפוך למקום טוב יותר. הסטודנטית הצעירה תקבל עזרה עם עבודת המחקר, קהילות שונות ישתמשו בכסף התרומות לפיתוח ועשיית טוב ומישהו אי שם ייהנה ממיטב הלהיטים של שנות התשעים. גם אם ה"קצת יותר" לא ישפיע לאורך זמן על תחושת הסיפוק שנחווה, הוא עשוי לאורך זמן להצליח לפחות להעלות חיוך על זוג שפתיים אחד או יותר. ואם חיוך של מישהו אחר הוא תוצאה ראויה בעיניכם, אתם כנראה בכיוון הנכון.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

המצרך היקר שלא עולה כסף – מהיכן נובעת אהבת חינם וכיצד מוסיפים אותה לחיינו?

ההרצאה השבועית של TED: איך להפוך לאנשים נדיבים יותר?

מה מניע מיליוני בני אדם לעשות טוב לאחרים? המדע מתגייס לענות

תום בייז כותבת במגזין מהות החיים

בעלת תואר ראשון במדעי המוח משולב באומנות, מאוניברסיטת בר אילן. עוסקת בכתיבה ועריכה, בבניית סדנאות המבוססות על פוטותרפיה ובהייטק. מתרגלת יוגה משנת 2011 ומעבר לשעות התרגול, את זמנה הפנוי מקדישה למוסיקה, קריאה וציור.

עוד ממהות החיים

15.08.18
המדע שמסביר מדוע אנו כל-כך אוהבים לטוס לחו"ל
14.08.18
17 ציטוטים על מוזיקה – הכוח המאגי היחיד בעל חותמת מדעית
13.08.18
אנחנו באמת כל כך עסוקים, או שמשהו אחר מונע מאיתנו לפגוש חברים?
09.08.18
ההרצאה השבועית של TED: צלילה לתוך העולם שבונה את העולם – כימיה אורגנית להמונים
08.08.18
ההבדל בין מציאות לדמיון הוא בסך הכול המקום שבו אנו מציירים למוח את הגבול
07.08.18
כשאנחנו נחים המוח שלנו עובד קשה יותר – כיצד יצירתיות נרקמת בין שיטוט לריכוז
06.08.18
מקרב לב – בחזרה לאומנות הנשכחת של מכתבי תודה
02.08.18
ההרצאה השבועית של TED: לא חייבים להסכים עם דעות שונות, אבל שווה להקשיב להן
01.08.18
לכודים בדפדוף אינסופי בין אפשרויות? לפעמים כדאי פשוט 'לבחור סרט' ולצפות בו עד הסוף
31.07.18
פסיכולוגים: תנו לילדים להתחכך בחיים, רק ככה הם ילמדו איך לחיות
30.07.18
קרוב רחוק – היתרון הפסיכולוגי המפתיע של שהייה במחיצת אנשים שונים מאיתנו
29.07.18
יחסינו לאן? הקסם והעלטה שבקשר בין מורה רוחני לתלמידו
26.07.18
ההרצאה השבועית של TED: מסתבר שהציוד האלקטרוני שלכם עונה על סקרים במקומכם
25.07.18
האפקט המשחרר של אקראיות – וכיצד היא יכולה לעזור לנו לקבל החלטות נקיות יותר
24.07.18
התחדשות מנטלית – כך יערנות מלמדת אותנו עקרונות חשובים לשימור האיזון הרגשי שלנו
23.07.18
שייכות במקום העבודה – למה כדאי להפוך את הארגון שלכם לקהילה וכיצד עושים זאת?
19.07.18
ההרצאה השבועית של TED: שיעורים משעשעים מאב שעזב קריירה כדי לגדל את ילדיו
18.07.18
האם אנחנו נולדים עם ייעוד וכל שנותר לנו הוא למצוא אותו? מחקר חדש מגלה
17.07.18
מה בעצם מפריד את התודעה שלנו מזו של אחרים – וכיצד זה מסביר תכונה בסיסית של היקום
16.07.18
פנקסנות – האם בתוך הזוגיות שלנו אנחנו עסוקים בלתת או בלקבל?