שדרוג המכונית, בית חדש או טיול מסביב לעולם – מה נרצה 'לזמן' לחיינו? כל שצריך לעשות זה להדביק את התמונה העל הקיר, ומושא חלומותינו כבר בדרך. כך לפחות טוענות מגוון סדנאות ליצירת לוח חזון. האומנם בכוחם של דימויים חזותיים לשנות את המציאות, האם יש דרך נכונה לעשות זאת ומה הקשר של משחק הטטריס לעניין?

קחו כמה מגזינים צבעוניים, גזרו תמונות שמוצאות חן בעיניכם ומייצגות דברים שהייתם רוצים שיהיו לכם או מקומות שבהם הייתם רוצים לבקר, הדביקו אותם על גבי משטח וצרו קולאז'. אלו לא הנחיות מפי הגננת או המורה בשיעור יצירה, אלא הבסיס ליצירת מה שמכונה "לוח חזון" או "לוח השראה".

מה שאולי עשוי להישמע ילדותי, הוא למעשה אחד מכלי ההשראה המומלצים ביותר על ידי מורים רוחניים, קואוצ'רים ומדריכי התפתחות אישית. עבור אחד הלוח יורכב מתמונות של בית חלומות וריהוט אופנתי שנגזרו ממגזין עיצוב, לשני זהו פסיפס של ים בצבע טורקיז, חול לבן, עצי קוקוס ושייק פירות טרופיים, ולאחרת זו שמלת הכלה הנחשקת במידה שכרגע רחוקה מזו שתואמת את המספר שמציג המשקל הביתי. התבוננות עקבית בלוח, מסבירים מובילי דעה בתחום כמו אופרה ווינפרי ודיפאק צ'ופרה, תניע אותנו אל עבר המטרה ו'תזמן' אותה אל חיינו.

כוחם של חשיבה חיובית, דמיון וויזואליזציה ידועים זה מכבר, גם למדע, כעזרים חשובים להצלחה. אך האם באמת התבוננות בעיניים עורגות על תמונות של מטרות נשאפות יכולה לסייע לנו להשיג אותן? כיצד תמונה על הקיר יכולה להפוך למציאות גשמית? מתברר שהשימוש בכלי הזה אינו פשטני כפי שנוטים להציגו במקרים רבים. לא כל לוח חזון ולא כל דימוי חזותי יכולים לקדם אותנו למטרות. למעשה, חלקם עלולים לעשות בדיוק את ההיפך.

התבוננות רחבה על מסקנות מחקרים בתחום עשויה לשפוך אור על מה שהופך לוחות חזון לאפקטיביים יותר או פחות, ולאיזה סוג של דימויים סיכויים גדולים יותר להתממש.

ממגנטים או מתמגנטים?

ג'ון גודייר, חוקר בתחום הפסיכולוגיה של ההצלחה, מסביר בבלוג Life Onix שהסוד ליעילותם של לוחות חזון טמון בהשפעה שלהם על המערכת הרטיקולרית במוחנו (Reticular Activating System או בקיצור RAS). תפקידה של מערכת זו הוא למקד את הקשב שלנו בגירויים שנתפסים כרלוונטיים או חשובים לנו, בעוד היא מסננת מידע אחר כדי שדעתנו לא תהיה מוסחת.

הזנה של גירויים המופיעים בלוחות חזון כמו תמונות, מילים, וסמלים, יחד עם הרגשות הנלווים אליהם, מסביר גודייר, משכתבת את האלגוריתם שלפיו המערכת בוחרת באיזה מידע להתמקד. האלגוריתם החדש ידאג להסב את תשומת לבנו למידע ולהזדמנויות שתומכות במידע שהוזן לו.

"זה עשוי להרגיש כאילו המציאות כולה משתנה על מנת להתאים את עצמה אלינו – אך למעשה אלו אנחנו שכיוונו את עצמנו מחדש לקליטת מידע מועיל."

כך למשל, אם אנחנו מעוניינים לקנות בית באזור מסוים או לרדת במשקל, נתחיל לשים לב למודעות נדל"ן רלוונטיות שצצות כל הזמן, לנעלי ריצה בהנחה או למנוי לחדר כושר במבצע חדש. לחלקנו זה עשוי להרגיש כאילו המציאות כולה משתנה על מנת להתאים את עצמה אלינו – אך למעשה אלו אנחנו שכיוונו את עצמנו מחדש לקליטת מידע מועיל.

עוד מסביר גודייר, שעצם עיצוב לוח החזון עוזר לנו למקד את השאיפות והמטרות שלנו. כשהחזון ממוקד, קל יותר למערכת ה-RAS לחדד את האלגוריתם שלה, ולהפנות את הקשב שלנו בהתאם. נוסף על כך, גירויים ויזואליים כמו תמונות או סמלים מעוררים רגש רב ובכך מעודדים את האלגוריתם לתת קדימות למידע שמוצפן בהם.

ד"ר טארה סווארט, רופאה וחוקרת מוח, מסבירה לחדשות CNBC בדיוק כיצד זה קורה. לדבריה, המוח מדרג ומתעדף את המידע שהוא נתקל בו על פי ערך שהוא מצמיד לו. בדיוק כמו האמרה הידועה שגורסת כי "תמונה שווה אלף מילים", לדימויים מוצמד ערך הרבה יותר גבוה מאשר למילים. יתרה מזו, ככל שאנחנו מתבוננים יותר בדימויים האלו, הערך שלהם עולה והוא מקבל קדימות גבוהה יותר.

RAS בפעולה: אין זה פלא שלמי שחולמת להביא ילדים נדמה לא פעם שכולן סביבה בהיריון. צילום: Rawpixel.com on Shutterstock

לדבי סווארט, חזרתיות גם הופכת אותנו נכונים יותר לנקוט בפעולות שיקדמו את מטרותינו. "בדרך כלל, כשאנחנו מנסים משהו חדש מופיעה בגוף תגובת לחץ שמתבטאת בהפרשת קורטיזול ואדרנלין. במילים אחרות – התנסויות חדשות עלולות להיות מפחידות", היא אומרת, "עם זאת, כשאנחנו מתבוננים שוב ושוב בדימויים שקשורים למטרות שלנו, המוח כבר לא תופס אותם כחדשים". כך פוחתת תגובת הפחד הפסיכולוגית למצבים או לאנשים חדשים, והסבירות שניקח סיכונים בריאים, ננצל הזדמנויות או ניצור שיתופי פעולה פוריים – עולה.

בשביל להעמיק את שני האפקטים האלו, סווארט מציעה להתבונן בלוח החזון בכל ערב ממש לפני השינה. לדבריה, המוח נתון במיוחד להשפעה בזמן שהוא עומד להירדם, כך שאם נמקד את תשומת ליבנו במשהו בזמן זה – במיוחד משהו חדש – עולה הסיכוי שהדימויים האלה ישובו ויצופו במחשבותינו ובחלומותינו. התופעה מכונה 'אפקט הטטריס', על שם משחק הוידיאו משנות ה-80. "ברגע שדימוי נצרב בתודעה שלנו, הוא משמש כמדריך חזותי שמכוון את המוח לסנן החוצה מידע שאינו רלוונטי עבורו".

מחזון לפעולה

למרות כל האמור, מספר מומחים בתחום מטילים בספק את יעילותם של לוחות חזון מסוגים מסוימים. איימי מורין, עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית, מסבירה במגזין Inc כי באופן מעט אירוני, לעיתים כאשר אנחנו מפנטזים על תוצאה סופית אנו מתחילים לפתח הרגשה שהיא כבר התגשמה, ובכך למעשה עלולים דווקא להרחיק אותה מאיתנו. כך למשל, מצאו מספר מחקרים: נשים שרצו להוריד במשקל ודמיינו את עצמן עומדות בפיתויים, הורידו פחות קילוגרמים מקבוצת הביקורת. סטודנטים מאוהבים שדמיינו את עצמם במערכת יחסים עם מושא אהבתם, נטו פחות להתוודות על רגשותיהם מאשר אלו שבקבוצת הביקורת. בוגרי אוניברסיטה שפנטזו על עצמם כמקבלים משרת חלומות, נטו בסופו של דבר להגיש פחות קורות חיים, הוצעו להם פחות משרות ומשכורותיהם היו נמוכות יותר מאשר הנבדקים האחרים. כיצד ייתכנו ממצאים כל כך מנוגדים למנגנון הפסיכולוגי של לוחות חזון?

לדברי מורין, הסיבה לתוצאות המאכזבות נעוצה בעובדה שלמוח שלנו קשה להבחין בין דמיון למציאות. כשאנחנו מתבוננים בתמונה או אפילו נזכרים בה, מופעלים במוח אותם אזורים המופעלים באירוע מציאותי, והוא מעבד את הדימוי כחוויה ממשית. לכן, כשאנחנו מתבוננים בלוחות חזון שמלאים בתמונות של מטרות נחשקות ומדמיינים שכבר השגנו אותן, המוח שלנו מתחיל להאמין שהן אכן כבר ברשותנו.

וברגע שהמוח חושב שהשיג מטרה מסוימת, כבר אין לו יותר צורך להתאמץ עבורה. אותה שאננות לא מודעת היא בדיוק מה שבסופו של דבר עשוי להרחיק אותנו מהמטרה במקום לקרב אותנו אליה.

אם כן, האם זה אומר שעלינו לזנוח לגמרי את לוחות החזון? לדברי מורין, זו אינה המסקנה. מה שמסייע להפוך אותם לאפקטיביים הוא למקד אותם בפעולה במקום בתוצאה. ההשפעות הקוגניטיביות על מערכת ה-RAS אכן יכולות לתרום לנו, אם יודעים באילו דימויים להזין אותה.

מורין מציגה ניסוי נוסף שבו נמצא כי סטודנטים שדמיינו את עצמם לומדים למבחן השיגו ציונים גבוהים יותר מסטודנטים שדמיינו את עצמם מקבלים ציון 100. באופן דומה, ניסוי שנערך בקרב טניסאים מצא שאלו שדמיינו את עצמם מתאמנים, ניצחו ביותר משחקים מאשר טניסאים שרק דמיינו את הניצחון עצמו.

"ברגע שהמוח חושב שהשיג מטרה מסוימת, כבר אין לו יותר צורך להתאמץ עבורה. אותה שאננות לא מודעת היא בדיוק מה שבסופו של דבר עשוי להרחיק אותנו מהמטרה במקום לקרב אותנו אליה".

הדמיון אכן מסייע לנו להשיג את יעדנו, אך הוא יעיל יותר כשאנו מתרכזים בדרך ולא בנקודת הסיום. מחקרים מצאו שהדמיון יכול אף לעורר שינויים פיזיולוגים אמיתיים כשאנו חושבים על פעולה. באחד מהניסויים המפורסמים ביותר בתחום הוויזואליזציה, אותו סקרנו בהרחבה בעבר, נמצא שנבדקים הצליחו לחזק את שריר היד שלהם בעזרת הדמיון בלבד. אך תוצאה זו התקבלה הודות לכך שהנבדקים דמיינו את עצמם מאמנים את שריר היד שלהם, ולא על ידי כך שדמיינו את עצמם כבר כבעלי שריר מפותח. באופן דומה, מטופלים הצליחו להוריד עשרות קילוגרמים ממשקלם לאחר שדמיינו שעברו ניתוח לקיצור קיבה (בניגוד למשל לדימוי שלהם בגזרה דקה).

ניל פרבר, רופא וחוקר בתחום הפסיכולוגיה החיובית, מחזק את דבריה של מורין ב-Psychology Today. פנטזיה על עולם מושלם וחיים מושלמים אולי גורמת לנו להרגיש טוב בטווח הקצר, אבל עלולה להגביל את האפשרות שלנו להפוך את החלומות שלנו למציאות, הוא מסביר. "הפכו את לוחות החזון שלכם ללוחות פעולה. חלמו על זה, דמיינו מה תעשו או איך תשיגו זאת באופן מעשי, ואז גרמו לזה לקרות".

פנטזיה אופטימית על אודות העתיד בהחלט יכולה לעורר בנו מוטיבציה ולסייע לנו למקד את מטרותינו, אך נראה שוויזואליזציה של התוצאה בלבד אינה מספיקה בשביל להגשים אותה. גם במקרה הזה, מתברר, הדרך חשובה יותר מהיעד הסופי. תמונות נעלי ספורט, מכשירי חדר כושר וצלחות עם מנות בריאות יקרבו אותנו יותר אל אותה שמלה הצרה. דימויים של שיחות מכירה, פגישות עבודה או יצירת שיתופי פעולה יסייעו לנו לקנות את בית החלומות או לרכוש כרטיס טיסה לאי בודד. גם אם היא מתרחשת בהתחלה בדמיון בלבד, נקיטת פעולה היא המפתח להגשמת החזון.

אז אומנם המציאות הגשמית לא באמת מתעצבת מחדש לטובתנו, אבל אם חושבים על זה, מהי מציאות אם לא חוויה סובייקטיבית שתואמת את הפרשנות שלנו? לפי גישה זו, אולי בכל זאת ניתן לומר שלוחות חזון או פעולה מסייעים לנו ביצירת המציאות הרצויה. סיכם זאת היטב הפילוסוף ומורה ההתפתחות האישית ד"ר ווין דייר כשאמר "שנה את הדרך שבה אתה מסתכל על דברים, והדברים שאתה מסתכל עליהם – ישתנו".

תמונת כותרת: Maria Symchych on Shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

כיצד תהליך הצבת מטרות מחווט את המוח שלנו להגשים אותן?

מראה מראה שעל הקיר – כיצד הצהרות חיוביות מסוגלות להגשים את עצמן?

שימו לב לזה – "שאלת הקסם" שתפנה את הקשב שלכם לצדדים החיוביים של החיים

עוד מרדיו מהות החיים:

המניע: מאיפה מוטיבציה מגיעה ומה משפיע עליה?