אינסטינקטים נחשבים לחלק מתוכנית בלתי ניתנת לשינוי שמפעילה אותנו, מבלי שתהיה לנו שליטה עליה. זו לפחות הייתה ההנחה הרווחת עד שמחקרים הראו כי מנגנונים אלה כוללים אלמנטים סמויים של למידה. ואם באינסטינקטים אכן קיים מרכיב נלמד – כמה מרחב תמרון באמת יש לנו בתוכם?
מדי שנה גומאות מיליארדי ציפורים מרחקים אדירים של אלפי קילומטרים בין יבשות, תוך הישרדות בתנאים קיצוניים. במשך שנים רבות רווחה הסברה כי נדידת הציפורים היא מנגנון אינסטינקטיבי מוחלט: הן מתוכנתות לעוף בזמן מסוים, בכיוון מסוים ולמשך פרק זמן מוגדר, כשהן מסתמכות על דפוס הכוכבים, השדות המגנטיים, כיווני הרוחות ומיקום השמש.
אלא שמחקרים של נאס"א הראו כי ההתחממות הגלובלית ערערה את ה'אוטומט' הזה. במערב ארצות הברית, עליית הטמפרטורות מעל הממוצע גרמה לציפורים להקדים את מועד הנדידה באביב, כאשר קצב השינוי הושפע באופן ישיר מגורמים סביבתיים, כמו זמינות מזון איכותי. ממצאים אלו חושפים כי התנהגות שנתפסה כאינסטינקטיבית בלבד מכילה בתוכה גמישות, יכולת הסתגלות ועדכון בזמן אמת.
פרופסור מארק ס. בלומברג, מומחה למדעי המוח מאוניברסיטת איווה שבארה"ב, מטיל ספק מפורש בהנחה שאינסטינקט מנותק מלמידה. במאמר שפורסם בספרייה הלאומית האמריקאית לרפואה הוא מציין כי המילה 'אינסטינקט' הפכה להסבר כוללני לאותן יכולות מורכבות וסתגלניות שאינן נובעות באופן מובהק מלמידה או מניסיון.
המנגנון המולקולרי: כשהלמידה הופכת לקוד
"כיום נהוג לומר שבעלי חיים שונים ניחנים באינסטינקט הישרדות, אינסטינקט נדידה, אינסטינקט רעייה, אינסטינקט אימהי או אינסטינקט שפה", כותב בלומברג. אבל בחינה מעמיקה מגלה כי התנהגויות אלו אינן מתוארות באופן מספק כדברים מולדים או קבועים גנטית. "תחת זאת, המחקר בתחום מלמד אותנו כי התנהגויות האופייניות למין הן תוצר של תהליך התפתחותי – תהליך המתרחש אצל כל פרט מתוך חוויות האופייניות למין, הנחוות בתוך הקשרים אקולוגיים עקביים". הוא מסביר כי התנהגות מולדת אמורה להיות בלתי-תלויה בהקשר. ברגע שהיא נמצאת כתלויה בהקשר ובסביבה, היא כרוכה בהכרח בלמידה.
הוכחה מעשית לכך נמצאה במחקרו הקלאסי של הזואולוג האמריקאי ג'ק פ. היילמן, 'כיצד אינסטינקט נלמד'. הוא ועמיתיו בחנו את אינסטינקט הניקור – בקשת מזון של גוזלי שחפים – מרגע הבקיעה ועד תום השבוע הראשון לחייהם.
על פניו, מדובר בפעולה מולדת: כשההורה מוריד את מקורו, הגוזל מנקר לעברו כדי לקבל מזון. אולם התצפיות של היילמן חשפו תהליך למידה מואץ: ביום הראשון לבקיעה: רק כשליש מפעולות הניקור היו מדויקות ופגעו במקור ההורה. כעבור 24 שעות: שיעור הדיוק טיפס למעל 50%. כעבור יומיים: הדיוק התייצב על למעלה מ-75%. החוקרים הגיעו למסקנה שדפוס התנהגות ספציפי זה, שנחשב עד אז לאינסטינקט בלבד, דורש מידה ניכרת של למידה והתנסות כדי להתפתח באופן תקין.
"תוכניות אינסטינקטיביות עשויות להופיע בתחילה באמצעות למידה חברתית, ובהמשך – באמצעות הטמעה גנטית – להפוך לחלק מקוד גנטי קשיח. כך למשל, כשיצור חווה פחד, שינויים ביוכימיים ב-DNA ובנוירונים מייצבים את התגובה שלו".
הקשר בין למידה ואינסטינקט מתקיים ברמה הביולוגית. הפרופסורים ג'ין רובינסון ואנדרו בארון הראו במחקרם כי אותם מנגנונים תאיים ומולקולריים מפעילים הן תגובות אינסטינקטיביות והן תהליכי למידה. כמו כן, התנהגויות שנחשבות 'אינסטינקטיביות' – כמו ניווט של דבורים או טוויית קורי עכביש – התפתחו במקור מדפוסי למידה גמישים שעברו דיוק וקידוד גנטי לאורך האבולוציה.
בדוח המחקר שלהם מסבירים החוקרים ש'תוכניות אינסטינקטיביות' עשויות להופיע בתחילה באמצעות למידה חברתית, ובהמשך – באמצעות הטמעה גנטית – להפוך לחלק מקוד גנטי קשיח. כך למשל, כשיצור חווה פחד, שינויים ביוכימיים ב-DNA ובנוירונים מייצבים את התגובה שלו. במחקרי מעבדה הוכח שעכברים שאומנו לפחד מריח מסוים מעבירים נטייה זו לצאצאיהם ברמה האפיגנטית.
ממצאים דומים הציג הביולוג פרופסור סונגקון סו, מאוניברסיטת ג'ג'יאנג בסין, שהראה כי 'שפת הריקוד' האינסטינקטיבית של הדבורים כוללת ניבים שונים שדבורים לומדות ממושבות אחרות, ניבים המוטמעים בהמשך כחלק מהקוד הגנטי.

האינסטינקט של גוזלי שחפים לבקש אוכל באמצעות נקירה אינו מושלם מלידה. צילום: James Wainscoat on Unsplash
תגליות אלו מתקשרות לתובנות של ווילפרד טרוטר, נוירוכירורג אנגלי וחוקר בתחום הפסיכולוגיה החברתית. בספרו Instincts of the Herd in Peace and War הוא מבהיר שלא ניתן להתייחס לכל ההחלטות הנובעות לכאורה מאינסטינקט כמבוססות על דחף מולד בלבד, ומדגיש כי הנחה זו אינה מתיישבת עם טבע המחשבה האנושית. הוא נותן כדוגמה את הדחפים הבסיסיים של האדם: שימור עצמי, תזונה ומין – אינסטינקטים לכאורה – אלא שגם בהם ישנן לא מעט חריגות: "האדם, למרות חובתו הברורה להיפך, היה ממשיך לעתים כה קרובות לא לשמר את עצמו, לא להזין את עצמו ולהוכיח עמידות בפני התעלולים המיניים, עד שהניסיון לדחוס את התנהגותו לשלוש קטגוריות אלה החל לכלול כמות ברורה יותר ויותר, ובסופו של דבר בלתי נסבלת, של דחיפה ומשיכה [הסתייגויות]".
הוא מציג כדוגמה ערכים ורגשות כגון אלטרואיזם, אידיאל הרציונליות, השאיפה לכוח, הכמיהה להגנה ורגשות אחרים שאף הם אינם מתיישבים עם היצרים המולדים האמורים.
מרחב התמרון: בין אוטומט לבחירה מושכלת
אם האינסטינקט כולל רכיבים נלמדים, האם פירוש הדבר שביכולתנו להתגבר עליו לחלוטין? חשוב להדגיש, המחקרים אינם מציעים פטנט לשליטה מוחלטת בדחפים. היצרים ותגובות החירום הביולוגיות הם מנגנונים עתיקים שנועדו להגן עלינו. עם זאת, המדע מראה כי בתוך המגבלות הללו קיים מרחב תמרון מעשי המאפשר לנו לכייל ולהטות את התגובה האוטומטית.
הפרופסורים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, זוכי פרס נובל, מיפו את התהליך דרך חלוקת החשיבה לשתי מערכות: מערכת 1 (המהירה, האינטואיטיבית והאינסטינקטיבית) ומערכת 2 (האיטית, המחושבת והמודעת). כהנמן הסביר במאמר כי מערכת 2 יכולה לקחת שליטה על המערכת האוטומטית בעיקר דרך רכישת מיומנות והכוונת קשב יזומות.
כשמוצגים לפנינו בו-זמנית גירויים שונים, הגירוי הבולט ביותר יעלה בדעתנו תחילה באופן אוטומטי. אבל כפי שמבהיר כהנמן, ניתן להתגבר על הבולטות האוטומטית באמצעות קשב מכוון: הגדרה מראש של חיפוש מאפיין ספציפי (כמו גירוי קטן או שונה) תגביר את הנגישות של המערכת המודעת ותאפשר לה להטיל וטו על התגובה הראשונית. כדוגמה הוא מסביר שאם יוצגו לנו בו-זמנית אות ירוקה גדולה ואות כחולה קטנה, הצבע הירוק יעלה בדעתנו תחילה באופן אוטומטי. אבל אם נורה לעצמנו לחפש את האות הקטנה יותר, ההוראה הזו תגביר את הנגישות הקוגניטיבית שלנו לאות הקטנה.
"המחקרים אינם מציעים פטנט לשליטה מוחלטת בדחפים. היצרים ותגובות החירום הביולוגיות הם מנגנונים עתיקים שנועדו להגן עלינו. עם זאת, המדע מראה כי בתוך המגבלות הללו קיים מרחב תמרון מעשי המאפשר לנו לכייל ולהטות את התגובה האוטומטית".
כהנמן מוסיף כי רכישת מיומנות מגבירה באופן סלקטיבי את הנגישות לתגובות שימושיות ולדרכים פרודוקטיביות לארגון מידע, על פני התנהלות אינסטינקטיבית ומולדת.
את היישום הפרקטי ביותר של עיקרון זה פיתח פרופסור לפסיכולוגיה פטר גולוויצר מגרמניה. גולוויצר הוכיח במחקרו כי אפילו מטופלים עם פגיעה באונה המצחית הסובלים מבעיות קשות בשליטה המודעת ופועלים על סמך אוטומטיזם בלבד, יכולים לרכוש כושר שליטה דרך מודל 'גיבוש כוונות ביצוע'. בסדרת ניסויים הוא גילה כי כאשר המטופלים מתבקשים להגדיר ולתכנן מראש את הפעולות שיבצעו בסדרת משימות (במתכונת של 'אם יתרחש X, אז אבצע Y'), הם מצליחים לבצע את המשימות בהצלחה. הקביעה המודעת של התגובה לפני המפגש עם הגירוי מייצרת נתיב עקיפה מתוכנן, המאפשר להתגבר על הדחף האינסטינקטיבי ברגע האמת.
ניתן לסכם ולומר כי הבנת הרכיבים הנלמדים של האינסטינקט אינה מעניקה לנו מפתח קסם לנטרול יצרים, אך כפי שנראה, היא משחררת אותנו מהתפיסה שההתנהגות שלנו קבועה מראש באופן מוחלט. דרך למידה, הכוונת קשב מוקדמת ותכנון התנהגותי מבוסס תרחישים, ייתכן שנוכל למצוא את מרחב התמרון המודע ולהשפיע אפילו על התגובות הבסיסיות ביותר שלנו.
תמונת כותרת: JMx Imagesh / shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
הביולוגיה שלנו קובעת איזה בני זוג נהיה ומאפיינים נוספים שלנו – האם זה ניתן לשינוי?
ההפתעות שמגלים כאשר מטפסים מספיק גבוה על אילן היוחסין שלנו
רמזים מהעבר שמסתתרים בגופנו מספרים על הקשר שלנו לטבע – וליקום בכלל