זה ארבעה עשורים כותב ומלחין אהוד בנאי את פס הקול של החברה הישראלית. עם צנעה שאינה מאפיינת יוצרים במעמדו, ממשיך המוזיקאי ומעצב את נוף התרבות מילה אחר מילה, תו אחר תו. בריאיון ברדיו מהות החיים הוא חושף כיצד המוזיקה קושרת בין הארצי לרוחני, בין היוצר לקהל, ובין אומנות, אמונה ומשמעות.
"יש לי יומן מגיל 11 שכתבתי בו טקסטים ושירה וניסיון לפרוזה והכול, ויכולתי לקחת את הגיטרה ולאלתר, פשוט לעוף עם הגיטרה", מספר אהוד בנאי באולפן. "אבל לחבר את שני העולמות האלה – זה היה כמו לרתך אדמה ושמיים".
האמירה הזו מגלמת את האתגרים המלווים את בנאי מראשית דרכו ועד היום, בחייו האישיים והמקצועיים כאחד. אבל יותר מכך – היא מספרת את סיפור הצלחתו, הדרך שבה פיצח את הריתוך בין שמיים וארץ ולמעשה הפך את מלאכת החיבור-באמצעות-מוזיקה לחותם האישי שלו.
מתוך הריאיון עולות הדרכים הרבות שבהן המוזיקה שלו, ומוזיקה בכלל, מהווה גשרים: בין זמנים, בין מרחבים, בין אנשים, בין רוח וחומר, בין פנים וחוץ. מוזמנים ליהנות מהסיפורים ומהביצועים החיים שבין לבין.
תמונת כותרת: Avivi Aharon / shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מהי "הנגינה הקוונטית" של מיילס דייוויס – ומה עוד אפשר לקחת לחיים מווירטואוז הג'אז
תעלומת המוזיקה העצובה – מדוע צלילים נוגים עוזרים דווקא לעודד אותנו במצב רוח ירוד
שיעור שלימדו אותנו משוררים: ערפול ואי-בהירות מעודדים יצירתיות ומגרים את המוח
עוד מרדיו מהות החיים:
