חיים לאחר המוות מאפשרים לנו להאמין כי העולם הוא מקום הוגן וכי צדק בסופו של דבר ייעשה. צילום: BlackMac / shutterstock

אך יש הסוברים כי קיימת סיבה טובה להאמין שהיקום הוא כן הוגן. "אמונה זו תלויה בקיומו של אלוהים" כי אלוהים מוכוון טוב ידאג לעולם הוגן שהינו מוכוון לטוב. "לצורך הדיון, הבה נניח שהחיים לאחר המוות הם תוצאה הכרחית של קיומו של אלוהים. במקרה כזה, טיעונים בעד קיומו של אלוהים יהיו גם טיעונים לחיים שאחרי המוות", מה שכשלעצמו הוא בעייתי כי דווקא בקרב המאמינים באלוהים ישנו רוב שלא מאמין בגלגול נשמות. ובנוסף, "בעוד שישנם טיעונים רבים המנסים להוכיח את קיומו של אלוהים, רוב ההוגים כיום רואים את התומכים בהם כמי שלא מצליחים להשיג את מטרתם". כלומר, יש לנו טענה שמתבססת על טענה אחרת שאינה מוכחת באופן חד משמעי.

מסתמן כי כל הממצאים מובילים לכך שלא ניתן להוכיח ולא ניתן להפריך את הרעיון של גלגול נשמות. לשמחתנו, לא שמנו לעצמנו מטרה להכריע בדיון. עם זאת, כשמעמיקים במהותו של הרעיון מתגלה משל שמדבר גם על חיינו הנוכחיים, אלו שבהם אין לנו כל ספק. ובכן, לרובנו. "גלגול נשמות מציע דרך לחשוב בעזרתה על ההווה כקשור לעבר העמוק שלנו, וגם לכל עתיד אפשרי", כותב אברם אלפרט ב-Aeon. לדבריו, מי שאנחנו היום מושפע ממי שאולי היינו בחיינו הקודמים, ומשפיע על מי שאולי עוד נהיה. וכך מתנהלים גם חייהם של כל מי הסובבים אותנו. ברדיוס של השכונה או במרחק יבשות וימים. מתוך כך, לדבריו, אנחנו עשויים לחלוק (בעבר או בעתיד), הרבה יותר משאנחנו מעלים על דעתנו, עם אנשים שאנחנו כביכול לא מכירים. "אנחנו חולקים תלות הדדית גלובלית וזמנית", הוא כותב.

 "אם החיים מסתיימים במוות, אז החיים לא יהיו הוגנים. החיים הוגנים. לכן, החיים אינם מסתיימים במוות. ובכן, אלא אם כן יש לנו סיבה טובה להאמין שהיקום הוגן, טיעון הצדק נכשל".

בזמן שהדיון הישיר עוסק בחיינו הקודמים ובגלגול הבא עלינו לטובה או לרעה – באופן יומיומי ולא פחות מובהק ניתן לומר כי כל יום שאנחנו חווים הוא תולדה של ימים עברו והוא גורם משפיע על הימים שיבואו: האירועים שאנו חווים הם תוצר של בחירות שעשינו בעבר והבחירות שאנו עושים היום יובילו לפתחנו אירועים מסוימים בעתיד. יתרה מכך, מי שאנחנו היום הוא לא מי שהיינו בעבר ולא מי שנהיה בעתיד. וכך גם הסובבים אותנו. אנחנו אף פעם לא יודעים אם חייו של הזר שחלף על פנינו זה עתה ייכרכו בחיינו בעוד כמה שנים. אנחנו לא יודעים אם זו שנתקעה עם העגלה במעבר וחיפשה עזרה היא הפקידה שתנסה לעזור לנו בעוד כמה חודשים להוציא דרכון חדש על אף כמה מהמורות בירוקרטיות. אנחנו לא יודעים את מי נפגוש שוב בהמשך הדרך וכל הבחירות שלנו ברגע זה מעצבות את המפגש העתידי שאולי יהיה לנו איתו.

נשמה, תתגלגלי לפה רגע

מבחינת אלפרט גלגול הנשמות, בין שנאמין בו או לא, נושא על כנפיו מסר של איחוד. "הפוליטיקה של גלגול הנשמות מסרבת לראות את העולם כמחולק לחברים ואויבים, מנצחים ומפסידים. היא מציעה כי כולנו טלאים, קשורים יחד על גלגל הזמן". כלומר, גם אם נסתכל על גלגול נשמות כרעיון שמאחד את כל הנשמות שעל פני כדור הארץ (ואולי מחוץ לו) ולאורך כל שנות הקיום – וגם אם נסתכל עליו כרעיון לטווח הקצר יותר, שעל פיו החיים מתגלגלים בצורה לא צפויה ואנשים שהיום הם זרים עשויים להיות קרובים אלינו בעוד כמה ימים – כך או כך, זהו רעיון שמציע כי אנחנו הרבה יותר מחוברים לסביבה שלנו משאנחנו נוטים לחשוב, ואנחנו לא יכולים לצפות כיצד ההתנהלות והבחירות שאנו עושים היום ישפיעו על מחר. כל נפש חיה היא חלק ממארג גדול שנקרא 'החיים', ואין לנו הבנה באיזה אופן הדרכים שלנו שזורות ועתידות להצטלב בהמשך.

בעיירה הציורית סאן מרטין דה לוס אנדס שבמערב ארגנטינה שוכן בית קפה קטן. מלבד האוכלוסייה המקומית הלא גדולה במיוחד, מטיילים רבים שעוברים ושבים פוקדים את הקפה ואז נעלמים לכמה ימים, שבועות או חודשים. בכניסה לבית הקפה קבוע שלט עץ באדמה ועליו נכתב בספרדית, באותיות צבעוניות ושמחות, משפט של המשורר האירי וויליאם באטלר ייטס: "כאן אין זרים, רק חברים שטרם הכרנו". והתחושה בו תואמת את ההצהרה: כל אדם שנכנס מתקבל בחיוך ובסקרנות ידידותית. כל אדם שנכנס הוא פוטנציאל לקשר. בין אם זה מפגש קצר שיותיר חותם לכל החיים ובין אם התחלה של ידידות בת שנים ארוכות.