לפעמים הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המציאות היא פשוט לעזוב אותה לרגע. חלימה בהקיץ, כך חושפים מחקרים, היא אחת הדרכים האפקטיביות לעשות זאת.

חלימה בהקיץ נתפסת עבור רבים כ'בזבוז זמן'. הסחת דעת לא מועילה שמנתקת אותנו מהמציאות, ו'מחבלת' בפעילות הפרקטית שלנו, אבל מחקרים מראים שהניתוק הזה עשוי להיות בעל תועלת עבור אנשים שחוו טראומה, ובכלל עבור מי שאוחזים בזיכרונות קשים.

חלימה בהקיץ יכולה לשמש כלי עזר יעיל לטשטוש ואף להעלמת זיכרונות שליליים. היא טומנת בתוכה מנגנון הישרדותי שבתפעול נכון עשוי לשנות את הנרטיב שלנו.

הקשר בין נדידת המחשבה לבין מבנה הזיכרון העסיק חוקרים רבים בעשור האחרון, כפי שמתאר כתב המדע כריסטופר ברגלנד ב-Psychology Today. הוא מזכיר חוקרים בגרמניה שגילו כי אותה 'נדידת מחשבות' משמשת כגשר חיוני בין הזיכרון לטווח קצר לזיכרון לטווח ארוך. נראה שהמוח משתמש ב"חזרות עצביות" בזמן שאנו שקועים בשרעפים, על מנת לגבש את חוויותינו לכדי סיפור קוהרנטי.

הארכיטקטורה של השכחה

אך מה במקרה שאנחנו רוצים שהסיפור הזה ישתנה? כאן נכנסת לתמונה ההשפעה האמנזית של החלימה. נדידת מחשבות מעבירה אנשים, מבחינה נפשית, למקום או לזמן אחר, תהליך שעשוי לגרום לשכחה של אירועים המקודדים בעבר.

פרופסור פיטר פ. דלני ועמיתיו מאוניברסיטת צפון קרוליינה ערכו מחקר שבו ביקשו ממשתתפים לשנן רשימת מילים ולאחר מכן הורו לחלקם לחלום בהקיץ (להרהר) על מקום שבו שהו לאחרונה – כמו הבית שבו הם חיים עכשיו, בזמן שאחרים התבקשו לחלום בהקיץ על מקומות שלא ביקרו בהם זמן רב – כמו בית ילדותם.

התוצאות היו חד-משמעיות: ככל שהחלימה בהקיץ הרחיקה את האדם מנטלית מהזמן ומהמקום הנוכחיים, כך נחלשה יכולתו להיזכר במידע שלמד רגע לפני כן. בניסוי שני שערכו החוקרים התברר כי הממצא תקף גם לגבי זיכרונות של מקום: נבדקים שחשבו על חופשה בארה"ב (מקום מגוריהם) זכרו יותר מילים מאשר אלו שחשבו על חופשה בחו"ל.  "ככל שההקשר המנטלי של אדם משתנה יותר על ידי חלימה בהקיץ, כך קשה יותר לגשת למה שחווה זה עתה". הסבירו בדו"ח המחקר.

בכתבה שסקרה את הניסויים ופורסמה ב- Science Dailyהתחדדה האפשרות להשתמש ביישום זה של חלימה בהקיץ כדי לסייע לאנשים שרוצים לשכוח מטראומה ומזיכרונות שליליים. "אם יש משהו שלא מתחשק לכם לחשוב עליו, עדיף שתזכרו אירוע רחוק יותר מאשר אירוע קרוב, כדי לנסות להוציא אותו מהראש לזמן מה", צוטט פרופסור דלני בכתבה. "זה יכול לעזור לכם להרגיש כאילו אתם במצב אחר".

חלימה בהקיץ חוצצת בין התודעה ובין המציאות שמתווכת דרך קלט חושי בכל רגע נתון. צילוום: Veronique.g / shutterstock

לנווט בין הזיכרונות בזמן אמת

מדעי הקוגניציה מציעים הסבר פיזיולוגי לתופעה. בזמן חלימה בהקיץ המוח מפעיל את 'רשת ברירת המחדל' (DMN) – מערכת עצבית שמתעוררת לחיים כשאנחנו מפסיקים להתרכז בעולם שבחוץ. המערכת הזו כוללת אזורים הקשורים לזיכרון אפיזודי ולדמיון עצמי, והיא פועלת כסכר: היא מנתקת אותנו מזרם הקלט החושי המיידי כדי להגן על זרם התודעה הפנימי. הניתוק גורם לכך שהזיכרונות השליליים לא נצבעים בהקשר של הסביבה הפיזית שלנו, ובכך מאבדים את כוחם להתפרץ למודעות בכל פעם שאנחנו עוברים בחדר מסוים או שומעים צליל מוכר. כך למעשה, חלימה בהקיץ שמעבירה אנשים נפשית למקום או לזמן אחר מסייעת באופן טבעי לניתוק ההקשר לסביבה ולדיכוי שליפת הזיכרונות השליליים בעת שהייה במקום הספציפי.

התקדמות בטכנולוגיות של משוב עצבי (Neurofeedback) עשויה לאפשר לנו לזהות בזמן אמת מתי רשת ברירת המחדל פועלת בצורה המיטבית לניקוי משקעים. כך מטופלים יוכלו לראות על מסך את הפעילות המוחית שלהם וללמוד 'לנווט' את החלום בהקיץ שלהם לתדר המדויק שגורם לשכחה של גירויים שליליים. הממשק הזה בין טכנולוגיה קרה לחלום רך עשוי להעניק לאדם שליטה חסרת תקדים על הארכיון הפרטי של חייו, ולהפוך את המוח ממחסן של פגיעות למגרש משחקים של אפשרויות.

"בזמן חלימה בהקיץ המוח מפעיל את 'רשת ברירת המחדל' – מערכת עצבית שמתעוררת לחיים כשאנחנו מפסיקים להתרכז בעולם שבחוץ. המערכת הזו פועלת כסכר: היא מנתקת אותנו מזרם הקלט החושי המיידי כדי להגן על זרם התודעה הפנימי. הניתוק גורם לכך שהזיכרונות השליליים לא נצבעים בהקשר של הסביבה הפיזית שלנו, ובכך מאבדים את כוחם להתפרץ למודעות".

על אף שזיכרון צרוב של אירועים טראומטיים נושא עימו תפקיד הישרדותי חשוב, וישנם גם זיכרונות שליליים השלובים בחוויות טובות, שימוש בחלימה בהקיץ כמכשיר לריכוך זיכרונות קשים עשוי לעזור לנו לקבל שליטה טובה יותר על הנרטיב הכולל שלנו. לצד זאת, יש לזכור, שאין בידינו שליטה מלאה על הכלי, וייתכן שהוא יסייע בהוצאת 'העוקץ' מחוויות קשות, יותר מאשר במחיקתן הטוטלית ממוחנו.

הבנת המנגנון שבו חלימה בהקיץ מחלישה הקשרים עשויה להוביל לפיתוח שיטות למניעת התגבשות של טראומות מייד לאחר התרחשותן. דמיינו צוותי סיוע ראשוני המנחים ניצולים של אירועים קשים לעסוק בחלימה בהקיץ מכוונת ורחוקה ב"שעות הזהב" שלאחר האירוע. ייתכן כי פעולה זו עשויה למנוע מהזיכרון השלילי להשתקע בתוך רשת ההקשרים המקומית של המוח, ובכך להפחית משמעותית את הסיכוי להתפתחות פוסט-טראומה.

הכרה בכוחה של החלימה בהקיץ היא הכרה בחירות המחשבה. כפי שהמחקרים מראים, השכחה אינה תמיד תקלה במערכת. לעיתים היא יצירת אומנות של המוח, המשתמש בדמיון כדי לטשטש את הכתמים השחורים של העבר. החלום בהקיץ, אם כן, הוא המקום שבו אנחנו לא רק בורחים מהמציאות, אלא מעצבים אותה מחדש, זיכרון אחר זיכרון.

תמונת כותרת: Clay Banks on Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

מעט התרפקות על העבר יכולה להפוך את ההווה והעתיד שלנו לטובים יותר

אשליית הנוסטלגיה – מדוע החיים בהווה נראים מאתגרים יותר לעומת העבר?

מומחים טוענים כי בכל פעם שאנו "מבזבזים זמן", משהו טוב קורה במוח שלנו

עוד מרדיו מהות החיים:

חלום שלא נפתר – הריהו כאגרת שלא נקראה