הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

מדוע דווקא התמקדות בעצמנו יכולה לפתח את האינטליגנציה הרגשית שלנו


1 באוקטובר, 2017

הניסיון שאנו צוברים בחיים מלמד כי הצלחה והתקדמות אינן תוצאה של היכולות הטכניות שלנו בלבד. במרבית המקרים, המרחק שאליו נגיע או המטרות שנגשים תלויים ביחסים שלנו עם אנשים אחרים. את הכישורים הטכניים אנו רוכשים בצורת ידע גולמי בבית הספר, באוניברסיטה ובניסיון מעשי, ומכנים אותם בשם הכולל – אינטליגנציה. את מקביליהם, הכישורים הסוציאליים, אנו מכנים "אינטליגנציה רגשית" ועבורם אין בדיוק מסגרת רשמית מקובלת ומוסכמת, או פרוטוקול וסטנדרטים בינלאומיים.

אבל כישורים סוציאליים הם שם רחב מדי כדי לתאר אינטליגנציה רגשית. כדי לרדת לעומק הרעיון אפשר לפנות לפילוסוף בן זמננו אלן דה בוטון, שעורך לנו היכרות מחודדת עם האינטליגנציה הרגשית. בסרטון של The School of Life הוא מגדיר את האינטליגנציה הרגשית כך: "זוהי האיכות המאפשרת לנו להתעמת בסבלנות, בוננות ודמיון בבעיות הרבות שבהן אנו נתקלים ביחסים הרגשיים שלנו עם עצמנו ועם אנשים אחרים". אינטליגנציה רגשית, אם כן, היא היכולת לזהות את הניואנסים הקטנים בהתנהגות, בשיקול הדעת ובמניעים של אנשים אחרים, בדגש על ההיבט הפסיכולוגי-רגשי שלהם. זה, כפי שמסביר דה בוטון, תופס גם לגבי ההיכרות עם עצמנו, כלומר התבוננות פנימית וחקירה עצמית. עוד נגיע לקשר בין הכרת עצמנו והכרת אחרים.

כמו כל סוג אחר של אינטליגנציה, אינטליגנציה רגשית מסייעת לנו "לנווט היטב דרך סדרה מסוימת של אתגרים". אינטליגנציה של מהנדס, למשל, מסייעת לו לנווט דרך בעיות גיאומטריות. אינטליגנציה רגשית מסייעת לכל אדם לנווט דרך האתגרים המרובים הנלווים לחיי חברה. מכיוון שסוגי האינטליגנציה המגוונים נרכשים בדרכים שונות, אין חפיפה בין כל סוג של אינטליגנציה ובין אינטליגנציה רגשית. במצב אבסורדי, אך אפשרי לחלוטין, אפילו פסיכולוג מומחה שבקיא בכל התיאוריות והמחקרים יכול להיות חסר רגישות סוציאלית. לאו דווקא למטופלים שלו, אך אולי למזכירה במשרד, לילדים או לחבריו.

בני אדם מסווים את רגשותיהם, תפקידנו לפענח את מצבם האותנטי

יותר מזה, אינטליגנציה רגשית אינה תכונה שיש לנו או אין לנו. זהו יותר רצף שעליו אנו ממוקמים. למעשה, אנו יכולים להימצא עליו בנקודות שונות ביחס לאנשים שונים. כך, למשל, גברת יכולה להיות בעלת סנסורים מעודנים ביותר ביחס לרגשות של אימא שלה, אך קהה מאוד כשזה נוגע לשכנים שגרים בדירה מולה. אך במרבית המקרים, אם האינטליגנציה הרגשית שלנו מפותחת אנו יכולים ליישם אותה כלפי רוב האנשים. כיוון שבבסיסו של עניין מדובר ביכולת לקרוא בין השורות.

כיצד אנו יודעים שאנו מיישמים אותה? דה בוטון מסביר כי זה קורה כשאנו מגלים "רגישות למצבי הרוח של אחרים ומוכנות לתפוס את הדברים המפתיעים שאולי מתרחשים אצלם מתחת לפני השטח". בני אדם הם אמני הסוואה של הרגשות האמיתיים שלהם. חשיפה של עומק הרגשות יכולה להיתפס כחולשה ובמקרים לא מעטים היא גם מנוצלת בהתאם לכך. מסיבה זו, ולעתים מבלי שאנו מודעים לכך - אנו יוצרים מצגי שווא. כדי שנוכל להבין מתי זה קורה ומה המצב האותנטי שעובר על אדם אחר, אנו זקוקים לכושר פרשנות מדויק ועמוק. אדם שניחן באינטליגנציה רגשית גבוהה, מסביר דה בוטון, יבחין למשל ש"התפרצות זועמת יכולה להיות קריאה לעזרה בתחפושת [...] או שעליצות מאולצת עלולה להיות צער בהכחשה". במקביל, התבוננות ביקורתית ברגשות של עצמנו היא ביטוי נוסף של אינטליגנציה רגשית. "האינטליגנטיים רגשית מסרבים לסמוך על הדחף הראשוני שלהם", הוא אומר, "הם יודעים שכעס עשוי לכסות על אהבה, שכעס עלול להיות כיסוי לעצב. אם תרצו, זו היכולת להביט עמוק מתחת למים במקום לראות רק את קצה הקרחון.

מלבד השיפור במערכות היחסים והיכולת לנווט בין האתגרים שלהן, דה בוטון מציע יתרון נוסף שנובע מאינטליגנציה רגשית גבוהה – חסינות מפני כישלונות. ובכן, לא מפני הכישלונות עצמם, אלא מפני ההשפעה ההרסנית שעלולה להיות להם על מצבנו הנפשי. במקום להישבר טוטלית כתוצאה מכישלונות, האינטליגנטיים רגשית "יודעים לקבל את צרות הקיום במלנכוליה ולעתים בחוסן מנטלי עם ניחוח של הומור אפל". ההיכרות העמוקה עם הרגשות של עצמם מסייעת להם לווסת את הלחצים הפנימיים בצורה מושכלת, ולהימנע מפרשנות לקויה של מצבם.

קליטת רמזים המעידים על מצבו הרגשי האמיתי של אדם, כאמור, מסייעת לשכלל את מערכות היחסים שלנו, וכן לקדם מטרות אישיות. השאלה היא כיצד לפתח את היכולת הזו, שהופכת להכרחית יותר ויותר, ועל פי תחזיות תהפוך למצרך המבוקש ביותר ככל שתיכנס האוטומציה לחיינו ועימה תרד קרנם של הכישורים הטכניים. דה בוטון מאמין כי סוכן החברות העיקרי בהיבט הזה הוא התרבות. החל מיצירות גבוהות וכלה בתרבות פופולרית, על האמנות ללטש את הרגישות שלנו לקריאת המפה הרגשית של אחרים. אבל כאשר אנו מייעדים תפקיד מסוים לתרבות, אנו עלולים לתעל אותה למקום מאוד צר ולמנוע התפתחות ויצירתיות אמנותית. גישה כזו עלולה לדרדר את התרבות במקום מסוים לתעמולה עבור תפיסת עולם מסוימת, וזה לא בהכרח מצב חיובי שמשרת את המטרה.

ייתכן שלתרבות ולאמנות יש תפקיד למלא בתהליך, אבל מסתבר שאנו ממש לא חייבים להיות תלויים בכך. מהר ויעיל יותר לנקוט בשיטת עשה-זאת-בעצמך, שדו-המשמעות שלה תתברר מייד. במאמר באתר של ה- British Psychological Society מדווחת מריאן סזה על ניסוי שהראה כיצד היכרות עמוקה עם הפנים המרובות של האישיות שלנו מסייעת לנו לשפר וללטש את האינטליגנציה הרגשית. הבסיס לניסוי הוא מה שמכונה בעגה הפסיכולוגית "תיאוריה של התודעה". מדובר על היכולת "לזהות ולהבין במדויק את מצבם המנטלי של אחרים", כדברי סזה. התיאוריה גורסת, בקצרה, כי לכל אחד מאיתנו פנים מרובות לאישיות, מעין תת-זהויות המרכיבות את חוויית "האני-האחוד" שלנו. השערת המחקר היא שהיכרות עמוקה עם חלקי האישיות השונים מסייעת לפרש בצורה מהימנה את מצבם של אחרים.

יש נפש אחת בלבד שדרכה אנו יכולים ללמוד

חוקרים מהמכון לקוגניציה אנושית ומדעי המוח בלייפציג גייסו נבדקים לתוכנית לימוד בת שלושה חודשים וסיפקו להם הדרכה ותרגול בזיהוי, בידוד והיכרות עם הצדדים האישיותיים השונים של עצמם. במסגרת התוכנית אומנו המשתתפים להתבונן על סיטואציות מתוך נקודות מבט ספציפיות של אישיותם, למשל "החלק הדואג, הילד הפנימי המאושר, החלק הפגיע" ועוד. לפני תחילת התוכנית הם צפו בקטעי וידיאו של אנשים המדברים על אירועים מחייהם וענו על שאלון הנוגע לכוונות ולמחשבות של הדוברים. מטרת הצפייה הייתה לקבוע בנצ'מארק לאיכות הפרשנות הרגשית שלהם.

במהלך שלושת החודשים עברו הנבדקים הכשרה הכוללת שני חלקים: התבוננות בלתי שיפוטית במחשבות של עצמם, כלומר בחינה אובייקטיבית של המחשבות וקטלוגן, לצד משחק תפקידים בזוגות, כאשר אחד מדבר מתוך נקודת מבט ספציפית של פן באישיותו, והאחר מנסה לנחש מי הדובר (מתוך היכרות עם הצדדים של האחר כמובן). בתום התקופה הנבדקים ביצעו מבדק נוסף לאיכות הפרשנות.

לפני התוצאות (שאתם בוודאי כבר מנחשים), המחקר העלה כמה סטטיסטיקות מעניינות. ראשית, ממוצע תת-הזהויות שאנשים איתרו בתוך עצמם עמד על 11. מתוכם, 44 אחוזים סווגו כשליליות על ידי שופטים חיצוניים שלא היו מעורבים במחקר, ו-56 אחוזים סווגו כחיוביות. ניתוח התוצאות גילה מתאם בין כמות הזהויות שאנשים מצאו בתוך עצמם ובין היכולת שלהם לנתח ולהבין את מצבם המנטלי של אחרים. על פי סזה, תוצאות אלה "משתקפות במחקר דימות מוחי שבו נמצא כי תהליכי אימוץ נקודות המבט של העצמי ושל אחרים מפעילים מנגנונים נוירולוגיים משותפים". ממצא מעניין נוסף היה שהיכולת להבין אחרים עלתה ככל שעלו כמות הזהויות השליליות שמצא האדם בעצמו. "החוקרים משערים כי זה מחזק את התיאוריה לפיה אנשים נרתעים באופן טבעי מחיפוש אחר היבטים שליליים באישיותם", מסבירה סזה, "ולכן אלה שכן עושים זאת כנראה עובדים בצורה מקיפה יותר להבין עצמם טוב יותר".

סזה מוסיפה כי אינטליגנציה רגשית נמצאה קשורה גם לרווחה פסיכולוגית, מה שמתכתב עם טענתו של דה בוטון לגבי אפקט החוסן הנפשי שהיא מעניקה לנו. לסיכום היא כותבת כי "מטרת זיהוי האספקטים השונים באישיות שלנו היא להבין שדרכם אנו יכולים לצפות בסיטואציה אחת דרך מגוון נקודות מבט". אם נקפיד לפתח את ההיכרות העצמית, נוכל להפעיל את אותו מכניזם גם כלפי אחרים. עד כמה שמורכב להבין אחרים, הנוסחה לכך מאוד פשוטה: היכולת לרדת לעומק נפשו של אדם אחר נובעת בראש ובראשונה מהיכרות עמוקה עם התופעה הכללית שנקראת נפש האדם. ויש נפש אחת בלבד שיש לנו באמת גישה אליה, שלנו.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הבריאות הנפשית שלנו היא מערכת אקולוגית שזקוקה לגיוון – תשאלו את הדנים

ויטגנשטיין: לעולם לא נדע מה קורה במוחם של אחרים – איך בכל זאת להבין אותם?

מדוע אנשים שמשתמשים באמוג'י מצליחים יותר בהשגת בני זוג?

בועז מזרחי העורך הראשי של מגזין מהות החיים

סיים בהצטיינות תואר בתקשורת עם התמחות שיווקית מהמרכז הבינתחומי, הרצליה. עוסק בכתיבה, עריכה, מדיה חברתית ויצירת סוגים שונים של תוכן משנת 2011. את שעותיו הפנויות מקדיש לקריאה, צילום וספורט.

עוד ממהות החיים

14.12.17
ההרצאה השבועית של TED: הכירו את חוקי הפיזיקה שמכתיבים את היומיום שלכם
13.12.17
האם כתב היד עתיד להיעלם לאור הטכנולוגיה – ומה ירוויח מוחנו משימורו
12.12.17
מציאת משמעות היא גורם קריטי לאיכות החיים – כיצד לצקת אותה לשגרה היומיומית?
11.12.17
5 נקודות מבט לקחת בחשבון כאשר אנו עומדים בפני החלטות חשובות
10.12.17
המוח שלנו הוא חדר סימולציה תלת-ממדית לחוויות – כיצד להשתמש בו לשיפור הזיכרון?
07.12.17
ההרצאה השבועית של TED: האדם המאושר בעולם מסביר מהי מהפיכת האלטרואיזם
06.12.17
האני האמיתי מנסה לדבר איתנו – כיצד לזהות את הרמזים שלו ולחתור לזהות אותנטית
05.12.17
25 פתגמים עממיים מתרבויות העולם מגלים את גווניה הרבים של החוכמה האנושית
04.12.17
כלבים הם אומני שפת גוף – ויש לכך השלכות בריאותיות משמעותיות על חיינו
03.12.17
הצד האנושי של חומרנות – אנחנו אוהבים דברים שאנו מזהים בהם את עצמנו
30.11.17
ההרצאה השבועית של TED: אסטרונאוט מסביר מדוע חשיפה לפחד היא ערש הלידה של יופי
29.11.17
אומנות הפנמת המחמאה – למה כדאי להשקיע מאמץ כדי לקבל ולחלק שבחים
28.11.17
אלן ווטס מסביר מה עושים חוקים לאמון בינינו – וכיצד קורטוב של תחמנות יכול לעזור
27.11.17
אם אתם מעדיפים לפגוש אנשים פנים אל פנים, עכשיו יש לכם גם תירוצים מדעיים
26.11.17
כדי שנוכל לבצע משימות ולפתור בעיות – עלינו לעצור את העלאת הגירה של המוח
23.11.17
ההרצאה השבועית של TED: חילוקי דעות לא צריכים להפריע לנו לדבר עם אנשים
22.11.17
מהי "חשיבה אחורה" וכיצד התפיסה המקורית הזו יכולה להוות יתרון בהשגת מטרות
21.11.17
סגולותיו של הרעש הלבן – מדוע דווקא זמזום רקע חסר פשר מסייע לעתים לריכוז ויצירתיות?
16.11.17
ההרצאה השבועית של TED: על אף הפיתוח הטכנולוגי האדיר, העתיד נמצא בבני האדם
15.11.17
כדי לפתח שליטה עצמית ולרסן הרגלים, דמיינו שאתם מתבוננים בציור של ואן-גוך