הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

מתכון למוחו של גאון – המדע מציג 7 רכיבים שהופכים אינדיבידואל לעילוי בתחומו


7 ביוני, 2017

המוח האנושי. פאר היצירה של הטבע, אשר לו אין שני בהשפעה על העולם.  אנו מעלים אותו על נס וחוגגים את נפלאותיו, אבל למעשה יודעים מעט מאוד לגביו. אחת החידות אפופות המסתורין לגביו היא ההבדלים בין אינדיבידואלים. במרבית האיברים בני האדם דומים למדי. אז נכון, לאחד יש משאבת לב מאוד עוצמתית ולאחר סיבי שריר חזקים בצורה יוצאת דופן, וזה יכול להוביל אותם להישגים משמעותיים, אבל אלו לרוב אישיים ומצומצמים לתחום צר. לבטח לא בעלי אימפקט כמו של מוח מצטיין. גאונים, לעומת זאת, שמוחם ניחן ביכולות חריגות – מסוגלים לשנות את המציאות הכללית בעולם.

הכותבת המדעית קלאודיה קאלב יצאה למסע בעקבות המוח הגאון במטרה לפרק לגורמים את הרכיבים הבסיסיים שלו. הכתבה שפורסמה בנשיונל ג'יאוגרפיק עומדת בצומת של היסטוריה, גנטיקה, פסיכולוגיה ותחומי מחקר נוספים – לכל אחד תרומה קטנה לפאזל. קאלב יצאה לדרך בידיעה ברורה כי "גאונות היא חמקמקה מדי, סובייקטיבית מדי ונתונה מדי לשיפוט ההיסטורי מכדי לזהות אותה בקלות". מטרתה הצנועה הייתה לנסות להבין כמה אספקטים משותפים למוחותיהם של גאונים ולנסות להבין כיצד הם באו לידי ביטוי בקרב דמויות היסטוריות כמו דה וינצ'י, מוצארט ואיינשטיין. קאלב מונה שבעה גורמים מרכזיים המשותפים למוחות מבריקים.

1. אינטליגנציה

לאחר מותו תרם איינשטיין את מוחו למדע, וכיום ניתן להציץ בדגימות ממנו רק במוזיאון הרפואה מאטר בפילדלפיה. מבט עליהן אינו מסגיר את כישוריו המנטליים החד-פעמיים של גאון הדור. אינטליגנציה, על אף היותה גורם מכריע בגאונות, אינה נראית לעין. אבל היא כן ניתנת למדידה. ולכן, מסבירה קאלב, "פעמים רבות היא מדד ברירת המחדל לגאונות". מאז שפותחו מבחני ה-IQ במאה ה-19, הם היוו את אמת המידה העיקרית לגאונות.

מחקר רחב היקף וארוך טווח שהחל בשנות ה-20 של המאה ה-20 עקב אחר תלמידי בית ספר בעלי מנת משכל בקצה העליון של הסולם, המגדירה אותם כמעט גאונים או גאונים. החוקרים ליוו את התלמידים לאורך חיים שלמים ומיפו את הישגיהם. כפי שהתברר, הילדים הללו גדלו להיות מדענים, פרופסורים, רופאים, פוליטיקאים ומוזיקאים, שבמצטבר פרסמו אלפי מאמרים אקדמיים וספרים ורשמו מאות פטנטים. אינטליגנציה, אם כן, היא גורם מנבא חזק למדי לגאונות, אך רחוקה מלהיות גורם בלעדי.

2. יצירתיות

כפי שמספרת קאלב, במחקר ה-IQ היו גם חריגות לשני הצדדים: בעלי מנת משכל גבוהה שלא מיצו את הפוטנציאל ובעלי מנת משכל רגילה שהצטיינו בתחומם ואף זכו בפרסי נובל. קאלב מציינת כי אפילו דארווין העיד על עצמו כילד שיוחסה לו אינטליגנציה ממוצעת, וטוענת כי "פריצות דרך מדעיות כמו תיאוריית האבולוציה של דארווין היו בלתי אפשריות ללא יצירתיות". בימים אלו המודעות לחשיבותה של היכולת המוחית הזו נוסקת וחוקרים משדות מגוונים מנסים לפצח אותה. התפיסה העדכנית היא שהמוח עובד על פתרון בעיות בצורה יצירתית דווקא כאשר הוא לא עסוק באופן ישיר בבעיות. "אינפורמציה מגיעה באופן מודע", מסבירה קאלב, "אך הבעיה מעובדת בתת-מודע והפתרון כתוצאה מכך מזנק החוצה כשהמוח הכי פחות מצפה לכך". אפקט ההברקה במקלחת, אם תרצו.

החלוצים בתחום הם הנוירולוגים. מיפויים מוחיים באמצעות מתקני fMRI מספקים הצצה אל המוח בעיצומה של פעילות יצירתית. חוקר אחד הגדיל ופיתח מקלדות קטנות ללא מתכת כדי לחקור נגני ג'אז בעת אלתור. מחקרים מהסוג הזה גילו כי יצירתיות קשורה ליכולת של חלקי המוח השונים לדבר ביניהם.  אחד החלקים החשובים בהקשר הזה הוא כפיס המוח, הגשר המחבר בין ההמיספרה השמאלית והימנית, המשמש ערוץ תקשורת מרכזי. בדימות מוחי של מוחות יצירתיים הוא נראה מוגדל ופעיל, מה שמעיד על היכולת לחבר בין מאגרי המידע והכישורים הקוגניטיביים השונים של המוח, שאינם קשורים בהכרח. ככל שהחיבורים רבים ומסועפים יותר, המוח יכול ליצור יותר קונספטים ורעיונות חדשים.

כפיס המוח או קורפוס קאלוסום. נמצא מעובה אצל אנשים מסוימים ומעיד על זרימת אינפורמציה אינטנסיבית בין המיספרות המוח, המעידה על יכולות יצירתיות גבוהות.

3. גנטיקה

כשמדברים על גנטיקה קיימת נטייה להניח שזהו הג'וקר שמסביר הכול. גנים משפיעים על מנת משכל, על יצירתיות ועל מאפיינים נוספים ברשימה. ואם זהו אכן המצב, כל גאון אמור להיות מוקף בקרובי משפחה גאונים. ובכן, במקרים היסטוריים מסוימים קיים תיעוד המחזק השערה זו. אבי תורת האאוגניקה פרנסיס גאלטון, למשל, היה בן דודו של צ'ארלס דארווין; מאריה אנה מוצארט, אחותו של וולפגנג אמדאוס, הייתה מוזיקאית מחוננת בפני עצמה. אבל אלו הן ראיות נסיבתיות. כשזה נוגע לעובדות מדעיות האתגר הרבה יותר מסובך. כפי שמסבירה קאלב, חיפוש מדעי אחר השורש הגנטי של הגאונות הוא משימה "מורכבת ביותר, כיוון שאלפי גנים עשויים להיות מעורבים – כל אחד בעל השפעה קטנה מאוד".

מובן שלמטען התורשתי שלנו יש השפעה קריטית בעיצוב היכולות המוחיות. אבל דווקא בתחום הזה קיים קושי לבצע מחקר, ראשית בגלל מיעוטם של גאונים, ושנית מכיוון שמדובר במדע די חדש וההתחקות הגנטית אחר אילן היוחסין של אנשים כמו דה וינצ'י – אחד מגדולי הגאונים שעבודתם מתועדת – אינה עניין של מה בכך. ואולם, זה לא מנע את הקמתו של צוות מחקר שמטרתו לנסות ולפענח את החידה הגנטית של איש האשכולות בן תקופת הרנסנאס. הצוות מחפש דרכים לדגום DNA של דה וינצ'י מיצירותיו, מרישומיו וממקורות נוספים, ולשרטט תמונה בהירה יותר של גאוניותו. עם הטכנולוגיה הקיימת היום המחקר אפשרי תיאורטית, אך קשה לאמוד עד כמה אפקטיבי הוא יהיה.

4. סביבה וטיפוח

הדיונים בגנטיקה תמיד כרוכים ביחסי הכוחות שלה עם ההשפעה הסביבתית. קאלב מציינת את תור הזהב של האסלאם ואת עמק הסיליקון של ימינו כדוגמאות להתפרצות של מוחות מבריקים באותו זמן ומקום, מה שמצביע על אווירה תרבותית ועל השפעות חברתיות נוספות. כאשר הנורמות בחברה מסוימת מטפחות השכלה, קדמה ויזמות, עולה הסיכוי של גאונות אינדיבידואלית לצוף אל פני השטח. זה מן הסתם לא סותר את האפשרות של גאונות לשגשג באווירה פרטית בהרבה, כמו זו שבה צמח המתמטיקאי הגאון טרנס טאו.

כבר בגיל שנתיים נחשב טאו לבעל כישורים מתמטיים חריגים לגילו. בגיל 7 השתתף בשיעורים בתיכון, בגיל 8 קיבל ציון פנומנלי בחלק המתמטי של המבחנים הפסיכומטריים, בגיל 13 למד באוניברסיטה ובגיל 21 הפך לפרופסור. אי אפשר להתעלם מכישרונו הטבעי, אך כפי שמעיד טאו עצמו, לאווירה בביתו הייתה חשיבות מכרעת. "הוריו יצרו את הסביבה שבה הוא יוכל לשגשג", מסבירה קאלב. "הם סיפקו לו ספרים, צעצועים ומשחקים ועודדו אותו לשחק וללמוד בעצמו". היא מוסיפה כי "הוא היה בר-מזל לפגוש מורים שסייעו לטפח ולמתוח את יכולותיו המנטליות".

5. התמדה ותשוקה

המשפט "ותודה להוריי שהביאוני עד הלום" מבטא אם כן את חשיבותה של תמיכה סביבתית. אך ללא מאמץ ועבודה קשה מצד האדם עצמו, ספק אם פוטנציאל גאוני יבוא לידי ביטוי בצורה משמעותית. תשוקה והתמדה שייכות לקבוצת התכונות שמאפשרות לאדם לעבור משוכות שבמבט ראשון עשויות להיראות מעבר ליכולותיו המוחיות. איינשטיין לא הגה את תורת היחסות בשיחת אגב עם גברת נכבדה בתור לדואר. הוא שקד על נוסחאות מתמטיות שאפילו לא היה ניתן להוכיח באמצעים ניסויים בטכנולוגיה של תקופתו. "הרעיון של גאונות מוסווה בקלות במעטה של קסם", טוענת קאלב, "כאילו הישגים גדולים מתפרצים בספונטניות ללא עבודה קשה". אבל מאחורי הקלעים, לפני הפריצה ותקופת הזוהר שלהם, גאונים רבים כילו לילות כימים על פיצוח הסודות בתחומם.

הסופר רוברט גרין חקר את חייהם של גאונים וגילה כי אצל רבים מהם יש פרק זמן של בין 5 ל-15 שנים של אנונימיות, תקופה שבה הם נחלו כישלונות חוזרים ונשנים תוך שהם מלטשים ומשכללים את יכולותיהם. השנים הללו מכונות "הפרק החסר". קאלב מציינת כי "תומאס אדיסון המציא את הפונוגראף ואת נורת הליבון המסחרית הראשונה, אבל היו אלה רק שניים מתוך מעל אלף פטנטים שנרשמו על שמו בארה"ב". בשורה התחתונה, לפוטנציאל גולמי אין הרבה משמעות מעשית ללא דחף, תשוקה וכח עמידה של האדם. מי יודע כמה גאונים לא השיגו הרבה רק משום שלא היה להם את הדרייב או את הסיבולת לעמוד מול האתגרים.

תומאס אדיסון במעבדה בניו ג'רזי, 1901. שקד על יותר מאלף פטנטים.

6. יד המקרה

כפי שניתן לראות, קיימים משתנים רבים במערכת ולא תמיד כולם מתקיימים במקביל. לעתים קורה שכל הכוכבים מתיישרים ואז "הכישרון וההזדמנות נפגשים". מקרה הבוחן המושלם לדברי קאלב הוא ליאונרדו דה וינצ'י. הממציא-אמן-מדען-מהנדס-השלם את החסר, היה בעל מוח חריף ביותר, שאפשר לו לכוון למטרות שאחרים כלל לא ראו, כפי שניסח הפילוסוף ארתור שופנהאואר. אבל, מסבירה קאלב, "ליאונרדו גם חי במקום (פירנצה) ובתקופה (הרנסנאס האיטלקי) שבהם אמנות טופחה על ידי פטרונים עשירים וחדשנות זרמה ברחובות".

כמו איינשטיין שחי בתקופת שיא של פריחה מדעית, כמו סטיב ג'ובס או ביל גייטס שחיו על סיפה של התפוצצות דיגיטלית, וכמו רבים אחרים, מהפילוסופים של יוון העתיקה דרך הרמב"ם שחי בתור הזהב של יהדות ספרד ועד ההוגים של תקופת ההשכלה – השילוב של תורשה וסביבה אפשר לגאונים מסוימים להתבלט לעומת אחרים. הסיכוי של איינשטיין לשגשג באירופה של ימי הביניים, למשל, לא היה גבוה כמו בתקופה שבה חי.

7. תפיסה חושית

אחת ההשערות המפתיעות בחקר הגאונות היא השפעתה של היכולת התפיסתית. רוב המחקר עוסק בכושר עיבוד המידע במוח, אך בקרב קבוצת מחקר ה-DNA של דה וינצ'י קיימת השערה כי ייתכן שגם ליכולת התפיסה החושית עצמה יש תפקיד. אחד החוקרים בקבוצה מסביר כי "באותו אופן שלמוצארט כנראה הייתה שמיעה יוצאת מגדר הרגיל, נראה כי לליאונרדו הייתה חדות ויזואלית יוצאת מגדר הרגיל". אחד היעדים במחקר הוא לבחון האם לאיש האשכולות הייתה סטייה גנטית שאפשרה לו לזהות יותר גוונים מהאדם הממוצע.

בנוסף לכך, המומחים מייחסים לו יכולת נדירה ליצירת דימויים מורכבים במוחו. כאשר הוא היה מביט על ציפור במעופה, הייתה לו יכולת ליצור מודלים מורכבים של תנועתה במרחב, מה שסייע לו להיות ממציא פורה ואף לשרטט דגמים מוקדמים של כלי טיס. זה כמובן עדיין בגדר השערה, והקשר בין הראייה לתמונה המנטלית אינו ברור. אבל המדענים מאמינים כי ייתכן מאוד שקיימים גנים המעורבים ביכולת הזו, ואם אכן כך, זה רק עניין של זמן והשקעה עד שיוכלו להתחקות אחר עקבותיהם.

הממצאים הללו הם ככל הנראה גירוד של פני השטח בידע שלנו על המוח. הפרדוקס הידוע הוא שהמוח מנסה להבין את עצמו, תהליך שנידון ליותר שאלות מתשובות. לנו נותר לקוות שאולי אחד המוחות הגאוניים שמסתתרים אי שם בהמשך הדרך יוכל יום אחד לקרוא את עצמו כספר פתוח, או יותר חשוב, לפתח את הטכנולוגיה שתאפשר לכל אחד לעשות זאת עבור עצמו.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

מוחות גדולים חושבים דומה - גאונות נפוצה בהרבה ממה שנדמה לנו

הגאון שחווה התגלויות מתמטיות ועד היום איש לא יודע להסביר כיצד

5 שיעורים לחיים שאנו יכולים ללמוד ממוחות גאוניים

עוד ממהות החיים

22.06.17
ההרצאה השבועית של TED: בחזרה לידע עובדתי ולהכרת המציאות הבלתי תלויה
21.06.17
מה מלמד נאום הזכייה של בוב דילן בפרס הנובל על ענווה ומודעות עצמית?
20.06.17
יצירתיות מתוכננת מראש – מחקרים הוכיחו כי אנו יכולים לכוון עצמנו לחשיבה חדשנית
19.06.17
כיצד לדבר על נושאים מאתגרים – ועוד כמה דברים ששווה ללמוד על תקשורת בין-אישית
18.06.17
לגירוי בלוטות המחשבה – 14 טעימות מיצירות המופת של הספרות העולמית
15.06.17
ההרצאה השבועית של TED: כיצד להפוך את הארגונים שלנו ליפים ואנושיים יותר?
14.06.17
הצד המדעי של המזל – נראה כי יש לנו שליטה מסוימת על יד הגורל
13.06.17
זיכרון העבודה שלנו הוא מנגנון קוגניטיבי מהחשובים שיש – כך ניתן לפתח אותו
12.06.17
זן ואמנות אחזקת הריזוטו – ההתעלות התודעתית שאוכל טוב יכול לספק לנו
11.06.17
תניחו את הסמארטפון ובואו נדבר על זה – על התועלת של רגעים נקיים מטכנולוגיה
07.06.17
מתכון למוחו של גאון – המדע מציג 7 רכיבים שהופכים אינדיבידואל לעילוי בתחומו
06.06.17
מקבלי ההחלטות הבלתי נראים – ההשפעה המפתיעה של חיידקים על ההתנהגות שלנו
05.06.17
מתי הפכנו לבני אנוש ומה עושה אותנו לכאלה – החלקים החסרים בפאזל מקורות האדם
04.06.17
הומור קיומי – המסרים הפילוסופיים של קומיקאים כמו וודי אלן ולואי סי. קיי.
01.06.17
ההרצאה השבועית של TED: האם אי פעם נוכל לבצע השתלות של תודעה אנושית?
29.05.17
וורן באפט וביל גייטס מציעים אלטרנטיבה לאופן שבו אנו חושבים על הזמן שלנו
28.05.17
אלמנט ההפתעה – היתרונות שבוויתור על השליטה ובאימוץ חוסר הוודאות אל חיינו
25.05.17
ההרצאה השבועית של TED: כיצד להפוך את המוח שלנו לאוטוסטרדה של מידע
24.05.17
כיצד הציפיות שאנו מפתחים לגבי העולם משנות את תפיסת המציאות שלנו
23.05.17
מחפשים אחר משמעות לחיים? התחילו לשחק ותגלו אותה, היא כבר נמצאת אצלכם