הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההרצאה השבועית של TED: הכישרון האנושי שיעניק לאדם יתרון על פני מכונות


22 בספטמבר, 2016

כשהאדם תרבת את החיטה, הוא גילה שניתן להפיק ממנה קמח. הוא לא יכול היה לטחון את הגרגירים באמצעות ידיו – ולשם כך היה עליו להשתמש באבן. בהמשך, הפכה האבן הפשוטה למכתש ועלי, לאחר מכן לאבני ריחיים, לטחנות קמח וכן הלאה. כך הלך ויצר האדם כלים ששימשו הארכה עצמית שלו. את כל מה שהבין שאפשר לעשות באופן תיאורטי, אם כי לא באמצעות הגוף האנושי, פתר האדם באמצעות טכנולוגיה. היום אנו כבר משגרים רובוטים למעמקי האוקיינוס ולפלנטות רחוקות.

הטכנולוגיה היא אחת היכולות הנחגגות והמהוללות ביותר של המין האנושי. זהו, ללא ספק, יתרון עצום שלנו על פני שאר היצורים שחולקים עמנו את כדור הארץ. אבל, קשה שלא לתהות: האם האדם יצר במו ידיו את הפרדוקס הגדול בתולדותיו? תחזיות שונות צופות כי בעתיד הלא רחוק המכונות והמחשבים יהיו כל כך מפותחים, שמקומו של האדם עלול להיות מוטל בספק. האם בגלל הרצון הטוב לבצע משימות – שאיננו מסוגלים להשלים עם גופנו הצנוע – הפכנו את העולם למקום שבו מעורבות אדם תיהפך למיותרת? האם למעשה דחקנו את עצמנו הצדה?

שאלה זו מעסיקה רבים, מהוגים תיאורטיים ועד יוצרי קולנוע. אבל מעטים מתבססים על ניסיון ממשי בפועל. אנתוני גולדבלום שייך לסוג השני. היזם ואיש ההייטק האוסטרלי הוא מומחה בלמידת מכונה, כלומר, הוא חוקר את היכולת של מחשבים ללמוד באופן אוטונומי ולבצע פעולות מורכבות. זהו התחום שמתפתח בקצב הכי מהיר ונחשב למהפכה הטכנולוגית הבאה. למעשה, בינה מלאכותית נמצאת בחיינו כבר זמן רב, אבל הנפח שהיא תופסת רק ילך ויגדל. אם בעבר החליפו המכונות את עובדי הכפיים, בעתיד הלא רחוק מכונות חכמות כבר יחליפו גם עבודות משרדיות רבות. אבל גולדבלום מרגיע: יש דבר אחד שהמוח האנושי מצטיין בו והמכונות לא יוכלו לעשות.

האדם ישאיר למחשבים כמחצית מהעבודה של היום

חלקנו לבטח מדמיינים את הבינה המלאכותית בהתגלמותם של רובוטים דמויי אדם שינהגו ברכבים במקום בני אדם, יבצעו ניתוחים, יגיעו לישיבות ויקלידו דוחות מול מסכים. ואולם, סביר להניח שזו לא תהיה התמונה, לפחות לא במלואה. כיוון שבינה מלאכותית כשמה כן היא - עוסקת פחות בפן הפיזי של מכונות ויותר בפן החישובי. המילה 'מכונה' במושג 'למידת מכונה' עלול להטעות. הלמידה והבינה אינן מורכבות מברגים או מזרועות פניאומטיות, כי אם משורות קוד זו על גבי זו. כך, למשל, מכוניות אוטונומיות כבר מנווטות בכבישי ארה"ב ללא נהג, אך המכונית עצמה שמרה על צורתה החיצונית, ולא תמצאו רובוט דמוי אדם יושב בכיסא הנהג. מה שהשתנה זה העברת התפעול משליטת בן אדם לאוטומציה ממוחשבת. את החושים החליפו חיישנים, את המוח מחליף מחשב ואת הפעולות מבצעת המכונית עצמה.

כך, על פי התחזיות, ייראו מקצועות ותפקידים אנושיים נוספים במהלך השנים הבאות. גולדבלום מציג מחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד ומצא כי כמעט כל משרה שנייה תעבור אוטומציה ותצא מתחום עיסוקו של האדם. היתרון הגדול של המחשבים הוא ביכולת ההתמודדות עם כמויות נתונים בלתי נתפסות בזמן קצר מאוד. החברה שהקים גולדבלום היא מהמובילות בתחום למידת המכונה ועבדה עבור ענקיות הייטק כמו פייסבוק וג'נרל אלקטריק. המגע האינטימי עם בינה מלאכותית מעניק לו "נקודת מבט ייחודית על מה שמכונות מסוגלות לעשות - ומה שהן לא מסוגלות לעשות". החלק השני של המשפט מהווה נקודה מרעננת בדיון העתידני כיוון שהוא שם את הדגש על האדם, בשונה מהשיח הדומיננטי המתמקד בטכנולוגיה.

"למידת המכונה החלה לחדור לתעשייה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20", מספר גולדבלום, "וזה התחיל במטלות פשוטות יחסית, דברים כמו הערכת סיכוני אשראי בבקשות להלוואות, מיון דואר ע"י קריאת מיקוד כתוב ביד". זה אולי לא נשמע כל-כך פשוט לאנשים מחוץ לתחום, אבל עבור תוכנות מחשב, קריאת פורמט מובנה כמו טופס רשמי או מבנה קבוע של רישום כתובת היא גן עדן. בשנים האחרונות המחשבים כבר מסוגלים לבצע דברים מורכבים מכך בהרבה. החברה של גולדבלום הצליחה להניע את פיתוחם של אלגוריתמים המסוגלים לבדוק מבחנים של תלמידי תיכון באותה מידת דיוק של מורים אנושיים. בפרויקט נוסף נוצרו אלגוריתמים שהצליחו לאבחן מחלות עיניים מתוך צילום, שוב, באותה רמת דיוק של רופא אנושי. כאמור, היתרון של מכונות הוא בקיבולת: "מורה עשוי לקרוא 10,000 חיבורים בקריירה בת 40 שנה. רופא-עיניים יכול אולי לבדוק 50,000 עיניים. מכונה מסוגלת לקרוא מיליוני חיבורים או לבדוק מיליוני עיניים תוך דקות".

האדם יימצא נישות חדשות לצד המכונות

אז איפה כן יש לנו מקום? גולדבלום טוען כי אין לנו סיכוי להתמודד עם מחשבים בכל עיסוק שכרוך ב"ביצוע מטלות תכופות בעלות נפח גבוה". ועדיין, מה שמחשבים עושים זה לקחת חלק קטן יחסית מהיכולות של המוח, כמו עיבוד זיכרון, חישוב או השוואה, למשל, ולהכפיל אותו פי מיליונים. אבל בכישורים אחרים למחשבים אין מושג קלוש: עיבוד רגשי, יצירתיות, הפקת משמעות - אלה הם מושגים שמדענים ומתכנתים עמלים על פיתוחם. אבל ביחס לשאר הדברים, המכונות רחוקות מאתנו שנות אור. מניסיונו של גולדבלום בתחום הוא מספר כי "המכונות התקדמו מעט מאד בהתמודדות עם מצבים חדשים. הן לא יכולות לטפל בדברים שלא הרבו לראות בעבר".

מחשבים, כפי שציינו, הם חובבי פורמטים קבועים ונתונים מוכרים. נכון, כיום הם יודעים להתנהל עם הרבה יותר, אבל החידוש זר להם. "לא כך בני האדם", טוען גולדבלום. "אנו מסוגלים לקשר בין רעיונות נטולי קשר, לכאורה, כדי לפתור בעיות שטרם פגשנו". הוא משתמש בדוגמה של ממציא המיקרוגל, אשר זיהה בטעות כי ציוד המעבדה שעבד עמו המיס את השוקולד שלו. וההיסטוריה עמוסה תגליות כאלה. הוא ממשיך ומסביר כי "הפריה הדדית כזו קורה לכולנו באירועים קטנים אלפי פעמים ביום". ולכן, עושה רושם שהמכונות ייאלצו לחלוק את שוק העבודה עם האדם. על פי חזונו של גולדבלום, האיזון אדם-מכונה ייראה בערך כך: "בשנים הבאות הן [המכונות] תנהלנה את ביקורות הכספים שלנו, ותוכלנה לקרוא קודים של חוזים משפטיים. עדיין יש צורך ברואי-חשבון ובעורכי-דין. הם עדיין יהיו נחוצים לצורכי מיסוי מורכב וחקיקה חדשנית".

המשמעות עבור הילדים של היום היא שבעתיד רוב הפעילות שלהם תהיה כרוכה, ככל הנראה,  בחשיבה יצירתית, חידוש והמצאה – כל מה שלמכונות קשה יותר לבצע. המחשבים יהוו כוח עבודה שלוקח על כתפיו נפח גדול מהפעילות האנושית, אבל האדם ימצא את הנישות שבהן הוא יכול לשגשג. מלבד זאת, אם לשפוט על פי ההיסטוריה, כיצורים סתגלנים, בני האדם לא רק ימצאו את המקום החדש שלהם, אלא גם ימציאו אותו מחדש. זה, אחרי הכול, הדבר שבו אנחנו מצטיינים.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

האם האנושות עתידה להשתנות מהיסוד? 6 תרחישים שעשויים להשפיע על התשובה

ההרצאה השבועית של TED: הזינוק הבא של המוח האנושי נמצא מעבר לפינה

12 עובדות מדעיות שהמין האנושי חייב להכיר ולהעביר הלאה לדורות הבאים

עוד ממהות החיים

22.03.17
כח-העל של הבגדים – אופנה היא כלי תקשורת, מה מלמדים אותנו רזי השפה שלה?
21.03.17
כדי ללמוד משגיאות – אנו זקוקים למישהו שיאמר לנו שאנו טועים, ויעשה את זה עם חיוך
20.03.17
הדברים המעניינים שעשויים להתרחש כשאנו חווים את העולם ללא תיווכו של הזיכרון
19.03.17
החיים על פי הסטואים – אנשי יוון העתיקה הבינו את הפשטות שביצירת חוסן מנטלי
16.03.17
ההרצאה השבועית של TED: מדוע כדאי לקחת את הבחירות שלנו קצת יותר בקלות?
15.03.17
בלי ששמנו לב – מה מתחולל בתוכנו כשאנו נתקלים בסיפור מרתק?
14.03.17
כשרוסו יצא לטייל – 33 תובנות עמוקות של אחד מגדולי הפילוסופים של תנועת ההשכלה
13.03.17
סמלים מקודדים את ההיסטוריה התת-מודעת שלנו - כיצד להשתמש בהם לטובתנו?
12.03.17
ילדים מגיעים לעולם עם סקרנות פילוסופית טבעית – מדוע כדאי לשמר, לעודד ולפתח אותה?
09.03.17
ההרצאה השבועית של TED: כיצד לפתח נקודת מבט אובייקטיבית על העולם
08.03.17
מהי "הנגינה הקוונטית" של מיילס דייוויס – ומה עוד אפשר לקחת לחיים מווירטואוז הג'אז
07.03.17
מניפולציות קטנות שיכולות להגביר משמעותית את אחיזת הזיכרון במוח
06.03.17
להגר או להישאר – מה אפשר ללמוד מציפורים, מפרפרים ומעטלפים שניצבים בפני שינוי?
05.03.17
העונג שבשהייה בקצה העולם – החוקרים והמדענים שיוצאים לגלות את הפינות הנידחות בתבל
02.03.17
ההרצאה השבועית של TED: האמת במספרים – מה המרחק בין הידע שלנו ובין המציאות?
01.03.17
הפתרון הקיומי של ניטשה – מדוע לחפש משמעות אם יש לנו את החופש ליצור אותה בעצמנו
28.02.17
האם המוח מייצר את התודעה, או שהיא פשוט נמצאת שם? המדענים חלוקים
27.02.17
אדריכלי התודעה – כיצד ארכיטקטורה ייחודית משפיעה על התפיסה שלנו?
26.02.17
4 שאלות פשוטות שמסייעות להניע את עצמנו לפעולה – ומדוע חשוב להתחיל עכשיו
23.02.17
ההרצאה השבועית של TED: עד כמה חשוב באמת להתנסות בחוויות בגוף ראשון?