הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

12 עובדות מדעיות שהמין האנושי חייב להכיר ולהעביר הלאה לדורות הבאים


20 בפברואר, 2018

בועז מזרחי

הסטודנטים שנכנסו לקורס מבוא לפיזיקה במכון הטכנולוגי של קליפורניה בשנת 1961, היו הראשונים לשמוע את השאלה ההיפותטית הבאה: "אם, במקרה של אסון טבע כל הידע המדעי יושמד ורק משפט אחד יועבר לדור הבא של יצורים, איזו הצהרה תכיל הכי הרבה מידע בהכי מעט מילים?"

הציג להם את השאלה מרצה צעיר בשם ריצ'רד פיינמן, אחד מגדולי הפיזיקאים של דורנו, שהפך ברבות השנים לדמות אייקונית במדע. ותשובתו: "אני מאמין שזו היפותזת האטום, שכל הדברים מורכבים מאטומים – חלקיקים זעירים שנעים סביב בתנועה מתמדת, מושכים אחד השני כשהם מופרדים, אבל נמנעים מלהתחבר זה לזה". פיינמן המשיך ואמר לתלמידיו כי "במשפט האחד הזה, אתם תראו, יש כמות עצומה של מידע על העולם, אם מיישמים מעט מחשבה ודמיון".

הרצאת המבוא שהעביר פיינמן לסטודנטים הפכה לקלאסיקה תרבותית, הודות לשילוב של רהיטות דיבור ויכולת נדירה לקשור את המדע לשאלות קיומיות. כישרון הדיבור של פיינמן זיכה אותו בכינוי "המסביר הגדול" (Great Explainer), והצורה שבה הצליח לפשט רעיונות מורכבים העניקה השראה לטום צ'ייברס מ- BuzzFeed שבחר להציג את השאלה הזו למדענים נוספים. אז מה פיסת המידע הכי חיונית עבור דור שיתחיל את שרשרת החיים מאפס?

1. אנרגיה תמיד משתמרת, לעולם לא נהרסת או נוצרת יש מאין

ד"ר סרי ברנר, פיזיקאית

"החיים והתהליכים שמקיפים אותנו בעולם וביקום נמשלים בידי זרימה קבועה של אנרגיה, העוברת ממצב אחד למשנהו", כך מסבירה ברנר את המשפט שמתמצת בעיניה את הידע האנושי. "מבחינה פילוסופית, זה מאוד נחמד לחשוב על אלה שמתו. האנרגיה שלהם, שמאוחסנת במסה, לעולם לא תיהרס. היא תשתמר ותשתנה למשהו אחר, או פשוט תישאר קבועה".

2. המבנה הדו-סלילי האלגנטי של מולקולת ה-DNA, שנמצא כמעט בכל תא חי

ד"ר בודהיני סמארסינגה, ביולוגית מולקולרית

"זוהי פיסת האינפורמציה המדעית החשובה ביותר שהאנושות תצטרך להכיר... זהו הקוד של החיים", אומרת סמארסינגה. "מבנה ה-DNA מאפשר לנו להבין את החיים על הכוכב שלנו במובן הרחב, ללמוד מה מקומנו בסדר הטבעי, ואיך אנו יכולים לקחת חלק בצורה הכי טובה בעולם שאנו חולקים".

3. ניתן להבין את העולם ואז להקיש לגבי העתיד, על ידי שימוש בתצפיות, ניסויים ומדידות

ד"ר לואיס דרטנל, אסטרוביולוג

בספר שמדמה אתחול של ציוויליזציה אנושית במקרה של אסון, מביע דרטנל את הרעיון שהמתודולוגיה היא החשובה ביותר: "השיטה המדעית עצמה – המנגנון של דור המידע שבו השתמשנו ב-350 שנים האחרונות כדי להבין איך העולם פועל". את עולם הטבע, לדבריו, "ניתן להבין ואז להקיש לגבי העתיד, על ידי שימוש בתצפיות, ניסויים ומדידות, ו - חשוב מאוד - על ידי בחינת ההסברים מתוך ניסיון להפריך אותם". הוא מוסיף טיפ בריאותי פרקטי שיסייע לאנושות לשרוד – להשאיר מי שתייה בבקבוקי פלסטיק בשמש, ולתת לקרניים האולטרה-סגולות להרוג את החיידקים מסכני החיים.

4. מחלות נגרמות לעתים קרובות בידי צורות חיים זעירות, בלתי נראות לעין, שיכולות לעבור בנשימה, מגע ונוזלי גוף

ד"ר סוזנה פלמינג, מהנדסת

הבחירה של פלמינג בדרך למנוע מחלות נובעת מהרצון להעביר "מידע שניתן ליישם במיידיות, בידי ציוויליזציה עם מעט או ללא כל מדע או טכנולוגיה, כדי להפיק תועלת נרחבת". היא מוסיפה כי זו אולי "לא בחירה אידיאלית, אבל לפחות היא תסייע למנוע את תיאוריית המיאזמה [שגיאה מדעית לגבי מקורן של מחלות אשר עיכבה את התפתחות הרפואה בימי הביניים]".

5. גלגלו מגנט בתוך סליל נחושת וצורת האנרגיה שתיצרו יכולה לספק לכם אור, חום, אוכל ומים נקיים

ד"ר דאנקן קייסי, כימאי, ביופיזיקאי ומהנדס

ייצור חשמל הוא, לדעת קייסי, הדבר חשוב ביותר שדור אחרי-המבול צריך לדעת. החשמל "כל-כך חיוני ושזור בדרך החיים שלנו היום, שזה עדיין מדהים אותי שהתחלנו לבצע בו ניסויים מועילים רק לפני 200 שנה. אם הייתי יכול לספק לחברה שורדת תגלית טרנספורמטיבית, בבחינת קפיצת מדרגה, היא הייתה כיצד לחולל חשמל".

העיר לונדון ונהר התמזה בלילה. החשמל שינה את סדרי הטבע.

6. הפעולה הפשוטה של ישיבה על החוף וצפייה בגאות ובשפל של האוקיינוס יכולה להספיק כדי ליצור הסבר מתמטי שמתאר כמעט את כל התנועה סביבנו

יינג ליאה לי, דוקטורנטית למכניקה אופטית

לי מדברת על כוח פיזיקלי שנקרא "מתנד הרמוני" ומסביר כיצד תנועה של אובייקט מתרחשת הלוך וחזור בצורה גלית. "בדרך כלל זה [תופעת התנועה הגלית] אינטואיטיבי ואנו רואים המון תנועה הרמונית בחיים האמיתיים, כמו המטוטלת בשעון של סבא, התנועה של קרש קפיצה...", היא מרחיבה, "ואולם, ניתן לתאר הרבה התנהגויות מורכבות באופן דומה, כמו מעגלים חשמליים, תנועתם של מולקולות ואטומים בודדים - ואפילו את תיאוריית הקוונטים".

7. אנחנו - וכל מה שאנו רואים סביבנו - עשויים מאותם שלושה חלקיקים קטנים בצורה בלתי נתפסת, שנולדו מהתפוצצות של כוכבים לפני מיליוני שנים

ד"ר ליאם גפני, פיזיקאי גרעין

"כפיזיקאי גרעין לא מפתיע שהתשובה שלי דומה לזו של פיינמן", אומר גפני. המידע החשוב ביותר הוא זה שמסביר "כיצד נוצרנו מכוכבים ואיך כולנו עשויים מאותו חומר. רק שלושה חלקיקים זעירים - הפרוטון, הנויטרון והאלקטרון - מרכיבים את כל מה שסביבנו". הוא מוסיף כי "עם ההבנה שכולנו פשוט גושים ברי מזל שעשויים מאותו חומר, אפשר לקוות לעולם פוסט-מדעי שחי בשלום יחסי".

8. תיאוריה מדעית צריכה להעניק הסבר מקיף לתופעה שבה אנו צופים, להביא ראיות מוצקות להסבר ולספק אמצעים שיאפשרו לבצע תחזיות לגבי אותה תופעה

אלום שהא, מורה לפיזיקה ויוצר סרטים

גם שהא מאמין שהמידע החיוני ביותר הוא פרקטי – לימוד השיטה המדעית. "מדהים בעיניי שבני האדם הצליחו לפענח דרך ליצור מודלים של הטבע אשר מאפשרים לנו הכול - מהשמדת מחלות קטלניות ועד להנחתת גשושית על שביט שנע בחלל במהירות של אלפי מטרים בשנייה". ולכן, המידע שהיה בוחר להעביר לדור הבא "הוא לא עובדה או תיאוריה ספציפיות, אלא את הדרישות למה שמרכיב תיאוריה מדעית".

9. אין דבר חשוב יותר מסקרנות וספקנות

ד"ר סמואל גודפרי, ביוכימאי

"אנחנו יודעים כל כך הרבה דברים מופלאים הודות למדע, שאני לא חושב שפיסת מידע אחת יכולה להכיל את זה", אומר גודפרי. "דרשו ראיות לכל דבר וצפו שאחרים ידרשו אותן מכם. ספרו לעולם מה למדתם, לא משנה כמה קטן זה". כמו מדענים קודמים ברשימה, גם הוא סבור שהשיטה המדעית היא החשובה ביותר ומוסיף לה את שיתוף המידע.

השיטה המדעית של תצפיות, ניסויים ושיתוף מידע, היא אם כל התגליות.

10. בני אדם אינם לוגיים או רציונליים מטבעם

ד"ר דין ברונט, פסיכולוג

במשפט הזה טמון לדעתו של ברונט מסר חשוב על אופי האדם, כזה שיכול לסייע ליצור שיתופי פעולה. "אם אתה רוצה לבנות את החברה מחדש, אתה צריך את עזרתם של אנשים", הוא מסביר. ולכן, החשוב ביותר הוא להבין כיצד בני האדם פועלים. "הטיות קוגניטיביות, מנטליות של קבוצות, היררכיה חברתית, שונות במוטיבציה ובחוויה – כל אלה ועוד, משמעותם שאנשים יכולים להגיע למסקנות שונות לחלוטין לגבי דרך הפעולה הנכונה". ידע מדעי, אם כן, הוא שימושי רק אם מצליחים ליצור הסכמה בקרב בני האדם שזו הדרך הנכונה.

11. דמיון חשוב יותר מידע

ד"ר סוזי קונדו, כימאית חומרים

קונדו שואלת ציטוט של איינשטיין כדי להסביר מה כדאי להעביר לדור שיצטרך להתחיל מחדש. "דמיון לוקח אותנו למקומות מעבר למה שכבר ביססנו. לתגליות, לתיאוריות ולהסברים חדשים", היא מסבירה. "אם כל הידע המדעי יאבד, הדור הבא של יצורים כבר ימצא דרך. הוא תמיד מוצא. אנחנו תמיד מוצאים... אולי הדור הבא של יצורים לא זקוק למידע. אולי כל מה שהם צריכים זה קצת עידוד".

12. e+1=0

ד"ר גרג קוואן, פיזיקאי חלקיקים

קוואן בחר לתקשר עם הדור הבא בשפה המדעית עצמה. "מה שקופץ מיד לראש הוא משוואה קטנה שכל סטודנט לפיזיקה או מתמטיקה צריך להכיר, והיא מכילה הרבה ידע עמוק", הוא אומר. המשוואה נקראת "זהות אוילר" והיא מקיפה תחומים מתמטיים רבים כמו פאי, אריתמטיקה, מספרים מורכבים, לוגריתמים ועוד.


התשובות של המדענים לעיל מעניינות בשני היבטים. ראשית, הן מציגות לנו קולאז' מרתק של הדברים החשובים ביותר במדע. הן מאפשרות לנו לגלות איזה ידע נחשב ליקר ערך בכל תחום מדעי ומה ההשפעה שלו על המין האנושי.

שנית, השאלה ההיפותטית הזו היא למעשה תרגיל מחשבתי שמעורר אותנו לבחון איזו חברה היינו רוצים, לו היינו יכולים לבנות אותה מההתחלה. האם בראש סדר העדיפויות הייתה עומדת הישרדות, או שהיינו מציידים את החברה החדשה ב"כלי עבודה" מדעיים? ואולי בכלל היינו שואפים לברוא חברה על בסיס ערכי ונותנים לטבע לעשות את שלו? יש אינסוף תשובות לשאלה הזו, אבל היא חשובה מאוד מכיוון שהיא שולחת אותנו לחקור לעומק מי אנחנו, ומה היינו רוצים להיות.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

מאיפה מגיעה כל האנרגיה שלנו?

מיהו החתול שמשגע פיזיקאים בעולם עם שאלות קיומיות?

האם אי פעם תהיתם מהי אש ומאין היא מגיעה? ההסבר הבא יפתיע אתכם

 

עוד ממהות החיים

13.12.18
ההרצאה השבועית של TED: מדוע מבט בוחן גורם לירידה בביצועינו, ואיך מתמודדים?
12.12.18
טנגו עם הנורמות – מה אפשר ללמוד על עצמנו דרך נקודת המבט של קווין?
11.12.18
הנוירולוגיה של האזנה לציוץ הציפורים: כיצד הטבע שואב אותנו אל הרגע הנוכחי
10.12.18
עושים שלום עם השיער – כיצד לגרום לו לשתף פעולה עם השאיפות שלנו?
06.12.18
ההרצאה השבועית של TED: כדי להבין את עצמנו צריך לשאול איך תיראה המציאות בהיעדרנו
05.12.18
ואן גוך עוזר להכשיר סטודנטים לרפואה, והתרגיל הזה יכול לאמן אותנו בצורה חדשה של חשיבה
03.12.18
הילכו השניים יחדיו? הפרדוקסליות שבניסיון למדוד רוחניות בכלים מדעיים
29.11.18
ההרצאה השבועית של TED: כמה מחשבה אנו משקיעים ב'למה' שלנו?
28.11.18
מדוע אנו כה נמשכים לריכולים – וכיצד הם משפיעים על מבנה החברה שלנו
26.11.18
המקרים המוזרים שבהם המוח נמצא בכמה מצבי הכרה בו זמנית – ומה זה אומר על התודעה
22.11.18
ההרצאה השבועית של TED: לא צריך תירוצים מיוחדים כדי להיות יצירתיים
21.11.18
ירידה לצורך עלייה – ככול שנוח לנו יותר, כך נדרש מאמץ גדול יותר בכדי לחוש נוחות
20.11.18
מחבקים את חכמי השבט – 3 מאתגרי התקופה וכיצד להיערך לקראתם כבר מגיל צעיר?
19.11.18
שני פנים לפרפקציוניזם – היתרונות והחסרונות של חתירה לטוב ביותר
15.11.18
ההרצאה השבועית של TED: שימו קץ להתלבטויות באמצעות מודלים מדעיים פשוטים
14.11.18
מדוע להתנהג כמישהו אחר זה דווקא כן אותנטי, ואיך אפשר להשתמש בכך לשיפור עצמי?
13.11.18
גבולותיה המטושטשים של ההשראה – האם ניתן בכלל לדעת מתי הרעיון באמת שלנו?
12.11.18
אין דבר כזה אנשים משעממים - כיצד לטפח את נקודת המבט הייחודית שלנו?
08.11.18
ההרצאה השבועית של TED: כיצד אנו מודדים עצמנו בתור הורים – ומה זה גורם לנו
07.11.18
מומחים טוענים כי בכל פעם שאנו "מבזבזים זמן", משהו טוב קורה במוח שלנו