הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

האם אתם נוטים ליציבות או לחדשנות – ומה חיוני יותר למחשבה יצירתית?


21 במרץ, 2016

מוריו של אלברט איינשטיין תיארו אותו כתלמיד בעייתי, שאינו דבק במסגרת הלימודית בצורה נאותה. דעה רווחת לגבי וינסנט ואן גוך היא שבגאונותו המציא ז'אנר אמנותי חדש לגמרי. ואן גוך, ובכן, כרת לעצמו חלק מתנוך האוזן, ויש המאמינים שחוסר יציבותו המנטלי שהתבטא באמנותו היה סוד קסמה הגדול. יש מידה של אמת בתפיסה שיצירתיות קשורה ליכולת של המחשבה לנתר ממקום למקום בגמישות ולחפש תמיד אחר החדש, השונה והלא מוכר.

ואולם, תפיסה זו נכונה רק בחלקה. לאנשים מצליחים ויצירתיים רבים היו הרגלים קבועים וסדרי יום מוקפדים, שסייעו להם להביא את כישוריהם המחשבתיים לכדי ביצוע בעולם הממשי. כך, למשל, הפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט, שנחשב לאחד מגדולי ההוגים בכל הזמנים, לא הפסיד טיול בפארק אחרי ארוחת הצהריים, או את כוס התה של הבוקר. האם ישנה חלוקה דיכוטומית בין אנשים שדבקים במוכר ובין אלה שנמצאים במסעות מתמידים אחר שדות עניין חדשים? ואיפה אנחנו עומדים ביחס לשני המאפיינים הללו?

כפי שטוענת פרופסור ווילמה קאוטסטייל במאמר ב-Psychology Today, שאלת טיפוח הקיים לעומת חקר החדש מלווה אותנו כמעט בכל היבט בחיים, החל מהחלטות שקשורות בקריירה ועד לבחירת ארוחת הצהריים. קאוטסטייל, מומחית לחשיבה, זיכרון וגמישות קוגניטיבית מאוניברסיטת מינסוטה, מאמינה כי שני המאפיינים הללו מלווים כל אחד מאתנו, והנטייה אליהם משתנה על פי מגוון גורמים. היא עורכת לנו היכרות עם מנגנון קוגניטיבי מרתק שיכול לסייע לנו להבין טוב יותר כיצד אנו חושבים ומקבלים החלטות.


הכירו את אזור הנוחות ויצר הסקרנות

לפני שנצלול אל בין הנוירונים ונחפש שם את מקור הנטייה שלנו למוכר או לנסתר, אולי כדאי להתעכב ולחדד מעט את המאפיינים הללו. החיים מספקים לנו שפע של אופציות לבחור מתוכן, בכל תחום שאפשר להעלות על הדעת. אם ננער את הדילמות מכל המעטפות שלהן, נישאר פעמים רבות עם שלד שמורכב משתי עצמות – להמשיך בתחום או בגישה המוכרים לנו, או לצאת לדרך חדשה ולא נודעת. זו יכולה להיות דילמה פשוטה מאוד, כמו הזמנת אוכל הביתה. האם אנו נוטים להזמין כל פעם מאותה מסעדה ואולי אף את אותה מנה? אם כן, זה משום שאנחנו יודעים מה אנחנו אוהבים ונהנים כל פעם מחדש. לחלופין, האם פועמת בנו הרפתקנות קולינרית שתוביל אותנו לא רק להזמין כל פעם ממסעדה שונה, אלא גם לחפש את המנה המוזרה ביותר בתפריט? במקרה זה אנו מחפשים לחדש, ללמוד ולאתגר את חוש הטעם. ואולם, הדילמה יכולה להתבטא גם בבחירות משמעותיות יותר ואף הרות גורל: האם להישאר בארץ מגורינו ולהתפתח בה, או להגר למדינה עם תרבות שונה ולחפש הזדמנויות חדשות הכרוכות בשינוי יסודי בסגנון החיים, במעגלים החברתיים ובתפיסת העולם.

התמחות בתחום מוכר או אתגרים חדשים? השיר של הקלאש מקבל משמעות חדשה.

מובן שמעט מאוד אנשים נוטים בקיצוניות מרובה לצד אחד ופועלים על פיו באופן בלעדי. לכל גישה יש יתרונות וחסרונות שעשויים להיות רלוונטיים על פי הסיטואציה. קאוטסטייל מסבירה כי דבקות במוכר כרוכה בליטוש של היכולות או הידע עד לדרגת התמקצעות גבוהה מאוד. זוהי התעמקות בתחום, היכרות שלו לפני ולפנים, בקיאות גבוהה, שיפורים, הרחבות ועיקרו של דבר - צמיחה לגובה בערוגה מאוד מטופחת. כפי שניתן להבין, יש בכך המון יתרונות. שהייה בתחום "יכולה להעניק לנו כושר חיזוי גדול יותר, יעילות מוגברת וסיכויי הצלחה גבוהים", אומרת קאוטסטייל, "כיוון שאנו יכולים לשאוב מהניסיון ומההיכרות הקודמים שלנו". מהצד השני, סקרנות וחקרנות מבטאות את הצורך שלנו לגלות כל הזמן דברים חדשים, לחשוף את הלא מוכר, לחוות ריגושים ולהעלות את סף הגירוי. גישה זו "מציעה לנו את האפשרות של גילויים גדולים יותר, אם כי בסיכון גדול יותר, ואת התמורה הנלווית להם".

כולנו משתמשים מדי פעם בגישת הערוגה המטופחת ופעמים אחרות נוטים לצאת אל הלא נודע, וטוב שכך. קאוטסטייל טוענת כי "אם אנו תמיד נודדים, אין לנו זמן לקצור את מה שזרענו. אבל אם אנו תמיד נשארים במקום, אנו עלולים להחמיץ הזדמנויות מבטיחות לחידוש". היא מוסיפה כי "אנו זקוקים הן ליציבות והן לגמישות. אחת מהן אינה מספיקה בפני עצמה". בשלב זה אתם אמורים להיות מבולבלים: אם היתרונות או החסרונות מכתיבים בכזו בהירות באיזו גישה נבחר, כל הדילמות שלנו היו מאוד פשוטות. אבל העובדה היא שהמצב אינו כזה.

הסיבה לכך היא שמלבד שיקול נקי של יתרונות מול חסרונות, כוחות נוספים, לרוב תת-מודעים והרבה יותר חזקים, מטים אותנו פעם לכאן ופעם לכאן. נוירולוגים הוכיחו את זה בניסוי משותף לאוניברסיטת באזל ואוניברסיטת אינדיאנה. לנבדקים ניתנו שתי משימות: הראשונה הייתה מעין משחק מחשב שבו נתבקשו לחפש אוצר המוסתר בין צורות על המסך. על המסך של חלק מהנבדקים הופיעו הצורות באשכולות גדולים המרוחקים זה מזה, כשביניהם חללים ריקים, ואילו חלק אחר חיפש בין צורות רבות המפוזרות על המסך באופן שהן ממלאות נפח ניכר משטחו. לאחר מכן ניתנה להם משימה לשונית. הם קיבלו צירופי אותיות המורכבים מארבעה עיצורים ושתי אותיות אהו"י. המטרה הייתה להרכיב בזמן הקצר ביותר 30 מילים שונות מהצירופים. בכל פעם שהרגישו שמיצו צירוף אותיות מסוים, יכלו לבקש צירוף חדש בתשלום 'קנס' של 15 שניות. הממצאים הראו כי הנבדקים שנאלצו במשימה הראשונה לחפש את האוצר בין צבירי צורות גדולים התעכבו יותר זמן על כל צירוף אותיות – כלומר תאמו את גישת הערוגה המטופחת, ההיצמדות למוכר. לעומתם, הנבדקים שחיפשו בין הצורות המפוזרות נטו לעבור מהר לצירופים הבאים – כלומר פעלו לפי גישת החידוש והסקרנות.


תהליכי המחשבה הם תמונת ראי של העולם החיצון

המחקר הזה מוכיח כי תנאים מסוימים שנחשפנו אליהם קודם להתמודדות עם דילמה יכולים להשפיע על אופן ההחלטה מבלי שאף נהיה מודעים לכך. מהמחקר לא עולה בבירור מדוע דווקא פיזור באשכולות גרם להשתהות בזמן שפיזור רחב גרם לדילוג. מה שכן ברור הוא המכניזם הנוירולוגי שפעל ברקע ומסביר כיצד אירועים חיצוניים משתקפים כבבואה בתהליכים המנטליים הפנימיים שלנו.

קחו את שתי המשימות ונסו למצוא ביניהן קווים מקבילים: בראשונה נעשה חיפוש ויזואלי במקור חיצוני. הנבדקים היו צריכים לתור בפועל אחר האוצר. במשימה השנייה נעשה חיפוש מנטלי במקור פנימי, כלומר, על הנבדקים היה לפשפש בזיכרונם ובבסיס הנתונים הווירטואלי שבמוחם כדי למצוא מילים שונות. החיפוש או הסריקה ליוו את הנבדקים בשתי המשימות. סריקה חיצונית מרווחת הובילה לסריקה פנימית מתעמקת, ואילו סריקה חיצונית צפופה הובילה לסריקה פנימית מקפצת. הסיבה לשיקוף המתקיים בין העולם החיצוני לבין העולם הפנימי נעוצה במבנה המוח שלנו. קיימת במוח פעילות חוצת אזורים כשקשרים נוירולוגיים, בצירוף מוליכים עצביים, מתווכים בין חלקיו השונים ומסייעים לחשיבה מורכבת המנצלת במקביל יכולות שונות. כך, מסבירה קאוטסטייל ,החלקים האחראיים על "חיפוש במרחבים הפנימיים, שבהם נמצאים רעיונות, מילים וזיכרונות", פעילים גם "בחיפוש בעולם החיצוני, במרחבים פיזיים או סמליים, בין אם זה אחר חפצים, אנשים  או מידע". במילים אחרות, המוח שלנו מפעיל מערכות חופפות פחות או יותר כשאנו מנסים להיזכר בבדיחה וכשאנו מנסים לפענח איפה השארנו את המפתחות.

חיפוש מנטלי משקף את החיפוש בעולם הממשי.

כאמור, בדילמות מסוימות אנו נוטים להיצמדות למוכר, ובאחרות אנו שואפים להפליג אל מחוזות חדשים. נראה כי לעתים הבחירה שלנו מושפעת מתנאים מוקדמים, אך ספק אם בזמן אמת אנו יכולים לקשר את סגנון ההחלטות לנסיבות הקודמות. אז האם יש תועלת במודעות לנטייה למוכר או לזר? שהרי אין ביכולתנו לבטל מראש השפעות חיצוניות, וגם אם יכולנו, ספק אם זה היה כדאי, כיוון שייתכן מאוד שמדובר בקשר טבעי שנועד לענות על צורך כלשהו, גם אם סמוי מהעין.

קאוטסטייל מאמינה כי "די בידיעה על יחסי הגומלין הללו כדי לסייע לנו. חיוני גם להבין שלא תמיד יש תשובה אחת נכונה" כשאנו ניצבים מול דילמה. כלומר, חשוב להיות מודעים ולהכיר את המנגנונים שיכולים לדחוף אותנו להתנהגויות שונות, גם אם טרם הבנו אותם עד תום, מהסיבה הפשוטה שזה מקנה הבנה עמוקה יותר של צורת החשיבה האישית שלנו. היכרות עם תמונת הראי של העולם החיצוני והפנימי מאפשרת לעצור רגע ולהרהר: האם אתם טיפוס עם נטייה לטיפוח הקיים או שאתם בעלי צורך חזק לנדוד ולחקור עולמות חדשים? המיקום שלכם על גבי הספקטרום יכול לומר לכם המון על עצמכם. מעניין בכל זאת לנסות ולמצוא דפוסים שונים בקבלת ההחלטות ולנתח בראייה לאחור אם קיים מכנה משותף חיצוני שמשתקף בהן.

בין אם אתם מאנשי הערוגה ובין אם אתם נרגשים מעצם המחשבה על שדות חדשים, הצעת המומחה של קאוטסטייל היא לשלב באופן יזום בין השניים: "ייתכן כי על ידי החלפה לפרקים בין השתיים - ומניעה משמיטת מי מהן מהרפטואר שלנו לזמן ממושך מדי – אנו עשויים לטייב את התוצרת היצירתית שלנו".

לחדש או להתעמק זה בראש ובראשונה עניין של נטייה אישית. לצד זה לגורמי חוץ יש השפעה על בחירת הכיוון שלנו ומודעות לכך יכולה ללטש את אופן ההתמודדות עם דילמות וכן את מידת היצירתיות שלנו. האתגר, כך נראה, הוא לאו דווקא להחליט אם להישאר באזור המוכר או לצאת לגלות אופקים חדשים. האתגר האמיתי הוא למצוא את האיזון המדויק שיניב עבורכם את התועלת הרבה ביותר וישאיר אתכם שלווים ונינוחים מחד, אך דרוכים וצמאים לעוד מאידך.

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

המדע שמסביר מדוע אנו כל-כך אוהבים לטוס לחו"ל

תיאוריות פיזיקליות שופכות אור על השאלה - האם יש לנו חופש בחירה?

תופתעו לגלות כיצד המצב הרגשי משפיע על מידת היצירתיות שלכם

המנגנונים המרתקים שמפעילים את כוח הרצון - המשאב היקר שכל אחד יכול לטפח

7 סגנונות של קבלת החלטות – איזה טיפוס אתם?

ג'ידו קרישנמורטי: לשם מה כדאי לנו לפתח את יצר הסקרנות?

בכל פעם שאתם שוברים מעט את השגרה – אתם מפתחים כישורים חדשים

עוד ממהות החיים

26.04.17
פרדוקס האור – כיצד התופעה שמאפשרת לנו לראות מסתירה סוד אפל של היקום
25.04.17
מה מניע אותנו להיחשף ברשתות החבריות – וכיצד הן תומכות בקיום הנפשי שלנו?
24.04.17
הפסנתרנית מטרזינשטאט – כך המוזיקה שינתה את המציאות שלי ושל שאר המחנה
23.04.17
אפקט מיכאלנג'לו - מתחת לאשליית "העצמי" מסתתרת הזהות האידיאלית שלנו
20.04.17
ההרצאה השבועית של TED: האם אמונות טפלות יכולות להועיל במשהו אחרי הכול?
19.04.17
אם אתם בני אדם, אתם יצירתיים – זה פשוט בגנים שלנו
18.04.17
מדוע האמין סטיב ג'ובס כי 1818 הייתה שנה קריטית לאנושות?
13.04.17
ההרצאה השבועית של TED: מחקר חסר תקדים מגלה מה הופך את החיים לאיכותיים
12.04.17
מהי תודעת-על ואיך מגיעים אליה? המדע מספק הסבר רציונלי
09.04.17
מה לימד טולסטוי את גנדי על טבע האדם? חליפת מכתבים היסטורית חושפת
06.04.17
ההרצאה השבועית של TED: כך תייצרו מחדש את תאי המוח ששולטים באושר שלכם
05.04.17
פיזיקאים מתלבטים: האם הזמן באמת עובר או שהשינוי הוא אם כל האשליות?
04.04.17
רומן בין יבשה לים – מדוע בני אדם ודולפינים מהלכים קסם אלה על אלה?
03.04.17
פרפרים בבטן – הכירו את 'המוח השני' ששולט במערכת העיכול שלנו
02.04.17
מחקרים הוכיחו: מראות יפים מסייעים לחזק את מערכת החיסון
30.03.17
ההרצאה השבועית של TED: הסיטואציות המשעשעות שיתרחשו כשנגיע למאדים
29.03.17
רגשות שליליים – בשביל מה אנחנו צריכים אותם? חוקרת מוח מסבירה את היתרונות
28.03.17
כיצד ניתן לפתח את הנטייה הטבעית של ילדים לחלוק ולתת לאחרים?
27.03.17
בראי ההיסטוריה – היכן כדאי להשקיע את המשאבים, במי שאנו היום או במי שנהיה בעתיד?
26.03.17
מיקום הוא הכול – הדבקה חברתית מסייעת לנו לצמוח ומאפשרת לנו לעזור לאחרים