אוצר הידע הבלום של אנשים שעברו את העשור השמיני לחייהם

אייריס אפפל היא אייקון אופנה מהסוג הנדיר. אקסטרווגנטית, מחד – ובלתי מתיימרת, מאידך; הולכת על פי טעמה הפרטי, אך יוצרת טרנדים שסוחפים המונים; בעלת מעוף אמנותי-יצירתי ואשת עסקים ממולחת. אפפל היא מודל לחיקוי לא רק בעולם האופנה ומהווה השראה כללית כדמות מצליחה. הפוגשים בה מיד נשבים בקסמה ומתאהבים בסגנון – של הלבוש אבל יותר מזה, של המחשבה. והיא בת 95.

ב-2014 יצא לאור סרט דוקומנטרי על חייה של אייריס אפפל, המתחקה אחר התופעה המהפנטת בניסיון להבין וללמוד. אחרי כל כך הרבה עשורים בעולם העיצוב, צברה אפפל כמה וכמה שיעורים לחיים. בכתבה במגזין האופנה והתרבות הבריטי Dazed הכותבת ליב סידאל עורכת לנו היכרות עם מקבץ מהתובנות השנונות של המעצבת התוססת כפי שעלו מהסרט. "הסרט שופע נגיסי חוכמה חדים וממולחים", היא מספרת. "לאייריס יש את מתנת החוכמה הנדירה והניסיון… ועדיין מעניקה יותר ידע כן שנרכש בעמל רב מאשר רוב האנשים בתעשייה".

טריילר של כ-2 דקות מעביר די ברור באיזה סוג של חוכמת חיים מדובר. כך, למשל, אפפל טוענת כי "אין לי חוקים, כי רק הייתי שוברת אותם, אז זה בזבוז זמן". או במקרה אחר, כאשר מציינים בפניה את העובדה שמעולם לא אמרה שהיא לא אוהבת את האופן שבו אדם מסוים מתלבש, תשובתה היא: "אני לא יכולה לשפוט. יותר טוב להיות מאושר מלבוש היטב". יש עוד במקום שממנו זה הגיע, אייריס אפפל היא באר תובנות לחיים.

מה מעניין את הצעירים לדעת על קריירה?

סיפורה של אייקון האופנה הוא ככל הנראה מקרה פרטי די ייחודי, ובכל זאת, מצביע על משהו רחב יותר. בפורומים של צעירים לפני טיול גדול, למשל, בולטות בקשות להמלצות מאנשים שכבר היו שם: אילו נעליים מומלץ לקחת לטרק בהימלאיה? כמה כסף צריך לחשב ליום בצ'ילה? מה יותר יעיל למעבר בין אי פלוני לאי אלמוני – טיסה או מעבורת? ככל שהמשיב צבר קילומטרז' גבוה יותר, כך סביר שהתשובה שלו תהיה מעמיקה, מדויקת ועשירה יותר. אותו היגיון בדיוק תופס לגבי כל תחום ידע, וכמובן לגבי החיים עצמם. אפפל יכולה לספק מידע יקר ערך לא רק בתחום האופנה, אלא לגבי החיים בכלל, כיוון שהיא חוותה את התופעה הזו יותר מכולנו. כמו לכל בני גיל הזהב, יש הרבה ניסיון בלחיות.

צריך להסתייג ולומר: עצות פרקטיות וטכניות מועילות אפשר לקבל מכל אדם. יחד עם זאת, חוכמת חיים כללית ורחבה היא כבר מצרך נדיר יותר, והיא מרוכזת במספר מצומצם של ידיים. כפי שטוען פרופסור לגרונטולוגיה קארל פילימר במגזין Aeon, בני גיל הזהב הם אוכלוסייה המחזיקה באוצר בלום של ידע על החיים במובן הכי רחב של המילה. כרופא החוקר בין היתר את הביולוגיה של ההזדקנות, פילימר הקדיש את מרבית חייו לעיסוק בחייהם של בני גיל הזהב. ואולם, לטענתו, "המחקר שלי שמר אותי במרחק רב מהאינדיבידואלים החיים והנושמים שהיו מושאיו". האופי התיאורטי של האקדמיה לא הותיר לו יותר מדי פנאי לצאת לשטח ולהתחכך.

ואז הגיע שלב בחייו שבו ניצב בפני צומת קריירה משמעותי. הוא מספר כי הרגיש שזוהי "דרך ללא מוצא, או נקודת מפנה". הכול היה תלוי בהחלטה שיקבל. ובחפשו אחר הדרכה, אחר כיוון, הבשילה בו ההבנה שאת התשובה הוא יכול למצוא ממש במרחק נגיעה ממנו. מדוע לא לשאול את מי שכבר התמודד עם סיטואציה דומה וחי כדי לראות את תוצאות החלטותיו בפרספקטיבה רחבה? "פתאום חשתי דחף לצאת לעולמם של אנשים בעשור השמיני לחייהם ומעבר, ולשמוע מה יש להם לומר". התוצאות של המפגשים עם האזרחים הוותיקים , לדבריו, "שינו את כל הגישה שלי לחיים".

 
הטריילר של Iris. שפע תובנות מלאות שנינות וחוכמת חיים.

פרופסור פילימר מספר על סמינר שארגן לבוגרי אוניברסיטה טריים על מנת לשמוע מהם אילו עצות קריירה מעניין אותם לקבל מאנשים שכבר צעדו בשביל שאליו הם נכנסים זה עתה. לדבריו, בעודו מצפה לשמוע סטודנטים נמרצים מצפים לקבל טיפים יעילים להתפתחות מקצועית, הוא גילה חבורה עם עצבים מעט מרוטים שהדבר העיקרי שעניין אותה הוא מה בדיוק הדבר שהם קראו עליו באינספור ספרים והוצג כתנאי להצלחה – מהי מטרה לחיים, ואיך משיגים אותה? בהיותם צעירים חסרי מושג של ממש על החיים האמיתיים, קיננה בהם התחושה שללא מטרה אחת מוגדרת הם מחמיצים רכיב מפתח להצלחה.

"ואולם", מסביר פילימר, "מהצד השני של מסע החיים, זקני השבט נותנים לנו מבט שונה מאוד על מטרת החיים". ההמלצה של המבוגרים בינינו, ביחס למטרה לחיים, היא להירגע. "הם אומרים שסביר שיהיו לכם מספר מטרות, אשר ישתנו עם התקדמותכם דרך החיים". אכן, בגיל צעיר כשאנו מתחילים לחפש כיוון, מאוד קל להתבלבל, לבטח בתקופה של שפע האפשרויות. מציאת מטרה לחיים יכולה לשמש כמגדלור ששומר אותנו בתלם ואף דוחף אותנו קדימה. פעמים רבות אנו שומעים ממגוון מקורות שעלינו להתמסר למטרה האחת הזאת ולהקדיש כל מולקולת אנרגיה להגשמתה. במקרים מסוימים זה אכן יכול לעבוד, אבל לדברי בעלי הניסיון, החיים נזילים ונתונים לשינויים. במובן מסוים, הסוד לחיים מלאים ומספקים הוא לא הדבקות במטרה אחת, אלא הגמישות ללכת בעקבות מטרות משתנות.

את התפיסה הזו מגבה פילימר בראיונות שערך עם בני גיל הזהב. מרג'ורי ווילקוקס בת ה-87 מייעצת: "אל תישארו על מסילה אחת, כי הרכבת תשתנה. הרחיבו את אופקיכם… הובילו עם החוזקות שלכם והם יביאו אתכם לאן שאתם רוצים להגיע". במקום להינעל על מטרה אחת צרה, רבים מהאנשים שעברו את כברת הדרך הארוכה ביותר מציעים "לחפש כיוון כללי בחיים ולהתמיד בו באנרגטיות ואומץ".

למצוא את אב הטיפוס העתידי שלנו

השיעור הראשון, אם כן, הוא להוריד מהלחץ לגבי מטרה ולאפשר יותר מקום לזרימה ולשינוי. ועדיין, מציאת כיוון כללי היא לא משימה פשוטה בפני עצמה. "מתברר כי טכניקה אחת היא בעלת ערך רב", טוען פילימר, "ולמרות זאת רוב האנשים מתעלמים ממנה". הוא מסביר כי אחת הדרכים היעילות להבין לאן אנו רוצים ללכת היא פשוט לשאול את עצמנו העתידיים. פילימיר מספר כי מחקרים הראו ש"ריאיון עם עצמכם העתידי" יכול להוליד יתרונות כמו החלטות פיננסיות נבונות ושיפוט מוסרי. הטכניקה הזו מפורסמת כעיקרון ה-10/10/10, אשר נועד לאפשר לנו להביט על הרגע הנוכחי מפרספקטיבה של זמן.

אלא שלדמיין את עצמכם בעוד 20, 30 או 40 שנה זה אתגר לא קטן. ולכן פילימר מציע לחפש את ההתגלמות בשר ודם של דמותכם העתידית כפי שהייתם רוצים לראות אותה. במילים אחרות, למצוא אדם שאתם מעריכים את פועלו או אישיותו ושנמצא בעשורים המתקדמים של חייו. "הרעיון הזה הגיע אליי מבארי פיין", מספר פילימר, "יזם סדרתי מצליח מאוד שעדיין מנהל עסק בגיל 89". פיין משתמש בביטוי היידי 'מבין' (נהגה במלעיל) – אדם בעל בקיאות יוצאת דופן שנרכשה בניסיון רב שנים. הוא מספר כי בכל עסקיו השתדל שיהיה לצדו 'מבין', ומתוודה שכשלא הקשיב לעצת הדמות הזו – מי שלא תהיה – נחל כישלון. לעומת זאת, כשהיה פתוח לשמוע – הצליח בגדול. "צעירים לא ממש מבינים שיש כל כך הרבה היבטים בעסקים שלא מלמדים אותך בבית הספר", מסביר פיין. "הם צריכים לחשוב שלוש, שש, עשרים שנה אל העתיד. לזה נועד ה'מבין', לנווט אותם בכיוון הנכון על בסיס הניסיון שלו או שלה".

מכיוון שהשאלות שלנו בגיל צעיר נראות הרות גורל ולכן מלחיצות, הדרך לנטרל את המתח היא לקבל פרופורציות אמיתיות לגבי החיים. ככל שהאדם חווה יותר בחייו, כך הוא יכול להעיד לגבי ההשלכות של החלטותיו. מסיבה זו פילימר מדגיש כי האדם המבוגר שאתו אתם רוצים לדבר צריך להיות כמה שיותר מבוגר. "אתם צריכים שהאני העתידי שלכם יהיה מבט באמת ארוך טווח, כמו גם הריחוק שמגיע מחיים ארוכים מאוד". מה שנראה לנו כמו פיל שחוסם את הדרך, במבט אחורה עשוי להיראות כמו עכבר. כשמישהו שעבר את ה'פיל' מסביר לכם שזה בעצם עכבר, זה מוריד מהחרדה ומסייע לקבל החלטות נבונות המבוססות על רציונל במקום על פחד. פילימר מוסיף שרצוי שהדמות הזו תהיה כמה שיותר קרובה למי שאתם רוצים להיות, בעדיפות אפילו למישהו מתחום העיסוק שלכם.

בסיכום הדברים חוזר פילימיר לסיפורו האישי ולאדם שסייע לו לפנות בצומת לכיוון נקודת השינוי במקום לדרך ללא מוצא. לאדם הזה קוראים הנרי – פסיכולוג התפתחותי שממשיך להגיע למשרדו כדי לעסוק במחקר גם אחרי גיל 90. פילימר נעזר בהנרי כדי להבין האם עליו לעשות שינוי משמעותי בקריירה – לעזוב את האקדמיה ולכתוב ספר. יותר מהכול הוא רצה לדעת אם זה משהו שהוא עלול להתחרט עליו. ממרומי גילו של הנרי התשובה הייתה ברורה מיד מההתחלה. הוא קטע אותו מיד ובישר לו ש"כן", אם לא ייקח את המסלול החדש, פילימר עתיד להתחרט. פילימיר הקשיב לעצת הנרי, ומספר כי עשור מאוחר יותר הוא ממש לא מתחרט.

באופן מסורתי שפות רבות מתייחסות למבוגרים בחברה במילה 'חכמים'. למידה היא פונקציה של זמן: ככל שצברת יותר דקות משחק, כן עולה המיומנות והשליטה שלך בחוקים. פילימר מאמין ששאלות כלליות לגבי החיים יכולות להיות פשוטת בהרבה משהן נראות. כדי לענות עליהן, הוא טוען, "מדוע לא להתחיל בפעילות עתיקה כגילו של המין האנושי: לשאול בעצתם של האנשים המבוגרים ביותר שאתם מכירים".

קרדיט תמונת כותרת: Gil.K / Shutterstock, Inc.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

אז מה לעשות עם החיים? מכתב מבריק של עיתונאי אמריקאי מספק תשובה עם זווית מקורית

סטיבן ספילברג בנאום מעורר השראה: החלומות האמיתיים מגיעים בשקט, האזינו ללחישתם

ג'ים קארי בנאום לבוגרי אוניברסיטת מהרישי – סטנדאפ רוחני עם ערך לחיים

עוד מרדיו מהות החיים:

לצלול לתוך פסקול - משפחת טננבאום