הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההרצאה השבועית של TED: מה קורה במוח ובתודעה כשאנו לומדים שפה חדשה


5 בינואר, 2017

בכל יום הורים ברחבי הגלובוס דוחקים בילדיהם בפנים חמורי סבר שילמדו אנגלית. שהרי, "כדי להסתדר בחיים חייבים לדעת אנגלית". במידה רבה ההורים הללו יודעים על מה הם מדברים. מגיל צעיר מאוד חלק ניכר מהחיים שלנו מתנהל באנגלית. התרבות הפופולרית מבוססת אנגלית כמעט באופן בלעדי, באוניברסיטה אנו כמובן זקוקים לאנגלית ברמה גבוהה, וגם בחיי היומיום אנו נתקלים לעתים תכופות בשפה שהפכה לגלובלית.

מנקודת המבט הנוכחית, משעשע לחשוב שלמשך תקופה לא מבוטלת בהיסטוריה היו צרפתית וספרדית השפות הדומיננטיות, כל אחת בתורה. מדוע משעשע? דמיינו את כל האינטרנט בצרפתית, או את הגדרות מכונת הכביסה שלכם בספרדית (לא משנה שהיא יוצרה בכלל במזרח הרחוק). בתחרות בין השפות ידה של האנגלית על העליונה, ואף על פי שסינית יותר מדוברת ממנה, היא  החשובה ביותר.

והיא הולכת ומתפשטת. הבלשן פרופסור ג'ון מקוורטר מאוניברסיטת קולומביה מסביר בהרצאה על בימת TED מדוע בעתיד הלא רחוק לא יהיה עוד צורך עקרוני בשפות נוספות מלבד אנגלית. האינטרנט מעמיק חדור לחיינו, ויחד אתו גם האנגלית, ובשלב מסוים העולם כולו יוכל לתקשר בשפה אחת. יחד עם זאת, הוא מאמין כי יש סיבות טובות ללמוד שפות אחרות. הוא מסביר כי אנגלית אמנם תהיה השימושית ביותר, אך לימוד שפה נוספת נושא עמו יתרונות קוגניטיביים ותרבותיים, מעבר לעובדה שמדובר בעניין כיפי, לפחות לתפיסתו.

כרטיס VIP לתרבויות חדשות

בחלק מהמדינות שהיו אימפריות בעבר, וזה בולט במיוחד בצרפת, עדיין לא נכנעו במלחמה הלשונית. צרפתים אוהבים את השפה שלהם ומבחינתם אנגלית היא שפה ככל השפות, ללא מעמד מיוחד. זו כמובן הכללה די גסה, אבל מטיילים שביקרו בצרפת יודעים לספר שהמקומיים לא אוהבים שפונים אליהם באנגלית. לכל תרבות ושפה שמור הכבוד שלה, ולא משנה כמה אנשים מדברים אותה. אבל התהליך שקורה בעולם הוא בלתי נמנע. אנגלית, מסביר מקוורטר, "בדרכה להפוך לשפה כלל עולמית, לטוב או לרע. בואו נודה בזה, זו שפת האינטרנט, שפת הפיננסים, השפה של הבקרה האווירית, של המוזיקה הפופולארית, של הדיפלומטיה". אפשר להכניס פנימה גם את האקדמיה.

המגמה הזו מקבלת חיזוק מהשפה המנדרינית. למרות שהיא המדוברת ביותר בעולם, מקוורטר מספר כי יותר סינים לומדים אנגלית מאשר דוברי אנגלית לומדים סינית. לא רק שהאנגלית הולכת ונפוצה, במקביל מתרחש תהליך נוסף של היכחדות לשונות. ההערכה היא שתוך מאה שנה לערך יצטמצמו כ-6,000 השפות המדוברות כיום למאות בודדות בלבד. העולם הופך לכפר גלובלי, ובכפר קטן מדברים את אותה השפה. "אני סבור שאנו מגיעים לנקודה שבה תתחיל להישאל השאלה: מדוע כדאי לנו ללמוד שפות זרות (למעט במקרה שבו אנגלית היא שפה זרה בשבילנו)?" גורס מקוורטר.

חלק מהאנשים שקוראים את השאלה הזו בוודאי כבר עונים עליה בראש: "שפות שונות מכילות תפיסת מציאות שונה. אם אני יודע עוד שפה, יש לי היכולת להביט בעולם דרך משקפיים חדשים". ובכן, מקוורטר מאמין שאת התשובה הזו יש לקחת בעירבון מאוד מוגבל. "הרעיון ששפה מתעלת את מחשבותיכם, שאוצר המילים וכללי הדקדוק של שפות שונות מביאים לכל אחד 'טריפ' שונה, כביכול", טוען מקוורטר, "זה רעיון מפתה באופן מרהיב, אך הוא קצת מוליך שולל".

מידה של אמת אכן קיימת בו, שהרי לא ניתן להתכחש לעובדה ששפה מעצבת את תפיסת המציאות. שפות שבהן קיימת חלוקה לזכר ונקבה, למשל, יוצרות תפיסה שונה לגבי עצמים לעומת שפות ניטרליות. כך למשל, בעברית שולחן הוא זכר, בספרדית הוא נקבה ואילו באנגלית הוא בכלל נטול מגדר. ישנם עניינים נוספים כמו מבנה השפה, העושר הלשוני, ניואנסים מילוליים שקיימים באחת ולא באחרת, וכן הלאה. אך מקוורטר מציע לא למהר ליפול לאשליה שההבדלים בין השפות מסוגלים ליצור בקרבנו תודעה חדשה או תפיסת מציאות שלא הכרנו. והוא מסביר בצורה הפשוטה ביותר: אנשים דוברי אותה שפה מחזיקים בהשקפות עולם שונות ומגוונות לאין שיעור. המשמעות היא שבקביעת תפיסת העולם שלנו מעורבים הרבה מאוד גורמים שהם לא השפה.

אם כן, שפה חדשה אולי מעניקה לנו נקודת מבט מסוימת, אבל היא לא מאחדת את כל דוברי השפה תחת אותה מטרייה. "זה נושא מאוד לא חד משמעי", מסביר מקוורטר, "מתפתח בהדרגה קונצנזוס ששפה יכולה לעצב מחשבה, אך באמצעות השפעה פסיכולוגית שאופייה אינה ברור. זה לא כמו להסתכל על העולם מבעד למשקפיים אחרים". לשון חדשה כנראה תאיר עבורנו פינות חדשות, אבל מכאן ועד לשינוי הכרתי הדרך ארוכה. אז מדוע בכל זאת ללמוד שפה נוספת?

התשובה הראשונה מסתתרת דווקא בכל מה שסתרנו הרגע. כאמור, אם נלמד נורווגית כנראה שלא נחווה יום אחד הארה ונבין את 'המציאות הנורווגית'. ועדיין, ידיעת השפה ללא ספק מהווה כרטיס כניסה למתחם ה-VIP של התרבות הנורווגית. במילים של פרופסור מקוורטר, "אם אתם רוצים להפנים תרבות; אם אתם רוצים לגמוע אותה, להיות חלק ממנה - אז בין אם השפה מתעלת את התרבות או לא, אתם חייבים לשלוט במידה מסוימת בשפה שבה התרבות מועברת". קל להמחיש את העיקרון באמצעות התרבות. לכל שפה יש משחקי לשון שמביעים משמעות עמוקה או קומית. בין אם זה בקולנוע, בספרות או בשירה - ככל שאנו בקיאים יותר ברזי השפה, קל לנו יותר לחדור עמוק אל המסר שמתחת לפני השטח, לקרוא בין השורות. כמו כן, השפה קשורה גם לתרבות הקולינרית של המקום וכן משקפת בצורה המדויקת את הלך הרוח של דובריה. להיכנס לתרבות חדשה כשאנו מצוידים בשפה המקומית דומה למצב שבו אנחנו לומדים לשחות בלי מצופים – אנחנו יכולים לצלול פנימה ולחקור לעומק. "אז תוך התחשבות בהשערה שרק מאות שפות ישרדו", מקוורטר מסכם את הנקודה, "סיבה אחת ללמוד אותן היא כיוון שהן מאפשרות לקחת חלק בתרבותם של אלו הדוברים אותן".

הסיבה השנייה נוגעת לבריאות המוח ולתפקוד הקוגניטיבי. "הוכח בעבר שאם אתם דוברים שתי שפות, פוחתת הסבירות שתחלו בדמנציה", מסביר מקוורטר. לימוד שפה חדשה הוא גורם מחיה עבור המוח, בדומה ללימוד נגינה או מתמטיקה. מחקרים שמיפו את המוח גילו כי השפה מתופעלת מאזורים רבים. ולכן, כשאנו לומדים שפה חדשה אנו מכניסים את המוח לכושר, בסדר גודל של הכנה למשחקים האולימפיים. מקוורטר מוסיף כי "אלו גורמים שמתחילים מגיל צעיר, ולכן כדאי שתחשבו מתי ברצונכם להעניק לצעיר או לצעירה שיעורים בשפה זרה. דו-לשוניות היא בריאה".

הפרויקט הבלתי רשמי לשימור תרבויות

אם כך, שפה נוספת שאינה אנגלית יכולה לפתח את הקשרים התרבותיים שלנו, לחדד את תפיסת העולם (אם כי כנראה לא ליצור אותה מחדש) וכן להעניק לנו יתרונות קוגניטיביים ולשפר את בריאות המוח. זה היה יכול להיות מושלם אם לימוד שפות היה גם כיף. ובכן, לדעת מקוורטר, אם זה הקריטריון, הרי שלימוד שפות הוא פעילות מושלמת. חוויות הלימוד שלנו עלולות להצביע אחרת. אחרי הכול, קשה לומר על כל מקצוע בתיכון שהיה כיף, קל וחומר על הלימודים התובעניים באוניברסיטה. ברי המזל שחולקים על כך הצליחו ליהנות מלימודי השפה. ואולם, מקוורטר מאמין כי שפות הן תופעה מופלאה, יפה ואפילו כיפית. הכול שאלה של גישה. "שפות הן פשוט כיף גדול. כיפיות יותר ממה שלרוב נאמר לנו", הוא טוען. כדוגמה הוא מציג את המאפיין המשותף לעברית, ערבית ואמהרית – שורשים. זאת לעומת השפה האנגלית, שבה אין מאפיין דומה. עבור מקוורטר מדובר בתופעה לא פחות מפואטית: "העיצורים נחים באמצע כמו עמודים. הם נותרים דוממים, והתנועות מרקדות מסביב לעיצורים. מי לא היה רוצה לגלגל זאת בתוך פיו?" תודו שהמורה ללשון עשתה את זה יותר משעמם.

כשמביטים על שפות כעל יצירות האמנות האולטימטיביות של התרבות – ולא כסתם דרך להעביר מסרים – קל יותר להתחבר ולאהוב אותן. שינוי הגישה כלפי שפות מתחדד על רקע העובדה שכבר לא דרוש לנו התיווך המשמים של הכנה לבגרות או למבחן מעבר קורס. על כן, הסיבה הרביעית ללמוד שפה חדשה, היא שזה פשוט קל וזמין יותר מאי פעם. האירוניה היא שאותה פלטפורמה שתורמת רבות להכחדת שפות – האינטרנט – היא גם אחת התורמות החשובות להפצתן ושימורן. "היום אתם יכולים לשכב על רצפת הסלון שלכם", מסכם מקוורטר, "ללגום בורבון, וללמד את עצמכם כל שפה שרק תרצו בעזרת תוכנות נהדרות כדוגמת רוזטה סטון. אני ממליץ בחום גם על התוכנה הפחות ידועה – גלוסיקה. לא יכולתם לעשות זאת לפני 20 שנים כשהרעיון שכל שפה שרק תרצו נמצאת בתוך הכיס שלכם, בתוך הפלאפון שלכם, היה נשמע לאנשים מאוד מתוחכמים כמו מדע בדיוני".

לימוד שפה חדשה מאפשר לנו להיות חלק מפרויקט שימור השפות הבלתי רשמי של המין האנושי. ומכיוון שהשפה משקפת את התרבות, אנחנו מסייעים לשמר גם פיסות קטנות מהציוויליזציות שהתפתחו על כדור הארץ. ואם כל זה לא מספיק, חשבו כמה מדהים יהיה הטיול הבא שלכם למדינה שאת שפתה אתם דוברים.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

אבד בתרגום? מדוע כדאי להכיר את הניואנסים הלשוניים של תרבויות שונות

כיצד מילים מפעילות אותנו? נוירולוגים מובילים את המסע הלשוני בנבכי המוח

בכל פעם שאתם שוברים מעט את השגרה – אתם מפתחים כישורים חדשים

עוד ממהות החיים

15.10.19
מניפולציות קטנות שיכולות להגביר משמעותית את אחיזת הזיכרון במוח
10.10.19
ההרצאה השבועית של TED: במקום ריבוי משימות , נסו את שיטת איינשטיין – ריבוי עיסוקים
07.10.19
סליחה עוזרת לנו לשפר את הבריאות המנטלית והפיזית – מחקרים מראים כיצד
03.10.19
כיצד מחוות קטנות וניואנסים מובילים אותנו לגדולה – מבט על החיים מעיניו של מנצח תזמורת
02.10.19
לשמור אותם קרוב, לטווח הרחוק – מה אפשר ללמוד מאלפי שנים מצטברות של מערכות יחסים?
26.09.19
ההרצאה השבועית של TED: עצי היער דומים לנו יותר משאנחנו חושבים
24.09.19
מה הופך ספר ילדים לקלאסיקה? 5 סימנים שיעזרו לכם לזהות
23.09.19
האדום שלי והאדום שלך – האם למציאות יש ממשות ללא אנשים שיסכימו עליה?
19.09.19
ההרצאה השבועית של TED: עד כמה אנו בטוחים שהתודעה שלנו אמיתית?
18.09.19
גבולות החיים הולכים ומיטשטשים – מדענים גילו גנים שמופעלים אחרי המוות
16.09.19
שיחות בין עמדות מנוגדות הן דרך פתלתלה – לכן כדאי לצלוח אותן בהילוך נמוך
12.09.19
ההרצאה השבועית של TED: שלושה רכיבים שמעלים את הסיכוי שלנו לשכנע אחרים
10.09.19
כיצד לסגל פתיחות לחוויה ויכולת לראות את המציאות כפי שהיא באמת
09.09.19
4 סגנונות של עמידה במשימות – לא משנה איזה טיפוס אנחנו, יש דרך להוציא מעצמנו את המיטב
05.09.19
ההרצאה השבועית של TED: הכלי העיקרי להבטחת עתידנו הוא הדמיון שלנו
04.09.19
מדוע לקשרים הקרובים שלנו פוטנציאל קנאה גדול וכיצד ניתן לנתב אותה להתפתחות אישית?
03.09.19
לשמוע צבעים ולראות טעמים – כיצד פועל המוח כשמתמוססים הגבולות בין החושים
29.08.19
ההרצאה השבועית של TED: מספר תובנות לחיים שאפשר לקחת מהשיטה המדעית
28.08.19
לפתוח את הראש בעזרת שפות זרות – 7 מילים שמתארות סיפור שלם ברגע
27.08.19
באילו תנאים ונסיבות עדיף להתמקד בדבר אחד, ומתי כדאי לפרוס רשת רחבה?