הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

אינטואיציה – 8 דרכים לפתח את האינטליגנציה השנייה שלנו


הבטן מתהפכת לפני החלטה חשובה? ייתכן שהאינטואיציה שלנו מנסה להגיד לנו משהו. מה עוד יש לה לספר? מחלומות, דרך טיולים בטבע ועד אימוני קלפים – אלו הן כמה מן השיטות המומלצות על ידי מומחים לחידוד 'החוש השישי' שלנו.  


ירדן להבי | 9 במרץ, 2022

"הדבר האמיתי היחיד בעל ערך הוא אינטואיציה", כך על-פי ציטוט המיוחס לאלברט איינשטיין, ונראה שהוא ידע על מה הוא מדבר. "אינטואיציה מפותחת במיוחד היא סוג של נשק סודי", מסבירה הפסיכיאטרית ד"ר ג'ודית' אורלוף למגזין Inc. ועל כן רבים מכנים אותה "חוש שישי", "מזל" או "מתנה". 

יש המתייחסים אליה כידע שאינו ניתן להסבירו במילים, או הבנה של המציאות שלא בדרך ההיגיון. "היא מעניקה לנו מידע שבדרך כלל לא נמצא ברשותנו", אומרת אורלוף. "זה אינו המוח האנליסט, אלא ידע לא-ליניארי – אינטליגנציה מסוג אחר".

פעמים רבות אנו נוהגים להתייחס לאינטואיציה גבוהה כתכונה מולדת, אך אורלוף ומומחים נוספים בתחום סוברים כי כל אחד מאיתנו יכול להתחבר אליה ולחזק אותה. במגזינים IncMindbodygreen ו-Exploring your mind אורלוף ועמיתיה משתפים עם הקוראים מגוון טכניקות וכלים שעשויים לסייע לנו לזהות ולחדד את הקול הפנימי שלנו. לפניכם 8 מהבולטים שביניהם.

1. להקשיב לבטן 

"תחושת בטן" היא יותר מסתם ביטוי. אורלוף מסבירה שבמעיים ישנם נוירוטרנסמיטרים – תאי עצב מוליכים שמעבירים לגוף מידע על סביבתנו עוד לפני שהמוח יכול לעבד אותו באופן רציונלי. על כן, כאשר אנו עומדים בפני החלטה חשובה כדאי לבדוק לרגע איך הבטן שלנו מרגישה לגביה. האם אנחנו חשים אי נוחות? כיווץ? בחילה? ייתכן שהאינטואיציה שלנו מוסרת לנו שמשהו אינו כשורה.

בנוסף, מסבירים המומחים, כאשר אנו הולכים בעקבות האינטואיציה, משמעות הדבר היא שאנו פועלים בהלימה למה שאנו מרגישים שהכי נכון עבורנו באותו רגע. על כן, הם סוברים, גם אם בדיעבד יתברר שטעינו בהחלטה מסוימת, רוב הסיכויים שנחוש פחות חרטה על כך.

2. לחקור את הסביבה באמצעות כל החושים

לאינטואיציה יש קשר הדוק עם התפיסה שלנו את העולם. ניתן לחזק אותה על ידי תרגולי התבוננות בסביבה שלנו: לגלות סקרנות, לשים לב לפרטים, לנסות לדלות מידע לגביה בדרכים שונות שאינן דווקא שכלתניות – ולתת לה להפתיע ולעניין אותנו.

אחת הדרכים המומלצות לעשות זאת היא על ידי מיקוד הקשב לקלט ולרגישות בכל אחד מחמשת החושים שלנו. כאשר הם מתחדדים אנו מאפשרים ליותר קלט מן הסביבה להגיע אלינו, וכשאנחנו קשובים אליו אנו מאפשרים ליותר מידע לעלות אלינו למודעות. עד מהרה אנו עשויים לשים לב לכך שאנו מגלים כל מיני הקשרים, קווי דמיון וצירופי מקרים בלתי-צפויים בין אנשים ואובייקטים בסביבתנו.  

3. לשים לב לחלומות ולהארות

לפעמים להיות קשוב לאינטואיציה זה לדעת לזהות את הצורות שבהן היא מופיעה. בזמן השינה המוח הרציונלי נמצא במנוחה, ולחלקים הלא מודעים שבנו יש הזדמנות להתגלות ללא סינון קוגניטיבי. חלומות הם לא פעם דרכו של תת המודע לעבד מחשבות ורגשות פנימיים ואף כמוסים. כדאי לשאול את עצמנו אילו משמעויות ומסרים יש להם עבורנו, ולתת עליהם את הדעת. 

כך גם עם הבזקי תובנה או הארות שעולים לנו מדי פעם בזמן הערות. רגעי "א-הא!" אלו מקושרים בדרך כלל ל"אסימון שנפל" – קישור שנעשה בתת-המודע שלנו ועלה לרגע אל המודע. לא תמיד אנחנו מייחסים להם חשיבות ופעמים רבות אנו שולחים אותם כלעומת שבאו. אך למעשה, הם עשויים לטמון בחובם פתרונות לבעיות שונות שמעסיקות אותנו. אם אנחנו רוצים להית אינטואיטיביים יותר, מומלץ לא להזניח הארות ורעיונות כאלו, אלא לרשום אותם ולבדוק לאן הם מובילים.  

4. להתייעץ עם מצפן הגוף שלנו

הגוף הוא הכלי שדרכו האינטואיציה שלנו מביעה את עצמה. היא לא רק מזהירה אותנו מפני איומים, אלא גם מסמנת לנו מתי אנחנו נמצאים בהלימה עם העקרונות והערכים שבהם אנו מאמינים. לכן, מעבר לתחושות הבטן, הגוף כולו עשוי לשמש כמצפן עבורנו. כדאי לשים לב להרגשה הכללית שלנו בסביבות ובסיטואציות שונות. האם לפני החלטה או פעולה, או לצד אדם מסוים, תוקפת אותנו לפתע סחרחורת? קשיי נשימה? כאבים? חוסר נוחות? או שמא להיפך, אנו רגועים ושלווים והגוף שלנו מרגיש נינוח והרמוני? מומלץ לשים לב לסימני הגוף ולשאול את עצמכם האם אתם מזהים איתותי אזהרה שלא כדאי להתעלם מהם.

מתן פרשנות אישית לקלפי אינטואיציה עשוי לסייע לנו להעלות את רחשי ליבנו על פני השטח.

צילום: T A T I A N A on Unsplash

5. לשבור שגרה

האינטואיציה בדרך כלל מדברת אלינו בלחש. כשאנחנו עסוקים במרוץ החיים, מוחנו מוצף ברעשי רקע ולא תמיד אנו יכולים לשמוע את קולנו הפנימי. ואולם, כאשר אנו מפנים בלו"ז העמוס מעט זמן לעצמנו ושוברים קצת את השגרה מבלי לתכנן מראש יותר מדי, אנו נותנים הזדמנות לאינטואיציה שלנו לצוף ולתפוס יותר מקום בקדמת הבמה.

כדי שבאמת נוכל לתת לה להישמע בעוצמה גבוהה יותר, רצוי להימנע מהסחות דעת כמו מוזיקה, מסכים, מכשירים אלקטרוניים או חברתם של אחרים ופשוט לבלות זמן איכות עם עצמנו.

יציאה אל הטבע עשויה להועיל מאוד למטרה זו: לא רק שהיא מאפשרת לנו להתנתק לזמן מה מן המסיחים השגרתיים, אלא שהיא גם מחברת אותנו אל האינסטינקטים ההישרדותיים הקדמוניים שלנו ומחדדת את חושינו באופן מיידי.

6. לתרגל מדיטציה

באופן דומה, גם מדיטציה מאפשרת לנו זמן שקט עם תחושותינו. תרגול קבוע –  ולו של דקות בודדות ביום – עשוי לסייע לנו להכיר את עצמנו טוב יותר ולזהות את הקול הפנימי שלנו ביתר קלות. בנוסף, ביכולתו לעזור לחזק את הקשר בין הגוף לנפש.

תרגול דמיון מודרך, למשל, מסייע להגברת השליטה של המחשבה על הגוף. בעזרת העלאת דימויים ריאליסטיים מרגיעים, הגוף עצמו לומד גם הוא להירגע ולהרפות. כך למשל, ניתן להעלות בדמיון סביבה נעימה ולמקד את תשומת ליבנו בפרטים השונים שבחוויה: מראות, ריחות, צלילים, טעמים ותחושות. בסיום התרגיל סביר להניח שנמצא את עצמנו שלווים ורגועים כאילו באמת בילינו באותו מקום, כאשר הגוף רפוי ונינוח בהתאם.

7. לעסוק בפעילות יצירתית או רפטטיבית

עבודת אמנות או יצירה כמו ציור, כתיבה חופשית או הכנת קולאז'ים מסייעת בהשקטת המוח הרציונלי ומאפשרת לאינטואיציה לעלות אל פני השטח. 

באופן דומה, פעילות פיזית רפטטיבית או מונוטונית עשויה להוביל לאותו אפקט. כשאנו עוסקים בתנועה חזרתית או כזו שאנו מורגלים אליה היטב (כמו נהיגה, צחצוח שיניים, ריצה או שטיפת כלים) אנו לא צריכים להשקיע בה מחשבה. הגוף נכנס למצב "טייס אוטומטי", מה שמשאיר את המוח חופשי לנדוד למחוזות אחרים ואת האינטואיציה שלנו נגישה וזמינה. 

8. להפיק לקחים מן העבר

ד"ר ליסה רנקין, רופאה אינטגרטיבית, מציעה לתחקר את האינטואיציה שלנו בדיעבד על מנת ללמוד לזהות את סימניה ולסמוך עליה יותר בעתיד. לשם כך היא ממליצה על התרגיל הבא:  "חשבו על חוויה שלילית שקרתה לכם לא מזמן. נסו להיזכר אם לפני שהדבר התרחש הרגשתם דחף שניסה להזהיר אתכם. אולי הייתה זו תחושה שמשהו אינו כשורה. אולי היה לכם חלום מבשר רעות או חזון. אם כן, האם הקדשתם תשומת לב לתחושה הזו, לחלום או לחיזיון? האם דיברתם עם עצמכם על אודותיהם? נסו להיזכר בדיוק איך הרגשתם ולשים לב לכמה שיותר פרטים". רנקין מסבירה שככל שנצליח להתחבר לחלק בעצמנו שניסה להזהיר אותנו, כך סביר יותר שניטה לסמוך עליו בעתיד.

דרך קלילה יותר לתרגל זאת היא על ידי העמדת האינטואיציה למבחן יומיומי. מרגישים שהולך לרדת גשם למרות שהחזאים ציינו יום שמשי? מזהים תחושה לא טובה לגבי הבחור החדש שאחותכם יוצאת איתו? חושבים שאנחנו יודעים מה החבר הכי טוב שלנו עומד לספר לנו?  כדאי לרשום את הניחושים שלנו ולבדוק בדיעבד אם צדקנו. כדאי לנסות ולגלות מה הוביל לניחושים מוצלחים, ומתי התחושות שלנו הטעו אתנו. ככל שנעשה זאת יותר, סוברים המומחים, אנו עשויים לגלות שמספר ה'ניחושים' המוצלחים שלנו הולך וגדל.

כל התרגילים והטכניקות עשויים לסייע להגביר ולחדד את קולה של האינטואיציה. יחד עם זאת, יש שיגידו שהחכמה היא לא רק לשמוע אותה טוב יותר, אלא גם ליישם את דבריה. מכיוון שאין לה הסבר שכלתני, קול ההיגיון שלנו פעמים רבות משתיק או פותר אותה בזלזול. אין זה אומר שעלינו לזנוח כל רציונל, אלא רק שכדאי לכלול גם את התחושות והנטיות האינטואיטיביות שלנו בסך כל השיקולים שלנו. לחשוב בעזרת שתי האינטליגנציות שלנו: בינת המוח ובינת הלב. על אף מה שמקובל אולי לחשוב, כלל לא בטוח שאחת מהן עולה על השנייה. 

תמונת כותרת: Laurenz Kleinheider on Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

אינטואיציה או פחד? מה עושים כשהראש והבטן לא מסכימים

בינה מלאכותית מול אינטליגנציה רגשית – ידה של מי תהיה על העליונה?

כיצד חיבור ללב מאפשר לנו לזהות את ההזדמנויות הסמויות מן העין

עוד מרדיו מהות החיים:

מופע הרדיו של גוטליב וברובינסקי: שיחה עם מומחית לאינטואיציה לפיתוח אישי