הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

חוויות סינכרוניות – האם היקום מאותת לנו משהו, או שהפרשנות נתונה בידינו?


אתם מהרהרים על אודות סיטואציה משמעותית בחיים ולפתע, בתזמון מושלם ומעורר פליאה, מתנגן ברדיו שיר ששם קץ ללבטים שלכם. נדמה לעיתים שמישהו או משהו שאנחנו לא תופסים מנסה לסמן לנו. האומנם? כיצד ניתן להסביר את החוויות הללו ומה בכוחן לתרום לנו?

טור אורח מאת ד"ר פנינית רוסו-נצר, מרצה בכירה וחוקרת, מייסדת וראש התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטת ת"א 

"מיתר שפקע לי – זה רמז

נר שכבה לי – זה רמז

מכתב רשום – חוזר אל השולח

עציץ יבש – פתאום פורח

עורב שצורח – מה הוא מבשר לי"

 (רמז, חוה אלברשטיין)

בספרים, בשירים ובסרטים קיים הרעיון שלפיו ניתן לראות במתרחש סביבנו סימנים המרמזים לנו משהו משמעותי על עצמנו ועל החיים. גם ברמה הכי יומיומית אפשר לזהות רגעים או חוויות כאלה. האם מסר מהיקום? השגחה עליונה? יד מכוונת? או מקריות ותו לא?

אחד הגורמים הבולטים המסייעים להתמודדות ולחוסן נפשי, כמו גם לפיתוח תחושת רווחה ובריאות נפשית, הוא מציאת משמעות בחיים. זוהי התחושה של האדם כי חייו מובנים ויש בהם סדר, רצף קוהרנטי והמשכיות. גם מחקרי מוח עדכניים מצאו כי זיהוי דפוסים ומבניות סדורה בגירויים סביבתיים מסייע לאנשים להחזיר לעצמם תחושה של שליטה, ומפחית רגשות שליליים.

ואולם, על אף הנטייה לראות את העולם והאירועים בו כפועלים באופן סיבתי ומובן, לא כל האירועים הם צפויים ובעלי פשר. למשל, שיר ברדיו, חלום או שלט מקרי ברחוב שיש להם מסר עבורנו או שמהדהדים מצב פנימי; או מחשבה על אדם מסוים שלפתע מצלצל. לאור הצורך האנושי לנבא אירועים בחיים, אנו יכולים לתהות מדוע אירועים אלו התרחשו ומה המשמעות שלהם. 

סינכרוניות ומקסום הזדמנויות

התיעוד הראשון בספרות המקצועית לחקר תופעה זו – קרי מקביליות של אירועים הקשורים אחד בשני ללא גורם סיבתי אך בעלי משמעות לאותו אדם – מיוחס לפסיכיאטר השוויצרי קארל יונג. יונג טען כי סינכרוניזציה היא חיבור פסיכולוגי משמעותי בין אירוע פנימי – מחשבה, תמונה, חלום – לבין אירוע או אירועים חיצוניים המתרחשים בו-זמנית. כמו כן, יונג הגדיר סינכרוניזציה במגוון דרכים: "צירוף מקרים משמעותי", "הקבלה לא סיבתית" או "עיקרון לא סיבתי מקשר". בצורה רחבה יותר, הוא הגדיר זאת כהופעה סימולטנית של מצב פיזי כלשהו עם אירוע חיצוני אחד או יותר אשר נתפס כהקבלה בעלת משמעות למצב הסובייקטיבי הנוכחי של האדם.

יונג וממשיכיו טענו כי חוויות סינכרוניות עשויות לשמש ככלי יעיל בטיפול פסיכו-תרפויטי כגון הפחתת התנגדויות וחיזוק הברית הטיפולית, וכי הן אף תורמות להגברת רווחה נפשית אצל מטופלים. לאחרונה, בתחום ייעוץ קריירה, החלו להצטבר מחקרים המצביעים על כך שהתופעה של קבלת החלטות בתחום הקריירה בהסתמך על מזל ומקריות נפוצה מאוד. התופעה, שזכתה לשם "מקריות מתוכננת", מצביעה על כך שלאירועים מקריים וגורמים מזדמנים ובלתי צפויים יש השלכות מהותיות על התפתחות הקריירה של אנשים. היכולת שלנו להיות פתוחים לאירועים כאלה באופן גמיש וסקרן עשויה לסייע למקסם את ההזדמנויות הגלומות בהם ולהתפתח באופן חיובי.

"יונג טען כי סינכרוניזציה היא חיבור פסיכולוגי משמעותי בין אירוע פנימי – מחשבה, תמונה, חלום – לבין אירוע או אירועים חיצוניים המתרחשים בו-זמנית".

אולם על אף שורשיו העמוקים של מושג זה והשכיחות הרבה יחסית של התופעה, ניכר היעדר מחקר מדעי שיטתי באשר לתופעת חוויות סינכרוניות בחיי היום יום, מעבר לקליניקה ולתיאורי מקרים טיפוליים. לאור זאת, ערכתי יחד עם ד"ר תמר איצקסון מהמרכז האקדמי פרס ואוניברסיטת בן-גוריון מחקר איכותני-פנומנולוגי גישושי הממוקד בחוויה החיה של אנשים "מלמטה למעלה", במטרה להבין את מאפייני החוויות של צירופי מקרים משמעותיים. ניתוח ראיונות העומק עם אנשים שתיארו חוויות כאלו העלה מודל של מודעות סינכרונית (REM) המורכב משלושה מרכיבים מרכזיים: פתיחות וקשב להזדמנויות חדשות (Receptiveness), התרחשות אירוע לא-צפוי המעורר רגשית (Emotion evoking event), וזיהוי משמעות באירוע (Meaning detecting).

לפי תיאורי המרואיינים, תהליך זה אפשר תיקוף של העצמי, יצירת תחושת שליטה וקוהרנטיות גם לנוכח מציאות בלתי צפויה, החזרת תחושת שליטה וחיזוק מטרות משמעותיות. הממצאים גם הצביעו על הרב-ממדיות והמורכבות של חוויות סינכרוניות לצד תרומתן לרווחה הנפשית של החווים אותן.

הפתיחות לראות ולפרש סימנים יוצקת משמעות לכל רגע קטן, אפילו להפסקת קפה.

צילום: Nipapan ponchai / shutterstock

בעקבות מחקר הגישוש הראשוני, מחקר נוסף שלנו בשיתוף עם רויטל סלה, סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית רגישת-תרבות במכללת אחווה שכותבת תזה בנושא בהנחייתי, ניסה לקחת את הנושא צעד אחד קדימה ולבחון לראשונה באופן שיטתי את הקשרים האפשריים בין מודעות לסינכרוניזציה לבין רווחה נפשית. במסגרת זו ניסחנו ותיקפנו שאלון ראשון מסוגו הכולל שני חלקים: מודעות לאירועים סינכרוניים (הכולל היגדים כגון: "חשבתי על דמות מסוימת והיא יצרה איתי קשר זמן קצר לאחר מכן במפתיע"), וזיהוי משמעות באירועים אלה (הכולל היגדים כגון: "אני מאמינ.ה כי הקשבה להתרחשויות פנימיות וחיצוניות מאפשרת גילויים חדשים"). מטרתו הנוספת של המחקר הייתה לבחון האם קיים קשר בין מודעות סינכרונית גבוהה אצל אנשים לבין מדדים שונים המעידים על רווחה נפשית גבוהה יותר באוכלוסייה הכללית ולא רק בחדר הטיפול.

ממצאי מחקר ההמשך שלנו מצביעים על כך שככל שאנשים מחפשים יותר משמעות, כך יש להם נטייה לזהות יותר אירועים סינכרוניים. בנוסף, ככל שעושים זאת יותר, תחושת האופטימיות ושביעות הרצון בחיים עולות. נמצאו גם קשרים מעניינים נוספים עם משתנים אישיותיים כמו פתיחות לחוויה ויכולת להכיל עמימות וחוסר ודאות. במקביל, נמצא גם קשר חיובי בין דיכאון לנטייה למודעות סינכרונית – מה שמצביע על כך שמדובר במשתנה מורכב ומרתק, שחשוב להמשיך לחקור ולהבין יותר מתי הוא תורם לרווחה הנפשית ולהתפתחות שלנו ברמה האישית והמקצועית ומתי הוא יכול להיות גם בעוכרינו: אמונה מוחלטת בכך ש"כל דבר הוא סימן" עלולה לגרור אמונות טפלות, חרדה, רומינציה (חשיבה שלילית חזרתית), התנהגות טקסית ופגיעה ברווחה הנפשית שלנו.

"ככל שאנשים מחפשים יותר משמעות, כך יש להם נטייה לזהות יותר אירועים סינכרוניים. בנוסף, ככל שעושים זאת יותר, תחושת האופטימיות ושביעות הרצון בחיים עולות".

אז מה אפשר לעשות כדי לחדד את המודעות הסינכרונית שלנו?

פוטנציאל המשמעות קיים בכל רגע ורגע בחיינו, אך המודעות שלנו אליה מתעוררת רק אם קיימת בנו מכווּנות אליה. כשאנחנו קשובים ופתוחים לעולם סביבנו אנחנו מתחילים להבחין ולשים לב לרגעים, למצבים ולחוויות עם מטען של משמעות. רק כשאנו אומרים 'כן' לחיים וחיים אותם כאן ועכשיו, אנחנו נתונים בדיאלוג אתם וקשובים להזמנות העדינות שלהם לחיות ולחוות משמעות.

פיתוח מודעות וקשב לאירועים לא צפויים ומזדמנים 

וויליאם ג'יימס, אבי הפסיכולוגיה המודרנית, אמר "החוויה שלי היא מה שאני מסכים לשים לב אליו". בעידן שבו אנחנו חיים היום, של מהירות שיא, מיצוי מיידי, חשש מהחמצה (FOMO), לחץ, שחיקה והסחת דעת, אנחנו כמעט ולא מסוגלים לעצור ולחוות את הדברים לעומק. אנחנו לא לגמרי נוכחים ומחמיצים הזדמנויות לחוות את החיים במלואם ולהיות מודעים לרגעים משמעותיים. כך למשל, רגע שעשוי להיות משמעותי כמו חיבוק של ילד עלול להיחוות כסתמי אם אנחנו לא נוכחים ומודעים למלאותו של המפגש הבין-אישי והחיבוק, אלא כ'תחנה' ביומנו עמוס המשימות והמוסח.

לעומת זאת, כאשר אנחנו פתוחים לאירועים לא צפויים ומזדמנים במפגש עם אנשים זרים, התנסויות חדשות, או חוויות חדשות במקומות מוכרים – אנחנו עשויים לגלות הזדמנויות מפתיעות. זה יכול להתרחש בהמתנה לתור בקופת חולים או בתחנת רכבת, כשאנחנו מוכנים להיות נוכחים ב"כאן ועכשיו", להניח את הנייד בצד ולפגוש את העולם ואת עצמנו. במילים של סטארק בספרה כאשר זרים נפגשים: "כשאתם מדברים עם זרים, אתם מחוללים הפרעות קסומות ומפתיעות בנרטיב הצפוי של חיי היומיום שלכם. אתם מחליפים פרספקטיבה. אתם יוצרים קשרים משמעותיים של רגע. אתם מגלים שאלות שהיה נדמה לכם שאתם כבר יודעים את התשובות עליהן". כך גם ביחס לחיים – גישה גמישה וסקרנית מאפשרת לנו לגלות מחדש את המובן מאליו ולזהות סימנים או צירופי מקרים משמעותיים. בדומה לשריר פיזי, גם את השריר המנטלי של מודעות סינכרונית ניתן לאמן על ידי תשומת לב ותיעוד בכתב של רגעי חיבורים וצירופי מקרים משמעותיים.

לחבר את הנקודות

סיפור חיינו כולל ניצחונות ונפילות, פסגות ושפל, רגעים גדולים ורגעים קטנים של שמחה, עצב, כעס והתרוממות רוח – כולם שזורים זה בזה. כשאנחנו מודעים ופתוחים להתבוננות פנימית, אנחנו יכולים להעמיק בחקירה עצמית, לחשב מסלול מחדש ולבחון מה באמת חשוב לנו. כשאנחנו קשובים ומכירים את עצמנו טוב יותר, אנחנו מסוגלים לזהות את המשמעות שניתן לשאוב מחוויה נוכחת בהווה, לזקק תובנות משמעותיות מאירועי חיים חיוביים ושליליים בעבר ולכוון את עצמנו לכדי תכלית ומטרה משמעותית לעתיד.

מעבר לכך, חוויות סינכרוניות מאפשרות לנו לחבר את נקודות חיינו באופן קוהרנטי ולזהות בתוכן משמעות עמוקה. נוכל להיזכר בצירוף מקרים מפתיע או בלתי מוסבר בעל משמעות מיוחדת שקרה לנו, בכל תחום בחיים, ולשאול את עצמנו מה הרגשנו? מה חשבנו באותו רגע? מה המשמעות או התפקיד שלו עבורנו? האם קיים בו ערך שחשוב לנו? מה החוויה הזו מסמלת עבורנו? כיצד האירוע מתקשר לסיפור חיינו עד כה וכיום? מה אפשר ללמוד ממנו על עצמנו, על החיים?

*ד"ר פנינית רוסו-נצר היא מרצה בכירה וחוקרת באקדמיה. מתמחה בתחומים: פסיכולוגיה חיובית, פסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית (קיומית) ומשמעות בחיים, התפתחות רוחנית, רווחה נפשית, חוסן ותהליכי שינוי חיובי וצמיחה במעגלי החיים. ד"ר רוסו-נצר היא לוגותרפיסטית, ראש תוכנית ההכשרה ללוגותרפיה באוניברסיטת תל-אביב, ראש מכון מצפן למחקר פיתוח ויישום משמעות בחיים, וראש החוג לחינוך במכללה האקדמית אחווה. מחברת שותפה של הספר "משמעות מחפשת אדם" ועורכת שותפה של ספרים אקדמיים בנושאי משמעות, חוסן ורווחה נפשית.

תמונת כותרת: Avelino Calvar Martinez / shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

האם אנחנו נולדים עם ייעוד וכל שנותר לנו הוא למצוא אותו? מחקר חדש מגלה

אומנות שאילת השאלות – הקדישו להן עוד רגע של מחשבה ותגיעו לרבדים המעניינים באמת

אלמנט ההפתעה – היתרונות שבוויתור על השליטה ובאימוץ חוסר הוודאות אל חיינו

עוד מרדיו מהות החיים:

האחריות לחיות מתוך משמעות - ויקטור פרנקל והלוגותרפיה