בשנים האחרונות מדובר רבות על כך שיש לנו הכוח ליצור את משמעות חיינו. מחקר לשוני קטן מלמד כי השפה העברית תמיד החביאה בתוכה את התפיסה הזו. מבט מעמיק אל האטימולוגיה של המילה 'מלאכה' מבהיר את הנקודה.

שירי הלל נכתבו על הקשר שבין האדם ובין עבודה, ותורות פילוסופיות נרקמו סביבו. בעיקרון של דבר, האדם מעלה את העבודה על נס ותעיד על כך המימרה "העבודה היא חיינו". לפחות במערב, שהאתוס המכונן שלו מגיע מסיפורי התנ"ך, היחס הזה לעבודה מעט מתמיה, שהרי "בזיעת אפיך" הוא העונש האולטימטיבי על החטא הראשוני.

פתרון אפשרי מתגלה כשמתחקים אחר שורש המילה מלאכה, כפי שעשה דוד קורן, כותב הבלוג Balashon. בפוסט החוקר את המילים 'מלאך', 'מלאכה' וקרובות משפחה נוספות, עולה האפשרות כי עבודה היא גלולה שבאה עם ממתיק מובנה, בדמויותיהן של משמעות ושליחות. לאו דווקא עבודה במובן הקלאסי שעליה מקבלים תלוש משכורת, אלא פעילות ויצירה מכל סוג שהוא.

מלאך ו-Angel

התרגום האנגלי הנפוץ ביותר למילה העברית 'מלאך' הוא Angel. האם זהו תרגום טוב?

ובכן, תלוי. אם אתם חושבים שההגדרה של מלאך היא רק ישות אלוהית, שמיימית, אולי עם כנפיים וחלוק, אז לא. אף כפי שנראה, זו לא המשמעות המקורית של המילה 'מלאך'.

בעברית תנ"כית 'מלאך' פירושו פשוט שליח. המילה יכולה לתאר שליח אלוהי (124 אזכורים) או שליח אנושי (88 אזכורים). כדי לציין שמלאך נשלח על-ידי האל המילה מוצמדת לשם האל. אם נסתכל על בראשית ל"ב, ב'-ד', נראה דוגמה לשני השימושים:

"ב וְיַעֲקֹב, הָלַךְ לְדַרְכּוֹ; וַיִּפְגְּעוּ-בוֹ, מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.  ג וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם, מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, מַחֲנָיִם.  {פ}

ד וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם".

בזמן שייתכן כי יעקב שלח אל אחיו את אותם מלאכים שפגש קודם (כפי שכותב רש"י), הפירוש הפשוט של הפסוקים הוא שמדובר בשליחים אנושיים (כפי שמעירים אבן עזרא ורד"ק). וישנם פסוקים רבים, כמו מלכים א', י"ט וב', שבהם אין ספק כי המלאכים הם בני אדם.

'מלאך' נגזר מהשורש לא"ך, בעל שורשים קרובים בשפות שמיות אחרות, ומשמעותו 'לשלוח' (בעברית אינו נמצא בשימוש כפועל, אבל כן באוגריתית ובערבית). חלק מהפרשנים, כמו ד"ר אברהם שטאל, אומרים כי לא"ך קרוב לשורש הל"ך. השורש לא"ך הוא גם מקור המילה 'מלאכה'. קיימות דעות שונות באשר לקשר בין 'מלאכה' ובין שליחת שליחים. על-פי מילון קליין, 'מלאכה' מגיעה ממשמעות השורש 'לשלוח' ולכן מילולית פירושה משימה, או שליחות (ככל הנראה של האדם שעליו לעשות את העבודה).

אחרים מצביעים על הצירוף 'משלח-יד', שלבד ממשמעותו המילולית מתאר מקצוע או עבודה (ראו דברים ט"ו, י' / כ"ג, כ"א). אם כך, אם בביטוי זה הפועלים 'שולחים את ידיהם' כדי לבצע את העבודה, ייתכן כי בביטוי המקביל מלאכה (כשהשורשים לא"ך ושל"ח נרדפים) הידיים נשלחות גם כן.

בעברית פוסט-תנ"כית השימוש ב'מלאך' החל להשתנות. הוא הפך לשמש לתיאור שליחי אלוהי באופן בלעדי, בזמן ש'שליח' הוא הביטוי לתיאור בני אדם.

כשהתנ"ך תורגם ליוונית נדרשה מילה להעברת 'מלאך' ליוונית. המילה שנבחרה הייתה Angelos, שתיארה שליחים אלוהיים ואנושיים כאחד, מאחר שליוונים לא הייתה מילה ייחודית לשליח האלוהים. מאוחר יותר תורגם התנ"ך גם ללטינית. כמו ביוונית גם בלטינית לא הייתה מילה ייחודית לשליחים שמימיים. אז המתרגמים הללו השתמשו במילה Nuntius שכבר קיימת בלטינית, כדי לתאר שליחים אנושיים (קשורה למילה Nuncio שפירושה 'שגריר'), ולוו את Angelos היוונית לתיאור שליחים אלוהיים. המילה Angelos נכנסה גם לשפות האירופאיות עם המשמעות הזו. כך המילה Angel הגיעה לבטא באופן ספציפי סוכן אלוהי, שמיימי.

אך מהיכן מגיעה במקור המילה היוונית Angelos? קיימות מספר תיאוריות, אך זו של מילון קליין מעניינת במיוחד. הוא גורס כי יש לה שורש שמי וכי היא קרובה למילים עבריות מוכרות. וכך הוא כותב:

"[…] ממקור פרסי, ולבסוף שמי. השוו ל- agarruבאכדית, 'שכיר', 'פועל שהועסק', מהמילה agaru 'לשכור' הקרובה ל-agar, eggar בארמית 'לשכור' (ajara בערבית עם אותה משמעות). בעברית 'אגרת', בארמית iggera, iggarta, פירושם 'מכתב', ככל הנראה 'הודעה' […] ההתפתחות ההגיונית של Angelos היוונית […] משם עצם שמי שפירושו 'שכיר', עשוי להיות מודגם באמצעות הביטויים 'שכיר', 'שליח שכיר', 'שליח'".

קליין לא דן בגשר הפרסי בין יוונית ובין שפות שמיות, אך בן יהודה כן. הוא אומר כי ייתכן ש'איגרת' באה מ- angarהפרסית – שפירושה 'סיפור', 'נרטיב'. ה-n ב- angarעשויה גם להסביר את ה-n ב-angel. משם זה נהיה קצת מבלבל. אולי הפרסית נלקחה משפות שמיות, ואולי 'איגרת' באה ישירות מ-agar השמית.

בכל מקרה, ל'איגרת' יש קשרים פרסיים, שכן היא מופיעה אך ורק במגילת אסתר, בספר נחמיה (שמתרחש בתקופה הפרסית) ובדברי הימים (שכתיבתו מתוארכת גם לאותה תקופה). וכשם שבאנגלית שליח הוא מי ששולח הודעה, כך גם בהתפתחות השמית-פרסית-יוונית של המילה, לא קשה לראות כיצד 'איגרת' ו- Angelosקשורות.

אז אם לחזור לשאלה המקורית, האם Angel הוא תרגום טוב ל'מלאך'? ובכן, בהתחשב בעובדה שהוא שימש באופן ספציפי לתרגום 'מלאך', ובכך שייתכן כי יש לה שורשים בשפות שמיות כמו עברית, אעז לומר שזו המילה המושלמת לכך.

עד כאן מחקרו של קורן. ואנחנו נוסיף ונשאל, אם מלאכה מגיעה ממשמעות של שליחות, יכול להיות שלא רק שליחה פיזית של הידיים היא לב העניין. מטאפורית, יש כאן רמיזה לתפקיד שבאנו למלא בעולם. הביטוי העצמי שלנו באמצעות עיסוק – מלאכה – יכול להתפרש כשליחות אישית שלנו. כאמור, זו לא חייבת להיות העבודה המכלכלת שלנו. כל יצירה, כל תחביב, כל פעילות שאנו עוסקים בהם, הרי אנו כשליחים שמשימתם להביא את הדבר לידי קיום. ובכך אנו סוגרים מעגל עם המתקת הגלולה שבעבודה – אומנם קשה ומעייפת, אך בכוחה לטעון את חיינו במשמעות.

 לפוסט המקורי בבלוג Balashon

תמונת כותרת: Ussama Azam on Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

3 שינויים קטנים בבחירת המילים שלנו יכולים לעשות הבדל של שמיים וארץ

כשאנו מדברים עם הידיים משהו שונה מתרחש במוח – כך מחוות גוף משפיעות על התפיסה שלנו

האומנם כל רגע חולף לבלי שוב? מחלוקת המשתרעת על פני 2,500 שנה מעוררת סימני שאלה

עוד מרדיו מהות החיים:

התבוננות יומית – ד"ר נעמה אושרי ואירי ריקין תוהים האם השפה שלנו היא מכשול או דרך?