הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ביוצנטריזם – הפרשנות שמעניקה לתודעה "חיי נצח" קוונטיים


"מחשבה יוצרת מציאות", כך נוהגים ללמד במסורות העתיקות ובזרמי הניו אייג'. אך האם יש לכך אחיזה במדע? תיאוריה פיזיקלית חדשה יחסית טוענת כי התודעה שלנו לא רק יוצרת את העולם שסביבנו, אלא שהיא גם עשויה להעניק לנו אינסוף אפשרויות לממש את עצמנו, גם לאחר המוות.


ירדן להבי | 27 בינואר, 2021

משחר האנושות למדנו להסתמך על החוקיות שראינו בעולם כדי להתנהל בו ביעילות. למשל, ידענו בביטחון שכל מה שעולה חייב לרדת, שלכל פעולה יש תגובה, ושעצם לא יכול להימצא באותו זמן בשני מקומות שונים.

במהלך המאה ה-20 צמחה במדע תיאוריית הקוונטים, שאיימה לטלטל את הנחות היסוד של המדע. ניסויים ברמה התת-אטומית חשפו בפנינו תמונה מפתיעה: חומר שמתנהג כמו גל אנרגיה, חלקיקים שמופיעים משום-מקום ונעלמים בפתאומיות, ואטומים שנמצאים במספר מקומות בו זמנית.

מאז מנסים חוקרים למצוא פשר וסדר בהתנהגות הבלתי צפויה של החלקיקים הקוונטיים, ומציעים תיאוריות אפשריות ופרשנויות שעשויות להסביר את הממצאים המוזרים שמעלים הניסויים. גישה חדשה בשם "ביוצנטריזם" טוענת שהמפתח להתנהגותם המשונה של חלקיקים טמון בתודעה שלנו. לתפיסתה, התודעה היא זו שיוצרת את המציאות שסביבנו, וכל עוד היא מתקיימת – קיים גם העולם שבו היא פועלת. ואם לא די בכך, אותה תכונה מאפשרת לנו לדלג בקפיצה קוונטית ליקומים מקבילים, ולזכות כך בסוג של חיי נצח.

אם אתם מסוקרנים לגלות איך הדבר אפשרי, זהו הזמן לתרגל את שרירי הגמישות המחשבתית: תשכחו מכל מה שידעתם על הוודאות של חוקי המכניקה הקלאסית, ותגידו שלום ליקום הקוונטי – המערב הפרוע של עולם הפיזיקה.

ללכת בכל בדרכים, לבחור בכל הבחירות

בכדי להבין את החידוש שמציעה גישת הביוצנטריזם, נחזור מעט אחורנית אל ראשית ימי המחקר הקוונטי והפרשנויות הבולטות שבו, כפי שמתוארות בסרטון מערוץ PBS. "ניסוי שני הסדקים" הידוע, שעליו כתבנו בהרחבה בעבר, הראה כי ברמה התת-אטומית, חלקיקי חומר התנהגו בצורה אופיינית לגל אנרגיה (מפוזרים במרחב) כאשר לא בוצעה בהן מדידה, אך ברגע שנמדדו התנהגו בצורה שאופיינית לחומר (קרי התייצבו במיקום ספציפי יחיד). אסכולה המוכרת כ"פרשנות קופנהגן" הציעה השערה כי למעשה מצבו המקורי של כל חלקיק הוא גל אנרגיה שמפוזר במספר מיקומים פוטנציאליים במקביל. רק כאשר נמדד על-ידי גורם חיצוני הוא "קורס" לכדי אפשרות קיום אחת בזמן ששאר האפשרויות נעלמות. אפקט זה מכונה בפיזיקה "אפקט הצופה".  

אך פרשנות זו מעלה שאלות נוספות: מדוע הגל קורס דווקא לאפשרות אחת על-פני אחרת? מי או מה קובעים אילו מן האפשרויות תתקיים? ולאן נעלמות שאר האפשרויות שלא מומשו ברגע הקריסה?

"תשכחו מכל מה שידעתם על הוודאות של חוקי המכניקה הקלאסית, ותגידו שלום ליקום הקוונטי - המערב הפרוע של עולם הפיזיקה".

תיאוריה נוספת שנהגתה על-מנת לתת מענה לשאלה זו, כך מוסבר בהמשך הסרטון, היא פרשנות "העולמות הרבים" של הפיזיקאי יוג'ין ויגנר והמתמטיקאי ג'ון פון נוימן. לפי גישה זו, הגל לעולם אינו קורס לכדי אפשרות אחת בעוד שהשאר נעלמות, אלא כולן מתקיימות בעולמות מקבילים. 

תארו לכם את מהלך חייכם כציר זמן המכונה "היסטוריה". במהלכו חוויתם אינספור בחירות, פרשות דרכים ואירועים שונים בעלי סיכויים להתפתח בדרכים שונות. פרשנות העולמות המרובים מציעה כי בכל רגע שבו מתרחש מצב קוונטי שלו מספר אפשרויות קיום או תוצאות שונות, המציאות מתפצלת למספר עותקים זהים לגמרי, למעט הבדל אחד: בכל אחד מהם באה לידי ביטוי תוצאה אחרת של פונקציית הגל. העותקים אומנם נפרדים והאחד לא מודע לקיומם של האחרים, אך מכיוון שהגיעו מאותו מקור הם שזורים ביניהם בקשר קוונטי נצחי: למעשה הם אחד.

לדוגמה, הבה נדמיין רגע תיאורטי שבו היינו צריכים להחליט על המשך מסלול חיינו הבוגרים לאחר השחרור מהשירות הצבאי. ברגע הזה המציאות מתפצלת למספר קווי זמן: ביקום א' החלטנו ללמוד רפואת שיניים, ביקום ב' הצטרפנו לקרקס וביקום ג' חתמנו קבע להמשך קריירה צבאית. כל מסלול כזה מסתעף לאינספור עולמות נוספים שנולדים ברגע הפיצול, ומתחילים קווי זמן חדשים ביקומים מקבילים.

ללא הצופה, המציאות אינה מתקיימת

על בסיס פרשנות זו ואחרות, העלו צמד החוקרים ד"ר רוברט לנזה והאסטרונום בוב ברמן פרשנות נוספת המציעה לקחת אותן צעד נוסף. ביליאנה אוגונובה מסקרת במגזין Medium את ספרם "ביוצנטריזם" המציג את עיקרי התיאוריה.

"בפשטות, ביוצנטריזם מציב את התודעה האנושית במרכז היקום", כותבת אוגונובה. "במקום שהעולם החומרי יתקיים מסביבנו בכוחות עצמו, ביוצנטריזם הופך אותו ליציר של התודעה, החושים ונקודת המבט האנושית. במילים אחרות, היקום לא היה קיים אם לא היינו כאן בכדי לתפוס אותו". 

למעשה, הביוצנטריזם רואה את המציאות כתהליך אינטראקטיבי שבו התודעה שלנו מעורבת בעולם בצורה בלתי ניתנת להפרדה. לגישתם של לנזה וברמן, כל החלקיקים התת-אטומיים המרכיבים את כל העצמים בעולם מתנהגים כגל לא יציב, עד אשר התודעה – היא ה"צופה" – מעניקה להם יציבות וקיום מוחשי.

כשמאחדים את עקרונות פרשנות הביוצנטריזם יחד עם אלו של פרשנות "העולמות הרבים", מתקבלת תמונה מעניינת של הקוסמוס: אינסוף עולמות מקבילים המבטאים את כל אפשרויות הקיום באשר הן, ומתממשים רק כאשר ישנה תודעה החווה אותן.

כשלוקחים הימור קוונטי, המשחק תמיד מכור

אך מה קורה כאשר מפסיקה התודעה להתקיים? או במילים אחרות, מה קורה כשהיא מתה? במאמר ל-Psychology Today מסביר ד"ר לנזה שלגישת הביוצנטריזם, עולם שכזה אינו יכול להתקיים. מכיוון שהתודעה היא זו שיוצרת את המציאות – או העולם – מנקודת מבטו של המתבונן, ברגע שהיא מפסיקה להיות פעילה, כך גם חדל להתקיים העולם שמסביבה. ברגע המוות שלה מתקיים פיצול בקווי הזמן, ונוצרים עולמות נוספים מקבילים המבטאים אפשרויות שבהן היא ממשיכה לחיות. התודעה תמשיך להתקיים בעולמות ובקווי זמן אלו.

"ברגע המוות שלה מתקיים פיצול בקווי הזמן, ונוצרים עולמות נוספים מקבילים המבטאים אפשרויות שבהן היא ממשיכה לחיות. התודעה תמשיך להתקיים בעולמות ובקווי זמן אלו".

את הרעיון המרתק הוא מדגים בעזרת ניסוי מחשבתי שהוא מכנה "התאבדות קוונטית" – משחק 'רולטה רוסית' שבו המהמר תמיד ניצל מן הכדור. תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: פרופסור נותן לעוזרו אקדח עם כדור אחד בלבד טעון בתוף, ומבקש מהעוזר לכוון אותו אליו ולירות ברצף עד שנפלט כדור. לכל ירייה שתי תוצאות אפשריות: או שהקנה ריק – נשמע רק "קליק" חלול והפרופסור ממשיך לחיות, או שהקנה טעון והפרופסור נהרג במקום.

ואכן, העוזר מתחיל לירות עד הרגע שבו נפלט כדור. ברגע הזה, הפרופסור מת. קו הזמן שלו נפסק ומנקודת מבטו היקום הזה מפסיק להתקיים. עם זאת, באותו הרגע מתרחש פיצול לעולמות נוספים עם קווי זמן שבהם הקנה ריק, נשמע רק "קליק" וכך הפרופסור ממשיך לחיות. כאשר יש אינסוף אפשרויות, תמיד יהיו אפשרויות לקווי זמן שבהם הפרופסור לא מת (למשל תקלה באקדח). "תודעתו של הפרופסור", מסביר לנזה, "מעצם הגדרתה [לפי פרשנות הביוצנטריזם] לא יכולה להיכנס לעולם שבו היא מתה. כך שעם כל ירייה היא קופצת לתוך קו זמן בעולם שבו מוחו של הפרופסור עדיין פעיל - כלומר עולם שבו האקדח לא יורה". כך, למעשה, הפרופסור לנצח יחווה כיצד הוא ניצל מן הכדור וממשיך לחיות.

כל זאת כמובן, מנקודת מבטו של הפרופסור. מנקודת מבטו של העוזר, בקו הזמן בעולם שבו נורה כדור, הפרופסור אכן מת.

כל סוף הוא התחלה של משהו חדש

בתרגיל זה מבקש לנזה להעלות את הרעיון הפילוסופי שבמידה מסוימת, לפי הפרשנות הביוצנטרית, המוות אינו קיים. מבחינה לוגית, אי אפשר "להיות מת": אלו שני מושגים הפוכים – האחד מעיד על קיום והשני על חוסר קיום – ושניהם מבטלים זה את זה.

התיאוריה אינה מושלמת וקיימים בה פערים רבים. למשל, היא מניחה שהתודעה כפופה לחוקי הפיזיקה הקוונטית, בזמן שאנו לא מבינים את התודעה. היא גם לא משיבה על השאלות שהצגנו, כמו מה קובע את האפשרויות מלכתחילה ויש בה עוד הרבה חללים למלא.

ובכל זאת, הרעיון שמציע לנזה עשוי להיות מעצים ומנחם כאחד למתעמק בו. הוא רואה את רגע המוות פשוט כשינוי בנקודות מבט. לשיטתו, אומנם קו זמן אחד מפסיק להתקיים, אך התודעה – מתוקף כוחה כאנרגיה שנמצאת תמיד בתנועה ואינה ניתנת להשמדה – זוכה להמשיך ולחקור אינסוף אפשרויות בקווי זמן מקבילים, שבהם מושג המוות פשוט אינו קיים עבורה. 

אומרים שאחת התחושות הקשות ביותר לאדם לשאת היא תחושת ההחמצה, משום שלא ניתן לשנות את נסיבותיה. אך הביוצנטריזם מספק השקפה מרעננת ומעודדת על הנושא. חשבו על כך: מה אם הייתה לנו הזדמנות לחוות את כל אותן הזדמנויות מפוספסות, החלטות שהצטערנו שלא לקחנו, וחלומות שלא הגשמנו. לפי גישה זו לפחות, אנחנו תמיד זוכים למשש את כל האפשרויות. 

אולי באמת אין טעם לבכות על חלב שנשפך. אחרי הכול, ייתכן שהוא ממשיך לממש את עצמו ביקומים חלופיים בקערה של חתלתול. מי יודע, אולי זה החתול של שרדינגר.

תמונת כותרת:  Matsiukpavel / Shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

גבולות החיים הולכים ומיטשטשים – מדענים גילו גנים שמופעלים אחרי המוות

ההרצאה השבועית של TED: המציאות היא לא יותר מאוסף הזיות שכולנו מסכימים עליהן

תיאוריות פיזיקליות שופכות אור על השאלה - האם יש לנו חופש בחירה?

עוד מרדיו מהות החייים:

רבות הדרכים: כשהבודהה פוגש את תורת הקוונטים