הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

אור איתן – מה יש במראה הלהבה המרצדת שמכשף אותנו?


בכל גודל או צורה, היא תמיד תגנוב את ההצגה. ילדים ומבוגרים כאחד לא יכולים שלא להתפעל מאש דולקת, ולבהות בה ארוכות בפליאה. כיצד אובייקט פשוט וטבעי כל-כך מצליח לרתק אותנו יותר מכל מסך אלקטרוני? חוקרים נדרשים לשאלה.


ירדן להבי | 16 בדצמבר, 2020

אש היא אחד הכלים העוצמתיים ביותר שהאדם למד לרתום לשימושו. היא העניקה לאבותינו חום בלילות קרים, הגנה מפני טורפים, ואפשרות לבשל מזון. אך אולי יותר מהכול, מרגע שלמדו לשלוט בה היא שימשה כמוקד שסביבו יכלו בני האדם להתכנס. בין אם זו להבת נרות החג, אח בוערת או מדורת השבט – היכן שלא תדליקו אותה, לאש יש את היכולת למגנט אליה את כל המבטים ולהפוך בן רגע למרכז תשומת הלב.

מה יש בתופעת הטבע הזו שמהפנטת אותנו עד כדי-כך שאנחנו לא יכולים להסיר ממנה את מבטנו? חוקרים מתחום הפסיכולוגיה והאנתרופולוגיה סוברים כי כמו רוב ההתנהגויות האינסטינקטיביות שלנו, המשיכה שלנו לאש גם היא תוצר אבולוציוני.

האנתרופולוג האבולוציוני דניאל פסלר מסביר במאמר ל- Live Science את השערתו: האש הייתה כה חיונית להישרדותו של האדם, עד כי במוחנו התפתח אזור מיוחד המוקדש למיומנויות שליטה בה לפני כמיליון שנים, הדוחף אותנו להתפעל ולחקור אותה עוד מילדות. יתרה מכך, מכיוון שאש יכולה להיות גם מסוכנת לחיינו בדיוק כמו חיית טרף או נחש ארסי, פסלר טוען שילדים מפתחים בגיל הרך עניין מוגבר באש באופן אוניברסלי כמנוע הישרדותי המסייע ללמוד אותה ולהישמר מפניה.

עם זאת, טוען פסלר, משיכה זו דועכת ככל שהילד לומד את מיומנויות השליטה באש. בחברות ילידיות, שבהן נעשה שימוש מסורתי יומיומי באש (הדלקה בדרכים טבעיות, שמירה על להבה ושליטה בה), מתנסים הילדים בתרגול כישורים אלו כבר בגיל הרך, וכאשר הם מגיעים לשליטה מלאה במיומנות בסביבות גיל 7, תחושת הפליאה מהאש חולפת מאליה.

בחברה המערבית לעומת זאת, אין לנו הזדמנות לחקור את הסקרנות הטבעית הזו ולהתנסות בילדות בכישורי שימוש באש כדבר שבשגרה. היצר המולד אינו בא על סיפוקו, וכך קורה שאנחנו ממשיכים אל בגרותנו עם אותה תשוקה ילדותית הבוערת בעצמותינו להבין את הפלא המהפנט.

מדורת השבט בוערת עד היום

אך מעבר ליתרונות ההישרדותיים הברורים שמעניקה מיומנות השליטה בה, מסתבר שנוכחות האש שיחקה בנוסף תפקיד חשוב בעיצוב נפשנו ותודעתנו האנושית.

האנתרופולוג כריסטופר לין מספר ל-HuffPost שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שהאש מספקת לנו חוויה חושית סוחפת. "בזמנים פרה-היסטוריים הגירוי הרב-חושי שהאש סיפקה – מראה, קול, ריח, חום, וטעם – הפך אותה למוקד מצוין לתשומת לב, בעיקר בחושך". הוא מסביר. לדבריו, כשהקשב שלנו נתון כל כולו למקור מרגיע הדבר יכול לסייע להוריד את רמות החרדה שלנו.

"אנחנו ממשיכים אל בגרותנו עם אותה תשוקה ילדותית להבנת הפלא המהפנט, שממשיכה לבעור בעצמותינו".

ואכן, מחקר שביצע לין באוניברסיטת אלבמה הראה כי צפייה באש מובילה לרגיעה ולירידה בלחץ הדם. 226 נבדקים שצפו בסרט וידיאו של אח בוערת דיווחו שהרגישו רגועים יותר ככל שצפו יותר זמן בסרטון, ובהתאמה לחץ הדם שלהם ירד ב-5% בזמן הצפייה. לעומת זאת,  בקרב קבוצות ביקורת שצפו באש ללא סאונד או צפו בתמונה הפוכה – נצפתה עלייה בלחץ הדם.

ממצא מעניין נוסף שהתגלה במחקר הוא שהאפקט בלט במיוחד בקרב הנבדקים שאובחנו מבעוד מועד כבעלי כישורים חברתיים גבוהים, כגון נטיות לאמפתיה ולאלטרואיזם. לכן משער לין כי למשיכה לאש יתרון הישרדותי מובהק: היא לא רק כלי שסיפק לנו חום, הגנה ומזון, אלא גם שימש כמוקד עניין מרכזי – מדורת השבט – סביבו יכולנו להתאסף ולהתלכד כקבוצה שסייעה להחליף רעיונות, לשתף פעולה ולשגשג.

האש מאפשרת מיקוד תשומת לב מלא המעורר את כל החושים.

צילום: Anil Varma / shutterstock

הלהבה שהציתה את הדמיון האנושי

אם לא די בכך, מסתבר שלנוכחותה המרגיעה של האש הייתה סגולה נוספת, כזו שסייעה להזנקת תבונתם של אבותינו הקדמונים: היא אפשרה לנו לישון טוב יותר. הפסיכולוג פרדריק ל. קולדיג' מסביר ב-Smithsonian Magazine ששינה איכותית חיונית להתפתחות קוגניטיבית. השלב בשינה שבו אנו חולמים (המאופיין בתנועות עיניים מהירות ומכונה R.E.M), הוא הזמן שבו המוח מטמיע למידה ויוצר "זיכרון תהליכי". זה, בתורו, מאפשר לנו לפתח מיומנויות קוגניטיביות מורכבות, יכולות מוטוריות, תפיסתיות וסנסו-מוטוריות אשר מאפשרות לנו לתכנן ולבצע פעולות מורכבות, למשל ייצור כלים.

החיסרון במצב זה מבחינה הישרדותית הוא שהוא מלווה ב"שיתוק שינה", שמצד אחד מונע מאיתנו מלממש תנועות בחלום שעלולות לפגוע בנו במציאות, אך מצד שני גם משאיר אותנו חסרי ישע וחשופים לגמרי למתקפות של טורפים ואויבים למיניהם.

אך מרגע שהאדם הקדמון למד לשלוט באש, זו דלקה בלילות והרתיעה מבקרים בלתי רצויים. היא אפשרה לו לנמנם ביתר ביטחון ולשקוע בשינה עמוקה יותר ללא חשש, תוך הארכת שלב ה-REM. כך, לדברי קולדיג', בזכות אותה להבה התפתח האדם המודרני לבלות כ-25% מזמן השינה שלו בשנת REM, לעומת קופים וקופי-אדם שמבלים בה 15% בלבד מכלל זמן השינה, וכתוצאה מכך קפצה היכולת הקוגניטיביות שלו שנות אור קדימה וסייעה לו להשיג עליונות על המינים האחרים, הניאנדרטליים ביניהם.

"אך מרגע שהאדם הקדמון למד לשלוט באש, זו דלקה בלילות והרתיעה מבקרים בלתי רצויים. היא אפשרה לו לנמנם ביתר ביטחון ולשקוע בשינה עמוקה יותר ללא חשש".

באותו מאמר משתף הכותב תומאס ווין את השערתו של הפסיכולוג מאט רוסאנו, לפיה להתבוננות באש הייתה השפעה דומה ומרחיקת לכת על התפתחות התודעה שלנו גם בזמן הערות. בהיותה אובייקט מיקוד תשומת לב אידיאלי, רוסאנו טוען שכבר לפני יותר מ-100,000 שנים סייעה האש לאבותינו להיכנס למצב מדיטטיבי, ממש כפי שנוהגים עד היום להתמקד בלהבת נר בעת מדיטציה. לפי רוסאנו, הלך רוח הכרתי ייחודי זה מפעיל את האזורים במוח האחראים על "זיכרון העבודה" שלנו – הוא זה המאפשר לנו לחשוב על מספר דברים בו זמנית ולקשר ביניהם, ועל-ידי כך לפתור בעיות או לתכנן אפשרויות פעולה חליפיות לעתיד – כישורים ייחודיים לבני אדם.

בין אם זוהי תחושת הביטחון המרגיעה שהיא משרה, היכולת למקד את תשומת ליבנו באופן מהפנט, או פשוט סקרנות ילדותית שמעולם לא באה על סיפוקה, אין עוררין על כך שלאדם מערכת יחסים מופלאה ומרתקת עם כוח הטבע שנקרא אש. היא סייעה לנו לשרוד, העניקה לנו כלים רבים, אפשרה לנו להתלכד והצמיחה את התרבות. אך אולי מעל לכל, ייתכן שהכלי העוצמתי ביותר שחושל באש הוא התודעה האנושית עצמה.

תמונת כותרת: Maria Symchych on Shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

מזון למחשבה – כיצד הבישול הופך אותנו לאנושיים

האם אי פעם תהיתם מהי אש ומאין היא מגיעה? ההסבר הבא יפתיע אתכם

הקור והחורף מורידים לכם את מצב הרוח? תנו לנו הזדמנות לנסות להפוך את זה

עוד מרדיו מהות החיים:

הגוטליבים מתעוררים בזמן - מוזמנים להצטרף למדורה הוירטואלית של האחים גוטליב