אל הלא נודע – 4 תובנות לצליחת תקופות של חוסר ודאות ו-10 שאלות לגיבוש פתרונות


החיים מלאים במצבים בלתי צפויים של חוסר ודאות העלולים להוביל לתחושות מתח וחרדה. אך האם באמת הצורך בוודאות חיוני כל-כך כמו שנהוג לחשוב? ומה בכל זאת נמצא תחת שליטתנו בתקופות של חוסר אונים? מומחים מציעים מספר שאלות ותובנות שיסייעו לראות את האור שבקצה המנהרה.


ירדן להבי | 9 אוקטובר, 2023

בני האדם הם יצורים אוהבי תבניות ושגרה. העובדה כי אנחנו יכולים לחזות מראש התרחשות או לצפות לתוצאה מסוימת בעקבות גורם סיבתי, נוסכת בנו את התחושה כי אנו יכולים להתמודד עם המציאות בהצלחה ולפגוש את העתיד בביטחון רב יותר. אך כפי שגורס הפתגם הידוע "האדם מתכנן תוכניות, ואלוהים צוחק", החיים לפעמים מחלקים לנו קלפים שונים לחלוטין מאלו שצפינו. כאשר אנו, אוהבי היציבות, נתקלים באירועים שאיננו יודעים לחזות את תוצאותיהם עלול חוסר הוודאות הזה להוביל לתחושות של מתח, חרדה וחוסר אונים.

ואולם, חוסר ודאות הוא חלק בלתי נפרד מקיומנו. למעשה, כמעט שום דבר בחיינו אינו ודאי, ומעטים הדברים שנמצאים תחת שליטתנו המלאה. מוטב לנו, אם כן, ללמוד כיצד לחיות בשלום עם תקופות המלוות בחוסר ודאות.

על פי לורנס רובינסון ומלינדה סמית', עורכים בכירים במגזין HelpGuide, רבים משתמשים בדאגה ככלי לחיזוי העתיד ולמניעת הפתעות בלתי נעימות. "הם נוטים לחשוב", כותבים רובינסון וסמית', "שאם רק ייסרו את עצמם במחשבה על הבעיה מספיק זמן, ינסו לצפות ולנתח כל אפשרות קיימת או יקראו כל פיסת מידע רלוונטית – הם יצליחו למצוא פתרון ויוכלו לשלוט על התוצאה". אך למרבה הצער, זוהי אשליה בלבד. "דאגה כרונית לא מסוגלת להעניק לנו שליטה על אירועים שמחוץ לשליטתנו", הם מסבירים. יתרה מכך, לדבריהם היא רק גוזלת את ההנאה מהרגע ומההווה, מרוקנת מאיתנו את האנרגיה ומדירה שינה מעינינו.

"עם זאת, ישנן דרכים בריאות יותר להתמודד עם חוסר ודאות", מציינים רובינסון וסמית'. "חשוב להבין שלא משנה כמה חוסר אונים וחוסר תקווה אתם מרגישים, ישנם צעדים שניתן לנקוט על מנת להתמודד בצורה טובה יותר עם נסיבות שמחוץ לשליטתנו, להקל על החרדה ולהישיר מבט אל עבר הלא-נודע בביטחון רב יותר". להלן כמה נקודות למחשבה שהם מציעים להרהר בהן.

1. תמיד יש משהו שנמצא תחת שליטתנו

"אין זה משנה מה הנסיבות או הפחדים שלכם, לעולם אינכם חסרי אונים", כותבים רובינסון וסמית'. "על-ידי שינוי המיקוד לאספקטים של הבעיה שיש לנו שליטה עליהם, ניתן להפוך דאגה ומחשבות סרק לא אפקטיביות לפתרון בעיות אקטיבי ומעצים".

בתקופות של חוסר ודאות, נסו לזהות אילו מן הדברים בשליטתכם ואילו לא. התמקדו בדברים שיש לכם השפעה עליהם, ופעלו במסגרתם. נקיטת פעולה היא הנוגדן לתחושת חוסר אונים. אומנם אנו לא יכולים לשלוט על התפשטות נגיף מידבק, על מצב הכלכלה, או על שוק העבודה, אך אנו יכולים לשלוט על בחירותינו ופעולותינו שלנו.

2. האם באמת אנו זקוקים כל-כך לוודאות?

עצם הפקפוק בחיוניותה של הוודאות יכול להקטין את תחושת הצורך בה. תוכלו לעשות זאת בעזרת שאלת מספר שאלות המסייעות לשינוי פרספקטיבה.

האם חוסר ודאות הוא בהכרח שלילי? לאו דווקא. לעיתים הוא יכול להצמיח דברים חיוביים. נסו למשל להיזכר בדוגמאות למקרים שבהם דברים חיוביים קרו מבלי שתכננתם אותם. הפתעה נעימה, חדשות טובות בלתי צפויות, הזדמנות פתאומית או זכייה – לעיתים ההזדמנויות הטובות ביותר מגיעות ממקומות בלתי צפויים. בנוסף, עצם ההתמודדות עם חוסר ודאות עשוי לסייע לנו להגביר את הסתגלנות והעמידות שלנו למצבים חדשים ולצמוח כבני אדם.

שאלה נוספת שתוכלו להרהר בה היא מה הסיכוי לכך שחוסר הוודאות יביא לתוצאה שלילית? לדברי רובינסון וסמית', מבחינה סטטיסטית הסיכוי לכך נמוך. "שאל את עצמך", הם מציעים, "האם אתה מוכן לחיות עם הסיכוי הנמוך שמשהו רע יקרה, ולהתמקד בתוצאות האחרות שיש להן סיכוי רב יותר להתממש"?

על ידי קריאת תיגר על הצורך בוודאות, תוכלו לשחרר התנהגויות שאינן מועילות ואף מזיקות, להפחית מתח ודאגה, ולפנות זמן ואנרגיה למטרות פרקטיות יותר.

3. ניהול הסביבה החיצונית והפנימית יכול לסייע להפחית את החרדה

במצבים מסוימים, הדבר היחידי שיש לנו שליטה עליו הוא רגשותינו שלנו ותו לו. אך לעיתים, עצם המודעות אליהם וניהולם יכול לעשות הבדל משמעותי בהתמודדות עם מצב בלתי צפוי. ראשית, נסו לזהות אם יש טריגרים חיצוניים כלשהם התורמים לתחושות חוסר הוודאות – ולנהל אותם. לדוגמה, אם הגעתם למסקנה כי מקורות כמו התקשורת, רשתות חברתיות או אפילו אנשים מסוימים מעלים אצלכם את סף החרדה, באפשרותכם לעשות בחירה מודעת ולהפחית את המפגש איתם.

שנית, תוכלו לערוך שינויים באורח החיים שלכם, על מנת להשפיע לטובה על סביבתכם הפנימית ועל מצבכם הנפשי והרגשי. לשם כך מציעים רובינסון וסמית' לאמץ הרגלים בריאים כגון פעילות גופנית סדירה, הקפדה על שעות שינה מספקות, תזונה בריאה ותרגול טכניקות הרגעות כמו מדיטציה, יוגה או נשימות. אלו מסייעים בוויסות והקלת תחושות חרדה ומתח ובטיפוח תחושת שלווה פנימית, שעוזרים לפתח מנגנוני התמודדות חסונים יותר בתקופות אי-ודאות. תוכלו להתנסות בכך עם המדיטציה הבאה מבית HelpGuide:

דרך נוספת לנהל את רגשותיכם בצורה יעילה היא באמצעות הפחתת הדאגה לגבי העתיד. אחת מן הדרכים הבטוחות ביותר לעשות זאת היא פשוט על ידי התמקדות בהווה, למשל בעזרת תרגול מיינדפולנס. על-פי רובינסון וסמית', "תרגול מיינדפולנס באופן קבוע יכול לסייע להפוך את העיסוק הטורדני בדאגות העתיד להערכה גדולה יותר של הרגע בהווה. בנוסף הוא מרגיע את הנפש, מקל על מתח ומעלה את מצב הרוח הכללי".

4. לעיתים דווקא ההשלמה עם חוסר הוודאות יכולה להקל עליו

באופן פרדוקסלי, הדחקה או התכחשות לרגשות כמו חרדה וחוסר ודאות עשויות דווקא להגביר אותן. לעומת זאת, כשאנו מאפשרים לעצמנו להרגיש את מלוא קשת הרגשות, ומעזים להתמודד גם השליליים והמפחידים שבהם, הדבר יכול לתרום להגברת תחושת המסוגלות שלנו אל מול חוסר האונים, ולהעניק לנו בהמשך הדרך יותר ביטחון ושלווה בהתמודדות עם אתגרים חדשים.

ראשית, למדו להכיר ברגעי חוסר הוודאות בעודכם חווים אותם. תוכלו לזהות אותם על-ידי תגובות רגשיות כמו חרדה, חשש ועיסוק בלתי פוסק בשאלות 'מה אם' או תגובות פיזיות כמו מתח בשרירים, קוצר נשימה או תחושת ריקנות בבטן. כשאתם מזהים סימנים כאלו או דומים, קחו לכם כמה רגעים כדי להכיר בצורך שלכם בביטחון וודאות.

לאחר מכן, התמקדו ברגע הנוכחי ואפשרו לעצמכם פשוט להרגיש ולחוות את החוויה במלואה, על חוסר הנוחות וחוסר האונים שבה. "כמו כל רגש אחר", מספרים רובינסון וסמית', "אם תניחו לעצמכם לחוש את החשש וחוסר הוודאות, גם הם בסופו של דבר יחלפו".

לבסוף, שחררו. הזכירו לעצמכם שלא ניתן להימנע לגמרי מסיכונים וחוסר ודאות, ושלמעשה אתם כבר מקבלים המון מחוסר הוודאות הזה בחייכם. בכל פעם שאתם חוצים את הכביש, מתיישבים מאחורי ההגה או מזמינים ארוחה במשלוח – אתם משלימים עם חוסר ודאות. אתם יודעים שרוב הסיכויים שהדבר יעבור בשלום, ולכן אתם מקבלים את הסיכון וממשיכים בתהליך מבלי לדרוש ודאות. ענו לשאלות ה'מה אם' שבראשכם בתשובה שזה בסדר לא לדעת, אתם אינכם חוזים ולא מגלי עתידות. כעת כל שנותר הוא לשחרר ולהשלים עם חוסר הוודאות שבחיים.

10 שאלות משלימות להתאמת ההתמודדות לנסיבותינו האישיות

אומנם התובנות שמציעים רובינסון וסמית' כלליות ויכולות להתאים למרבית האנשים והסיטואציות, אך לעיתים אנו זקוקים לכלים יותר אינדיבידואליים שלוקחים בחשבון את המצב הספציפי שלנו. הקואוצ'רית סורל רוברסט, מציעה בסרטון מבית מגזין Psychologies גישה נוספת, מותאמת אישית, להתמודדות עם חוסר ודאות.

"תורת האימון", היא מסבירה, "דוגלת בכך שלאדם יש את כל התשובות לשאלות שלו, וכל הפתרונות לבעיות שאיתן הוא מתמודד". על כן היא מציעה תוכנית אימון עצמי להתמודדות עם מצבים של חוסר ודאות, הכוללת 10 שאלות. תוכלו לשאול את עצמכם ולהרהר בהן כדי לגבש אסטרטגיית יציאה אותנטית וייחודית לכם. אם תרצו להתנסות בכך, הקדישו את הזמן והמחשבה לענות בכתב על כל אחת מ-10 השאלות הבאות:

  1. חשבו על נושא שהייתם רוצים לפתור, ותארו אותו בקצרה.
  2. מה הצעד הראשון שעליכם לקחת על מנת לפתור אותו?
  3. מה שורש הבעיה?
  4. מה עשיתם לגבי זה בעבר?
  5. מה עבד ומה לא עבד?
  6. ערכו רשימה של כל הדרכים שאתם יכולים לדמיין שבהן ניתן לקדם את הנושא.
  7. אם חבר או קרוב משפחה יקר היה מתמודד עם אותה הבעיה, מה הייתם מייעצים לו?
  8. אילו מן ההצעות הרשומות למעלה הכי קוסמת לכם?
  9. כמה בהירות אתם חשים עכשיו?
  10. מה יהיה הדבר הראשון שתעשו בנדון?

מענה על שאלות אלו יסיט את הקשב שלכם מן הבעיה ומהחשש אל האפשרויות העומדות בפניכם, ויניע אתכם לפעולה הנכונה עבורכם. "הנפש שמכילה את הבעיה", אומרת רוברטס, "מכילה גם את התשובה".

בתקופות מבלבלות ומפחידות של חוסר יציבות וודאות, מנחם לדעת שאנו לא חסרי אונים. התמקדות בפעולות שבשליטתנו, התמודדות עם החששות וניהול הסביבה והרגשות שלנו יכולים לסייע להפיג את הערפל, לקרוא עליו תיגר ואולי אף להשלים איתו. בדרך זו, נוכל אף לצמוח ולצאת מועצמים יותר, חזקים יותר לקראת ההתמודדות הבלתי צפויה הבאה שהחיים יזמנו לנו.

תמונת כותרת: Svetlana Lukienko / Shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.