כמו כלב ציד בעל חוש ריח מפותח במיוחד, אנשים מסוימים מצוידים בחיישני רגש שקולטים מידע שרובנו מפספסים. סיטואציות חברתיות נפרשות בפניהם כספר פתוח תוך רגעים והם מסוגלים להיכנס לראש של האחר ולאמץ את נקודת מבטו בדיוק רב. אלא שלא תמיד השירות הזה מבוקש על ידי אחרים. ד"ר רוני גז לנגרמן מסבירה את התופעה ומציעה דרכים להתמודדות.

טור אורח מאת ד"ר רוני גז לנגרמן, מומחית בתקשורת ויחסים בינלאומיים, ועוסקת ביחסים בינאישיים. מטפלת בדפוסי קשב וריכוז בשיטת רביב ומתמחה באסטרטגיות למידה.

כשהביטה בי, כבר הבנתי לפי העיניים שיש כאן חוליה נוספת בשרשרת האנשים הרגישים שפגשתי בחיי. וכששאלתי "מדוע את משפילה עיניים?" השיבה לי: "נפגעתי יותר מדי, אני כבר לא פוקחת עיניי לרווחה, אלא עוצמת אותן כדי שחלקי נשמתי לא יישפכו דרכן". ואז זה היכה בי, אנשים רגישים מדי אמנם טובים לחברה, אך גורעים מעצמם.

הכרנו במסדרונות האוניברסיטה. מבט מחויך ועמוק הוביל לחברות עמוקה. שלווה, כך קראו לה הוריה, אך בתוכה סערה רגשית תמידית. מאז ומעולם הצליחה להבין מה מתרחש בעולמו של אדם אחר, פניה היו מתכווצות כאשר כאב למישהו אחר והייתה פורצת בצחוק מתגלגל כאשר משהו הצחיק מישהו בסביבתה. אך יותר מכל, היה לה חוש צדק שהניע אותה לעזור לאחר. הכוח שלה להרגיש את עולמם של הסובבים אותה עזר בהמון מצבים, ואולם לא פעם היא חשה כאב חד כשנשאלה "מדוע את מתערבת?" כי כשידעה מה אדם מרגיש, הייתה בו תחושה של חשיפה עמוקה, ולא תמיד מרצון.

אדם רגיש מאוד

הפסיכולוגיה עוסקת בנושא הרגישות מזוויות רבות, ביניהן מזג האדם וחקר תכונות אישיותיות. אולם, המחקר בתחום רגישות היתר, שאת ראשיתו ניתן לייחס לפסיכואנליטיקאי קארל יונג, חושף בפנינו מארג של אנשים בעלי ייחודיות ותרומה ניכרת לאנשים ולחברה, המשלמים מחיר גבוה על רגישותם המיוחדת (יונג וכהן, 1960).

הפסיכולוגית והחוקרת איילין ארון טבעה את המונח "אדם רגיש מאוד" (HSP (Highly Sensitive Person, ובכך אפשרה להבין את עולמם של האנשים הרגישים מאוד. אנשים אלו, המהווים כחמישית מהאוכלוסייה, חווים את העולם באופן עמוק ואינטנסיבי יותר בשל תכונה ביולוגית שמקורה במערכת העצבים (ארון, 2011).

שוו בדמיונכם שפניכם ליעד אקזוטי, ובדרך למטוס אתם עוברים באולם הנוסעים שבו מתהלכים עשרות אלפי אנשים, המולה רבה, ריחות של מאכלים, בשמים, מערכת כריזה, ועוד. עבור מרבית האוכלוסייה זוהי חוויה לקראת -טיסה, אך עבור האנשים הרגישים מאוד לא רק הטיסה בראשם, אלא הם מזהים, מבלי שהתכוונו לכך, תנועות גוף של אדם הנמצא במצוקה, את מקור הריח של חנות הבשמים, כולל לפחות חמישה ריחות שונים ואף לקרוא בשמם. הם יבינו את פשר מבע פניה של מוכרת בחנות, ואם היה זה מבע של עייפות אף יצליחו לראות את הקושי שברקע ואולי אף להזדהות איתו. כך חווה את החיים אדם רגיש מדי. הוא רואה את התמונה הכללית ואת כל הפרטים המרכיבים אותה בו זמנית. חוויה עוצמתית זו גורמת לאנשים מסוג זה להרגיש ולהתנהג באופן שונה מהאחרים.

המחיר הגבוה של אנשים רגישים מדי

התכונות המשותפות לאנשים מסוג זה הן תגובתיות רגשית ואמפתיה גבוהה לאחר, יכולת קליטת גירויים אפילו מינוריים דוגמת שינוי קל בטמפרטורה או שינוי קל במארג חברתי. כמו כן, אנשים מסוג זה הם מצפוניים, מוסריים, בעלי אינטליגנציה מאוד גבוהה, אינטואיציה גבוהה, פועלים טוב עם אנשים ביחסים "אחד על אחד" אך נמנעים מהתכנסות בקבוצה. בשל רגישותם הגבוהה, רבים מייחסים להם חוש שישי ויכולת הבנה של עולם פנימי של האחר (ארון, 2011).

קליטה בלתי רצונית של המתרחש בסביבה, כולל אירועים וחוויות של אנשים אחרים, גורמת לאדם הרגיש מדי להרגיש את האחר. במילים אחרות, יש כאן אקט של ספיגת אנרגיה שבמקור לא שייכת לו. כך, למשל, אם האדם הרגיש היה עד לפגיעה של אדם אחר, בין אם מדובר בפגיעה פיזית, רגשית או נפשית, הוא יתחיל באופן לא מודע בתהליך של עיבוד המצב, ולעיתים רבות מתלווה לכך הרצון לסייע לאחר. האדם שנפגע עשוי שלא להיות מעוניין בעזרה או שאינו חש את תחושת הפגיעה באותן עוצמות שנקלטו על ידי האדם הרגיש מדי, ולכן יכול להרגיש שההתערבות אינה נחוצה.

נוסחת האיזון לאנשים רגישים מדי, וגם לאלו שלא

העיסוק והרצון להבין או לסייע יכול להקל במידת מה על האחר במקרה הטוב, או להעיק ולהרחיק במקרים אחרים. משול הדבר לאכילת מנה שאינה שלך, וזאת לאחר שסיימת לאכול את הארוחה שלך. בדימויי הגוף הבטן תכאב, תהיה תחושה של חוסר נוחות. אך כשמדובר בהכלה רגשית או נפשית, הנפש לא יכולה לומר אני עמוסה. תחת זו, היא פשוט תפעיל את מנגנוני הרגש עד למצב של הצפה. האדם הרגיש אשר חש את האחר ורוצה לעזור יתר על המידה יחוש תחושות כגון בלבול, עומס או פגיעות, משום שהצד השני, שאינו כמותו, מעולם לא הזמין אותו להיכנס לעולמו הפנימי.

כמה מילים על אנרגיה. בכל אדם קיים פוטנציאל כוח לביצוע משימות פיזיות או משימות רגשיות ונפשיות כמו ניהול תקשורת בינאישית. אנרגיה היא כמות העבודה שיכולה להיעשות, וכל אנרגיה מייצרת סביב האדם פעולות נוספות. כך למשל, אם אדם השתמש בכוח פיזי להזיז ספה למקום אחר בחדר, הוא משנה בכך את הפעולות שבני אדם יעשו כדי לשבת על הספה. האנרגיה הקיימת בכל אדם יכולה להיות מתורגמת לפעולות שונות, למשל: חשיבה, תנועה ועוד (אנגל- אלדר, 2018).

האדם הרגיש מדי צריך למצוא את האיזון בחייו האישיים והחברתיים, כלומר לנווט את האנרגיה המצויה בו על מנת שלא להיות מוצף בעניינים של האחר. בכדי לשמר את החדות והרגישות לחברה, מומלצת הטמעת נוסחה לביזור אנרגיה של האני+האחר+מדיטציה.

מדוע מדיטציה?

מדיטציה, ראשית כל, היא מודעות לכוח שיש בהתבוננות במצבים פנימיים או חיצוניים לאדם. במדיטציה האדם מתרגל באמצעות חשיבה, נשימה, מוסיקה או טכניקות נוספות, התבוננות בחלק המרתק בנפשו של האדם – התודעה.

תרגול של מדיטציה מסייע באיזון מצבים של רגש גואה, או מצבים שבהם קיימת חשיבה המעמיסה על תפקודו של האדם. בשל המבנה הביולוגי העצבי הקולט המוני מסרים מהסביבה, האדם הרגיש מעבד את הנתונים הללו במהרה ואף מזדהה עמם. לכן, המודעות לכוח המהיר המופעל ולתהליכי העיבוד המהירים יוכלו לסייע לאדם הרגיש להוריד מעצמו עומס רגשי. ההתבוננות שמזמנת המדיטציה תסייע לאדם הרגיש להכיר את המצבים שבהם מיכל הרגש שלו עולה על גדותיו ולהבין היכן ניתן לייצר מרחק מתחושת הזדהות עם מצבים או עם אנשים אחרים.

היחס שאני מציעה לניהול האנרגיה של אדם רגיש מאוד הוא כזה: 70% מהעיסוק היומיומי בעניינים אישים כגון בית, זוגיות, משפחה, עבודה והגשמה עצמית, 10% תרומה ועיסוק בסביבה ובזולת, ו-20% ביצוע מדיטציה. נוסחה זו נבנתה תוך ניסיון חיים אישי, ותרגול הנוסחה עם ילדיי, תלמידי ותלמידותיי. כאשר תלמידיי מעלים עומס רגשי, השיח החיצוני, ובעיקר לאלו הנמצאים בקטגוריית האנשים הרגישים מאוד, מעיק ויוצר עומס. לעומת זאת, תרגול מדיטטיבי במהלך שיעור, אפילו של 5 עד 10 דקות, גורם לטרדות ולמוסחות הדעת להתפוגג. ככל שמתרגלים יותר, כך נבנה כפתור שניתן "ללחוץ" עליו באופן מנטלי שמעביר אותנו למצב מדיטטיבי בעתות של עומס רגשי.

על מנת שהנוסחה לא תישאר בגדר רעיון ותוטמע בחיים עצמם, מומלץ לנהל בתחילת הדרך סדר יום קבוע שבו בראשית כל יום ובסיומו תוקדש מחצית השעה למדיטציה (סך הכול שעה של מדיטציה ביום), שלוש שעות ביום כתרומה לאחר באופן מודע, כגון: שיחת טלפון עם חבר או חברה שצריכים את עזרתך, עזרה לשכן, או תרומה לקהילה, 10 שעות שמתחלקות בין העבודה לבין העיסוק האמיתי והממשי בזמן עם המשפחה, בן בת הזוג. למשל: ארוחת ערב משפחתית קבועה, כיבוי מכשיר הטלפון וניהול שיחה עם בני הבית, הגשמה עצמית בחוג או קריאה, פעם עד פעמיים בשבוע.

האדם הרגיש מדי הוא תוספת מרשימה ורגישה לחברה, אך עליו להיות מודע למחיר שהוא משלם בנטילת אנרגיות שאינן שלו פנימה לתוכו. בכל פעם שיש עיסוק באחר, למשל בכאבו של האחר או ברצון למצוא עבורו פתרונות, האדם הרגיש צריך לזמן את עצמו למרחבי זמן ומקום של עיסוק בעצמו ובסביבתו הקרובה. להיות אמפתי במידה, לא להזדהות אוטומטית עם כאבו של האחר, ובעיקר להכיר ביתרונותיו לסביבתו האישית הקרובה.

מקורות:

1.  יונג, ק. ג., & כהן, י. (1960). אמנות החיים. מאזנים, 368-374

https://www.jstor.org/stable/23846414?seq=1#metadata_info_tab_contents

2. ארון, א. (2011). אדם רגיש מאוד – לצמוח כשהעולם מציף אותך. הוצאת פוקוס.

https://www.focus.co.il/sg_product~239-554~2~0.htm

3. אנגל אלדר, ר. (2018). ההתפתחות משמעותה של ה"רוחניות" מהפסיכולוגיה הקלאסית לפסיכולוגיה הטראנס-פרסונאלית. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 13/5/2019, מאתר פסיכולוגיה עברית:

https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3654

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

האם אנו יודעים איזה רושם רגשי אנו מותירים באחרים – ואיזה אחרים מותירים בנו?

האם העיניים הן באמת חלון אל הנפש? מחקרים מדעיים בדקו מה הן מגלות

הבריאות הנפשית שלנו היא מערכת אקולוגית שזקוקה לגיוון – תשאלו את הדנים

עוד מרדיו מהות החיים: