הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

האם לאופן החשיבה על מחשבות "שליליות" השפעה גדולה יותר מאשר למחשבות עצמן?


25 במרץ, 2019
* כתבה זו מופיעה גם בגרסת אודיו בתחתית העמוד *

מוחנו מחווט לשמור אותנו בטוחים. הוא עסוק בזה הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים לדמיין, ולעיתים קורה שפיסות מידע לא בשלות חומקות מאחורי הקלעים אל מרכז בימת התודעה שלנו. האם מחשבה לא נעימה היא בהכרח שלילית או מיותרת? האם להדוף אותה באמת עוזר לנו? ליקטנו מספר מחשבות חיוביות על מחשבות שליליות.


תום לב-ארי בייז

לעיתים מחשבות מרגישות כמו עננים צפים ברקיע הפנימי של ראשנו ולעיתים – יותר כמו מכשיר רדיו שכפתור ההפעלה שלו נתקע והוא משמיע פטפוטים ללא הפסקה. לרוב, הוא גם ישתקע בתחנה המשדרת חדשות בלופ ואנחנו נחווה שיטפון של אזהרות והפחדות. ההבחנה בין מחשבות חיוביות לשליליות היא כמעט קונצנזוס: די ברור לכולנו שמחשבה על כמה שהשמיים יפים והסובבים אותנו נעימים היא חיובית, ואילו מחשבות על כישלון פוטנציאלי בראיון העבודה הקרב ובא או על הספורט שלא עשינו הבוקר – הן שליליות.

את ההבדל קל לזהות לפי ההרגשה הנעימה – או לא – שהן מייצרות. ואולם, האם בהכרח מחשבה שעושה לנו נעים היא חיובית עבורנו ומחשבה שמעוררת בנו תחושה לא נעימה היא שלילית?

מחשבות פולשניות הן דוגמה אחת למחשבות המאופיינות כמעט תמיד כשליליות ולא נעימות. הן מטלטלות ועוסקות בתכנים "לא הולמים" בזמנים "לא מתאימים". הן עשויות להיות מיניות, אגרסיביות או פוגעניות, ולעיתים אף שילוב של השלושה. אז נכון שהפרעות נפשיות מסוימות מאופיינות במחשבות שכאלו, בעיקר כאשר הן חוזרות על עצמן בצורה טורדנית ואובססיבית, אך "מחשבות פולשניות מתגנבות גם לחלל ראשם של אנשים בריאים", מסבירה הפסיכולוגית הקלינית סופי מורט בכתבה באתרה Dr. Soph.

מותר לדבר על מחשבות פולשניות

"אלו מחשבות שצצות משום מקום וגורמות לנו להרגיש מודאגים, אשמים או נבוכים", כותבת מורט, "והן לרוב נשארות איתנו הרבה יותר זמן ממה שהיינו רוצים". מדובר במעין הבזק, שצץ ללא הכנה מוקדמת, ובו אנחנו מדמיינים שהרכב שלנו סוטה מהנתיב ומתרסק על השוליים, או לחלופין, שאנחנו פתאום קמים ופוגעים באדם שמולנו באלימות שאנחנו לא מסוגלים אפילו להביע במילים. אלו מחשבות שמטלטלות את עולמנו הפנימי ו"גורמות לנו לחשוב שאולי אנחנו לא מי שחשבנו שאנחנו. [...] שאיננו אדם טוב כפי שתפסנו את עצמנו (מכיוון שאדם טוב לא היה חושב דברים שכאלו). הן עשויות לגרום לנו להאמין שמסוכן לשהות במחיצתנו", היא מפרטת.

לטענתה של מורט, אפשר להיות רגועים. דבר לא השתנה בנו ואנחנו עדיין מהווים סביבה בטוחה לשוהים במחיצתנו. יותר מזה, היא מסבירה, מחשבות מסוג זה מאוד נפוצות, אלא שאף אחד לא מדבר עליהן. ואפשר להבין מדוע. המנגנון שמייצר עבורנו את תרחישי האימה המטלטלים הוא דווקא מנגנון חיובי שעסוק בלגונן עלינו,  ורוב הזמן, כמו צוות אבטחה סמוי ומקצועי ביותר, עושה זאת היטב מבלי שבכלל נשים לב. "מוחנו, המבקש לשמור עלינו בטוחים, סורק את הסביבה באופן תמידי ותר אחר כל התרחישים המסוכנים [...] שעלולים לפגוע בנו ובסובבים אותנו", כותבת מורט. כמו מנוע חיפוש, מוחנו מעריך סיכויים וסיכונים ובוחן האם הסכנות הפוטנציאליות סבירות או לא. אלפי תרחישים כאלו מיוצרים בכל יום ויום מתחת לפני השטח מבלי להטריד את מנוחתנו. בכל זאת, לא צריך להטריד את ה-VIP בכל חשש.

כמו לרוב המערכות, גם לצוות האבטחה שלנו יש "נקודות תורפה". אחת מהן היא שהוא לא כל כך קפדן בנוגע להבדל בין מציאות לדמיון. עובדה זו מהווה יתרון כשאנחנו מתכוננים לתחרות ריקודים על ידי הרצת האירוע בראשנו או נעזרים בדמיון מודרך כדי להניע תהליכי החלמה בגוף. אבל באגף הסכנות, לעומת זאת, קורה שאחד התרחישים חומק מהקטלוג הדמיוני ומעורר תגובת פחד ששמורה למקרים האמיתיים. כשזו מתעוררת, מסבירה מורט, "המחשבה נדחפת אל המודעות [...] בכדי שנוכל לייצר פתרון כנגדה". ואז מתחיל המשחק המשמעותי.

רוב הזמן, הכול בא על מקומו בשלום.

אפקט הפוך להדיפה

על פי מורט, אם מחשבה מחרידה צצה ומעוררת בנו פחד, אבל אנחנו מבינים שהיא בסך הכול פיסת אינפורמציה אקראית ולא רלוונטית שחמקה לקדמת הבמה, היא תזכה לרגע של תהילה ואז תתמוסס עם יתר הדברים הלא חשובים שצצים במוחנו. לצערנו, פעמים רבות זה לא מה שקורה. "במקום זה", היא כותבת, "אנחנו חושבים על המחשבה וחשים אחראים כלפיה". אנחנו תוהים מדוע היא צצה דווקא עכשיו ומה היא אומרת עלינו – הרי בכל הסרטים מחשבות מטלטלות כאלו עוברות רק במוחותיהם המעוותים של הרעים. ואז אנחנו עושים דבר די אינסטינקטיבי אבל מאוד לא מועיל, כפי שמתברר: "אנחנו הודפים את המחשבה".

"כשאנחנו נמנעים ממשהו, מוחנו מניח כי מדובר בסכנה, ועל כן ממקד את מלוא תשומת ליבנו בדבר", מסבירה מורט. אם אנחנו מטיילים בטבע ומצד אחד של המסלול יש תהום, אנחנו נצמדים לצידו השני ובראשנו כל הזמן עוברת המחשבה – "לא לשכוח, תהום בצד האחר". האם זו מחשבה חיובית או שלילית? האם היא נעימה או לא? במקרה הזה, ניכר כי התזמון מוצלח, אבל במקרים אחרים ייתכן שהיא לא רלוונטית – ועדיין לא היינו רוצים לוותר על המנגנון שמשאיר אותה נוכחת לנגד עינינו.

ומה לגבי מחשבות יומיומית יותר של אשמה עצמית, חרטה או אי מסוגלות? "אני לא מאמינה שישנתי כל הבוקר במקום לסדר את הבית" או "לעבור עכשיו דירה ולמצוא עבודה חדשה יהיה כל כך קשה ומסורבל שחבל על המאמץ" – האם הן בהכרח שליליות או שיכול להיות שיש בנו חלק שמאמין שהן נועדו לשרת אותנו? אולי זהו מנגנון שמזהה את הסיכון שכרוך בשינוי ומנסה לשמר אותנו היכן שאנחנו במקום להעז ולהתפתח? אולי זה חלק בנו שרוצה שנהפוך לאנשים טובים יותר או לבני זוג טובים יותר ועל כן הוא מציף בפנינו את המקומות שבהם אנחנו מפשלים?

מחשבה חיובית על מחשבה שלילית - מה משפיע יותר על איכות חיינו?

אז נכון שאם הן חוזרות על עצמן 10 פעמים זה בוודאי מיותר. ויכול להיות שאפילו בפעם הראשונה אותה מחשבה הייתה לא רלוונטית, אלא סתם תפיסה מחמירה של עצמנו או של המציאות. אבל היא לא בהכרח שלילית. אם נקטלג אותה כשלילית ונהדוף אותה מעלינו כדי לברוח מנוכחותה הלא נעימה – כמו תהום מסוכנת לצד הדרך – אנחנו רק נהדק את האחיזה שלה בנו. זה יהיה כמו להפנות את כל הזרקורים אליה ולמחוא כפיים בהתלהבות.

"אנחנו לומדים להאמין שכדי להרגיש בטוחים בעצמנו עלינו למגר כל מחשבה שלילית מחיינו", כותבת ליסה אסייל במגזין Tiny Buddha, אבל לטענתה, "האושר שלנו אינו תלוי בכמה קטן יהיה אחוז המחשבות השליליות בראשנו, אלא בדרך שבה ננהג באלו שישנן". אסייל מסבירה שאם אנחנו מעוררים מהומה סביב מחשבה כי היא שלילית, המהומה שיצרנו בעצמנו שלילית יותר מאשר המחשבה עצמה (שאולי איננה בהכרח שלילית כפי שחשבנו עד כה).

כשאנחנו מתקוממים כנגדה, היא מסבירה, "באיזשהו מקום אנחנו בעצם אומרים לעצמנו שאיננו טובים מספיק, מכיוון שאם היינו טובים יותר, מחשבה שכזו לא היתה עוברת במוחנו". וזה, לדבריה, שלילי לפחות כמו המחשבה השלילית עצמה, אם לא יותר.

אסייל מתמקדת בהפרדה בין ה"אני" למחשבות, החיוביות והשליליות כאחד. מזכירה לנו של'מיינד' שלנו יש אינטרס ברור לגרום לנו להאמין למחשבות שהוא מייצר עבורנו בכדי לשמור עלינו "ואחת הדרכים שמשמשות אותו בכך היא לגרום לנו להאמין שהוא זה אנחנו". אבל הוא רק חלק בנו. והוא יועץ נפלא, אבל לא כל העצות שלו, באופן גורף, רלוונטיות בכל רגע נתון.

בין אם הן מרגישות כמו עננים שטים ברקיע ובין אם כמו פטפטת ממכשיר רדיו דולק, המחשבות שלנו הן לא אנחנו באופן בלעדי. הן יכולות להיות נעימות יותר או פחות, אבל המנגנון שמייצר אותן גדוש כוונות טובות. גם אנחנו לפעמים מפשלים בעודנו מנסים לעזור למישהו. אם נקבל בהבנה ובאורך רוח את ניסיונותיו של ה'מיינד' שלנו, המוצלחים והכושלים כאחד – אולי נאפשר לעצמנו לקחת הלאה את מה שרלוונטי ולהשתחרר ביתר קלות ממה שלא.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

אחד על אחד עם המחשבות – לא חייבים להרחיק לשממה כדי לבלות זמן איכות בגפנו

מהן 5 השפות שבהן מדברים אהבה – וכיצד ניתן לגשר ביניהן בתוך זוגיות?

מזדהים עם האנטי-גיבור: מה קובע את חשיבות הדברים בעינינו?

עוד ממהות החיים

26.06.19
האנשים ששהות בטבע היא הגדרת התפקיד שלהם – ומה זה עושה למצבם המנטלי
25.06.19
כשהופכים בעיות לדמויות ניתן לנהל מולן דיאלוג – משל הודי על ההתמודדות עם המיינד
24.06.19
אנחנו בלאו הכי נושמים – מדוע לא לעשות זאת בצורה שתפעיל מנגנון ביולוגי להפחתת מתח?
19.06.19
ההרצאה השבועית של TED: שינוי נסיבות החיים יעיל יותר מניסיון לשפר יכולת קוגניטיבית
19.06.19
זה לא סתם עניין סמנטי – כיצד ניתן לעשות את המעבר מהמתנה משמימה לציפייה מרגשת
18.06.19
מדוע חוויה רגשית מלאה חיונית לבריאותנו – וכיצד הגוף חושף את מה שאנו מדחיקים
17.06.19
מדוע כדאי לכול אחד להתנסות בפעילות יצירתית מדי פעם – לא משנה מה ובאיזה גיל
13.06.19
ההרצאה השבועית של TED: חמישה סממנים שעוזרים להבחין האם האהבה שלנו בריאה
12.06.19
מדוע חלקנו מאחרים כפייתיים ואחרים מקדימים – ואיך מאירה הפילוסופיה את הדפוסים שלנו?
10.06.19
טרנד 'היריב המושבע' מוכיח כי בתנאים הנכונים אפשר להפוך כמעט הכל לחיובי – אפילו קנאה
06.06.19
ההרצאה השבועית של TED: הלילה הוא הזמן שבו אנו קובעים את בריאותינו
05.06.19
גם אם אין לכם זמן – 7 תנוחות יוגה שאפשר לתרגל במשרד מבלי שאף אחד ישים לב
04.06.19
מיהם האנשים בעלי החדות הרגשית המיוחדת – וכיצד הכוח הזה משפיע עליהם ועלינו?
03.06.19
החופש שבשחרור תולדות חיינו - האם אנחנו נאחזים ב'אני' הישן שלנו או של אחרים, ומדוע?
30.05.19
ההרצאה השבועית של TED: מהם 'הקרנפים האפורים' בחיינו וכיצד לתפוס אותם בזמן?
28.05.19
לא חייבים להתחרות במשחקי ההיררכיה החברתית – אפשר למדוד עצמנו בדרך אחרת
27.05.19
"החתיכה החסרה", לא בהכרח סיפור ילדים – משל חכם על תפקיד בני הזוג במערכת יחסים
22.05.19
האם להשתחרר מסבל הקיום האנושי או לקבלו? שיחה היפותטית בין קהלת לבודהה
21.05.19
המוח האנושי כבר החל לעשות הסבה לדיגיטל – האם המחשבות שלנו יהיו פרוצות?
20.05.19
אתה יודע שהצלחת להשיג שליטה במשהו כשאתה לא חושש להתרשל קצת