הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

3 מדרגות של משמעות – פילוסופיית היצירה של ג'ים קארי, לו ריד ואנדריי טרקובסקי


16 בספטמבר, 2018

בועז מזרחי

מאז שדרווין הביא לעולמנו את תיאוריית האבולוציה, נוטים חוקרים מתחומים שונים להעניק הסבר הישרדותי כמעט לכל תופעה אנושית. פיתחנו ראייה בצבע כדי להבחין בטורפים, שיתופי פעולה לצורכי הגנה או ציד וכן הלאה. לשם מה, אם כן, התפתחה התופעה האנושית שאנו מכנים אומנות? אפשר להניח בבטחה שאדם יוכל להעביר משך חיים שלמים ללא חשיפה לאומנות מבלי שהדבר יהווה סיכון ממשי לחייו. ברור לנו שאומנות רצויה, אבל התרומה שלה למין האנושי אינה מובנת מאליה.

קיימים הסברים ביולוגיים ונוירולוגיים להשפעה של אומנות על המוח, וגם אם היעדרה אינו מהווה סיכון חיים, נוכחותה בהחלט משפיעה עליהם לחיוב, ממש ברמה הכימית של מערכות הגוף. ועדיין, נדמה כי ההסבר האבולוציוני מותיר איזשהו חלל ביחס שלנו לאומנות, שבאופן אינטואיטיבי מרגישה כמו תופעה המתעלה מעבר לסיפורי מולקולות ותגובות כימיות. יש בה משהו שנוגע לרוח האנושית, וגם אם זו בסופו של דבר קשורה לביולוגיה בקשר הדוק, עדיין לא התבהר למדע מה בדיוק טיב הקשר הזה. לא מן הנמנע כי ההשפעה המרוממת שיש לציור ענק, ליצירה מוזיקלית מופלאה או לחוויה קולנועית מרהיבה על הנפש שלנו היא אחד הביטויים לכך.

כדי לחדור את המעטה המעורפל של משמעות האומנות, אם כן, קשה להסתפק בתיאוריות. יש להתנסות בכך ישירות וכמו בעבודה אנתרופולוגית, לתווך את החוויה לאחרים. עבור אומנים רבים,  תיאור תהליך היצירה ומשמעותה הוא בילוי שני בחביבותו רק לעיסוק ביצירה האומנותית עצמה. להלן שלוש דוגמאות לפילוסופיית האומנות של יוצרים מתחומים שונים, הממחישות את רוחב היריעה של השפעת היצירה על האדם ושל נוכחות האומנות בחיינו בכלל.

1. ג'ים קארי / האדם – "מה שהופך אדם לאומן הוא יצירת מודלים של חייו הפנימיים".

הכישרון שלו למשחק ולקומדיה מאפיל על יכולותיו האומנותיות הפחות מוכרות של ג'ים קארי. אך מתברר שהעילוי הבימתי הוא גם צייר ופסל מחונן. בשנת 2017 נחשף פן זה בחייו בסרט התיעודי הקצרצר I Needed Color שבו מנסה להסביר קארי מהי אומנות עבורו. לדבריו, זוהי דרך להביא לעולמנו הפנימי ביטוי ממשי במציאות, או במילים אחרות, להציג לראווה את התודעה שלנו. למעשה,  כל פעולה אנושית עונה להגדרה הזו, אך מה שמייחד את האומנות הוא היכולת שלה לגשת אל החלקים המופשטים יותר, הקשים יותר לעיבוד, בתוכנו.

"אפשר לדעת מה אני אוהב על פי הצבעים בציורים, אפשר להבין את חיי הפנימיים על פי האפלה שבחלקם, אפשר לדעת מה אני רוצה באמצעות הבהירות שבחלקם", מסביר קארי. עד כאן הכול טוב: כולנו מכירים בכך שיצירה מביאה לידי ביטוי את האומן. אבל הוא ממשיך ומסביר באילו רבדים של עומק תת-המודע היא נוגעת. "אתה לא באמת יודע מה באמת המשמעות של פסל או ציור", הוא אומר, "אתה חושב שאתה יודע. פעם אחת התחלתי עם רעיון ואז משהו כמו שנה מאוחר יותר הבנתי שהציור סיפר לי משהו שהייתי צריך לדעת על עצמי שנה קודם". היצירה, אפוא, מתווכת גם לאומן עצמו את עולמו הפנימי הבלתי נגיש ומסייעת לו לעבד תהליכים מנטליים מורכבים.

לדברי קארי, כל זה בסופו של דבר נועד לשרת מטרה אחת – אהבה. "אנו רוצים להראות את עצמנו ושזה יזכה להכרה. אני אוהב לחיות והאומנות היא הראיה לכך". במילים פשוטות, אומנות היא הדרך שלנו לתקשר את הניואנסים הנפשיים, את בלילי התחושות, את המצבים המנטליים המורכבים הנמצאים עמוק-עמוק בנבכי ההכרה, ולהיות נאהבים למרות ובזכות קיומם.

 

2. לו ריד / החברה – "מאותה נקודה אף אחד לא יכול לדבר איתי על דברים שלא חשובים לי".

אחד הרעיונות המוכרים באומנות הוא חשיבותה של השפעה בינתחומית ליצירתיות ולהשראה. מצד שני, רעיון לא פחות מוכר הוא שמירה על נאמנות לתפיסת העולם של האומן. בריאיון משנת 2003  אצל צ'רלי רוז מצליח המוזיקאי לו ריד לפתור את המתח הזה במידה מסוימת, באמצעות תיאור השפעתו של הצייר אנדי וורהול על עבודתו. ריד, שנחשב למוזיקאי בועט ומורד, זוקף את הצלחתו לזכותו של וורהול, שעל אף היותו צייר, סייע לו רבות בהפקת אלבומו הראשון. "הוא היה מגונן מאוד על האלבום הראשון [ועל כך] שהכתיבה צריכה להישמר במצבה המזוכך, כלומר לא מוחלקת ומנוקה".

מה לצייר הפופ ארט המוכשר ולמוזיקת רוק? לדברי ריד, הייתה לוורהול יכולת אבחנה פשוטה לזהות יצירה שתעבוד. השפעתו באה לידי ביטוי בכך שחיזק את האינטואיציה היצירתית של ריד ולא הותיר אותה טרף לשיניהן של חברות התקליטים, אשר ככל הנראה היו מנסות להפוך את הכתיבה שלו לקלה יותר לעיכול. לכאורה, לא עצה שאנו שומעים פעם ראשונה – היה נאמן לדרך שלך. אבל ככל שיש יותר להפסיד, כך הבחירה הזו הופכת פחות מובנת מאליה, וקריירת רוק כמו של ריד היא ללא ספק משהו שכואב להפסיד: מאות אלפי מוזיקאים היו שמחים לעבור ולו רבע מדרכו בחייהם. אמנם היום לו ריד נתפס כנכס צאן ברזל תרבותי, אבל כשהחל את דרכו במחצית שנות ה-60 עם להקתו הוולווט אנדרגראונד, נחשבו החומרים שלו חתרניים לעילא ולעילא.

לפי ריד, הסיבה שוורהול התעקש להביא לקהל את היצירה במצבה המחוספס והראשוני נעוצה בנקודת מבטו המיוחדת על העולם. הוא מציג לרוז את השאלה הפילוסופית - "אם תיתן לי מיליון שנה, האם אצליח לכתוב את המלט?" ומשיב, "כנראה שלא. וכנראה שלא הייתי מגיע לדרכו של אנדי בכל דבר". מהנקודה שבה נחשף לחשיבתו של וורהול משהו בתוכו השתנה וכבר לא היה מסוגל להתבונן אחרת על העולם. סדר העדיפויות שלו השתנה וכבר לא היה ניתן להסיט אותו מדרכו, שבפירוש לא הייתה דרך המלך באותה תקופה. החלק המשעשע הוא שלפחות ביחס למוזיקה, וורהול בסך הכול דרבן אותו לשמור על מה שבא מתוך ריד עצמו.

 

3. אנדריי טרקובסקי / החיים – "אולי אנחנו כאן כדי להעשיר את עצמנו רוחנית".

אף אם הוא הפחות מוכר מבין השלושה, נראה כי השפעתו על תחום אומנותו – קולנוע – גדולה משלהם. על פי ויקיפדיה, היטיב לתאר את חותמו של טרקובסקי הקולנוען השוודי אינגמר ברגמן: "טרקובסקי הוא עבורי [הבמאי] הגדול ביותר, זה שהמציא שפה חדשה, נאמנה לטבעו של הקולנוע כפי שהוא תופס את החיים כהשתקפות, כחלום". בסרט התיעודי A Poet in Cinema משנת 1983,  פורש טרקובסקי את תפיסת עולמו ביחס לקולנוע, לאומנות ולחיים בכלל, וכיאה ליוצר בסדר הגודל הזה, אפשר למצוא בו לא מעט פנינים מבריקות ומפתיעות.

בשלב מסוים בסרט מבקשת המראיינת מטרקובסקי להגדיר מהי אומנות עבורו. בתגובה מפגין הבמאי חשיבה שמאפיינת פילוסוף ולא איש קולנוע. "לפני שמגדירים אומנות, או כל קונספט, עלינו לענות על שאלה רחבה בהרבה: מה המשעות של חיי האדם על פני הארץ?" הוא מציע כאפשרות את התשובה שתכלית קיום האדם היא רוחנית במהותה, ומכאן נגזרת תפיסת האומנות שלו – מדובר באמצעי להשגת המטרה העילאית של העשרת הנפש.

את תפיסתו זו מעמת טרקובסקי עם ההנחה שאומנות נועדה לסייע לאדם להכיר את העולם, בדומה למדע, למשל. "אני לא מאמין באפשרות הזו של ידע", הוא אומר, "ידע מסיח את דעתנו ממטרתנו העיקרית בחיים. ככל שאנו יודעים יותר, אנו יודעים פחות; כשאנו מעמיקים, האופק שלנו מצר". דעה זו יכולה להיתפס כמרד קטן במוסכמות של ימינו, אבל הליכה בתלם לעתים רחוקות מביאה אנשים לגדולה יצירתית. לשיטתו, האומנות משחקת תפקיד הרבה יותר חשוב מידיעה: "אומנות מעשירה את יכולותיו הרוחניות של האדם, ואז יכול הוא להתעלות מעל עצמו כדי להשתמש במה שאנו מכנים 'חופש הרצון'".

 

קרדיט תמונת כותרת: EQRoy / Shutterstock.com

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

כלים וכישורים טכניים חשובים – אבל מה שבאמת מאפשר לנו ליצור הוא הבנה פילוסופית

נוירולוג מסביר: כיצד אמנות מופשטת מדליקה ניצוצות במוח ומה היתרונות הקוגניטיביים שלה

18 ציטוטים של גדולי האמנים – כך ראו מוחותיהם הגאוניים את העולם

עוד ממהות החיים

14.11.19
ההרצאה השבועית של TED: לקדם את עצמנו זה אתגר לא פשוט, אבל לגמרי אפשרי
13.11.19
קסמה של עלילה טובה – לחזק את התדמית העצמית באמצעות טכניקות סיפור סיפורים
11.11.19
גם אם אתם לא ממש הטיפוס הספורטיבי - 6 יתרונות שבלהיות אוהד מצטיין
07.11.19
ההרצאה השבועית של TED: אל תמהרו להתחמק מוויכוחים, אפילו בנושאים רגישים
06.11.19
ההבדלים בין אנשים נוצרים בדמיון שלנו – ראם דאס על תמצית הזהות האנושית
05.11.19
רענון למחשבה? לכו על זה – פסיכולוגים מסבירים את יתרונות הצעידה עבור המוח
31.10.19
ההרצאה השבועית של TED: כיצד התרבות שלנו משפיעה על האופן שבו אנו חווים רגשות?
30.10.19
אין כמו קרן שמש דבר ראשון בבוקר – כך שעון החורף מועיל למוח ומשפר פרודוקטיביות
29.10.19
לא נותר לנו אלא לצחוק – הפילוסופיה של התמודדות עם חרטה ופחד מקבלת החלטות
28.10.19
מהי החשיבות של מצב רוח רע וכיצד ניתן לצלוח אותו על הצד הטוב ביותר?
24.10.19
ההרצאה השבועית של TED: כלבים הם דוגמה היסטורית של הפיכת משבר להזדמנות
23.10.19
הכישרון להתגבר על מחסומי השינוי – 12 שלבים בדרך ליצירת מציאות חדשה
22.10.19
הזוי ומעורר מחשבה – 5 מחקרים זוכי פרס איג-נובל מוכיחים כי חוכמה ניתן למצוא בכל מקום
17.10.19
ההרצאה השבועית של TED: תופתעו לגלות כמה אפשר לקבל, כשפשוט מבקשים
16.10.19
מהי "הנגינה הקוונטית" של מיילס דייוויס – ומה עוד אפשר לקחת לחיים מווירטואוז הג'אז
15.10.19
מניפולציות קטנות שיכולות להגביר משמעותית את אחיזת הזיכרון במוח
10.10.19
ההרצאה השבועית של TED: במקום ריבוי משימות , נסו את שיטת איינשטיין – ריבוי עיסוקים
07.10.19
סליחה עוזרת לנו לשפר את הבריאות המנטלית והפיזית – מחקרים מראים כיצד
03.10.19
כיצד מחוות קטנות וניואנסים מובילים אותנו לגדולה – מבט על החיים מעיניו של מנצח תזמורת
02.10.19
לשמור אותם קרוב, לטווח הרחוק – מה אפשר ללמוד מאלפי שנים מצטברות של מערכות יחסים?