הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

דן אריאלי: מדוע כדאי להיפתח לדברים חדשים, גם אם הם לא בדיוק כוס התה שלנו


6 בפברואר, 2018

זוגות שחיים זמן מה ביחד ומכירים אחד את התחביבים של השני, לעיתים קרובות מגיעים להכרה כי יש צד בחיים של בן הזוג שהם כבר לא יהיו חלק ממנו. היא שועל מוזיאונים והוא מעדיף להירדם במקום פחות ציבורי. הוא בוכה מכדורגל והיא לא תבין מה זה נבדל גם אחרי התגלות אלוהית. במחילה על הסטריאוטיפ הדלוח, הנקודה היא שזוגות מייצרים בחייהם המשותפים כיסים של אוטונומיה שבה לבן הזוג השני אין דריכת רגל.

זה טבעי לחלוטין ואין בכך שום פסול. להיפך, זה אפילו מבורך. הבעיה מתחילה כאשר הזוגות שואפים לעשות דברים ביחד, ואיך לומר, נגמרו להם הרעיונות. מכיוון שכבר ידוע מראש שהצד השני לא יצטרף לפעילות מסוימת ואנחנו מעוניינים במשהו זוגי, האוטונומיות הופכות לשטחים מפורזים ובני הזוג נותרים משועממים בעוד ערב של צפייה בשידור חוזר של קומדיה גנרית (כי הוא אוהב המתים המהלכים והיא מעדיפה דקסטר).

אפשר ליהנות בדילוגים

הסיטואציה הזו היא במוקד ריאיון קצרצר עם פרופסור דן אריאלי שפורסם ב-Big Think. הוא מספר על אישה ששאלה אותו כיצד היא ובעלה יכולים להתמודד עם השעמום שאליו נקלעו. "הוא עובד מחוץ לבית, היא עובדת מהבית. כל יום הוא מופיע והם שואלים 'מה נעשה הערב?'" - סיטואציה שבוודאי מוכרת לחלק מהקוראים. וכמו רבים שמהנהנים עכשיו בהסכמה, גם בני הזוג כבר "ביקרו בכל המסעדות בסביבה הקרובה ומכירים את התפריט בעל פה". מה עושים? איך מפיגים את השעמום ועדיין ממשיכים לעשות דברים ביחד?

אריאלי מאמין שכדי לפתור את הפלונטר עלינו לשנות את האופן שבו אנו מגדירים את הבעיה. כשאנו שואלים מה אפשר לעשות יחד ששנינו אוהבים וטרם ניסינו, כמעט מובטח לנו להיקלע למבוי סתום, בייחוד כשמדובר בזוגות ותיקים. הרי אנחנו מכירים את ההעדפות שלנו, והדרך הזו חסומה במרבית המקרים, או שהיא דורשת השקעת משאבים שלזוג ממוצע אחרי יום עבודה פשוט אין. אריאלי מציע פתרון יצירתי: "מה אם נשנה את זה מבעיה של פתרון סימולטני לפתרון עוקב?" במקום לחשוב מה אפשר לעשות יחד באותו הזמן, הוא מציע לבחון את האפשרות לעשות יחד דברים שבני הזוג אוהבים, אחד אחרי השני. הקאטצ', כמובן, הוא שניאלץ לעשות דברים שאנחנו לא ממש אוהבים.

אבל בהנחה שבילוי משותף חדש שמועדף על שני הצדדים לא קיים, לפחות לא בתדירות של פעם ביום או אפילו פעם בשבוע, אריאלי אומר שלעומת צפייה סתמית בטלוויזיה, אפשר להפיק יותר תועלת מפעילות משותפת שאינה אהובה עלינו, גם אם אנחנו 'נהנים בדילוגים'. "אולי כל אחד מאיתנו לא יהיה הכי מאושר בימים שבהם עושים מה שבן הזוג אוהב, אבל יחד נעשה יותר דברים כיפיים". תוכלו לכנות זאת הנאה מצטברת, ירידה לצורך עלייה או כיף באינטרוולים. מה שחשוב הוא שבפועל אנו מרוויחים שני דברים שלא נשיג מעמידה במקום: אנחנו פורצים את השטח המפורז וזוכים לעשות את הדברים האהובים שעד כה נמנענו מהם, ואנחנו מחזקים משמעותית את הקשר הזוגי.

נוסף לאלה אריאלי ממליץ "להכניס לערימה כמה התנסויות אקראיות". הוא טוען כי קיימת באדם נטייה להתבסס בשלב מסוים ולהפסיק לחקור, בשל דפוס חשיבה שקיים בנו, אשר גורם לנו להעצים מצבי אומללות לעומת מצבי אושר. כך שאם לא נהיה מרוצים בפעילות חדשה - זה יהיה אסון, ואילו אם יהיה לנו כיף אז זה רק 'בסדר'. ואם בכל זאת אתם יודעים שיש דברים שלעולם לא תעשו (נגיד, שחייה במי קרח), אריאלי מציע לנסות דברים שאתם לא יודעים אם תאהבו או לא: "מפעם לפעם ייתכן שיהיה לכם ערב אומלל ותצחקו על זה, אבל מדי פעם זה יכול להיות ממש נהדר".

ככל שאנו פתוחים ליותר מקורות אנחנו הופכים באופן טבעי לאנשים מעניינים יותר.

טובה ככל שתהיה העצה של אריאלי, אי אפשר לומר שהוא המציא את הגלגל. הגדולה שלו היא ביכולת לחשוב מחדש על הבעיה ובכך לפתוח בנק חדש של פתרונות. ההגדרה החדשה שלו מצביעה על כך שמדובר בבעיה רחבה יותר. הרי אם היה פתרון ספציפי וברור למציאת פעילויות משותפות, מלכתחילה לא הייתה בעיה. אבל יש כאן אתגר רחב יותר, והפתרון של אריאלי מצביע עליו: לבני האדם לא קל להיפתח להתנסויות חדשות.

הבלוג Farnam Street הקדיש לנושא פוסט שמנסה להעמיק בהבדלים בין אנשים בעלי נטייה פתוחה ובין אנשים שקשה להם יותר עם התנסויות חדשות. על פי הפוסט, ההבדל מתבטא ביכולת לצמוח ולהתפתח בכל תחום בחיים. "הקצב שבו אתה לומד ומתקדם בעולם תלוי בכמה אתה מוכן לשקול את ערכם של רעיונות חדשים, גם אם אתה לא אוהב אותם אינסטינקטיבית. אולי בייחוד אם אתה לא אוהב אותם". הדבר הראשון שצריך לעשות אם רוצים ליהנות מצמיחה ושגשוג הוא להבין מהי בכלל מידת הפתיחות שלנו, בצורה כנה וללא אוטוסוגסטיה.

רשימה של שבעה קריטריונים שחיבר ריי דליו, אחד המשקיעים הגדולים בעולם, מסייעת להבחין בין חשיבה פתוחה לסגורה. הקריטריון הראשון הוא גישה לרעיונות חדשים. כאשר מישהו מאתגר את הרעיונות שלנו, האם אנחנו מאוד מגוננים עליהם, או מוכנים להיכנס לדיון ולנסות להבין מדוע אתגרו אותנו ומה יש לצד השני להציע? הדבר הבא הוא נטייה להתנסחות בהצהרות, הקיימת בקרב בעלי חשיבה סגורה ובין נטייה לשאילת שאלות שמאפיינת בעלי חשיבה פתוחה. הנטייה לכל כיוון נובעת מתפיסה יסודית יותר לגבי האפשרות שאנו טועים, או שיש אנשים בקיאים יותר מאיתנו. כתוצאה מכך, וזה הקריטריון השלישי, קיים הבדל ביחס להבנה. אנשים סגורים מתמקדים יותר בהסברת עצמם לאחרים, הם ינסו לגרום למאזיניהם לראות את העולם דרך נקודת מבטם. אנשים פתוחים, לעומת זאת, שואפים להבין אחרים, לראות את העולם מזוויות נוספות, שונות משלהם.

לעיתים ההבדלים מגיעים בדרכים יותר מעודנות, ולכן דליו מציע לשים לב לשימוש שאנו עושים במילה 'אבל'. כשאנו מודים בטעות או מקבלים את דעתו של האחר ומיד לאחר מכן מצרפים את המילה אבל, אנחנו למעשה מוחקים את כל החלק הראשון של מה שאמרנו. זוהי טקטיקה מוכרת להסיר מחסומים אצל אחרים, אבל גם אם היא יעילה, זה לא משנה את העובדה שהשימוש בה מעיד על דפוס סגור והתבצרות בעמדות. בקצה השני של סרגל הנימוסים והעידון נמצאים אנשים שהנטייה שלהם היא פשוט למנוע מאחרים לדבר. מול שני סגנונות אלה נמצאים פתוחי המחשבה דווקא יעדיפו לעודד אחרים להשמיע את דעותיהם.

מאפיין נוסף שמבדיל בין פתיחות מחשבתית וקיבעון הוא היכולת להחזיק בכמה רעיונות סותרים בעת ובעונה אחת, ולנהל ביניהם דיאלוג. זאת לעומת נטייה להיסגר, שמותירה מקום רק לדעה פר נושא בכל זמן. ולבסוף ישנו היבט של צניעות. אנשים פתוחים ניגשים לכל דבר חדש ממקום של ענווה ואפילו יראת כבוד.

צמיחה זוגית ואינדיבידואלית

את כל האידיאלים היפים הללו, מסבירים בפוסט, צריך לקחת בעירבון מוגבל. פתיחות מחשבתית לשם פתיחות מחשבתית יכולה להוביל אותנו לסחרורים סתמיים אחרי הזנב של עצמנו. העובדה שייתכן שאנו טועים לא מבטלת את העובדה שייתכן שגם אחרים טועים. הרעיון בפתיחות מחשבתית הוא לעבוד על היכולת שלנו להכיל מידע והתנסויות חדשים מבלי לאבד את כל הפילטרים שלנו. לאפשר ליותר מקורות להשפיע עלינו, אבל לא לכל המקורות. שכל ישר נדרש כאשר אנו יוצאים לעולם שמלא באותה מידה ברעיונות מופלאים ובדברים חסרי שחר.

כשהמקורות שלנו איכותיים ואנו פתוחים ללמוד מהם, חלה צמיחה מפתיעה בהיקפה בידע, בניסיון ובסופו של דבר - באישיות שלנו. בעוד שאריאלי מתמקד ביתרון של פתיחות לקשר זוגי, הבלוגר אוסטין קלאון מסביר את השפעתה ברמה האינדיבידואלית. בפוסט בבלוג שלו הוא נזכר בסיפור על הסופר בארי האנה, שבמקרה אחד החזיר לסטודנטית שלו עבודה עם ההערה: "זה פשוט לא מעניין". כששאלה הסטודנטית מה היא צריכה לעשות כדי להפוך את העבודה לקצת יותר מעניינת, השיב לה הסופר "נסי להפוך את עצמך לאדם מעניין יותר".

סביר להניח שהיה אפשר להעביר את המסר בצורה פחות בוטה, אבל הנקודה שלו, על פי קלאון, מדויקת ביותר. אדם מעניין, מן הסתם, יוכל להפיק תוצרים מעניינים יותר. אבל מה זה אומר? איך אדם נהיה פתאום מעניין יותר? קלאון מצטט את העיתונאית והיזמת ג'יי. מאורין הנדרסון, שטוענת כי "קיימים שבילים רבים כדי להפוך לאדם מעניין, אבל כולם כרוכים בפיתוח הסקרנות והתשוקה להכיר ולהבין – את עצמכם, אחרים, את העולם שסביבכם". הדברים הקלסיים הם קריאה, פיתוח תחביב, מפגשים עם אנשים בעלי דעות שונות  וכהמלצתו של פרופסור אריאלי, אפשר גם לעשות דברים שאנחנו לא אוהבים מדי פעם. קלאון מסכם, "אם אתה רוצה להיות יותר מעניין, עליך להיות יותר מעוניין".

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

המוח יעשה הכול כדי להוכיח שאנו צודקים, גם כשאנו טועים – כיצד להתגבר על הטיית האישור?

אומנות שאילת השאלות – הקדישו להן עוד רגע של מחשבה ותגיעו לרבדים המעניינים באמת

האם אתם נוטים ליציבות או לחדשנות – ומה חיוני יותר למחשבה יצירתית?

בועז מזרחי העורך הראשי של מגזין מהות החיים

סיים בהצטיינות תואר בתקשורת עם התמחות שיווקית מהמרכז הבינתחומי, הרצליה. עוסק בכתיבה, עריכה, מדיה חברתית ויצירת סוגים שונים של תוכן משנת 2011. את שעותיו הפנויות מקדיש לקריאה, צילום וספורט.

עוד ממהות החיים

21.05.18
שכחו אותי בבית – היתרונות הקוגניטיביים והפסיכולוגיים של מנוחה מהסמארטפון
17.05.18
ההרצאה השבועית של TED: איך מנצחים התמכרות מבלי להילחם בה?
16.05.18
האם מה שאנחנו שומעים הוא אכן הקול האישי שלנו? מתוך הכלום מגיעה התשובה
15.05.18
ענווה אינטלקטואלית – ההרגל שמבטיח שאף פעם לא נפסיק להתפתח
13.05.18
דמיינו שאתם עיתונאים – וכלים נוספים להתמודדות עם מצבים מביכים
10.05.18
ההרצאה השבועית של TED: היתרונות המגוונים של חלומות באישון לילה
09.05.18
העיקר הכוונה? מהי נדיבות וכמה מאמץ צריך להשקיע בשביל לעשות הבדל
08.05.18
העולם המוזר של שכפול אנושי – האם תיתכן יצירת עותק זהה שלנו במעבדה, או ביקום מקביל?
07.05.18
איזה מין בנאדם אנחנו - מה הפנטזיות המיניות שלנו יכולות ללמד אותנו על עצמנו?
03.05.18
ההרצאה השבועית של TED: כיצד לרפא את הגישה שלנו לבריאות
02.05.18
מיתוס סגנונות הלמידה – מסורות עתיקות מלמדות שיעור שאבד בעידן הטכנולוגי
01.05.18
פרדוקס הקונכייה – רק כשאנו יוצאים ממנה אנחנו מתחילים לחשוב בעצמנו
30.04.18
כשהדרך הקלה דווקא יעילה יותר – או – מהי עצלנות שמביאה תוצאות?
29.04.18
אל תהססו להסס – זה מנגנון קוגניטיבי שנועד לדייק את הבחירות שאנו עושים בחיים
26.04.18
ההרצאה השבועית של TED: כיצד שפות שונות מולידות מחשבות אחרות
25.04.18
רמזים מהעבר שמסתתרים בגופנו מספרים על הקשר שלנו לטבע – וליקום בכלל
24.04.18
ניצחת איתי הכול – מדוע עצב הוא שחקן מפתח במערכות החשובות של חיינו?
23.04.18
מדענים ופילוסופים מתקשים לקבוע האם תיתכן תודעה בעצמים דוממים – מדוע?
18.04.18
עצמאות במחשבה תחילה - 15 ציטוטים של סופרים, הוגים ומנהיגים על חופש ושחרור
17.04.18
ללכת נגד הזרם – שיעורים מחייו האישיים ומעוררי ההשראה של דוד בן-גוריון