הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

לנסח מחדש את המחשבות – 7 הטיות בלתי-רציונליות נפוצות שניתן לנטרל בקלות


26 בדצמבר, 2017

ודאי יצא לכם להיתקל בסיפור אהבה אקזוטי ולא שגרתי, שבו הגבר או האישה עזבו הכול – בית, משפחה, חברים, עבודה ואת התרבות והארץ שבה נולדו וגדלו – כי הכירו אדם שחשבו שכל זה שווה בשבילו, ולא הצליחו לראות את עצמם ממשיכים בחיים בלעדיו. אם נבודד את הסיכונים הכרוכים בהחלטה זו, שכן בחלק ניכר מהפעמים זוגיות פשוט לא מצליחה, נגיע למסקנה שההחלטה הזו לא הייתה הכי רציונלית, בלשון המעטה. אך האם זה אומר שהיא לא ההחלטה הנכונה באותו רגע לאותו אדם שלקח אותה? הרי גם לחיים עם חרטה על צעד שלא נקטנו בו יש מחיר. ובכלל, מה הסיפור עם הרציונליות הזו – מתי כדאי לקחת אותה בחשבון ומתי דווקא לשים אותה בצד?

השאלה הרחבה יותר המצויה על המוקד היא האם יש דבר כזה, אדם רציונלי? פרודי גורגשון, פסיכיאטרית ופסיכואנליטיקאית, תוהה על כך בכותרת טור ב-Forbes, ומיד מספקת את הגרסה הקצרה של התשובה: לא. הרקע של גורגשון רלוונטי לדיון, שכן בין היתר היא מייעצת למנהיגים בעולם העסקים והפיננסים בנוגע להחלטות קריטיות והתנהגות לא רציונלית.

אין חיה כזו, אדם רציונלי

למעשה, "ככל שתנסו יותר להיות רציונליים בלבד, פחות סביר שתגיעו לשם", היא טוענת ומסבירה שמה שיש לבני אדם זו ה*יכולת* לחשוב באופן רציונלי. "יכולת זו מתקיימת על, מילולית, מערכת נוירו-ביולוגית שמובלת על ידי רגשות", ומתכוונת למערכת הלימבית במוח – החלק הקדום יותר שבו – שמהווה את המקור לרגש, לזיכרון וללמידה. הנקודה היא שעצם זה שיש ביכולתנו לחשוב (גם) באופן רציונלי, אין משמעותה שאנחנו משתמשים בה כל הזמן. או משתמשים רק בה. ובכל מקרה, משתמע מדבריה שגם יכולת זו תלויה ומושפעת על ידי רגשות.

גורגשון סוקרת את התפתחות הרעיון של האדם הרציונלי, שהתחיל להיות משמעותי בתחילת המאה ה-17, עם המהפכה המדעית, ובהמשך עם טיעון הקוגיטו המפורסם של רנה דקארט: "אני חושב משמע אני קיים", שהעלה על נס את החשיבה כמשמעותית בחיי האדם. במאה ה-18 התגבשה תנועת ההשכלה ועם הזמן, אומרת גורגשון, כולנו הפנמנו את הרעיון שלבני אדם יש יכולת מזוקקת לחשיבה רציונלית. מעניין ש"זיגמונד פרויד חשף בתחילת המאה ה-20 את המיינד המאוד לא רציונלי ואת התת מודע הרגשי כגורם מוטיבציוני מרכזי להתנהגות האנושית, ובכל זאת המשיכה להתקיים ההעדפה של התיאוריה הרציונלית באשר למי אנחנו". כך, בין היתר, התפתחה תיאוריית השוק הרציונלי שבו יש צרכנים רציונליים הפועלים על בסיס מידע וחישובי עלות תועלת שמסייעים להם להגיע למסקנה רציונלית. ואולם, היא אומרת, הרעיון של השוק הרציונלי התפוצץ על ידי כלכלנים התנהגותיים שהדגימו כיצד דעות קדומות ונטיות לא רציונליות שמצויות בתת מודע ממלאות תפקיד עצום בקבלת החלטות (הטיה קוגניטיבית).

ריקוד של 4 מצבי מחשבה שונים

העניין, הוא, גורגשון מדגישה, שרציונליות היא רק מצב אחד אפשרי. כאמור, היכולת לחשיבה רציונלית נשענת על מערכת נוירו-ביולוגית שנשלטת על ידי רגש. שני רכיבים הנתפסים כסוג של הפכים - רציונל ורגש - הופכים את הסיפור למורכב, אבל, זה עוד לא הכול. "כדי לסבך את העניין אף יותר, לכולנו יש את היכולת לחשיבה שלא נראית כחשיבה רגשית אבל היא גם רחוקה מרציונלית: בואו נקרא לה מחשבה פנטזיונית' (Fantastic Thought)". 

גורגשון מביאה את ההטיה הקוגניטיבית שהוזכרה קודם כדוגמה לסוג אחד של חשיבה פנטזיונית. "קחו לדוגמה את 'כשל המהמר'", היא אומרת. "אם הטלתי מטבע חמש פעמים וקיבלתי 'עץ' בכל פעם, אני בטוח שאקבל 'פאלי' בניסיון השישי, אפילו שההסתברות נשארת על 50%-50%.. [זהו חלק מסט מחשבות] אוניברסליות, שאין להם דבר וחצי דבר עם רגש". סט אחר של מחשבות פנטזיוניות שהיא מזכירה הוא מאוד אישי ונראה על פניו גם נטול רגש: "אלו הן מחשבות, לא רגשות. אבל אלו מחשבות מעוותות, מסולפות, חלק מנרטיב אישי, שעוצבו בילדות והתחזקו באמצעות חוויות מאוחרות יותר". יכולות להיות שם מחשבות כמו "כל מה שאני עושה חייב להיות מושלם", "אני אחראי לכך שהכול ילך כשורה" או "אף אחד לא מבין חוץ ממני". המחשבות הלא רציונליות הללו הן חצי מודעות ומסתתרות מתחת לפני השטח של החשיבה שלנו, היא מסבירה, אורבות להזדמנויות שונות, ויש להן השפעות מאוד עוצמתיות על תהליך החשיבה הכללי שלנו.

אנחנו לא יצורים רציונליים כפי שאולי היינו רוצים להאמין. רציונליות היא רק אחת מצורות החשיבה שלנו.

לבסוף, "יש גם פקטור רביעי שמשתתף במשחק והוא לא מחשבה ולא רגש". כדי לתאר אותו בשם גורגשון שואלת מהפסיכולוגיה את המונח "מצב-עצמי" (self-state) – המתייחס ל"דפוסים מנטליים אינדיבידואליים המצויים מתחת לכל השכבות ומכתיבים כיצד נגיב לסביבהכמה גירויים אנחנו צריכים? מה קורה כשאנחנו עייפים? מתי ואיך אנו נעשים עמוסים מדי? מה מוביל אותנו לשעמום ואיך זה משפיע על היכולת שלנו לחשוב?" מבדיקה שערכנו, הספרות המקצועית מתייחסת אל המונח 'מצב-עצמי' כאל היבט דינמי ומשתנה בתפקוד האדם, שמתייחס למצב הרגשי, לסכמות ולדרכי ההתמודדות הפעילים בזמן נתון. להבדיל מתכונה יציבה, בכל זמן יש מצב עצמי בולט אחר שמכווין את ההתנהגות, וכשאדם מצוי במצב עצמי מסוים הוא נוטה לפרש את העולם ולהגיב לו באופן ייחודי ומסוים. כך, למשל, אם אנחנו במצב עצמי "תוקפני" או "מתנשא", יש סיכוי גבוה שנסרב לכל בקשה שתגיע אלינו. אך כשנהיה במצב עצמי "כנוע", נשאף לרצות אנשים אחרים ולהסכים גם למה שפחות מתאים לנו.

גורגשון, אפוא, מדברת על ארבעה רכיבים או סוגי חשיבה. בכל אחד מאיתנו מתקיים ריקוד מנטלי מתמשך, היא מסבירה, שבו החשיבה הרציונלית, החשיבה הפנטזיונית, מצבי-עצמי ורגש רוקדים אחד עם השני ומשפיעים אחד על השני במורכבות הולכת וגדלה. יותר מכך, היא אומרת, בכל רגע נתון חלק מהמחשבה ומהרגשות הם גם לא מודעים.

אם התיאור לעיל גרם לכם לרצות לנסות לבטל את הרגש, את מצב-העצמי הנוכחי או לכבות את המתג של הדמיון (חשיבה פנטזיונית) – כל זה כדי לאפשר את קיומה רציונליות טהורה, גורגשון טוענת ששום רווח לא יצא לכם מזה. גם אם זה היה אפשרי, היא אומרת, לא הייתם רוצים בכך, שכן אלו מהווים מקור לחזון, למוטיבציה, לאנרגיה וליצירתיות. מספיק, למשל, לחשוב על עולם שבו אין דמיון ורגשות כדי להבין למה היא מתכוונת. מהיכן יבואו הגיוון והשונות? ועם זאת, היא מדגישה, וזו הבחנה משמעותית, זה לא אומר שעלינו לתת להם לנהוג בנו כרצונם ללא פילטרים. שכן, "כשהם פועלים מחוץ למודעות שלנו, הם עלולים להיות גם מקור לשגיאות גדולות בשיקול הדעת".

אז מה עושים, שואלת גורגשון, שנתקלת תדיר בשאלה זו בעבודתה עם מנהלים שצריכים לקבל החלטות משמעותיות "אם אתה [כמנהל] לא יכול לסמוך על עצמך שתהיה רציונלי (ואתה לא יכול), מה תוכל לעשות?" איך שומרים על הגורמים הנוספים שנמצאים כל הזמן ברקע, אבל גם יודעים לשים אותם בצד כשזקוקים לצד הרציונלי ביתר שאת? לטענת גורגשון, התשובה נעוצה בתרגול ובפיתוח מתמיד של ידע על העצמי, או ידע-עצמי (self-knowledge), כלומר ידע ומודעות ביחס למתחולל בתוכנו, על הריקוד של ארבעת הרכיבים הללו. זה נשמע דומה למודעות (awareness) אך בפסיכולוגיה מדברים על המושג ידע-עצמי כתשובה לשאלה what I am like?. במסגרת ידע זה, יכולות להיות תשובות לשאלות שונות, כמו אלו שמפרטת גורגשון: "מתי יותר סביר שהיכולת שלי לחשוב באופן רציונלי תיפגע בעקבות רגש עוצמתי? וכשזה קורה, מה הנטייה שלי בדרך כלל? לאילו מחשבות פנטזיוניות אני נצמד – ואיך אלו מובילות לרגשות מסוימים ו/או מתערבות בהחלטות רציונליות שלי? אילו מצבי-עצמי אני חווה, מה הטריגר לכל אחד מהם ומה קורה לחשיבה שלי כשהם מופיעים?" כדי להגיע לתשובות, היא מסבירה, יש לעבור תהליך אינדיבידואלי של חקירה. 

7 מחשבות שכדאי להיפטר מהן

בתוך תהליך בלתי פוסק זה שגורגשון מציעה, נתמקד רגע במחשבות לא רציונליות ובמחשבות פנטזיוניות ואיך אפשר לנהל אותן. סטיבן אייצ'יסון, גורו בריטי פופולרי בתחום ההתפתחות האישית, מתייחס בפוסט שזכה ל-15,000 שיתופים בפייסבוק, לעובדה ש"רבים מאיתנו סובלים מחשיבה לא רציונלית שעלולה להשפיע באופן דרמטי על חיינו". למעשה, הוא טוען, כל הסיבות לכל המלחמות הן חשיבה כזו. הוא מציג שבע מחשבות לא רציונליות נפוצות (שלהבנתנו כוללות גם רכיבים שונים שמפרטת גורגשון), ומציע דרך למגר אותן, או לפחות למזער את השפעתן הלא מיטיבה.

1. אם מישהו מבקר אותי, משהו בטוח לא בסדר אצלי

"יש לאנשים סיבות רבות להעביר ביקורת על אחד על השני, אבל אם מבקרים אותך זה לא אומר שמשהו לא בסדר איתך. זה רק אומר שיש להם דעה אחרת משלך, וזה פנטסטי משום שללא דעות שונות העולם היה מקום נורא לחיות בו".

2. אני חייב תמיד לחפש אישור כדי להרגיש טוב בקשר לעצמי

על אף שהיא נפוצה, מחשבה זו "הופכת למזיקה כשמדובר באמונה מבוצרת. אין דרך שתוכל לרצות את כולם כל הזמן, אז אין בכלל טעם לנסות. חפש אישור מעצמך ואם אתה שמח ומרגישה טוב בקשר לזה, זה כל מה שמשנה. כן, זה נחמד שיש דעות דומות, אבל אל תצא מגדרך לרצות אחרים".

3. אני לא אנסה שום דבר חדש אלא אם אני יודע שאהיה טוב בזה

" לנסות דברים חדשים בחייך זו דרך לצמוח וללמוד עוד על עצמך. אתה לא צריך להיות טוב בכל בחייך, אבל זה לא אומר שאתה לא יכול ליהנות מחוויות חדשות, אפילו אם אתה לא טוב בהן".

המציאות אינה מסודר כמו פאזל, וכך גם המערכת המנטלית שלנו. אנו מורכבים מרבדים וממדים שונים המקיימים ביניהם יחסי גומלין ענפים.

4. זו לא אשמתי שהחיים שלי לא הלכו בדרך שרציתי

"יש לי חדשות בשבילך", מבשר אייצ'יסון, "זו כן אשמתך. זה לא אומר שאתה לא בסדר וזה לא אומר שאתה כישלון. יש לך שליטה על המחשבות שלך, ולפיכך על הפעולות שלך. המחשבות והפעולות שלך יקבעו איך החיים שלך ייראו. אם אתה עסוק כל הזמן בלהאשים אחרים על מה שחייך הפכו להיות, אתה מעניקים להם את כל הכוח שלכם. קח בחזרה את השליטה וקח אחריות על המחשבות ועל הפעולות שלכם".

5. אני נחות מכולם

"זו רק ההרגשה שלך, וזה לא הופך אותה לנכונה. יש לך איכויות שאיש לא יכול לקחת ממך, ולאחרים יש איכויות שאתה לא יכול לקחת מהם. הכרה בחוזקות שלך תבנה את הביטחון העצמי שלך, והכרה בחוזקות של אחרים תבנה את הביטחון העצמי שלהם, אבל אל תוריד מערכך רק בגלל שאתה מכיר בכך שמישהו אחר טוב ממך במשהו מסוים".

6. דחו אותי – משמע משהו לא בסדר איתי

"זו הכללת יתר, כמו האדם שנדחה במערכת יחסים וחושב שזה תמיד קורה לו ושהוא כנראה לא ראוי לאהבה. אנשים דוחים אחרים בגלל הבדל באידיאלים, בדיוק כמוך, אבל זה לא אומר שאתה בשום פנים ואופן לא ראוי. זה רק אומר שהאידיאלים שלך לא תואמים לאלו של האדם השני".

7. אם ארשה לעצמי לשמוח, משהו בטוח ישתבש

"אתה ראוי לכל השמחה שאתה יוצר לעצמך. העבר שלך הוא העבר שלך, אם יש עדיין עניינים לא פתורים שמתגנבים ממנו וחוסמים אותך מלחוש שמחה בנוגע להווה, כדאי לדבר על זה עם מישהו. אל תצבע את מחשבות ההווה והעתיד עם זיכרונות רעים".

ביכולתנו לשכתב את המחשבות שלנו

ייתכן שהזדהיתם עם חלק מהדוגמאות הללו ואולי הן הזכירו לכן אחרות משלכם. בכל מקרה, איך נדע שהדוגמאות הללו ואחרות הן מחשבות לא רציונליות? אייצ'יסון מציע להתבונן במילות המפתח שמרכיבות את המחשבה הראשונה. תוכלו לזהות את המילה "תמיד" או מקבילות שלה. "ואולם, זוהי לא אמת ולכן גם לא רציונלי. הרי אם ציפורים תמיד עושות קקי על הרכב שלנו הוא כבר מזמן היה צריך להיות לצוף בתוך עיסה דביקה. אותו דבר חל גם לגבי "אני תמיד נתפס בגשם", שכן אם זה היה נכון, אז הייתי דג. אז פשוט תפסו את עצמכם כשצצות אצלכם הצהרות שקריות כמו "תמיד".

משזיהינו אותן, איך לעצור את המחשבות הלא רציונליות? בקלות, מודיע לנו אייצ'יסון, ומציע פשוט לתפוס את עצמנו בכל פעם שיש לנו מחשבה לא רציונלית או מחשבה מורידה, ולהחליף את המילים שמרכיבות אותה. למשל, נניח שאתם נוהגים ביום יפה ולפתע ציפור החליטה להתפנות דווקא על הרכב שלכם. אתם עשויים לחשוב "זה תמיד קורה לי, למה הן תמיד עושות את זה על הרכב שלי?" אבל עכשיו, הוא ממליץ, כשתזהו מחשבה מסוג כזה פשוט תחליפו אותה למשפט כמו "הגיע זמן לשטוף את הרכב" והנה הרווחתם פעמיים: גם לא דיכאתם את עצמכם וגם הכנסתם לסדר היום פעולה שסביר שתשפר את מצב רוחכם.

כמובן שזהו רק אפס קצהו של הר המחשבות הלא רציונליות ו/או פנטזיוניות/רגשיות האפשריות, וכפי שאפשר להבין, זהו חלק טבעי מהיותנו בני אדם. ועדיין, נגישים לנו תהליכי שינוי במסגרת התפתחות אישית – אפילו המדע הראה שניתן לשנות לפחות חלק מהזהות שלנו במהלך החיים. לשם כך, ידע עצמי – כפי שהגדירה גורגשון – הוא חלק הכרחי. החדשות הטובות הן שכשאנחנו ממשיכים כל העת ללמוד על עצמנו ומבינים איך האישיות שלנו משלבת רגש, מצבי-עצמי, פנטזיות וחשיבה רציונלית – אנחנו יכולים לפחות לשפר, ולו במעט, את קבלת החלטות. אפשר לנצל את ההבנה הזו לטובת החלטה להיות יותר טובים לעצמנו כבר בשלב המחשבה.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

כיצד חשיבה רציונלית מחזקת את האינטואיציה – וכיצד ליצור את האיזון העדין ביניהן?

ההרצאה השבועית של TED: כיצד לפתח נקודת מבט אובייקטיבית על העולם

ההרצאה השבועית של TED: מדוע כדאי לקחת את הבחירות שלנו קצת יותר בקלות?

נוגה פנאי כותבת ועורכת לשונית במגזין מהות החיים

בוגרת תואר במשפטים ובניהול מאוניברסיטת ת"א, שניהם בהצטיינות. תמיד לומדת תחומים חדשים ומביאה ניסיון וידע מעולמות תוכן מגוונים, ביניהם תכנות, עריכת דין, מיתוג, ניהול שיווק, פרסום, תחקירנות ומשחק. מ-2008 עוסקת בפיתוח, עריכה ויצירת תוכן בפלטפורמות שונות - מקצועי, מגזיני, אישי, עסקי ותדמיתי.

עוד ממהות החיים

18.07.18
האם אנחנו נולדים עם ייעוד וכל שנותר לנו הוא למצוא אותו? מחקר חדש מגלה
17.07.18
מה בעצם מפריד את התודעה שלנו מזו של אחרים – וכיצד זה מסביר תכונה בסיסית של היקום
16.07.18
פנקסנות – האם בתוך הזוגיות שלנו אנחנו עסוקים בלתת או בלקבל?
15.07.18
מי שולט במרכבה שלי – כך אילוף החושים יכול לקדם אותנו לעבר החופש על פי תורת היוגה
12.07.18
ההרצאה השבועית של TED: מה עושים מוזיקאים, סופרים ואומנים בחברת הייטק משגשגת?
11.07.18
מטרות הן דבר חשוב – אבל לא הן מה שמוביל אותנו להיכן שאנו שואפים להגיע
08.07.18
בחזרה לאינטואיציה - 9 שלבים במסע ההתקרבות אל תחושת הבטן: חלק ב'
08.07.18
בחזרה לאינטואיציה - 9 שלבים במסע ההתקרבות אל תחושת הבטן: חלק א'
05.07.18
ההרצאה השבועית של TED: מופנמים? מה זה אומר ומדוע יש לכם סיבה לחגוג
04.07.18
פרישה בשיא או הרמת ידיים? כיצד נדע האם להמשיך או לעזוב את מה שהתחלנו
03.07.18
מילים מעצבות את הילדים שלנו ברמה העצבית – כיצד להשתמש בהן כדי להעצים את האפקט
01.07.18
משיחות חולין ועד צלילות אל נבכי הנפש – מה גורם לאנשים להרגיש בנוח לצידנו?
28.06.18
ההרצאה השבועית של TED: מה החלק בגוף ששומר אותנו צעירים ובריאים, וכיצד לעזור לו
27.06.18
לעוף עליהן – המסרים החכמים שציפורים נושאות עבורנו על כנפיהן
26.06.18
חיים בסרט? כיצד יכולים 22 כללי הכתיבה של פיקסאר לדייק את הסיפור של חיינו
25.06.18
כולנו חווים את סינדרום הסטרטאפ ברעיונות חדשים - אך כדאי לקחת רגע לפני שמוותרים
24.06.18
מקום אליו הולכים או מקום שהולך איתנו? – 3 סיפורים קצרים על גן עדן וגיהינום
20.06.18
האתגר בלשכוח את מה שלמדנו – וכיצד זה יכול לשמור אותנו מעודכנים ורלוונטיים
19.06.18
אהוב אותי כמו שאני – מה גורם לנו לחפש אישורים מבחוץ, וכיצד לצמצם את התלות שלנו בהם
18.06.18
כאן אין זרים, רק חברים שטרם הכרנו – שופכים אור על כמה מאשליות הראייה הנפוצות