תמרון החלומות שלנו נשמע כמו חומר לסיפורי פנטזיה, אבל טכניקות פסיכולוגיות מציעות אפשרות של שליטה, עד כדי זימון חלומות מסוימים והגדלת הסיכוי לזכור אותם. כשמצרפים לכך מחקרים שמראים כי החלומות שחלמנו משפיעים על חיינו בערות, מתקבל מעגל מופלא שבו אנו יכולים להשפיע על חלום, שישפיע בתורו על המציאות שלנו.
אתם עומדים בתור לאוטובוס, אבל האוטובוס הוא בכלל סירה, והנהג הוא המורה שלכם למתמטיקה מהתיכון. בראש התור עומד אריה, תעודת זהות תלויה על צווארו, והוא מתלונן לנהג שגנבו לו את הכרטיס. בסוף האוטובוס יושב איינשטיין ומקליד נוסחאות בטאבלט.
לו הייתה זו אפיזודה מסרט, כנראה שהיינו מפטרים את התסריטאי הראשי. אבל בחלום האפיזודות המוזרות ביותר נראות לגמרי טבעיות. הרבה מעבר לכך, למוזרויות הללו יש תפקיד.
מי שחקר לעומק את תפקידן הוא לא אחר מאבי תורת הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, ששיטת הטיפול שלו התמקדה בפענוח מרכיבים מהתת-מודע המשפיעים על התנהגותנו. בספריו הסביר כי חלומות משמשים אמצעי שחרור למשאלות לב ודחפים מודחקים – לרוב מיניים או אלימים – שהם בגדר טאבו. בחלום הם מקבלים ביטוי בצורה מוסווית כדי שלא ניחשף במודע לדחפים האסורים.
לפי פרויד ההסוואה נעשית על ידי ייצוגים סמליים: בתים עם קירות חלקים מייצגים גברים; בתים עם בליטות ומרפסות מייצגים נשים; הורים מופיעים בחלומות כאנשים מכובדים, מלכים ומלכות; ילדים ואחים מסומלים כחיות קטנות או מזיקים; עירום מסומל על ידי בגדים – במיוחד מדים.
ההיגיון שעומד מאחורי חלומות מוזרים
כשייצוגים סמליים מופיעים יחד, בחלום, קל להבין את האפקט הביזארי שנוצר. כשעקירת שיניים מסמלת פחד מסירוס, החולם, אשר בלא-מודע חושש שאימו תסרס אותו, עשוי לחלום שהוא במרפאת שיניים שהיא בעצם ארמון, ורופאת השיניים היא המלכה.
ההסוואה בחלום היא חלק מתהליך התקה – כפי שפרויד כינה אותו – מנגנון הגנה פסיכולוגי שבו דחפים או רגשות עוברים מאובייקט מקורי לאובייקט פחות מאיים במטרה למנוע חרדה. בריאיון שערכנו עימו מסביר ד"ר אודי בונשטיין, פסיכולוג קליני ורפואי כי "בלא-מודע שלנו פועלים שני כוחות מנוגדים: מצד אחד, הדחפים הלא מודעים שרוצים להתפרץ אל המודע, ומצד שני, תהליכים מוחיים ש'כולאים' אותם בלא-מודע, במטרה להגן עלינו מפני חרדה שעלולה להיווצר אם נתוודע לדחפים הללו שלנו, הנוגדים את המוסר".
הנרטיבים המוזרים שעולים בחלומותינו עשויים להביך אותנו. חלקם כל כך מבולבלים שאנו מתקשים לתאר אותם במילים. לכן פעמים רבות אנו מעדיפים לשכוח מהם, ולא לנסות לפרשם. אבל בפועל חלומות הם ביטויים של הנפש שלנו, עיבודים של מחשבות, רצונות וכמיהות, ופסיכולוגים רבים טוענים לחשיבות פענוח חלומות כחלק מטיפול. פירוש חלומות, לדברי בונשטיין, נעשה בדרך ההפוכה להטווייתם – תרגום הסמלים שחלמנו למשאלות הלב הכמוסות.
"ב'שער' שבין הלא-מודע והמודע ניצב הצנזור. הוא מתפקד כמו סלקטור שמאפשר רק לחומר שהוסווה כהלכה – כך שלא יעורר יותר מדי חרדה – להיכנס למודעות".
ד"ר בונשטיין הוא מנהל השירות הפסיכלוגי במרכז הרפואי לגליל, העוסק רבות בנושא חלימה וחלום. בונשטיין ערך מחקרים בתחום ופיתח גישה מקורית לשימוש בחלימה כאמצעי טיפולי. בספרו חולם מלא הוא מסביר את הנושאים הללו לעומק.
לדבריו, "ב'שער' שבין הלא-מודע והמודע ניצב הצנזור. הוא מתפקד כמו סלקטור שמאפשר רק לחומר שהוסווה כהלכה – כך שלא יעורר יותר מדי חרדה – להיכנס למודעות. הצנזור, מבחינת פרויד, פועל בשליחות האגו ומטרתו לפשר בין הדחף (שמקורו באיד) לדרישות המוסר (מהסופר אגו). פרויד רואה במאבק לריסון הדחף כדבר שמוליד את התרבות".
לא רק התקה עומדת בבסיס החלומות שלנו, גם רגשות שאנו חווים ואפילו מרכיבים פיזיולוגים משפיעים על מה שיעלה בחלום. בונשטיין מדגים: "כשהשלפוחית שלך לוחצת בזמן שאתה ישן, אתה עשוי לחלום שאתה עושה פיפי. כשנרדמת לך היד או כשנופלת לך השמיכה בלילה וקר לך, זה יכול לקבל ביטוי בחלום". הוא מציין כי "פרויד היה מהראשונים והחשובים בתחום חקר חלומות, אולם ישנן גישות עדכניות שמציגות גורמים נוספים שמשפיעים על החלומות שלנו". ועל חלקם יש לנו שליטה.
במהלך הלילה המוח הופך למפעל עיבוד של מחשבות קשות לייצוגים מעודנים. צילום: Getty Images on Unsplash
חרף הנטייה להניח שאנחנו פסיביים לחלוטין מרגע שנרדמנו, יכולתנו להשפיע על תוכן החלומות גדולה בהרבה משרובנו כנראה חושבים. בונשטיין אומר כי אנשים יכולים להחליט על מה הם רוצים לחלום, מתי הם רוצים שהחלום ייפסק, ואפילו לכוון את החלום שלהם בזמן שהם במצב של חלימה צלולה – מעין מצב של מודעות בזמן שינה.
הוא מסביר כי "הגדלת הסבירות למצבי חלימה צלולה נעשית על ידי אוטוסוגסטיה – השפעה של הרצון על החלימה". הוא אף עושה שימוש בטכניקה הזו כאמצעי טיפולי להתמודדות עם סיוטים וכן להגברת תובנות, סיוע בפתרון בעיות וקונפליקטים, והאצת תהליכי יצירה.
מה שקורה במהלך השינה משפיע על מחשבותינו, רגשותינו והתנהגותנו
לצד העיסוק ביכולת להשפיע על חלומותינו, חוקרים מתמקדים גם בכיוון ההופכי: כיצד חלומות משפיעים עלינו.
כך למשל, מדענים מאוניברסיטאות באינדיאנה ובצפון קרוליינה פרסמו ביולי 2022, ב-Academy of Management Journal, את מחקרם שהראה כי כשאנשים נזכרים בחלומות שלהם מיד עם היקיצה, לעיתים קרובות הם יקשרו בין חוויית החלום ובין חייהם בערות. והקשרים הללו משפיעים על האופן שבו הם חושבים, מרגישים ופועלים בעבודה.
החוקרים אספו מעובדים במשרה מלאה 5,000 דיווחי בוקר על חלומות, ובדקו 3 מדגמים: מחקר שטח בבוקר, מחקר של יום אחד מהבוקר עד אחר הצהריים, ומחקר דגימה של ניסיון בן שבועיים. המסקנות היו שמשמעות חיובית לחלומות מעוררת רגש יראת כבוד, מה שבתורו מקדם חוסן נפשי שמוביל להתקדמות ביעדים לאורך יום העבודה.
ההסבר שלהם לממצאים הוא שייחוס משמעות לחלום הוא תהליך אפיסטמי (תהליך גיבוש ידיעה) הכרוך בביסוס האמונה שחלום מספק תובנה משמעותית על האדם עצמו או על היבטים אחרים של המציאות. המאפיין הזה של חלומות הוליד בקרב הנבדקים תחושה של יראת כבוד: "רגש שמעורר נטייה לחשוב על עצמנו ועל החוויות שלנו במסגרת הגדולה", מסבירה בג'רוזלם פוסט פרופסור לניהול בלינדה קאשר מאוניברסיטת נוטרדאם באינדיאנה וחוקרת ראשית במחקר. "זה ממתן את גורמי הלחץ בעבודה כך שייראו פחות מרתיעים, מה שמחזק את החוסן והפרודוקטיביות לאורך יום העבודה".
זה לא אם ישנת טוב, אלא אם אתה זוכר את החלום שלך
החוקרים מצאו כי קשרים אלו נמשכו גם לאחר שקלול כמות השעות שהנבדקים ישנו בלילה ואיכות השינה שלהם – דבר המצביע על כך שההשלכות הפסיכולוגיות של היזכרות בחלום ומציאת משמעות בחוויות החלום עשויות לעיתים לקזז את ההשלכות הפיזיולוגיות של שינה לקויה.
מדברים אלה עולה כי ניתן להפיק תועלת מרובה מתוכן חיובי של חלומות. זאת אומרת, כל עוד זוכרים אותם. פעמים רבות הם נשכחים שניות או דקות אחרי שהתעוררנו, ולפעמים אפילו קודם. האם קיימת דרך לשפר את כושר זכירת החלומות שלנו?
על כך ביקשו לענות חוקרים מיחידת המחקר ב-IMT לוקה, איטליה. מחקרם שפורסם באוגוסט 2023 ב-Communications Psychology בחן דיווחי חלומות של 204 מבוגרים בריאים.
"אלו שגישתם כלפי חלימה הייתה חיובית, שהתאפיינו ברמות גבוהות של נדידת מחשבות ושהו בשלבי שינה קלים במשך תקופות ארוכות יותר, היו בעלי סבירות גבוהה משמעותית לזכור את תוכן חלומותיהם עם יקיצה".
הנבדקים סיפקו דיווחים מילוליים של חלומותיהם על פני 15 ימים, ותשובות למגוון שאלונים שבדקו את רמות החרדה שלהם, את נדידת מחשבותיהם ואת הרגלי השינה שלהם. בנוסף נאספו נתונים אקטיגרפיים – נתוני תנועה שנלקחו בזמן השינה ומצביעים על שלבים מסוימים של השינה. עוד הם שיתפו מידע על אמונותיהם לגבי חלומות באמצעות מדד שכלל שאלות כגון 'חלומות הם דרך טובה ללמוד על הרגשות האמיתיים שלי', ו'חלומות הם שטויות אקראיות מהמוח'.
תוצאות המחקר הראו כי אלו שגישתם כלפי חלימה הייתה חיובית, שהתאפיינו ברמות גבוהות של נדידת מחשבות ושהו בשלבי שינה קלים במשך תקופות ארוכות יותר, היו בעלי סבירות גבוהה משמעותית לזכור את תוכן חלומותיהם עם היקיצה. בנוסף לכך נמצא כי צעירים נטו יותר לזכור את חלומותיהם מאשר מבוגרים.
מתוך המחקרים עולה התובנה כי זכירת חלומות תורמת לחשיבה חיובית, לחוסן ולפרודוקטיביות. אבל הרבה מעבר לכך, הם מראים שהאפשרות לזכור חלומות טמונה, בין היתר, בחשיבה חיובית כלפי החלימה עצמה. כשמוסיפים לכך את האפשרות להשתמש באוטוסוגסטיה כדי לתמרן את המוח הישן, להשפיע על תוכן חלומות ואפילו לקטוע חלום רע בעודו מתרחש – ייתכן שנפתחת בפנינו דרך ממשית להשפיע ולעצב את חיינו דרך השינה עצמה.
תמונת כותרת: Stormy All on Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
המקרים המוזרים שבהם המוח נמצא בכמה מצבי הכרה בו זמנית – ומה זה אומר על התודעה
כיצד עזרו גרייטפול-דד לגלות ראיות לקיומה של טלפתיה בין חלומות?
מה חלומותיו של עגנון מלמדים אותנו על הפסיכולוגיה האנושית?
עוד מרדיו מהות החיים:
