נהוג לחשוב על מתוקים, פחמימות ושומנים כ'אוכל מנחם'. ואף על פי שיש דברים בגו, מחקרים מראים כי מה ששולח אנשים להתנחם במזונות מסוימים נוגע הרבה יותר לילדות שלהם מאשר לרכיבים תזונתיים כאלה ואחרים. כך עובד הקסם של ארוחות משפחתיות ובישולים מבית אמא וסבתא.
ארבעים שנה חלפו מאז היה ג'ו ילד קטן המתרוצץ במטבח בסקרנות, בזמן שנשות המשפחה מבשלות מנות מופלאות. כעת, כשאימו מריה איננה והוא מתמודד עם החלל העצום שהותיר בו האובדן, נזכר ג'ו שוב ושוב באותם רגעים שבהם צפה באימו ובסבתו נונה מבשלות מאכלים איטלקיים קסומים וממלאות את המטבח בניחוחות מופלאים.
בעידוד חבריו, ג'ו מחליט להקים מסעדה שתהיה מחווה חיה ותוססת לאימו ולסבתו, ותנציח את המתכונים שעברו מדור לדור. את ג'ו סקאראבלה מגלם וינס ווהן בסרט Nonnas של נטפליקס, המבוסס על מסעדת Enoteca Maria הניו-יורקית האמיתית. כל השפיות במסעדה הן 'נונאס' – סבתות דעתניות, קולניות ואוהבות המגיעות מתרבויות שונות, גאות מאוד בבישולים שלהן וממחישות היטב את המשמעות החזקה של האוכל במשפחה. בין אם זה מרק עוף של בובה היהודייה או סעודת דיוואלי של הסבתא ההינדית – אוכל נחשב למתנה של אהבה, בסרט כמו גם במציאות.
על אף שרבים ממבקרי הקולנוע הגיעו להקרנה עם ציפיות נמוכות, ורובם לא יצאו משם שמוטי לסת, סוגיית האוכל המנחם שבה עסק הסרט נגעה כמעט בכולם – המחשה לחשיבותו ומשמעותו של האוכל המשפחתי בחיים של כולנו, בכל תרבות שאליה נשתייך. לא משנה מהיכן אנחנו באים – התשוקה להאכיל את בני המשפחה היא אוניברסלית.
כמעט לכל אחד מאיתנו יש זיכרונות ילדות מארוחות משפחתיות. ארוחת צהריים חמה אחרי בית הספר, ארוחה מקודשת בערב שבת, ארוחות חג מרגשות ומלאות כל טוב. הארוחות הללו מגלמות בתוכן את מנעד הרגשות האנושיים: אהבה, קנאה, שמחה, תסכול, עצב, התרגשות. זה לא רק האוכל, אלא גם האווירה, השיחות – כל מערכת היחסים המשפחתית נכנסת לצלחת. המזונות מקבלים קונוטציה נוספת מעבר לאוכל, הם נקשרים לחוויות שלנו ומעלים בנו זיכרונות לאורך החיים: הריחות, השיחות, הכאבים והשמחות – כל אלו הוטמעו בזיכרון שלנו, ויצרו חיבורים רגשיים חזקים שנחרטו בנפש.
"זיכרונות אוכל מוטמעים באזורים בסיסיים מאוד במוח שיכולים לעקוף את ההכרה המודעת", מסבירה פרופסור לפסיכולוגיה סוזן קראוס ויטבורן בריאיון ל-BBC. "זו הסיבה שיכולות להיות לך תגובות רגשיות חזקות כשאתה אוכל משהו שמעורר את הזיכרונות הלא מודעים האלה. אתה לא יכול לבטא את הזיכרונות האלה במילים, אבל אתה יודע שיש 'משהו' שהאוכל מעורר עמוק בתוך העבר שלך, כשהזיכרון חורג מעבר לאוכל עצמו לאסוציאציות שיש לך לזיכרון של אנשים ומקומות".
ההשפעה מרחיקת הלכת של הארוחות המשפחתיות
לא רק כשהן צרובות בזיכרוננו, ארוחות משפחתיות תורמות לבריאותנו הנפשית גם בהווה. מחקרים רבים מצביעים על כך שארוחות משפחתיות תכופות משפיעות באופן חיובי על בריאות הנפש של מתבגרים. הן מפחיתות שימוש באלכוהול ובחומרים מסוכנים, מצמצמות התנהגות אלימה ומפחיתות תחושות דיכאון ומחשבות אובדניות.
אחד המחקרים המקיפים בתחום נערך בקנדה, על ידי פרופסורים לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה מאוניברסיטאות מובילות. החוקרים ביקשו לבדוק את הקשר בין תדירות ארוחות הערב המשפחתיות לבין בריאות הנפש של מתבגרים, ולבחון האם איכות התקשורת בין הורים לילדים משפיעה על עוצמת הקשר הזה.
"זה לא רק האוכל, אלא גם האווירה, השיחות – כל מערכת היחסים המשפחתית נכנסת לצלחת".
במחקר השתתפו 26,069 מתבגרים בגילאי 11 עד 15. הם דיווחו על מספר ארוחות הערב המשפחתיות שלהם מדי שבוע, על הקלות שבה הם מתקשרים עם הוריהם, ועל מדדים שונים של רווחה נפשית: בעיות של הפנמה או החצנה, רווחה רגשית, התנהגות פרו-חברתית וסיפוק מהחיים.
הממצאים חשפו שתדירות גבוהה של ארוחות משפחתיות נקשרה באופן חיובי לרווחה רגשית, להתנהגות פרו-חברתית ולסיפוק מהחיים, ונקשרה באופן שלילי לבעיות של הפנמה או החצנה. החוקרים אף מצאו שאיכות התקשורת בין ההורים למתבגרים הסבירה 13% עד 30% מהשפעת הארוחות על הבריאות הנפשית.
מסקנת החוקרים שעלתה לאור הנתונים היא שקיים קיים קשר ישיר ומדיד בין תדירות הארוחות המשפחתיות לבין מידת הבריאות הנפשית של הדור הצעיר, כאשר קלות התקשורת בין הורים למתבגרים היוותה חלק מקשר זה.
המשפחה והזיכרונות מקנים למאכלי ילדותנו איכויות משפרות מצב רוח. צילום: Andrej Lišakov on Unsplash
רכיבים תזונתיים או זיכרונות? כיצד האוכל מנחם אותנו
אך מלבד היותו אביזר לתקשורת סביב השולחן, כיצד האוכל עצמו מנחם אותנו? למעשה המונח אוכל מנחם (Comfort food) הופיע לראשונה בעיתון The Palm Beach Post בשנת 1966, ותיאר מזונות המספקים צרכים רגשיים ולא רק אנרגיה פיזית. מחקרים רבים הראו שאנשים נוטים לפנות למזונות מנחמים בזמנים של מתח, עצב או בדידות, כאשר הקערה החמה או חפיסת השוקולד יכולים להחזיר אותנו לאיזון רגשי. ובזמן שסוגי המזונות הללו משתנים מתרבות לתרבות – כפי שנמצא במחקר האם אוכל מנחם באמת טוב לנשמה שערך לי סי אונג, עוזר מחקר בביה"ס למדעי החברה, עם חוקרים נוספים מאוניברסיטת סינגפור: אמריקאים מוצאים נחמה במרק עוף, ההולנדים בשוקולד, והסינגפורים באטריות – המכנה המשותף לכולם הוא הזיכרון. המאכל הוא לא רק טעם, אלא פיסה מהעבר שאנו ניזונים ממנה באופן רגשי.
מרק עוף, ספגטי, גבינה ושוקולד נחשבים למאכלים מנחמים, אבל איך הם בדיוק מנחמים אותנו? האם אלו המרכיבים התזונתיים או הרגשיים שמופעלים עלינו בעת שאנו אוכלים? לפי פולי בורי, מדענית מזון מאוניברסיטת דרום קווינסלנד, התשובה היא גם וגם. "חלקם פסיכולוגיים, וחלקם חומרים שגורמים לך להרגיש טוב יותר", היא מציינת בכתבה ב-abc.net.
את התהליך הפיזיולוגי שהופך מאכלים ל'מנחמים' מסביר פרופסור תמאס הורבאת', ראש המחלקה לרפואה השוואתית באוניברסיטת ייל. בריאיון ל-BrainFacts הוא טוען כי "בתקופות של לחץ, בלוטות יותרת הכליה משחררות הורמונים הנקראים קורטיקוסטרואידים שעשויים לפעול באתרים מרובים במוח, כמו ההיפותלמוס, כדי לקדם רעב ולהניע את החתירה למזונות טעימים ועתירי קלוריות". לדבריו "מה שאתה אוכל משנה את הריכוזים הכימיים במוח שלך, והתוצאה היא שאתה מרגיש טוב יותר". כאן מדובר על השפעה גורפת בקרב האוכלוסייה. קרואסון, למשל, ישפיע על רובנו באופן הזה.
"האפקט המנחם של האוכל נקשר לזיכרונות שלנו כל כך חזק, שנעדיף מאכלים מנחמים שאינם בהכרח משחררים חומרים מפיגי מתח במוח, על פני מאכלים שכן משחררים את התרכובות הללו אבל אינם קשורים לזיכרונות שלנו".
אבל למאכלים מסוימים יש אפקט פסיכולוגי אינדיבידואלי, שלאו דווקא משותף לאחרים. למרות שבמקרים האלה הוא עובד על הנפש בעיקרו, לאוכל המנחם הקשור בזיכרונות עבר יש אפקט פיזיולוגי של ממש. מדענים מסבירים כי מרכז התגמול במוחנו מייצר קשר בין המזון ובין החוויה החיובית שבה היה כרוך: אם הוא גרם לנו להרגיש טוב יותר בעבר, המוח יבקש לחזור אליו בעת משבר רגשי.
הורבאת', החוקר את מנגנוני המוח שמאחורי האכילה כבר מעל שלושה עשורים, מסביר זאת: "אוכל מנחם משתנה בהתאם לאדם. סוג המזון שמנחם אותך מעוצב על ידי החינוך שלך, גורמי הלחץ בסביבה שלך, הלחצים שסביבך, הדרך שבה למדת להתמודד, ומה שאכלת בילדותך כדי לגרום לעצמך להרגיש טוב יותר. מה שאתה אוכל משנה את הריכוזים הכימיים במוח שלך, והתוצאה היא שאתה מרגיש טוב יותר. עבורי עוף מטוגן הוא מזון מנחם כי זה מה שאכלתי בילדותי. מישהו אחר אולי ימצא נחמה בגזר".
ואולי הנתון המפתיע ביותר – האפקט המנחם של האוכל נקשר לזיכרונות שלנו כל כך חזק, שנעדיף מאכלים מנחמים שאינם בהכרח משחררים חומרים מפיגי מתח במוח, על פני מאכלים שכן משחררים את התרכובות הללו אבל אינם קשורים לזיכרונות שלנו: "אם הייתם מסתכלים על זה מנקודת מבט סטטיסטית, רוב האנשים כנראה היו מוצאים נחמה במזונות עתירי קלוריות, שומן ופחמימות. אבל מבחינה רעיונית, זה לא מה שיש באוכל. זה מה שהוא עושה לכם ואיך אתם מגיבים אליו באופן אישי".
ה'מרכיב הסודי' של אוכל מנחם, אם כן, הוא למעשה מי שהכין אותו וההקשר שבו אכלנו אותו. פחות הטעם או הרכיבים התזונתיים.
השפעת האוכל המנחם על הנפש ועל התודעה
ניתן לראות באוכל המנחם גשר בין הזיכרון לתודעה העכשווית. מעין דרך מוחשית לגשר בין העבר להווה ואפילו לעתיד. כל ביס מעורר את טעמי הילדות יחד עם הרגשות שליוו אותם. לכן, כשאנחנו אוכלים מאכל שקשור לאדם אהוב או לתקופה בטוחה בחיינו, התודעה שלנו מתארגנת מחדש לתחושת של שייכות ויציבות.
ההבנה שהאוכל הביתי המנחם נצרב בתודעה שלנו מעלה את ערכן וחשיבותן של הארוחות המשפחתיות. בסופו של יום, כשאנחנו יושבים סביב שולחן משפחתי, לא מדובר רק בארוחה כי אם גם בתקשורת תומכת וטקסיות שמגדירה זהות, יציבות ותחושת שייכות. סביב השולחן סופגים הילדים והנכדים את האהבה והמעטפת הרגשית, את הערכים המשפחתיים והמסורת, והטעמים הללו שנצרבים בהם ישאירו בהם חותם של בית שאותו יישאו עימם בבגרותם, וייתכן שאף יעבירו הלאה לדורות הבאים.
תמונת כותרת: David Trinks on Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
בישול עם ילדים – שכחו מהבלגן, מה שהם ירוויחו ישרוד הרבה אחרי שתסיימו לנקות
להפוך את הקערה על פיה – סיבות לא שגרתיות לחשוב מחדש על הדרך שבה אנחנו אוכלים
מהי פילוסופיית השף – ומדוע מסעדנים בכל העולם בוחרים ליישם אותה גם בחיים האישיים?
עוד מרדיו מהות החיים:
