ההבדל בין התפתחות לצמיחה אישית – ומדוע הוא קריטי בעתות משבר


שימוש מדויק במונחים מקצועיים עלול להעיק, אבל לפעמים כדאי לעמוד על הניואנסים בין מושגים. באירועים טראומטיים למשל, כשציר הזמן משחק תפקיד משמעותי בתוצאה הסופית, הבחנה בין 'התפתחות' ל'צמיחה' עשויה להיות קלף מנצח.


אלעד מיכאלביץ'-סוקר | 15 נובמבר, 2023

רובנו נעבור אירוע קיצוני או טראומטי לפחות פעם אחת במהלך החיים. בין אם האירוע יהיה צפוי כמו ניתוח שנקבע מראש ובין אם בלתי צפוי כמו תאונה או מתקפת טרור, ייתכן שהחיים לא יחזרו להיות כפי שהיו קודם לכן.

אירועים טראומטיים טומנים בחובם השלכות שליליות במספר היבטים, הן ברמה הפסיכולוגית והחברתית והן ברמה הפיסית. אחת הסיבות לכך היא שאירוע קיצוני מערער את עולמנו הפנימי ואת אמונות הליבה שיש לנו כלפי העולם וכלפי עצמנו, כמו האמונה שיש לי יותר שליטה בחיים או האופן שבו תפסתי 'צדק' בעולם.

למרות זאת, חלק ניכר מהאנשים שיעברו טראומות יחוו כתוצאה מהן צמיחה אישית¹. המונח הזה מתאר מצב שבו אנשים עוברים שינויים חיוביים לאחר התמודדות אדפטיבית עם אירוע קיצוני. זוהי תופעה פרדוקסלית, שכן מחד, אירועים שליליים מערערים את חיינו, ומאידך, ביכולתם להוביל אותנו למקום גבוה, כזה שלא היינו מגיעים אליו ללא האירוע הקיצוני.

צמיחה אישית בדרך כלל מתבטאת בחמישה תחומים מרכזיים: שינוי בהערכת החיים, ביחסים עם אחרים, בתחושה שנפתחו אפשרויות חדשות בחיים, בחוויה של כוח פנימי ובשינוי רוחני. כל ההיבטים הללו נמצאו תקפים בשלל מחקרים לאורך העשורים האחרונים וניתן להגיד שצמיחה אישית היא אחד התחומים הנחקרים ביותר בתחום הפסיכולוגיה החיובית.

קפיצה קוונטית של חיוביות

בשונה מהתפתחות אישית, הנחשבת למסלול רציף של שינויים לאורך זמן, צמיחה מתארת חוויה אחרת של שינוי: ניתן לדבר עליה במונחים של לפני ואחרי, ממש טרנספורמציה חיובית משמעותית לאחר אירוע קיצוני. בנוסף, היא שונה מהתאוששות, המתוארת כחזרה לשגרה לאחר משבר ללא שינוי משמעותי.

החוויה של צמיחה יכולה להתגבר עם הזמן ובדרך כלל נחווית ונראית באופן ברור כמה חודשים לאחר החוויה הטראומטית. קיימות סיבות רבות להתפתחותה וכאן ניתן דגש למרכזיות שבהן: שיתוף עם אחרים ושינוי נרטיב.

כדי לצמוח מתוך שבר נדרשת בנייה מחודשת של אמונות הליבה שלנו. צילום: New Anawach / shutterstock

כדי לחוות צמיחה אישית אנשים נאלצים לעבור תהליך שבו הם יעבדו את החוויה הקשה מחדש, יפתחו את הנרטיב שלהם ויבצעו אסטרטגיות קוגניטיביות ורגשיות שונות. נשמע מסובך? בואו נפרק את זה קצת.

אחד הכלים שבעזרתם ניתן לעבד אירוע טראומטי מחדש הוא שיתוף החוויה עם אחרים. כאשר אנחנו מספרים שוב ושוב על המקרה הקשה שעברנו, השיתוף יקבל כל פעם צורה קצת שונה, נקבל פידבקים שונים מאנשים שונים ובכך נעבד את החוויה באופן שונה ונוכל לתת לה משמעות אחרת. כך אחרים עוזרים לנו לעצב מחדש את הסיפור. הכלי השני מאפשר לנו לעשות משהו דומה, רק עם עצמנו.

חלק ניכר מהחוויה של צמיחה תלוי גם בבניית הנרטיב שלנו מחדש. במילים פשוטות, אנחנו צריכים לספר לעצמנו את הסיפור שלנו מחדש, זה שהתערער בעקבות החוויה הטראומטית. למעשה, זה החלק העיקרי בצמיחה; היא מחייבת בנייה מחדש של אמונות הליבה שבהן החזקנו לאורך החיים והתערערו כתוצאה מהאירוע הטראומטי. זאת אולי הסיבה המרכזית מדוע חוויה טראומטית כל כך קשה – היא מרחיקה אותנו מהמוכר והידוע ופוגעת במערכת הפנימית שלנו, בעוגנים הבסיסיים ביותר שנתנו לנו ביטחון כמו הערכה העצמית, תחושת מסוגלות ועוד. לכן, כקונטרה, עלינו לצקת מחדש את היסודות של עצמנו ולשלב בהצלחה את האירוע שחווינו לתוך המבנה המחוזק הזה.

"כאשר אנחנו מספרים שוב ושוב על המקרה הקשה שעברנו, השיתוף יקבל כל פעם צורה קצת שונה, נקבל פידבקים שונים מאנשים שונים ובכך נעבד את החוויה באופן שונה ונוכל לתת לה משמעות אחרת".

שיתוף עם אחרים ובניית נרטיב הם רק חלק מהאפשרויות העומדות לרשותנו בכדי לבנות מחדש את אמונות הליבה שלנו לגבי עצמנו והעולם. ככל שנעשה את זה טוב יותר נצמח בסבירות גבוהה יותר ונחווה תחושה חזקה יותר של המשכיות, הנחשבת להיבט מרכזי בחוויה האנושית ככלל, וברווחה הנפשית בפרט.

חשוב לציין שאחוז מסוים של האנשים שיעברו אירוע קיצוני המעורר דחק עלולים לפתח קשיים פסיכופתולוגיים וביניהם הפרעה פוסט טראומטית, אך כתבה זו מתמקדת בפן החיובי שאירועים כאלו יכולים לייצר.

המסר המרכזי כאן הוא כפי הנראה שהמשפט "הכול לטובה" לפעמים מחזיק מים במציאות. קושי ומשבר אכן עשויים לייצר צמיחה בתנאים מסוימים. למעשה, ניתן לומר שצמיחה מחייבת משבר. בלעדיו, אמונות הליבה שלנו לא היו מתערערות, מה שלא היה מאפשר לנו לבנות אותן מחדש ולצאת מהתהליך חזקים יותר.

 

¹ צמיחה אישית נקראת גם צמיחה פוסט טראומטית. אך חלק מהחוקרים משתמשים במונח "צמיחה אישית" מהסיבה שהיא יכולה להתרחש גם ללא חוויה טראומטית, בעקבות כל חוויה המעוררת דחק.

Tedeschi, R. G., Shakespeare-Finch, J., Taku, K., & Calhoun, L. G. (2018). Posttraumatic growth: Theory, research, and applications. Routledge

*

אלעד מיכאלביץ'-סוקר, קואצ'ר, פסיכולוג חברתי ודוקטורנט לפסיכולוגיה החוקר צמיחה מתוך משבר וקבלת החלטות. מלווה אנשים בתהליכי התפתחות אישית  תוך התמקדות בשיפור מוטיבציה, ביטחון עצמי, תפיסת מסוגלות ושיפור קבלת החלטות.

תמונת כותרת: Tom M / shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.