"אפקט לינדי" מאפשר לנו לחזות פוטנציאל הישרדות עתידית של דברים, על פי העיקרון שמה ששרד לאורך זמן רב צפוי לשרוד גם בעתיד. מתוך כך עולה השאלה: האם גם ההישרדות האנושית טמונה דווקא בעוגנים הבסיסיים העתיקים ולא בקדמה ובחדשנות כפי שמקובל לחשוב?
בשנת 1975, בהיותו נער בן חמש עשרה, חווה נאסים טאלב אירוע מטלטל ולא צפוי: משפחתו, אשר במשך דורות מילאה תפקידים בכירים בממשל הלבנוני מאז ימי השלטון העות'מאני, איבדה את כל הונה והשפעתה בעקבות מלחמת האזרחים.
האירוע המפתיע זעזע את עולמו של טאלב והכתיב את המשך מסלול חייו המקצועיים – מאותו הרגע והלאה הקדיש עצמו למציאת דרך לחזות אירועים עתידיים לא צפויים.
נאסים ניקולס טאלב הוא מסאי-פילוסוף אמריקאי ממוצא לבנוני המחזיק ברזומה אקדמי מרשים: תואר ראשון ושני במדעים מאוניברסיטת סורבון בפריז, תואר שני נוסף במנהל עסקים מוורטון שבארצות הברית, ולקינוח דוקטורט במתמטיקה של תמחור נגזרים ובסיבוכים של מודלים מתמטיים של תהליכים סטוכסטיים [אקראיים] מאוניברסיטת פריז-דופין. כיום הוא מנהל בכיר במכון Real World Risk Institute, משמש פרופסור של כבוד להנדסת סיכונים באוניברסיטת ניו יורק, ויועץ לממשלות ותאגידים.
בטרם עבר למחקר, ניהל טאלב קריירה של 21 שנים במסחר כשעבד בבנקי השקעות מהמובילים בעולם וכסוחר עצמאי, ובהמשך ייסד קרן גידור. חרף היותו מחלוצי הנגזרים המורכבים, ולמרות שספרו על גידור דינמי העניק לו שם בעולם המתמטיקה הפיננסית, טאלב דוחה מכל וכל הערכת סיכונים בעזרת חישובים מתמטיים. לתפיסתו, לא ניתן להסיק לגבי אירועי עתיד על סמך אירועי עבר, כיוון שנתונים היסטוריים יכולים להיות ספציפיים או אקראיים.
תיאוריית הברבור השחור: הסוד טמון באירועים שאינם ניתנים לניבוי
חיים שלמים שהוקדשו למציאת מודל אפקטיבי לחיזוי אירועים הובילו את טאלב למסקנה כי אירועים עתידיים אינם ניתנים לניבוי. מכאן נולדה תיאוריית הברבור השחור שפיתח, הגורסת כי דווקא אירועים שלא היו ניתנים לניבוי הם בעלי השפעה מכרעת על השתלשלות אירועי העתיד. שם התיאוריה הושאל ממטפורת הברבורים השחורים: עד למאה ה-17 טעה העולם המערבי לחשוב כי לא קיימים ברבורים שחורים כיוון שהאחרונים לא נצפו בשום מקום. כל הברבורים שנצפו היו לבנים, והמונח "ברבור שחור" שימש באותה תקופה לתיאור אירוע בלתי אפשרי. בשנת 1697 התגלו ברבורים שחורים באוסטרליה – ארץ שלא נחקרה ברובה על ידי האירופאים – וכך הפך הברבור השחור למטפורה שמשמעותה היא שרק בגלל שמשהו לא קרה, זה לא אומר שהוא לא יכול להתרחש בעתיד. מתוך כך מציעה התיאוריה להיערך לכל תרחיש אפשרי באופן הבא: במקום לנסות לחזות את הבלתי ניתן לחיזוי, יש להתמקד בבניית יכולת התאוששות.
בספרו הברבור השחור שפורסם ב-2007, הגדיר טאלב 'אירוע ברבור שחור' לפי שלושה קריטריונים: נדיר ובלתי צפוי, בעל השפעה קיצונית, ונחשב רטרוספקטיבית כצפוי לחלוטין (אף על פי שבזמן אמת הוא לא נחזה).
לפיו, אותם 'ברבורים שחורים' שלא ניתן היה לחזות מראש – כגון מלחמת העולם הראשונה, אירועי ה־11 בספטמבר, הצלחת ספרי הארי פוטר, הביטלס והמחשב האישי – כולם התרחשו בניגוד לכל תחזית סבירה, אך שינו את העולם באופן דרמטי. "ההיסטוריה נשלטת על ידי שינויים פתאומיים ומתמשכים שנגרמו על ידי אירועים בלתי צפויים מאוד", כתב טאלב בספריו.
את עקרונותיה של תיאוריית הברבור השחור יישם טאלב כמודל השקעות בקרן הגידור שייסד, שגרפה הון עתק במשבר 2008 – בשעה שיתר הגופים הפיננסיים נאבקו לשרוד. את המשבר הוא חזה מבעוד מועד, והתכונן אליו מראש. הוא אף כתב על היתכנותו בספרו הנ"ל, שיצא לאור שנה קודם לכן.
ההנחה היא שמה ששרד אירועים בלתי צפויים, ימשיך להתקיים. צילום: Nicolas B82 / shutterstock
ככל שמשהו עתיק יותר, כך הוא צפוי להתקיים זמן רב יותר
חרף הניבוי 'הבלתי אפשרי' מציע טאלב שני עקרונות שעשויים 'לרמז' על היתכנותם של מצבים עתידיים מסוימים. הראשון הוא עקרון ה'זנבות העבים' [Fat Tails] המאפיין שווקים פיננסיים, וקובע כי אירועים נדירים מתרחשים בתדירות גבוהה בהרבה ממה שהמודלים מנבאים. כך שאם המערכת הפיננסית בונה על 'סיכוי מזערי' לאירוע קיצוני – יש לקחת בחשבון שהסיכוי גבוה בהרבה.
העיקרון השני מבוסס על "אפקט לינדי" ומשמש כלל אצבע לחיזוי סיכויי הישרדות עתידיים של גורמים שאינם מתכלים כגון: מבנים עתיקים, ספרים, טכנולוגיות, רעיונות, שלפיו מגדילים את תוחלת החיים הצפויה שלהם בממוצע של 50% עבור כל יחידת זמן שעוברת. לכן, אם רעיון קיים כבר עשר שנים, סביר להניח שיחזיק מעמד עשר שנים נוספות. כפי שטאלב כתב בספרו Antifragile: "אם אתם רוצים לדעת כמה זמן משהו שאינו מתכלה יחזיק מעמד – השאלה הראשונה שעליכם לשאול היא, 'כמה זמן הוא כבר קיים?"
"מה ששרד את מבחן הזמן כנראה עמיד יותר לשינויים, תחרות או שחיקה. דוגמה לכך הן הפירמידות במצרים שקיימות כבר אלפי שנים. על פי עיקרון זה, קיימת סבירות גבוהה בהרבה שהן ימשיכו לעמוד על תילן, לעומת בניין חדש שמוקם כעת".
אפקט לינדי נולד מעולם התרבות. ביוני 1964 פרסם הסופר האמריקאי אלברט גולדמן מאמר במגזין New Republic ובו הציג את האפקט על בסיס שיחות שהתנהלו במעדניית לינדי בניו יורק – קומיקאים ששוחחו ביניהם העלו טענה שלפיה תוכנית שרצה שבועיים צפויה להחזיק שבועיים נוספים, ותוכנית שנמשכה שנתיים צפויה להמשיך שנתיים נוספות. לטענתם, קומיקאי ש'ישרוף' את כל החומרים שלו בזמן קצר ייעלם מהר, בעוד שמי שישחק את "המשחק הארוך" – כלומר יופיע לעיתים רחוקות יותר אך יבצע הופעות מרשימות וייחקק בזיכרון – יצליח להישאר בתעשייה למשך עשרות שנים.
במילים אחרות, ככל שמשהו שרד זמן רב יותר, כך עולה הסיכוי שהוא ימשיך לשרוד גם בעתיד, וההיגיון מאחורי אפקט לינדי ברור: הישרדות היא עדות לחוסן. מה ששרד את מבחן הזמן כנראה עמיד יותר לשינויים, תחרות או שחיקה. דוגמה לכך הן הפירמידות במצרים שקיימות כבר אלפי שנים. על פי עיקרון זה, קיימת סבירות גבוהה בהרבה שהן ימשיכו לעמוד על תילן, לעומת בניין חדש שמוקם כעת.
האם העוגנים הפנימיים העתיקים שלנו הם התשובה להישרדות האנושית?
אפקט לינדי מעלה שאלה מרתקת: האם ניתן להשליך מעקרונותיו גם על עולמנו הפנימי?
הייתכן שגם אנחנו, בני האדם, חיים עם 'אפקט לינדי פנימי', ודווקא החלקים בנפשנו ששרדו כבר שנים רבות ימשיכו להגדיר אותנו ולתרום להישרדותנו בעתיד?
על פי עיקרון זה, העתיד לא בהכרח נולד מהמצאות חדשות, אלא מהדברים שהחזיקו מעמד לאורך שנים. כלומר, הוא ברובו אינו תוצאה של התחדשות, כי אם של מומנטום מצטבר. הייתכן שחרף הדחף האנושי להמציא ולחדש כל הזמן, סוד ההישרדות שלנו אינו טמון בחדשנות כי אם דווקא במהות? קרי, בערכי המסורת, התרבות, המשפחתיות, הסוציאליזציה – המהווים את ה'עוגנים הפנימיים' שלנו לאורך אלפי שנים?
יש אמירה שלפיה כל אדם הוא למעשה ילד קטן בגוף גדול. היא מבטאת את העובדה שדברים מהילדות נותרים עימנו ואף מניעים לכל אורך חיינו. את השפעתו של אפקט לינדי ואת איכותו, אם כך, יכול כל אחד מאיתנו לבדוק בעצמו.
תמונת כותרת: Dmitriy Feldman svarshik / shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
על כתפיהם של ענקים – מדוע עלינו לנהוג בענווה כלפי מסורות שקדמו לנו
המוח יודע המון דברים לפני שאנו מבינים אותם – במקרה אחד קריטי הוא נכשל
מה צופן העתיד? כדי להבין עלינו קודם להשתחרר מההנחה שאנו יודעים הכי טוב
עוד מרדיו מהות החיים:
בין היסטוריה לתודעה – רדיו מהות החיים ו"עושים היסטוריה" עם רן לוי
