הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

הסוד הפשוט בן 5,000 השנים שיקנה לכם ידע עמוק, איכותי ועמיד לאורך זמן


5 ביולי, 2017

לאחר כשני עשורים שבהם הפך העולם מאנלוגי לדיגיטלי וכותרות העיתונים זעקו על מות הספר המודפס וכן על הקריאה עצמה, החליט הקומיקאי והמאייר הקנדי ברוס מקול לנקוט גישה פרגמטית. בשנת 2009 הוא פרסם חמישים דרכים חדשות ויצירתיות להשתמש בספרים לתועלתנו. את הקריאה הזו הוא פרסם, ובכן, בספר. מקול כינה את היצירה הקומית והאירונית שלו Things to Do with a Book: (Now That Reading Is Dead) 50. כפי שכתב ב-Vanity Fair לרגל יציאת הספר, תוכלו למצוא ברשימה המפוקפקת פעילויות אבסורדיות כמו סימולציית סופת שלג באמצעות גזרי נייר, פיצוץ בארות נפט עמוסות בספרים לצורך הימור על גובה התעופה שלהם וכן הלאה.

חלק מהאוכלוסייה לבטח רואה בכך קרב מאסף של עולם עתיק אשר מנסה להיאחז בכיסאו בציפורניים. בקרב אחרים, כפי שמקול ניסה ככל הנראה לבטא בספרו, רווחת התחושה כי קריאת ספרים לא רק שלא מתה, היא רלוונטית מאי פעם. את ההיגיון מאחורי הטענה הבלתי הגיונית הזאת – לאור נתונים חד-משמעיים המצביעים על שחיקה משמעותית של תרבות הקריאה – מסביר מורגן האוסל, שותף בקרן  Collaborative Fund למימון חברות טכנולוגיה חדשות. בטור בבלוג של הקרן הוא טוען כי לכל ידע שאנו רוכשים יש תאריך תפוגה, וזה שבא עם חיי המדף הארוכים ביותר, לעתים אף חיים שלמים, מגיע מקריאת ספרים.

בניית רשת המידע שאליה יתחבר כל מה שנלמד אי פעם

"כמה ממה שאתם קוראים היום עדיין יעניין אתכם בעוד שנה מעכשיו?" פותח האוסל. "שמונים אחוז? חצי? משהו בכלל?" אנו טובעים במקורות מידע בשלל צורות וצבעים, החל מחדשות בטלוויזיה וכלה בציוץ בחשבון הטוויטר של אושיות רשת. האוסל מחלק אותם לשתי קטגוריות ראשיות: מקורות מידע שמניבים ידע עם רלוונטיות קצרת טווח ומקורות שמהם אנו שואבים את תשתית הידע העמוקה שמלווה אותנו כל החיים. רוב הידע הזמין היום בעולם נופל תחת הקטגוריה הראשונה, ואילו ספרים, למשל, טומנים בחובם את האוצרות הכבדים יותר. אלה רלוונטיים כשלג דאשתקד והללו מכילים ידע מקיף ואלמותי. כדוגמה הוא מציג ספר שנכתב ב-1934 וממשיך למכור כמאה אלף עותקים בשנה מזה שמונה עשורים. הכותר בכלל לא רלוונטי כיוון שאפשר לחשוב על אינספור דוגמאות לספרים שמלווים אותנו דור אחרי דור. האם אנחנו יכולים לומר את אותו הדבר על פוסט בפייסבוק או על כתבה זו לצורך העניין? סביר שלא, וגם אם כן, לבטח לא באותו היקף.

וזה לא שהידע ממקורות אחרים אינו חשוב, מועיל ורלוונטי. אך בעיני האוסל, "מדהים לכמה מהמידע שאנו צורכים יש אורך חיים שנספר בימים או חודשים, וכמה מעט הוא כמו בספר – נשמר למשך עשרות שנים כיוון שהוא מלמד משהו עם רלוונטיות קבועה". איזה סמארטפון הכי מוצלח הוא ידע זמני. מה היה היעד התיירותי הכי פופולארי השנה הוא ידע זמני, שלא לומר פג תוקף. היכן הכי משתלם לערוך קניות – ידע זמני. שלא לדבר על רכילויות סלבס, אירועים פרטיים של חברות ענק ושאר שברי מידע שמוכרים לנו כאילו יש להם משמעות לחיינו.

מידע עמוק וארוך טווח, לעומת זאת, יגלה לנו אילו תכונות מסייעות לבנות טכנולוגיה מנצחת; מדוע אנו בכלל אוהבים לטייל בעולם; כיצד נוצרים הרגלי הצריכה שלנו; ומהם המנגנונים התרבותיים-פסיכולוגיים שגורמים לבני אדם להתעניין בחייהם של אחרים. אבל זה לא מידע שקל לרכוש והוא גם לא זמין כמו המידע קצר הטווח שאפשר להגיע אליו בלחיצה. למעשה, אפילו לא צריך לחיצה, הוא קופץ לנו על המסך גם בלי שנחפש אותו.

אמנם "קשה יותר להבחין במידע ארוך טווח כי הוא קבור בספרים", כדברי האוסל, "אך היתרונות שלו עצומים". והגדול שבהם, הוא מאמין, הוא יצירת תשתית עמוקה של ידע מקיף. "ידע פג תוקף מספר לכם מה קרה; ידע לטווח הארוך מספר לכם מדוע משהו קרה וסביר שיקרה בשנית". כשיש לנו תשובות לשאלות מהסוג השני – העמוק – הן מספקות לנו יריעה רחבה וקבועה שאליה יכולות להתחבר תשובות לשאלות פשוטות וטכניות. אפשר לחשוב על זה כמו על בית: הידע שאנו נחשפים אליו בכותרות העיתונים, למשל, הוא כמו התמונות שעל הקיר, הצבע או הטיח. זמני ומתחלף. מהספרים, לעומת זאת, אנו בונים את השלד, את מוטות ורשתות הברזל שבתוך הבטון. ידע כזה יכול לשמש משך חיים שלמים ועליו אנו בונים הכול. הוא הדבר האמיתי שאפשר לכנות בית. אם נסיר את התמונות עדיין יישאר לנו בית. אם נסיר את הקירות, תישאר לנו ערימת תמונת ביד לנדוד אתה. אז כמובן שחלק ניכר מהמידע קצר הטווח יכול ואכן משרת אותנו. אבל רק אם יש לו תשתית יציבה ורחבה להתחבר אליה.

כתב יתדות שומרי. ספרים בצורותיהם השונות הם שיטת תיעוד הידע העיקרית בחמשת המילניומים האחרונים.

ספרים עבור המוח הם כמו תזונה בריאה עבור הגוף

האוסל ממחיש את הטיעון באמצעות מחזור הרווחים של מייקרוסופט בשנת 2004. כיום אין לידע הזה שום משמעות עבורנו, אף על פי שבאותה שנה המידע הזה כנראה הדהים לא מעט אנשים. מחזור המזומנים הוא, אם כך, התמונה. השאלה שמעניינת היום היא מדוע מייקרוסופט מצליחה לשמור על רווח אדיר שנה אחר שנה מאז הקמתה ב-1975. הבטון, המידע היסודי בהקשר הזה, נוגע לשאלה מהו יתרון יחסי. האוסל מספר כי וורן באפט טבע את המונח "חפיר כלכלי", המתאר יתרון עסקי כה עצום על פני המתחרים עד שהוא שקול לתעלת הגנה מפני פלישות והתקפות. "ברגע שאתה מבלה מספיק זמן בלמידת חפירים כלכליים, אתה מתחיל לראות אותם (ואת חסרונם) בתעשיות אחרות". אין צורך לפרט כיצד הידע הזה יכול להיות שימושי מאוד לחיים, לעומת חוסר התועלת של מספר כלשהו שמילא תא בתחתית טבלת אקסל שהוצגה לדירקטוריון מייקרוסופט לפני יותר מעשור.

"אני קורא עיתונים וספרים מדי יום", מעיד האוסל, "אני לא זוכר דבר אחד שקראתי בעיתון, נניח ב-2011. אבל אני יכול לספק לכם פרטים לגבי כמה ספרים מעולים שקראתי ב-2011 וכיצד הם שינו את צורת החשיבה שלי". הוא מוסיף כי הוא ימשיך לקרוא עיתונים, אך זוהי קריאת הספרים שתפתח בו את היכולת לעבד את המידע מהעיתון ולהפיק ממנו משמעות.

את הגישה הזו כלפי ספרים ומהות הידע שקיים בהם מחזק ריאן הולידיי, יועץ אסטרטגיה שעבד עם חברות כמו גוגל וטייזר וכן דמויות מצליחות כמו טוני רובינס, איש העסקים ומומחה הקואצ'ינג בעל השם הגלובלי. הולידיי כתב בבלוג האישי שלו פוסט שבכלל עוסק בשאלה כיצד לקרוא יותר ספרים – שאלה שהציגו לו רבים מהעוקבים אחריו, בשל היותו תולעת שבולעת מאות ספרים בכל שנה. בתשובה הוא מציג שלושה מכשולים ומפריך אותם. השניים הראשונים די מובנים מאליהם – זמן וכסף. לגבי הראשון הוא מסביר כי אם קריאה מדורגת גבוה בסדר העדיפויות שלנו, אנו כבר נדאג לפנות את הזמן לכך. לגבי כסף, ובכן, רבים מצרים על כך, אבל ספרים נמכרים היום בערימות. פשוטו כמשמעו. אבל מה שמעניין אותנו הוא העניין השלישי – תכלית.

"אולי הסיבה שאתם מתקשים היא מכיוון ששכחתם את מטרת הקריאה", טוען הולידיי. "זה לא רק לשם הנאה", הוא ממשיך, "בני אדם מתעדים את הידע שלהם בספרים זה יותר מ-5,000 שנה". הוא מתייחס למידע התשתיתי העמוק שעליו מדבר האוסל. ידע מכונן שעליו אנו בונים את הפרויקט האדיר שנקרא חיים. "כל מה שעליו אתם עובדים עכשיו, כל בעיה שאתה אתם מתמודדים – מישהו, איפשהו, כנראה כבר התייחס לזה בספר כלשהו". הוא נוגע גם בנקודה של למידה מניסיונם של אחרים, בשונה מהתנסות על בשרנו בכל החוויות שהעולם הזה הציע למין האנושי מאז ומעולם.

הולידיי אף מאמין כי קריאה היא חלק עמוק ואינטגרלי מהחוויה האנושית. זו הדרך שבה אנו לומדים, ועלינו להתייחס אליה כאל אחת הפעולות החיוניות לקיומנו. הוא מספר את סיפורו של המדינאי פרדריק דאגלס, מי שהיה עבד בבולטימור של המאה ה-19 והפך לאחת הדמויות הבולטות והמשפיעות במאבק בעבדות, בזכות העובדה שלמד קרוא וכתוב בסתר. הידע האלמותי של הספרים הביא אותו מחיי עבדות לשינוי גורלם של מיליונים. אם נשווה את זה לאחת הפעילויות החיוניות באמת להישרדות מבחינה ביולוגית, עלינו להתייחס לחומר שאנו מכניסים למוח כמו למזון שאנו מכניסים לגוף. נחמד מדי פעם לזלול איזה חטיף מושחת, אבל כדי לבנות את השלד, השרירים והאיברים החיוניים, דרושה לנו אספקה קבועה ורציפה של אבות המזון, חומרי הבניין.

מה שמציגים שני הבלוגרים ובמידה מסוימת מוצג בהומור גם ברשימה השימושים האלטרנטיביים של ברוס מקול, הוא למעשה שינוי פרדיגמה. ההתייחסות לקריאת ספרים כאל מטלה מחד או עיסוק מהנה מאידך מחמיצה את לב העניין. קריאת ספרים היא הדרך האולטימטיבית להניח את יסודות הידע שלנו. זוהי פעילות בנייה ותחזוקה שוטפת של המחשבה, שצריכה להיות במעמד שווה לתזונה בריאה או לכושר גופני. אנחנו זה מה שאנו קוראים. במקום לחפש תירוצים מדוע לא לקרוא, אולי הגיע הזמן לעשות היפוך מנטלי ולחשוב על תירוצים מדוע לקרוא כמה שיותר.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

לא סתם מכנים אותו "המורה שאין שני לו" – ריצ'רד פיינמן בהרהורים מרתקים על המדע

18 המלצות חמות - רשימת קריאה של כמה מהחושבים המשפיעים בהיסטוריה

מבוא לחשיבה – מה אנו יכולים ללמוד מהאדם ששיגר את החללית הפרטית הראשונה

עוד ממהות החיים

19.09.17
מה כל כך מפחיד אותנו בלהחמיץ התרחשויות ברשת – ומה קורה כשאנו מתעדכנים ללא הרף?
18.09.17
מתנות הן דבר נפלא, אבל איך בוחרים כאלה שיעשו את העבודה? פסיכולוגים בדקו
17.09.17
כיצד הופך קשר רגיל לחברות עמוקה – ומה השפעתו על בריאותנו בטווח הרחוק?
14.09.17
ההרצאה השבועית של TED: אנו יכולים להמציא את העולם שבו אנו רוצים לחיות
13.09.17
האם קיימת דרך קריאה שמסייעת לחקוק בזיכרון יותר מידע מספרים?
12.09.17
ויטגנשטיין: לעולם לא נדע מה קורה במוחם של אחרים – איך בכל זאת להבין אותם?
11.09.17
מתברר שאנחנו מחקים אחרים אפילו מבלי להיות מודעים – פסיכולוגים מסבירים מדוע
10.09.17
תרגול מיינדפולנס לא דורש מכם דבר מלבד 10 דקות ביום – אפשר אפילו פחות
07.09.17
ההרצאה השבועית של TED: המציאות היא לא יותר מאוסף הזיות שכולנו מסכימים עליהן
06.09.17
פרדוקס סוף השבוע – כיצד מאמץ במעט הזמן הפנוי עשוי להוביל לחידוש מצברים?
05.09.17
מדוע אנשים שמשתמשים באמוג'י מצליחים יותר בהשגת בני זוג?
04.09.17
מחקר חדש: רגשות לא נעימים חיוניים לבריאות הפסיכולוגית שלנו
03.09.17
הטיעון בעד התפשרות על האיכות – מתי השאיפה לשלמות הופכת לדריכה במקום
31.08.17
ההרצאה השבועית של TED: מה קורה במוח בכל פעם שאנו שותים קפה או תה?
30.08.17
הפולינזים הקדמונים ומדעני נאסא חולקים סוד משותף – מה ניתן ללמוד ממנו על גישה לחיים?
29.08.17
האלגנטיות של חוקי הפיזיקה נחשפת ב-10 ציטוטים מעוררי השראה
28.08.17
כיצד לזהות אם אנחנו באמת בקיאים בנושא מסוים? הכירו את "טכניקת פיינמן"
27.08.17
איש אינו מחוסן בפני כישלון – אך הכישלון עצמו מחסן, תשאלו את ג'יי. קיי רולינג
24.08.17
ההרצאה השבועית של TED: הרב הראשי של אנגליה לשעבר במחשבות על האנושות של מחר
23.08.17
התועלת הבריאותית של שירה משותפת – והמדע שמסביר גם את האפקט הטרנסצנדנטלי שלה