הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

כריזמה אפשר לפתח – 6 תועלות מפתיעות שתעניק לכם הנוכחות ברגע


30 במאי, 2016

"השם הוא בונד, ג'יימס בונד". חמש המילים הללו הפכו לאייקון תרבותי המסמל את התגלמות הכריזמה. אם תפתחו סרטון של לקט הסצנות הכי טובות שבהן הסוכן החשאי מציג את עצמו (כן, יש גם את זה ביוטיוב), תגלו כי בונד - ולא משנה אם מגלם אותו שון קונרי, פירס ברוסנן או כל שחקן אחר – תמיד יפנה את מבטו ומלוא תשומת לבו לאדם שעמו הוא מדבר. בונד הוא איש של כריזמה ויודע מה מפעיל בני אדם.

מה יש לבונד שהופך אותו לכל כך כריזמטי, מלבד תסריטאי מוכשר כמובן, והאם כל אחד יכול לפתח כישורים אישיים או שמדובר בתכונה מולדת? ד"ר אמה ספאלה, המנהלת המדענית של המרכז לחקר חמלה ואלטרואיזם באוניברסיטת סטנפורד, מספקת לנו תשובה אפשרית במאמר שפורסם ב-Greater Good. לטענתה, הסוד הגדול של בונד, ושל אנשים כריזמטיים בכלל, הוא עצם הנוכחות ברגע. "זה לא פלא שאנשים כריזמטיים מתוארים לעתים קרובות כבעלי יכולת לגרום לך להרגיש כאילו אתה האדם היחיד בחדר", היא אומרת. וזה, לדבריה, כישור שכל אחד יכול לפתח וליישם די בקלות. כיצד? "בהתחשב בכך שנדיר לקבל תשומת לב כזו [מלאה] מכל אדם, היכולת להיות נוכח בצורה מלאה עושה רושם עז". ספאלה מציגה את מסקנותיו של מחקר אשר מצא כי כריזמה אינה מתנה מולדת אלא כישור נרכש. החוקרים מצביעים על שישה היבטים של כריזמה שניתן להעצים באמצעות נוכחות ברגע.

1. אמפתיה

אמפתיה היא הזדהות עם האחר, או היכולת לראות העולם דרך עיניו. זה עשוי להישמע פשוט, אבל כדי באמת לראות את העולם מפרספקטיבה של מישהו אחר עלינו להניח את שלנו בצד, אחרת היא מתערבת ועלולה להטות את המסר שאנו מקבלים. "אתם יכולים להיות אמפתיים ולמקם את עצמכם בנעליו של האחר רק אם אתם בתשומת לב מלאה אליהם", מסבירה ספאלה, וזה אפשרי רק בנוכחות מלאה עמם. מה שיכול לעזור להבין את העניין הוא לדמיין שאתם מנסים לספר למישהו על תקלה שאירעה לכם בעבודה וכל מה שאתם זקוקים לו זה מישהו שיבין את נקודת המבט שלכם. איזו אישיות תייחסו לאדם שיעביר ביקורת שלבטח כבר שמעתם או אף חשבתם עליה בעצמכם, לעומת מישהו שיהיה מסוגל להניח בצד את כל השיפוט שלו, ינסה לחיות את הסיטואציה מהזווית שלכם ואולי אף יפתיע בתובנה מעודדת?

2. הקשבה

יד ביד עם אמפתיה מגיעה הקשבה אותנטית. בזמן שיחה אנו מצויים בדיאלוג פנימי שנועד לכוון את תגובותינו, וזה קורה תוך כדי שאנו מקשיבים לאדם שממול. "אם אתם מוסחים או חושבים על הדבר הבא לומר – כלומר לא נוכחים לגמרי – אתם לא באמת מקשיבים", מדגישה ספאלה. הנוכחות, אם כן, משמעותה לפני הכול לכוון את הקשב למה שקורה עכשיו עם האחר - במקום למה שצריך לקרות עוד מעט אצלנו. חמור מכך הוא להיות טרוד בכל מה שלא קשור בשיחה. נסו ליצור רושם של כריזמה כשאתם משוחחים עם אדם חדש תוך כדי התעסקות בטלפון, למשל, או בזמן שעיניכם סוקרות את ההולכים והשבים ברחוב. אם בדיאלוג פנימי אתם עוד נשארים בגבולות הגזרה של הרגע הנוכחי, יציאה לשוטטות מנטלית תוך שיחה עם אדם אחר עלולה לעורר תחושות לא נעימות אצל המדבר, שלבטח לא קושרות אתכם עם כריזמה.

3. קשר עין

בסצנה מתוך הלקט של ג'יימס בונד (בכיכובו של דניאל קרייג) משוחח הסוכן עם אדם בטלפון, וכשהדובר שואל "מי אתה?" מופיע בונד בעצמו, סוגר את הטלפון הנייד, מביט בעיניו של האדם - ורק אז אומר את השורה המפורסמת. ספאלה מדברת על שני מחקרים בהקשר הזה: האחד מוכיח כי קשר עין הוא אחד מאמצעי התקשורת החזקים ביותר של בני האדם, והשני מגלה כי אותם אזורים במוח שפעילים בתהליך הראייה פעילים גם במנגנון הקשב. המבט שלנו מצביע בצורה חדה על מוקד תשומת הלב שלנו. אם העיניים באות והולכות מהאדם שמולנו, הוא יסיק בקלות שהקשב שלנו חלקי. לעומת זאת, כאשר אנו שומרים על קשר עין רציף עם הפנים של הדובר, הוא מבין כי אנחנו נוכחים לגמרי בשיחה עמו ומרגיש שיש על מי לסמוך, לפחות בעניין הקשב. ספאלה מסכמת זאת היטב במילים: "בנוסף לתחושה ששומעים אותם – בזכות האמפתיה וכישורי הקשב הטובים שלכם – אנשים מרגישים שגם רואים אותם".

קשה להמעיט בעוצמת האפקט של קשר עין.

4. התלהבות

ספאלה מתארת את ההיבט הזה כ"יכולת לרומם אדם אחר באמצעות דברי שבח לרעיונות או למעשים שלהם". לדבריה, התלהבות אותנטית קשה לזייף, מכיוון שהיא מחייבת אותנו להיות חלק פעיל ואינטגרלי מהסיטואציה. נסו להיזכר בסיטואציות שבהן סיפרתם משהו לאדם אחר וקיבלתם בתגובה התלהבות מוגזמת ומזויפת. כמה קל היה לעלות על כך שהאדם לא באמת התחבר לשיחה? זה קורה הרבה פעמים דווקא מכיוון שהתלהבות שטחית נועדה לחפות על חוסר הקשב. מאידך, כאשר אדם באמת נישא בצורת אותנטית על גל ההתלהבות, אפשר לחוש בקלות את הניצוץ בעיניו. זה אומר שכל פרט ופרט לכד אותו, שהוא חי את ההתרחשות או את הסיפור בעצמו. הפגנת התלהבות כזאת יוצרת רגש עז של חיבה כלפי המאזין, שמציגה אותו באור כריזמטי.

5. ביטחון עצמי

אחד התחומים הנחקרים ביותר והמשפיעים ביותר על דימוי הכריזמה. בהקשר של סיטואציות חברתיות, ביטחון עצמי בא לידי ביטוי במידת החרדה שאנו מפגינים כלפי הדרך שבה הסביבה תופסת אותנו. אם אנו מגיעים למסיבה, למשל, ועסוקים כל הזמן בלהביט על הבגדים שלנו וליישר אותם או בלחפש עצמים משקפים כדי לבדוק איך השיער שלנו נראה, זה מעיד כי הביטחון שלנו במראה החיצוני נמוך. אבל "כשאתם נוכחים בצורה מלאה, אתם ממוקדים באחרים ולא בעצמכם. כתוצאה, אתם נתפסים באופן טבעי כבעלי ביטחון עצמי". ביטחון עצמי כאמור הוא אחד הרכיבים העיקריים בכריזמה וניתן לחוש בקלות כאשר אדם מרגיש נינוח עם עצמו: הוא פשוט פנוי לחלוטין להיות נוכח עם אחרים.

6. כישורי שיחה

אין צורך להסביר את הקשר בין יכולות דיבור ובין כריזמה. אבל ספאלה כן רואה נכון להדגיש את הקשר בין נוכחות ברגע לבין כושר דיבור. לטענתה, "חיוני להכיר את הקהל שלכם אם אתם רוצים להשפיע עליו בצורה משמעותית". שמירה על קשב ועל מיקוד המבט בדובר יחשפו בפניכם את כל הניואנסים הוורבליים והוויזואליים שהכרחיים כדי להעביר בחזרה מסר משמעותי. אנשים כריזמטיים יודעים לומר את כל הדברים הנכונים ולעשות זאת בעיתוי הנכון. בחירת התוכן והתזמון מתאפשרת עקב תשומת לב עמוקה למתרחש וקריאה נכונה של הסיטואציה. אפשר לצפות שנהג המרוכז בכביש ובנסיעה יגיב מהר ומדויק יותר לכל התרחשות מנהג שחולם בהקיץ על ארוחת הערב שלו.

האסוציאציות שעולות לגבי כריזמה קשורות פעמים רבות עם מרץ, דינמיות ותנועה זריזה. ואולם, ספאלה מאמינה כי לרוב "להאטת הקצב ולנוכחות ברגע יש תועלת הרבה יותר עמוקה". היא מוסיפה כי על-ידי נוכחות "אתם תגרמו לאנשים סביבכם לחוש שמישהו מבין אותם ותומך בהם". ואחרי הכל, האין ביטחון הוא בדיוק מה שאנו מחפשים באדם כריזמטי כמו סוכן חשאי למשל?

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

האם אנחנו באמת מסוגלים לראות את האחר? הפילוסוף שהפך את היוצרות מסביר

האם יש לנו דרך להשפיע על האופן שבו אנשים אחרים רואים אותנו?

ההרצאה השבועית של TED: דרכים פשוטות להפוך את השיחות שלנו לאיכותיות

עוד ממהות החיים

17.01.17
אז מה לעשות עם החיים? מכתב מבריק של עיתונאי אמריקאי מספק תשובה עם זווית מקורית
16.01.17
המוח הוא כמו פלסטלינה שאפשר לעצב - כיצד לשמור אותו צעיר בעשרות שנים?
15.01.17
מה זה בעצם כלום? אלן ווטס מסביר את תפקידו של הריק ביצירת הקיום
12.01.17
ההרצאה השבועית של TED: תופתעו לגלות כמה אפשר לקבל, כשפשוט מבקשים
11.01.17
כשאנו מקבלים החלטות לגבי העתיד, המוח מפעיל את החלק שאחראי על אמפתיה – מדוע?
10.01.17
כיצד לשמור על מקוריות בעידן המידע? הכירו את תיאוריית "תחנת האוטובוס של הלסינקי"
09.01.17
כמה חושים יש לנו באמת – וכיצד הם משפיעים על ההכרה שלנו?
08.01.17
לדמיין את העתיד כדי לקבל החלטות בהווה – כיצד לפשט דילמות מורכבות
05.01.17
ההרצאה השבועית של TED: מה קורה במוח ובתודעה כשאנו לומדים שפה חדשה
04.01.17
לו רק היו לנו 25 שעות ביממה – מתברר שאפשר להוסיף זמן לשעון, או לפחות להרגיש כך
03.01.17
סטיבן ספילברג בנאום מעורר השראה: החלומות האמיתיים מגיעים בשקט, האזינו ללחישתם
02.01.17
נוירולוג מסביר: כיצד אמנות מופשטת מדליקה ניצוצות במוח ומה היתרונות הקוגניטיביים שלה
01.01.17
שורשי היצירתיות - אם הצורך הוא אבי ההמצאה, חברותיות היא כנראה האימא
29.12.16
ההרצאה השבועית של TED: מערכת השעונים הביולוגיים במוח מורכבת בהרבה משחשבנו
28.12.16
סקר המנוחה הגדול מסוגו: 5 גילויים על הזמן שאנו מקדישים לטעינת מצברים
27.12.16
הטיעון האקדמי בעד בזבוז זמן באינטרנט – תפנית מפתיעה ביחסים שלנו עם הטכנולוגיה
26.12.16
כיצד תשומת לב לתגובות הגוף יכולה לגשר על פערים במערכות יחסים
25.12.16
הפיזיקאי מיצ'יו קאקו: מה זה דז'ה-וו, והאם התופעה קשורה לתיאוריית היקומים המקבילים
22.12.16
ההרצאה השבועית של TED: לפתח עצמאות בילדים יעזור להם יותר מדחיפה למצוינות
21.12.16
סוד השלווה של הים הסוער – מדוע אנו מוצאים נחת רוח מול הגלים הנשברים?