הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

רומן בין יבשה לים – מדוע בני אדם ודולפינים מהלכים קסם אלה על אלה?


4 באפריל, 2017

תושבי סידני והסביבה שנכנסו לרחוץ בים הופתעו יום אחד לגלות דולפינה כבת שלוש מבקשת את תשומת לבם. עדויות של אוסטרלים שפגשו בה אישית פורסמו ב-Guardian ומציירות תמונה של יצור שובב שרוצה לשחק עם בני אדם. "היא הייתה מתקרבת ונדחפת אליך", סיפר אחד מהם, "היא לגמרי אהבה גירוד טוב. אם התרחקת בשחייה היא הייתה שוחה סביבך, קופצת מחוץ למים ולפעמים מעליך".

בצד השני של העולם, תושבי עיירת החוף דינגל באירלנד קיבלו אל קהילתם את פאנגי, דולפין זכר שהגיע למפרץ האירי בשנת 1983 והפך לדייר קבע. פאנגי הוא גיבור מקומי, ועם ותק של 33 שנות חיים מבחירה לצד בני האדם הוא נחשב לבעל החיים הנאמן ביותר בעולם. כתבה ב-Independent סוקרת את הספר החדש Voices in the Ocean, ומנסה להסביר את טיב הקשר המיוחד שנרקם בין דולפינים ובני אדם.

מתברר שקיימת רשימה אינסופית של עדויות למפגשים חיוביים בין שני המינים. כך, למשל, מוזכר בכתבה טוד אנדריס, שננשך שלוש פעמים בידי עמלץ לבן ושרד בזכות "דולפינים שהבריחו את הכריש, יצרו טבעת סביב אנדריס וליוו אותו אל החוף". גם דייב רסטוביץ', שחיכה על גלשנו לתפוס גל באוסטרליה, חב את חייו לידיד הימי: "הוא [רסטוביץ'] היה המום לראות דולפין מנגח כריש ששחה במהירות לכיוונו". בין 1888 ל-1912 החזיק דולפין בשם פלורוס ג'ק בתואר "בעל החיים הנאמן בעולם", ולא בכדי. במשך 24 שנים ליווה ספינות שניסו לחצות את מיצרי קוק המסוכנים בניו זילנד. "בדרך כלל הוא היה מופיע באזור החרטום; אם לא, לעתים קרובות היו הקפטנים עוצרים את כלי השיט וממתינים".

פסל ארד של הגיבור המקומי פאנגי, סמוך לנמל בעיירה האירית דינגל. Greying Geezer.

דולפינים משחקים 'אחד באמצע' עם החוקרים

קצרה היריעה מלתאר את כלל האירועים שבהם דולפינים לא רק הפגינו התנהגות ידידותית כלפי אנשים, אלא אף סייעו להם בעתות חירום. נשאלת השאלה, מה גורם לרומן הבלתי צפוי בין יצורי יבשה הולכים-על-שתיים, לבין בעל חיים שכל מימי העולם הם ביתו? התנהגויות ייחודיות של חיות בר כלפי האדם כבר נצפו בעבר, אבל לא כמאפיין כל כך דומיננטי, ובטח לא במספרים כאלה. פעמים רבות האינטראקציה בין האדם לבעלי החיים סובבת סביב האכלה (מה, שאגב, מומחים מפצירים בכל לשון להימנע ממנו). ולשם החידוד, הידידותיות של הדולפינים כלפי האדם מגובה במחקרים. פרופסור ג'סטין גרג, שעשה את עבודת הדוקטורט שלו על הקוגניציה החברתית של דולפינים, כתב במגזין Aeon כך:  "המדע קובע כי עובדה אחת ברורה ללא צל של ספק: מינים מסוימים של דולפינים ידועים בחיפושם אחר מפגשים חברתיים עם בני אדם. התופעה מתועדת בהרחבה בספרות המדעית".

הוא מספר, למשל, על להקת דולפינים באיי הבהאמה שחבריה נוהגים לשחק עם חוקרים ותיירים "אחד באמצע", ומשתמשים באצות בתור כדור. "המפגשים הללו מכילים ראיות ברורות לחיבה [של הדולפינים] למגע אנושי", הוא מסביר. כלומר, ברור לחוקרים שיש לדולפינים 'קטע' עם בני האדם, אבל מדוע דווקא שני המינים הללו יצרו חיבור – התשובה לשאלה זו עדיין מעורפלת. מה שמבלבל עוד יותר, הוא שלדולפינים, כמו לשאר בעלי החיים, קרבה לאדם כרוכה בסיכון רב - הן בשל פגיעה מכוונת והן בשל תאונות.

למרבה הפלא, דווקא התנהגות הפוכה של דולפינים כלפי בני אדם יכולה לרמוז על כיוון אפשרי בחקירה. לצד עדויות דרמטיות על דולפינים שהצילו חיים, שיזמו משחקים עם רוחצים בים או כאלה שהפכו לחברים בקהילה כמו פאנגי, מתועדים לא מעט אירועים של התנהגות עוינת. דולפינים נצפו כשהם תוקפים רוחצים, מבודדים אותם מהחוף או מפריעים לצוללים לעלות אל פני המים. אם זה קצת מנפץ לכם את המיתוס החיובי של הדולפינים, שימו את הדברים בפרופורציה - עדיין מדובר בחיית בר. מלבד זאת, יש מין של בעלי חיים שמפעיל דפוסי התנהגות אמביוולנטיים הרבה יותר נחרצים כלפינו בני האדם – האדם.


האם הדולפינים רואים בנו בני דודים רחוקים?

וכאן טמון הרמז הגדול למערכת היחסים המיוחדת שנרקמה בין בני אדם לדולפינים. דולפינים לא מפגינים את אותה התנהגות כלפי דגים, כרישים, או כלבי ים. יש משהו ייחודי ביחס שלהם כלפינו. ייתכן מאוד שזה נובע משני גורמים עיקריים: קרבה באינטליגנציה ומבנים חברתיים מקבילים. דניס הרצינג, חוקרת מאוניברסיטת פלורידה אטלנטיק, בילתה את 28 השנים האחרונות בקרב דולפינים בבתי הגידול הטבעיים שלהם. בהרצאת TED הציגה את הניסיון שלה ושל חוקרים נוספים ליצור תרגומון שיאפשר לבני אדם ודולפינים לתקשר. "אנו יודעים שיחס מוח-גוף שלהם, שהוא מדד פיזי לאינטליגנציה, הוא שני רק לאדם. מבחינת התפיסה, הם מסוגלים להבין שפות מלאכותיות", היא אומרת. ייתכן וקרבה קוגניטיבית זו מקרבת בין המינים בדרך שאינה ברורה עדיין.

לדולפינים יש חברים מועדפים. האם הם גם מחייכים או שזה בדמיון שלנו?

עדיין באוניברסיטת פלורידה אטלנטיק, מחקר נוסף שנערך בדולפינים גילה את הרכיב השני שייתכן ונמצא בבסיס הרומן של בני האדם עם הדולפינים. החוקרים עקבו אחר מנהגיהם של כ-200 דולפינים במשך שש וחצי שנים וגילו כי ההתנהגות החברתית והמבנים החברתיים שלהם קרובים לאלו של האדם, הרבה יותר מששיערו קודם לכן. בין היתר נמצא כי "דולפינים אינדיבידואלים הפגינו הן דפוסים הן של העדפה והן של הימנעות – אז בדיוק כמו בני אדם, יש דולפינים שהם אוהבים ומתרועעים עמם, וכאלה שהם מתרחקים מהם". ממצא מרתק נוסף היה האופן שבו משפיע אזור המחיה על הקשרים החברתיים. בעבר פרסמנו מחקר שגילה כי מה שמגדיר עיר טובה הוא מידת הקרבה שהיא יוצרת בין תושביה – עיר שמרגישה קטנה יוצרת יותר מגע ואינטימיות בין האנשים. אותו עיקרון נמצא גם בלגונה שבה חיים הדולפינים. אליזבת מרדוק-טיטקומב, אחת המדעניות שפרסמו את המחקר, אמרה כי "קהילות שאכלסו את הרצועה הצרה ביותר באינידיאן ריבר לגון היו בעלי הרשת החברתית ההדוקה ביותר, בדומה לאנשים שגרים בערים קטנות ויש להם מעט אנשים להיות עמם באינטראקציה".

ייתכן שיש בקרבה החברתית-קוגניטיבית הזו קצה חוט להבנת החיבה שרחשו לבני האדם פאנגי, פלורוס ג'ק, או הדולפינה מאוסטרליה, וכן את מקרי ההתנהגות העוינת של דולפינים אחרים. ייתכן שהם פשוט מתייחסים אלינו כאל חלק משלהם. פרופסור ג'סטין גרג מציין שמינים נוספים הפגינו ידידותיות לבני אדם בטבע. לאור זאת הוא שואל, האם מכל חיות הבר, דולפינים מפגינים את היחס החיובי ביותר כלפי האדם? "זה, אני חושש, בעיני המתבונן", הוא עונה.

נכון, יש ראיות לחיבה של דולפינים כלפי האדם, ויותר מכך, למקרי הצלת חיים. אבל אם נקשה עוד קצת, ניתן לסייג ולומר שייתכן שהתחושה של יחס חריג של דולפינים כלפינו עשויה לנבוע מחוסר האונים שלנו בסביבה הימית. ואמנם, אם אכן כך, אי אפשר שלא לתהות - כיצד מבינים הדולפינים שאנו נתונים במצוקה במים? אין לכך תשובה ברורה, אבל עצם השאלה מגרה את הדמיון לגבי הרומן שלנו, הרבה מעבר לאוסף סתמי של צירופי מקרים.

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

מקור משותף? נמצאו ראיות הקושרות את ציוץ הציפורים לשפה האנושית

הצל שלי ואני – הצצה לעולמו של עיוור וכלב הנחייה שחי לצדו

אתנחתא של טבע: הסוד התת-ימי של שירת הלווייתנים

האיש שייצר בירה מלווייתן בן 35 מיליון שנה – וכיצד היא מכילה את סיפור החיים כולו

אתנחתא של טבע: כיצד הפכו דוב קוטב וכלבת מזחלות לחברים הכי טובים?

בועז מזרחי העורך הראשי של מגזין מהות החיים

סיים בהצטיינות תואר בתקשורת עם התמחות שיווקית מהמרכז הבינתחומי, הרצליה. עוסק בכתיבה, עריכה, מדיה חברתית ויצירת סוגים שונים של תוכן משנת 2011. את שעותיו הפנויות מקדיש לקריאה, צילום וספורט.

עוד ממהות החיים

19.10.17
ההרצאה השבועית של TED: מסקנותיה של רופאה מהתמודדות עם סוף החיים
18.10.17
על כתפיהם של ענקים – מדוע עלינו לנהוג בענווה כלפי מסורות שקדמו לנו
17.10.17
לא רק באטמן – כיצד ניתן לרתום את הפחד מהשונה לטובתנו?
16.10.17
3 רעיונות ריאליסטיים שיכולים לסייע להצלחה הרבה יותר מפתרונות קסם
15.10.17
כיצד חשיבה רציונלית מחזקת את האינטואיציה – וכיצד ליצור את האיזון העדין ביניהן?
10.10.17
מדוע שיעמום הוא חיוני עבורנו וכיצד להפיק ממנו תועלת?
09.10.17
מחקרים מגלים: מדוע בני האדם כל-כך קשורים לחפצים
08.10.17
האם אתם נוטים ליציבות או לחדשנות – ומה חיוני יותר למחשבה יצירתית?
03.10.17
הרצף המתמשך מהאינדיבידואל לאוניברסל – משנתו הדואלית של רבי נחמן מברסלב
02.10.17
קשת המחשבות - מדוע לצבעים יש השפעה כה עמוקה על התודעה שלנו?
01.10.17
מדוע דווקא התמקדות בעצמנו יכולה לפתח את האינטליגנציה הרגשית שלנו
28.09.17
ההרצאה השבועית של TED: נסו זאת בעצמכם – מה קורה כשרואים אדם מבעד לחיצוניות?
27.09.17
סליחה עוזרת לנו לשפר את הבריאות המנטלית והפיזית – מחקרים מראים כיצד
26.09.17
תזכרו ליהנות מהחיים – זו אולי קלישאה, אבל עד כמה אנחנו באמת מקפידים לקיים אותה?
25.09.17
מה מסתתר מאחורי יופייה של השקיעה? ההסבר המפתיע ל-3 תופעות טבע מוכרות
24.09.17
יש מקרה שבו דווקא כן כדאי להרהר בדאגות העבר – מתי וכיצד לעשות זאת?
19.09.17
מה כל כך מפחיד אותנו בלהחמיץ התרחשויות ברשת – ומה קורה כשאנו מתעדכנים ללא הרף?
18.09.17
מתנות הן דבר נפלא, אבל איך בוחרים כאלה שיעשו את העבודה? פסיכולוגים בדקו
17.09.17
כיצד הופך קשר רגיל לחברות עמוקה – ומה השפעתו על בריאותנו בטווח הרחוק?
14.09.17
ההרצאה השבועית של TED: אנו יכולים להמציא את העולם שבו אנו רוצים לחיות