הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

עורך בכיר במגזין ידוע שאל מה הופך עיר לטובה – וזכה לתשובה מפתיעה


16 בדצמבר, 2015

המגזין Aeon ייסד פלטפורמה לשאלות ותשובות על נושאים עמוקים בין הגולשים. אחת השאלות שהתקבלו במערכת הייתה מאת הגולש רוס אנדרסון, עורך מדורי המדע, הבריאות והטכנולוגיה במגזין The Atlantic. הוא ביקש לדעת מה הופך עיר למעולה. כאמור, על השאלות של הגולשים עונים גולשים אחרים, כשהמערכת בסך הכול מתווכת ביניהם. התשובות הפופולאריות ביותר מופיעות בראש הדף, ולא במקרה נמצאת שם תשובתו של ארון סים, אשר זכתה לאהדת הקוראים.

סים הוא דוקטור למתמטיקה באימפריאל קולג' בלונדון, אוניברסיטה שנחשבת לאחת הטובות בעולם. רצה הגורל וארון סים בנה מודל מתמטי שמסביר בדיוק מה הופך עיר לטובה. התשובה שנתן מבוססת על מחקרים סטטיסטיים, אבל סופה במסקנה מאוד אנושית ורגשית שעוד נגיע אליה.

אבל ראשית, האם בכלל אפשר למדוד טיב של עיר בכלים מדעיים? הנחת היסוד של סים וצוותו במחקר היא אינטואיטיבית לכולנו: "ערים טובות מחברות בין אנשים; ערים כושלות מבודדות אנשים". אם זו ההגדרה לעיר טובה, לכאורה הכול מובן. ככל שמספר הקשרים בעיר גדול יותר, העיר טובה יותר. אך קביעה זו לא לוקחת בחשבון הרבה פרמטרים קריטיים לקשר בין אנשים. היא אף לא מגדירה מהו קשר - האם לשאול אדם אקראי ברחוב מה השעה זה קשר משמעותי? מובן שהמשימה לספור קשרים בעיר נתונה היא סופר מורכבת. אז איך תדעו אם העיר שלכם היא מקום טוב לגור בו?

סים וצוותו ניסו לבנות את המודל המתמטי בהתחשב בפסיכולוגיה האנושית. הוא מציין כי "עיקרון המפתח הוא שבכל פעילות שהיא אדם יבנה קשרים רק עם מישהו שיש לו מה להציע, ורק אם אין לו קשרים טובים יותר לבנות קרוב יותר". הדוגמה שהוא משתמש בה כדי להבהיר את העיקרון היא שלא תזמינו בעל מקצוע כדי לתקן תקלה שאתם יכולים לסדר בעצמכם. עיקרון חשוב נוסף ששוכן בבסיס המודל הוא ש"ההסתברות לקשר עם אדם אחר נמצאת ביחס הפוך למספר האנשים שבסביבה הקרובה". הכלל הלא אינטואיטיבי הזה נובע ממחקר של מילגרם ותיאוריית העולם הקטן שהגה בעקבותיו. חלקנו מכירים את המושג שש דרגות של הפרדה המתאר את מידת ההתפשטות של קשרים אנושיים.

עד כמה העיר שלכם אינטימית? תושבים בשנגחאי. TonyV3112 / Shutterstock.com.

הכלל, אם כן, מאפשר "לכמת את מידת ה'קישוריות' של עיר מסוימת, ולכן גם את גדולתה". אבל הרי אמרנו שספירת הקשרים היא האתגר העיקרי, כיצד פתאום זה מתאפשר? סים מציע ליישם את אופן החשיבה של ביולוגים אבולוציוניים שבנו עצים גנטיים שהולכים אלפי שנים אחורה, מתוך תצפיות על מידע שקיים בהווה. "האסטרטגיה היא לבנות מודלים מתמטיים שמתארים דברים שאנחנו לא מסוגלים לראות, ולבחון אותם על דברים שאנחנו כן מסוגלים לראות".

סים טוען שהיחס ההפוך בין הסיכוי ליצירת קשר אנושי ובין מספר האנשים הנמצאים בקרבת מקום הוא כלי אוניברסלי לניבוי של היבטים נוספים בחיינו, כמו קצב התפשטות מחלות, בין היתר. כלומר, באמצעות הכלל הזה, לצד העקרונות הפסיכולוגיים והתחשבות גם בנתונים הפיזיים של העיר, הצליח הצוות להעמיד מודל שבוחן את האיכות של העיר – בהקשר זה, עד כמה היא מאפשרת למקסם את מספר האינטראקציות בין אנשים.

מן הסתם לא ניכנס למשוואת הסטטיסטיות או להסברים מתמטיים, שהמתעניינים באמת יכולים למצוא במחקר המלא. ענייננו כאן הוא במסקנה הסופית שעולה מהמבוך הסוציו-מתמטי שאליו נכנסנו. כדי להמחיש את אופן פעולת המודל שיצר עם צוותו, סים מציע תרגיל קטן – וגם פותר אותו עבורנו. אם נבקש לבדוק איכותה של עיר, אחת הדרכים היא לבדוק מהי ההפרדה הגדולה ביותר בין חלקיה ביחס לתחבורה הציבורית שבה. "למשל, בעיר לונדון תתקשו למצוא זוג נקודות שמופרדות ביותר מ-3 שעות בתחבורה ציבורית. לעומת זאת, בעיר בייג'ינג לא קשה למצוא מיקומים שמופרדים בשש ואפילו שמונה שעות – חלקים בעיר שמנותקים בפועל אחד מהשני".

אם נתרגם את המודל ואת תוצאות הניסוי הקטן הזה למשמעות בפועל, המסקנה המתבקשת של סים היא שערים טובות מרגישות קטנות יותר מכפי שהן במציאות. הן נותנות תחושה יותר אינטימית, והדגש הוא על תחושה. כפי שמסביר סים, "זה לא אומר שערים טובות הן קטנות, או שערים קטנות הן בהכרח טובות", העניין הוא במידת הקרבה המדומה שהעיר יוצרת בקרב תושביה, ללא תלות בגודל ממשי. במילים אחרות, "ערים גדולות יכולות להיות מעולות, אבל ערים מעולות לבטח ירגישו קטנות".

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

איפה הכי כדאי לגור כדי להיות מאושרים? מחקר לונדוני חושף תשובה מפתיעה

הכירו את וויטייר, אלסקה - העיירה שכל תושביה חיים בבניין אחד

תגלית: ערים בכדור הארץ מתפתחות באותו האופן שבו גלקסיות גדלות

הצצה אל מאחורי הקלעים של עולם המסעדנות – כך אוכל מחבר בין אנשים

הלוגיקה שבתוך הכאוס: פיזיקאי גילה כי אנשים נעים כמו מולקולות גז

רגע של בדיקה עצמית: האם אנו מסוגלים לאמץ דעות וערכים חדשים?

עוד ממהות החיים

23.12.19
מתוך כוונות טובות – מתי אמפתיה עדיפה על סימפתיה ומדוע?
19.12.19
ההרצאה השבועית של TED: מיהו הגיבור האהוב עלינו וכמה אנחנו בעצם דומים לו?
18.12.19
גם אם הם דוברי שפות שונות, שכנים צריכים להבין זה את זה – רובי ריבלין על תרגום הקוראן
17.12.19
רוגע בכל רגע – 3 דרכים למדיטציה קלילה וזמינה לשילוב בשגרת היומיום
16.12.19
שחרור מהפחד עשוי להפחית כאבים בגוף – מחשבות על שלב המעבר שבין חיים ומוות
12.12.19
ההרצאה השבועית של TED: האם כלבים אוהבים אותנו או את האוכל שאנו נותנים להם?
11.12.19
מדוע אנשים מסוימים מגיעים לגדולה בגיל צעיר, ואחרים צריכים זמן כדי להגיע להצלחה?
10.12.19
אנתרופולוגים מאוקספורד: היכולות הפיזיות שלנו מתגברות כשאנו פועלים בתודעה משותפת
05.12.19
ההרצאה השבועית של TED: החוסן והביטחון שבחוסר יעילות
04.12.19
גוף, נפש, חברה ופליאה מהטבע – 4 האלמנטים של האצטקים לחיים מלאי משמעות
03.12.19
שימו לב לזה – "שאלת הקסם" שתפנה את הקשב שלכם לצדדים החיובים של החיים
02.12.19
אנו יכולים לתעל את המוח ליצירתיות ושלווה – מומחים מסבירים אילו תנאים דרושים לכך
28.11.19
ההרצאה השבועית של TED: מהם הערכים שעוברים כמסרים סמויים לילדינו וכיצד?
27.11.19
מדוע עוד לא פגשנו חייזרים? פרדוקס פרמי מציע תשובה מדעית
26.11.19
הדמיון עולה על כל מציאות – עולמות ווירטואליים שעוזרים לנו להתמודד עם אתגרים אמיתיים
25.11.19
משפרים את איכות החיים בסגנון צפון אירופאי – 5 רעיונות מדליקים שניתן לסגל
21.11.19
ההרצאה השבועית של TED: ליצירתיות אין גיל, מי שממשיך לנסות יכול להצליח
20.11.19
על כתפיהם של ענקים – מדוע עלינו לנהוג בענווה כלפי מסורות שקדמו לנו
19.11.19
האוכל הוא לא אויב – התמודדות עם אכילה רגשית מנקודת מבט מפייסת
18.11.19
חידת היופי – החוט המקשר בין מתמטיקה, אהבה ופחד