הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

הצד המדעי של המזל – נראה כי יש לנו שליטה מסוימת על יד הגורל


14 ביוני, 2017

במדרגה השנייה בפירמידת הצרכים, פרי הגותו של הפסיכולוג המפורסם אברהם מאסלו, נמצא הצורך שלנו בביטחון. מאסלו דיבר לפני הכול על ביטחון פיזי, אך בנוסף התייחס לביטחון בתחומים כמו תעסוקה, משאבים, מוסר, רכוש, בריאות וכן הלאה. אחרי הדברים הבסיסיים לקיומנו הביולוגי כמו מים, חמצן ואוכל, הדבר הבא החשוב ביותר עבורנו הוא לשלוט בגורמים המבטיחים את שגשוגנו לאורך זמן. ואלה, אם להתנסח בזהירות, גורמים שהשליטה בהם לטווח הרחוק היא אשליה בחלקה.

מקריות, גורל, מזל או כל אחד מהכינויים של הכאוס הנסיבתי שבו אנו שוהים, משחקים תפקיד משמעותי בהשתלשלות חיינו. אמנם לאורך הדורות הצליח האדם בתבונה רבה להגביר משמעותית את שליטתו בעתידו, עד שמזל ירד מהפרק כעניין לגיטימי שיש לקחת בחשבון. אך למעשה, כפי שמוסבר במאמר של The Book of Life, זוהי רק מראית עין. המקריות נוכחת בחיינו ומשפיעה עליהם גם אם פחות נוח לנו להאמין בכך. על פי המאמר, "אנו מתנגדים לרעיון שמזל יכול לשחק תפקיד משמעותי הן בכישלונות והן בהצלחה שלנו. מזל הוא יציאה חריפה נגד רעיונות מודרניים של שליטה, אסטרטגיה וראיית הנולד. אנו תופסים את עצמנו – לטוב ולרע – כסופרים של גורל עצמנו".

האקראיות ירדה למחתרת

קיימת גישה שגורסת כי כל פעולה שהאדם עושה נועדה בעצם להפחית את חוסר הוודאות ולהעצים את השליטה שלנו. הצורך נטמע עמוק בחיינו והפך לאוטומט שבשגרה. כך, למשל, תמצאו אנשים שבודקים את תחזית מזג האוויר על בסיס יומי גם בחודש אוגוסט. מדע וטכנולוגיה, כמו דת ופילוסופיה – תחומים שבדיונים רבים נמצאים משני עברי המתרס – עושים זאת בצורה שונה, אבל כולם נועדו לבסס שליטה על חיינו. העולם לא מבטיח דבר לאף יצור, ואם לא די בכך אנו נולדים חסרי אונים לחלוטין. המצב הזה יוצר חרדה מובנית בעצם הקיום שלנו, והאדם, שבגלל מוחו המפותח סובל ממנה יותר מכל יצור אחר, גם הלך רחוק יותר מכל יצור אחר בניסיון לבטל את חרדת אי הוודאות. על פי המאמר, "הציוויליזציה המודרנית עצמה יכולה להיראות כמחאה עצומה נגד תפקידה של המקריות בעניינים אנושיים".

היום, יותר מאי פעם, אנחנו חיים בתחושה של שליטה על גורלנו עד כדי "פיתוי מרושע להאמין שאולי העלמנו את המזל לחלוטין". יש לנו מנעולים על הדלתות, בדיקות רפואיות תקופתיות, חוזי העסקה, כריות אוויר, חוקי הגנת הצרכן, סוליות נגד החלקה, פנסיה, דלתות חירום ואולי מאות אלפי מנגנוני הגנה נוספים, שגם אם אחד מהם לא מתפקד, יש ביטוח. המושכות בידינו, אפשר לצאת לדרך. אבל המזל, גם אם "הפסיד בקרבות גדולים" מול האנושות, לא הובס וספק אם יובס בצורה טוטאלית אי פעם.

ולכן, כפי שמוסבר במאמר, "התבונה מחייבת אותנו לקבל שהמזל לעולם לא יאולף לגמרי". יד הגורל מתערבת בחיינו בדרכים שקשה לנו לראות, הן בהצלחות והן בכישלונות, מכיוון שיצרנו מסך עשן בינינו ובינה. כשאנו הולכים ברחוב ומחליקים על קליפת בננה, אם להשתמש בסלפסטיק, אנחנו יכולים לטעון שלמזל אין קשר לכך ואילו היינו מביטים להיכן שאנו הולכים, לבטח התאונה הייתה ברת מניעה. אך האם לקחנו בחשבון שבדיוק באותו רגע קיבלנו הודעה בוואטסאפ, או שכלב יפהפה עבר לידינו? תזמון האירועים הוא עניין של הסתברות סטטיסטית, ומספרים, כידוע, הם מדע מוחלט ויש לנו מידה מצומצמת במיוחד של שליטה בהם.

השפעתו הבלתי צפויה של המזל כמו מטיחה בפנינו את המציאות הכאוטית, אך המסקנה שעולה מן המאמר מייחסת לכך דווקא שני יתרונות מפתיעים. הטענה היא כי בכל כישלון ובכל הצלחה יש אלמנטים רבים שאינם תלויים בנו, גם אם אנו מסומאים מלראות אותם בגלל הערכים בחברה שלנו. בשני המקרים ההכרה בקיומה של מקריות יכולה להניב תועלת. כשאנו מצליחים זה פותח את הראש שלנו לשיפור נוסף, כיוון שאם אנו חיים בתחושה של "כוחי ועוצם ידי" הסיכוי שלנו לאתר נקודות תורפה עתידיות יורד. לעומת זאת, כשאנו מבינים שחלק מהדברים הסתדרו לטובתנו במקרה, אנו יכולים לחפש אותם ולנסות לשלוט בהם בפעמים הבאות. במקביל, כאשר אנו נכשלים אנו יכולים להסיר מעצמנו חלק מהנטל המנטלי הכרוך בלקיחת אחריות על טעויותינו. כמובן שכל זה תלוי במינון – הסתמכות מוחלטת על יד המקרה ושיכרון של שליטה מוחלטת הם שני מצבים קיצוניים והפוכים שיכולים להוביל אותנו לאותם מכשולים. המזל, אם כן, "נותר קונספט שיכול להפחית מעט מהשחצנות שלנו... ולשכך את הזלזול העצמי האלים שלנו".

אך בכך לא מסתכמים יתרונותיה של ההכרה במזל. ד"ר ג'ו הנסון, מפעיל הערוץ It's Okay To Be Smart מבית PBS, מסביר בסרטון כי פתיחת הדלת למזל אינה סיסמת ניו אייג' שטוחה, אלא עיקרון שפעילותו נבחנה במחקרים פסיכולוגיים. במילים אחרות, אנו יכולים להגביר את המזל הטוב שלנו באמצעות תרגיל קוגניטיבי מפתיע בפשטותו.

הגישה שלנו משפיעה על יד המקרה

כדי להסביר את הטריק, הנסון מתחיל בניסיון להבין מהו בכלל מזל וכיצד הוא עובד. הוא מתאר צירוף מקרים מעורר תמיהה שהתרחש לאורך מספר שנים בארה"ב. מדי כמה שנים, קבוצות וספורטאים שהיו בשיאם נטו להיכשל, להפסיד או להרוס רצפי ניצחונות – מיד לאחר שהופיעו על שער מגזין ספורט ידוע. הוא מכנה את הרצף "הקללה הידועה לשמצה של ספורט אילוסטריידט". ב-2002 הגדילו במגזין לעשות וחקרו את התופעה לעומק. הם גילו כי 37% מהדמויות שכיכבו בעמוד השער נתקלו במזל רע בסמוך להופעתם עליו. העניין המבהיל יותר הוא שזה לא הסתכם במגזין. הנסון מספר שגם ספורטאים שהופיעו על עטיפת משחק המחשב של ליגת הפוטבול האמריקאית "נחלו אכזבות בקריירה מיד לאחר מכן".

האינטואיציה אומרת שרצף כזה לא ייתכן ומבקשת הסבר. קללה מסתורית היא הסבר אחד, והסתברות סטטיסטית היא הסבר נוסף. "אירועים בלתי סבירים יתרחשו כמעט בוודאות", אומר הנסון, "בהינתן מספיק הזדמנויות". אך לדבריו יש למזל רובד נוסף מעבר למקריות גרידא. חלק ממה שאנו רואים כמזל טוב או רע הוא פשוט מקטע בודד וספציפי מתוך רצף. כאשר הוא מנותק מהקונטקסט – מהעבר ומהעתיד שלו, אירוע מסוים יכול להיתפס כמזל רע או טוב. הנסון מסביר את העיקרון באמצעות גרף ביצועים של אתלטים. לכל אתלט יש ממוצע הכולל את כל הקריירה ומקיף את נקודות השיא והשפל שלו. אם נביט רק על נקודות השיא או השפל – וזה, אגב, מה שהתקשורת נוטה לעשות – אנו עלולים לחשוב שבתחרות או במשחק מסוימים היה לו מזל ממש טוב או להיפך. אבל אם נביט על התמונה הכוללת לטווח ארוך, נגלה כי הביצועים שלו מיוצבים על ממוצע אישי.

זה קורה, לדברי הנסון, מפני ש"ביצועים יוצאי דופן, טובים או רעים, לא תמיד משקפים יכולת בצורה מדויקת". אך אלה אינם כוחות מסתוריים שמשפיעים על ציון גבוה במיוחד או נמוך במיוחד, אלא שורה של נסיבות שפשוט נמצאות שם בעולם ומדי פעם חוצות את דרכינו. זה יכול להיות הכלב שהחליט לנבוח כל הלילה וגרם לנו לגשת למבחן מותשים, וזה יכול להיות שכמות הסוכר הזעומה שנותרה לנו בבית הייתה בדיוק במידה מושלמת לעוגה. כלבים נובחים ושאריות סוכר אינם אירועים חריגים בפני עצמם. הם הופכים למשמעותיים כאשר הם מצטרפים לאירועים אחרים.

"נראה כי המזל נמצא במפגש בין מקריות לתודעה", טוען הנסון, "כמו פילטר שהמוח שלנו מיישם כלפי האקראיות של העולם וגורם לנו להסיק מסקנות היכן שאין". הוא מבחין, אם כן, בין מזל במובן המיסטי שבו ההנחה היא שקיימת משמעות או כוח מכוון, לבין מזל במובן הסטטיסטי שפשוט לוקח בחשבון את מגוון האפשרויות במציאות מורכבת ואת האקראיות המאפיינת את התרחשותם של אירועים. מזל הוא תופעה אמיתית. הדיון בכוח שמאחוריו, אם ישנו או איננו, פשוט לא רלוונטי לעצם קיומם של מקרים חריגים. ומכיוון שלא קיימת נוסחה המארגנת את רצף או את תדירות המקרים החריגים בחיינו, ובטח לא את צירופי המקרים, הרי שיד הגורל יכולה להיתפס ככוח בלתי נשלט. הנסון, לעומת זאת, מציג ראיות המוכיחות כי בידינו האפשרות לנתב את יד המקרה, לפחות במידה מסוימת.

אנחנו לא שולטים באירועים הפוקדים אותנו, אבל כן יש לנו שליטה בתגובה כלפיהם. הנסון מדגים: "אתם הולכים במורד שביל הררי ולפתע נופל לפניכם סלע. האם אתם חסרי מזל כיוון שנקלעתם לשם באותו רגע שסלע כמעט הרג אתכם? או שאתם ברי מזל שהסלע החטיא אתכם? אולי מזל הוא הלך רוח". הפסיכולוג ריצ'רד ווייסמן חקר את השלכותיה של נקודת מבט חיובית או שלילית על המזל. הממצאים שלו הראו כי אנשים שמתייחסים לעצמם כברי מזל מפגינים 4 מאפיינים משותפים: הם נוטים להבחין ולפעול בהזדמנויות מקריות על ידי רוגע כללי ופתיחות לחוויות חדשות; הם מבצעים החלטות על בסיס תחושת בטן, כלומר מגיבים לתהליכים תת-מודעים; הגישה שלהם ממירה מזל רע למזל טוב, כלומר הם ייטו לשמוח שניצלו מהסלע ולא להתייסר שנקלעו לסיטואציה; לבסוף, הם מצפים שאירועים טובים יקרו להם.

כך למשל, פועל המנגנון של מגדת עתידות: "היא אומרת לכם שאתם עומדים לפגוש מישהו מיוחד, אז אתם יוצאים מלאי ביטחון ומחויכים. אתם מסתובבים יותר, פוגשים יותר אנשים ובמקרה אחד מהם הוא נחמד במיוחד". הנסון מסביר כי חוזי עתידות "לא ראו את העתיד שלכם, הם עזרו ליצור אותו. נבואה שמגשימה את עצמה שאנו מכנים מזל". הוא מסביר כי ווייסמן הוכיח כי חייהם של אנשים בעלי תפיסה עצמית של ברי מזל אכן הושפעו לטובה.

מזל טוב, אפשר לומר, נוצר בחפיפה של כוחות כאוטיים שאינם בשליטתנו יחד עם תפיסת העולם שלנו והפעולות הנגזרות ממנה. הרוב המכריע של בני אדם בעולם מנהל חיים ממוצעים באופן אובייקטיבי ביחס לסביבה. אנחנו לא איוב וגם לא ההיפך מכך. אך האירועים בחיינו מפוזרים ללא דפוס מסוים. זו החלטה שלנו אם להביט על אירועים בודדים או על התמונה הרחבה. ויותר מזה, גם כשאנו מביטים על אירוע בודד וחסר הקשר, ביכולתנו לתעל אותו לטובתנו באמצעות תפיסת עולם פתוחה ורגועה.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הדפוס המדומה שמשפיע על קבלת ההחלטות שלנו – כיצד לנטרל את "הטיית המהמר"

המתמטיקה של המזל – היכן נמצאת הזרימה החזקה ביותר של הזדמנויות?

מה הסיכוי שנולדתם בדיוק מי שאתם? חישוב מתמטי יותיר אתכם פעורי פה

עוד ממהות החיים

19.10.17
ההרצאה השבועית של TED: מסקנותיה של רופאה מהתמודדות עם סוף החיים
18.10.17
על כתפיהם של ענקים – מדוע עלינו לנהוג בענווה כלפי מסורות שקדמו לנו
17.10.17
לא רק באטמן – כיצד ניתן לרתום את הפחד מהשונה לטובתנו?
16.10.17
3 רעיונות ריאליסטיים שיכולים לסייע להצלחה הרבה יותר מפתרונות קסם
15.10.17
כיצד חשיבה רציונלית מחזקת את האינטואיציה – וכיצד ליצור את האיזון העדין ביניהן?
10.10.17
מדוע שיעמום הוא חיוני עבורנו וכיצד להפיק ממנו תועלת?
09.10.17
מחקרים מגלים: מדוע בני האדם כל-כך קשורים לחפצים
08.10.17
האם אתם נוטים ליציבות או לחדשנות – ומה חיוני יותר למחשבה יצירתית?
03.10.17
הרצף המתמשך מהאינדיבידואל לאוניברסל – משנתו הדואלית של רבי נחמן מברסלב
02.10.17
קשת המחשבות - מדוע לצבעים יש השפעה כה עמוקה על התודעה שלנו?
01.10.17
מדוע דווקא התמקדות בעצמנו יכולה לפתח את האינטליגנציה הרגשית שלנו
28.09.17
ההרצאה השבועית של TED: נסו זאת בעצמכם – מה קורה כשרואים אדם מבעד לחיצוניות?
27.09.17
סליחה עוזרת לנו לשפר את הבריאות המנטלית והפיזית – מחקרים מראים כיצד
26.09.17
תזכרו ליהנות מהחיים – זו אולי קלישאה, אבל עד כמה אנחנו באמת מקפידים לקיים אותה?
25.09.17
מה מסתתר מאחורי יופייה של השקיעה? ההסבר המפתיע ל-3 תופעות טבע מוכרות
24.09.17
יש מקרה שבו דווקא כן כדאי להרהר בדאגות העבר – מתי וכיצד לעשות זאת?
19.09.17
מה כל כך מפחיד אותנו בלהחמיץ התרחשויות ברשת – ומה קורה כשאנו מתעדכנים ללא הרף?
18.09.17
מתנות הן דבר נפלא, אבל איך בוחרים כאלה שיעשו את העבודה? פסיכולוגים בדקו
17.09.17
כיצד הופך קשר רגיל לחברות עמוקה – ומה השפעתו על בריאותנו בטווח הרחוק?
14.09.17
ההרצאה השבועית של TED: אנו יכולים להמציא את העולם שבו אנו רוצים לחיות