הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

פרפרים בבטן – הכירו את 'המוח השני' ששולט במערכת העיכול שלנו


3 באפריל, 2017

רבים לא יודעים זאת, אבל במקביל למערכת העצבים הראשית קיימת בגופנו מערכת עצבים משנית, שכל תפקידה הוא לנהל את פעילות העיכול. בכל חלקי הגוף אמנם קיימים עצבים, אך אלה שבמעיים נמצאים שם במאות מיליונים - יותר מאשר בחוט השדרה עצמו - והם מתנהלים באופן עצמאי יחסית למערכת העצבים הראשית, זו שבמוח. לא בכדי התייחס אליהם פרופסור מייקל גרשון מאוניברסיטת קולומביה, מחבר הספר  The Second Brainעל מערכת העצבים שבבטן, בכינוי "המוח השני".

ככל שגוברת המודעות לתזונה, נחשפים עוד ועוד סודות על אופני השפעתה על חיינו. על פי מגזין Scientific American מסתבר שחלק ניכר מהשפעה זו מקורה במוח השני. לאורך דפנות צינור העיכול, המתחיל בוושט ומסתיים בפי הטבעת, מצויים מיליוני תאי עצב שמנהלים את כל שלבי תהליך עיבוד המזון וספיגת החומרים המזינים שבו. "שפע תאי העצב שבמערכת העצבים המעית מאפשר לנו 'לחוש' את העולם הפנימי של המעיים ותכנם". 'המוח שבבטן' הוא למעשה קבלן משנה של המוח והוא מנהל עצמאית את המערכת שעליה הופקד.


הבטן מנסה לומר לנו משהו

ניהול העיכול הוא ג'וב סיזיפי בפני עצמו, אך מעבודתם של גרשון וחוקרים נוספים עולה כי תפקיד המערכת לא מסתיים בפיקוח על הפעילות המכנית. פרופסור אמרן מאייר מאוניברסיטת קליפורניה טוען כי "המערכת הרבה יותר מורכבת מכדי להתפתח רק כדי לוודא שדברים יוצאים מהבטן שלך". הוא מרמז בכך על תפקיד חשוב שממלאת מערכת העצבים המעית בקביעת המצב הרגשי והמנטלי שלנו. ולראיה, "חוקרים נדהמו לגלות שכ-90 אחוזים מהסיבים בעצב הראשי של האיברים הפנימיים – הוואגוס - מובילים מידע מהבטן למוח ולא ההיפך". כלומר, המוח השני לא רק מנהל פס ייצור אלא גם משמש וסת רגשי דומיננטי.

למערכת העיכול יש מערכת עצבית אוטונומית שמתפקדת כקבלן משנה של המוח.

פרופסור גרשון מסביר כי "חלק גדול מהרגשות שלנו כפי הנראה מושפע מהעצבים שבבטן". במובן זה, מערכת העיכול משמשת אינדיקטור לטיב הדברים שאנו אוכלים. בכל פעם שאנו מכניסים משהו לפה, הוא עובר על פני מיליוני הנוירונים שבמוח השני והם מאותתים לנו מה 'דעתם' על התזונה שלנו. מעין מנגנון ביקורת קולינרית פנימי שמדבר אתנו באמצעות מצבי רוח. "רווחה רגשית בחיי היומיום עשויה להסתמך על מסרים מהמוח התחתון למוח שלמעלה". ההשפעה על הרגשות נובעת בין היתר מריכוז גבוה של סרטונין במערכת העיכול – אחד הכימיקלים האחראיים על תחושות של אושר ודיכאון. "למעשה, 95 אחוז מהסרוטונין של הגוף נמצא במעיים".

מכיוון שלמערכת העצבים המעית ולמוח יש מאפיינים משותפים, כמו ריכוז נוירונים גבוה וכימיקלים דומים, המוח הקטן משמש מראה למוח שבגולגולת. שינויים כימיים שמשפיעים על המוח עשויים להשפיע גם על הבטן. ולכן, "לא פלא שתרופות שנועדו ליצור שינויים כימיים במוח [נוגדי דיכאון], לעתים קרובות מעוררות בעיות בעיכול". כך מתקיים בין הראש והבטן חוק הכלים השלובים: כשאנו באיזון במערכת אחת - גם השנייה מאוזנת, ואילו הפרה באחת מיתרגמת להפרעה באחרת.


מדוע דווקא מערכת העיכול זקוקה למוח משלה?

במטרה להבין טוב יותר את המוח השני, פרופסור מאייר חוקר כיצד מתקשרים החיידקים של מערכת העיכול עם מיליוני הנוירונים. לדעתו, הבנה עמוקה של פעילות מערכת העצבים תביא לכך שבשנים הקרובות יצטרכו פסיכיאטרים לדעת כיצד לטפל גם במערכת העיכול. בנוסף, מחקר מתקדם בוחן כיצד המוח השני משפיע על מערכת החיסון, כש-70 אחוז ממנה מופנים לטיפול בפולשים לא רצויים במערכת העיכול. מחקרים אלה יכולים לחשוף ממצאים מפתיעים על הקשרים הנסתרים בין חלקי הגוף השונים, אבל הסיבה שבגינה נוסדה תת-מערכת עצבים נוספת בגוף נותרת עדיין בגדר תעלומה.

גרשון משער כי פיתחנו את מערכת העצבים המעית כדי לשחרר את המוח המרכזי מהטרחה שבעיבוד המזון הקדחתני. הוא מסביר כי "המוח שבראש לא צריך 'ללכלך את הידיים' עם העסק המבולגן של עיכול, אשר הואצל למוח שבבטן". האם כל זה נועד כדי לחסוך באנרגיה, או במטרה להפנות את משאבי המוח למקומות אחרים כמו הקוגניציה והתפיסה שלנו? ייתכן מאוד.

ייתכן גם שנושא התזונה בכללותו הוא בסיסי בהרבה מהחשיבה המקובלת. אחרי הכול, מנגנון צריכת האנרגיה הוא אחד התהליכים הראשונים בהתפתחות החיים על פני כדור הארץ, עוד כשראשוני הסטרומטוליטים השתמשו בשמש כדי לייצר מזון. הגוף שלנו מתפקד ברובו כמערכת סגורה – המקום היחיד שמאפשר כניסה של גורמים חיצוניים שגדולים ממולקולה הוא הפה. אפשר, אם כך, לומר שזה שער הכניסה היחיד של עולם החומר אל הגוף שלנו, ולכן המערכת שקולטת את החומרים העוברים דרכו היא כה חשובה. אז אמנם עבר זמן מאז שהחלו התאים הראשונים לנצל את אור השמש לייצור מזון באוקיינוס, אבל כנראה שחשיבות התהליך המאפשר חיים נותרה בעינה. במילים אחרות, התזונה שלנו היא גורם מספיק חשוב לקיום, עד כי האבולוציה החליטה שנכון לפתח מערכת עצבים נפרדת עבורה.

אפשר להביט על היווצרות מערכת העצבים של המעיים כסמן המעיד על האינטגרטיביות של הגוף והנפש. התפתחותו של המוח השני וההשפעה הנרחבת שלו מאותתים לנו להיות יותר ערניים וקשובים לכלל מנגנוני הגוף, להתבונן עליהם כמכלול שעובד בסנכרון ולגזור מכאן את האופן שבו אנו מתנהלים.

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

האם נמצאה הסיבה שבגללה בני האדם ושאר בעלי החיים ישנים?

מחקרים הוכיחו: מראות יפים מסייעים לחזק את מערכת החיסון

התגובה המדהימה של הגוף שלכם למים וכיצד הם יכולים להציל חיים

משאירים חותם בעולם - ההילה הביולוגית האישית שמלווה אתכם לכל מקום

מדוע ריח מעורר בנו זיכרונות חזקים ואיך להשתמש בזה לטובתנו?

נוירולוגים מאשרים: אהובינו הופכים לחלק מאיתנו

קשר בלתי ניתן לניתוק – תאי התינוק ממשיכים לחיות במוחה של האם

ההרצאה השבועית של TED: כך תייצרו מחדש את תאי המוח ששולטים באושר שלכם

עוד ממהות החיים

19.10.17
ההרצאה השבועית של TED: מסקנותיה של רופאה מהתמודדות עם סוף החיים
18.10.17
על כתפיהם של ענקים – מדוע עלינו לנהוג בענווה כלפי מסורות שקדמו לנו
17.10.17
לא רק באטמן – כיצד ניתן לרתום את הפחד מהשונה לטובתנו?
16.10.17
3 רעיונות ריאליסטיים שיכולים לסייע להצלחה הרבה יותר מפתרונות קסם
15.10.17
כיצד חשיבה רציונלית מחזקת את האינטואיציה – וכיצד ליצור את האיזון העדין ביניהן?
10.10.17
מדוע שיעמום הוא חיוני עבורנו וכיצד להפיק ממנו תועלת?
09.10.17
מחקרים מגלים: מדוע בני האדם כל-כך קשורים לחפצים
08.10.17
האם אתם נוטים ליציבות או לחדשנות – ומה חיוני יותר למחשבה יצירתית?
03.10.17
הרצף המתמשך מהאינדיבידואל לאוניברסל – משנתו הדואלית של רבי נחמן מברסלב
02.10.17
קשת המחשבות - מדוע לצבעים יש השפעה כה עמוקה על התודעה שלנו?
01.10.17
מדוע דווקא התמקדות בעצמנו יכולה לפתח את האינטליגנציה הרגשית שלנו
28.09.17
ההרצאה השבועית של TED: נסו זאת בעצמכם – מה קורה כשרואים אדם מבעד לחיצוניות?
27.09.17
סליחה עוזרת לנו לשפר את הבריאות המנטלית והפיזית – מחקרים מראים כיצד
26.09.17
תזכרו ליהנות מהחיים – זו אולי קלישאה, אבל עד כמה אנחנו באמת מקפידים לקיים אותה?
25.09.17
מה מסתתר מאחורי יופייה של השקיעה? ההסבר המפתיע ל-3 תופעות טבע מוכרות
24.09.17
יש מקרה שבו דווקא כן כדאי להרהר בדאגות העבר – מתי וכיצד לעשות זאת?
19.09.17
מה כל כך מפחיד אותנו בלהחמיץ התרחשויות ברשת – ומה קורה כשאנו מתעדכנים ללא הרף?
18.09.17
מתנות הן דבר נפלא, אבל איך בוחרים כאלה שיעשו את העבודה? פסיכולוגים בדקו
17.09.17
כיצד הופך קשר רגיל לחברות עמוקה – ומה השפעתו על בריאותנו בטווח הרחוק?
14.09.17
ההרצאה השבועית של TED: אנו יכולים להמציא את העולם שבו אנו רוצים לחיות