וידיאו טיים לאפס של דנאית מלכותית – מזחל לפרפר ססגוני
כמילות השיר המוכר, פרפרים מגיעים בכל מיני צבעים, צורות וגדלים. עבור רבים מסמלת הדמות מפתיח התכנית פרפר נחמד את ברירת המחדל של צורת הפרפר. בעידן של ערוץ תקשורת אחד, הפרפר נצרב בתודעה של המון ילדים כיצור כתום עם קווים שחורים ונקודות לבנות. ואולם, הפרפר המצויר ההוא, שנראה כל כך רגיל ופשוט, מבוסס למעשה על אחד היצורים הכי מיוחדים בטבע – הדנאית המלכותית (או בכינוי ה'מונרך').
בעוד שלכל הפרפרים מחזור חיים מיוחד במינו – מהזחל דרך הגולם ועד לפרפר בוגר – הסיפור של הדנאית המלכותית הוא הרבה יותר מורכב, גם כיצור בוגר. חייו של המונרך, אם כן, מתחלקים לשני פרקים, ולכל אחד האופי המשונה והמסקרן שלו. ראשית חייו, כמו כל קרוביו, כזחל. ארבעה ימים לאחר הטלת הביצים בוקעים הזחלים, ובמשך שבועיים רצופים זוללים עלים בקצב מסחרר, שמספיק כדי להכפיל את משקלם פי אלפיים. לאחר מכן הם נתלים הפוכים בעזרת משי ומתחילים את אחד התהליכים הכי מדהימים בטבע – המטמורפוזה.
במשך שבועיים הזחלים עוטפים את עצמם בפקעת משי, והופכים בתוכה ליצור אחר. מזחל איטי שעולמו מוגבל לסביבה מצומצמת, לעתים אף לצמח אחד בלבד, הם לובשים צורה של בעל חיים שמסוגל לעוף – והעולם הופך למגרש משחקים כמעט בלתי מוגבל תחת כנפיו הפרושות. אין לדעת מה מתחולל בתוך הפקעת במשך אותם שבועיים קריטיים, אבל די להביט בתהליך מבחוץ כדי לקבל מושג עד כמה בלתי מובן מאליו הפרק הראשון בחייו של הפרפר. לצד זאת, במקרה של המונרך, הפרק השני טומן בחובו תופעות מסתוריות לא פחות.
סיפור חייהם של פרפרי המונרך הבוגרים הוא כה מיוחד, שהם נבחרו לככב באחת ההפקות המוצלחות ביותר של נשיונל ג'יאוגרפיק בשנים האחרונות, הסדרה "הנדידה הגדולה". החלק הרביעי בחייהם (ביצה, זחל, גולם, בוגר) מתחיל בקנדה. בתום שלב הגולם, יוצאים המונרכים מהפקעות כשלפניהם אחד מהמסעות השאפתניים ביותר בממלכת החי. במהלך החודשים הקרובים הם ינדדו דרומה מרחק הגבוה מ-4,000 קילומטרים ויחצו את יבשת צפון אמריקה לאורכה, עד מקסיקו. לאחר מכן, יבצעו את הדרך חזור עד לקנדה.
הגלגול. צילום: ערן לוין.
ידוע שמשך חייהם של הפרפרים הוא קצר יחסית, אז כיצד ייתכן מסע כה ממושך? התשובה הפשוטה היא שהפרפרים מחליפים חמישה דורות בכל סיבוב הלוך-חזור מקנדה למקסיקו. הנקבות מטילות ביצים בדרך והפרפרים הצעירים מחליפים את האלה שהחלו במסע ומתו, במעין מרוץ שליחים. לכאורה עניין פשוט, אלא שכאן צריך להתייחס לנדידתם של בעלי חיים אחרים. אחת הנדידות הגדולות ביותר מתרחשת באפריקה, כאשר מגה-עדר הכולל שני מיליון גנואים, זברות, צבאים ובהמות נוספות, נעים בעקבות הגשמים מצפון לדרום באזור הסרנגטי, וחזרה.
כיצד יודעים הגנואים וחבריהם למסע את הדרך הקבועה? כנראה זיכרון. עופר שיוצא למסע יחד עם אמו יחזור כמה שנים על אותו מסלול, ובבגרותו ידע לנווט את דרכו במסלול השנתי. המידע הזה מעלה שאלה מרתקת לגבי הפרפרים – אם הם מתים בדרך, ואף לא פרפר אחד השלים מעולם את המסלול המלא, כיצד הם יודעים להגיע ליעד כל כך ספציפי?
תוכנת ניווט גנטית? פרפרי המונרך. צילום: ערן לוין.
היכולת המסתורית של פרפרי המונרך לנווט את דרכם לאורכה של יבשת ובחזרה דרך חמישה דורות זיכתה את הנדידה שלהם בתיאור "אחת מתופעות הטבע המדהימות ביותר בעולם". אז מה הסוד של המונרכים? על פי התיאוריה הרווחת בקרב המדענים, המפה של הפרפרים מוטבעת בגנים שלהם והם מוכוונים על ידי הכוח המגנטי של כדור הארץ. כיצד פועל המנגנון הזה ואיך התפתח הקשר בין הפרפרים לכוחות הפיזיקליים של היקום? קשה לומר. אבל ברור שמדובר בפלא טבע כאשר קהילה בת מיליוני חברים משמרת מסורת עתיקה, מבלי שתתקיים המשכיות בין-דורית.
הרבה בעלי חיים משמרים את הקשר לעבר, גם אנחנו. אבל נדיר למצוא מין שהקשר שלו נחתך ארבע או חמש פעמים בשנה, ועדיין מצליח לדבוק באותו מנהג עתיק. פרפר המונרך מספר לנו סיפור בין שני פרקים עיקריים שמהם אנו יכולים לקחת תובנות מעניינות: על זמן המתנה שיכול לגרום לטרנספורמציה מוחלטת, ועל המצפן הפנימי (אולי התת-מודע) שמסייע לנווט את הדרך גם בתנאים כמעט בלתי אפשריים.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
עוד מרדיו מהות החיים:
