חוקרים מנסים להבין באילו נסיבות בני אדם נוטים להתגבר על דחיינות

ילדים קטנים יודעים מתי לבקש מהוריהם את הדברים שהם ממש רוצים. כשאמא בטלפון, כשאבא צופה בכדורגל וכששניהם מנקרים על הספה מול הטלוויזיה – במצבים אלו הסיכוי לקבל הסכמה גבוה מאי פעם. גם בעלי חיים יודעים מתי הזמן הטוב ביותר עבורם לעשות דברים, רק שלהבדיל, במקרה הזה מדובר בסיכויי ההישרדות. החיות בסוואנה יודעות שהזמן הטוב ביותר לגשת לבור המים הוא בשיא הצהריים, כאשר הטורפים הגדולים מנמנמים בצל ורק במקרים נדירים יעזו לצאת לציד. באותו אופן, כדי להשיג מגוון מטרות בנקודות שונות בחיים עלינו לאתר בכל פעם חלון הזדמנויות.

כפי שאפשר לראות מהדוגמאות שלעיל, הצורך בחלון הזדמנויות מתחדד ככל שהפעולה מאתגרת יותר. כך למשל, ילד שרוצה לנסוע לטיול של יומיים יודע שהסיכוי לתשובה שלילית גבוה, ממש כפי שאנטילופה צמאה יודעת שהסיכוי להפוך לארוחת ערב גבוה. מבלי לפגוע בכבודן של החיות עם ההשוואה, לכל אחד יש משימות מאתגרות או לא נעימות שעליו להשלים. כדי להעלות את הסיכוי לביצוע, אנו יכולים לנסות לאתר את חלונות ההזדמנויות המתאימים, ה'נקודות החמות' שבהן יהיה לנו הכי נוח וקל להתגבר על המכשולים והחסמים.

המעגל הסגור של משימות טורדניות

פסיכולוגים שחוקרים מוטיבציה גילו נקודות חמות רבות מסוג זה, שתיים מהבולטות קשורות לזמן ביצוע הפעולה ולמצב הנפשי באותה העת. ד"ר מקסים טקואט מבית הספר לרפואה של הרווארד הוביל צוות חוקרים שבחן באילו תנאים המוטיבציה בשיאה. מגזין Science of Us מדווח כי החוקרים ביצעו סקר בהשתתפות כ-30 אלף בני אדם שדיווחו על מצבם הנפשי ועל האופן שבו הם בילו את זמנם. לאחר שהשוו את הנתונים, גילו כי "מצב הרוח עשוי להיות גורם הניבוי הטוב ביותר לגבי הזמן שבו תבצעו את כל המטלות הלא נעימות". ככל שאנו יותר מאושרים, עולה הסיכוי שנפשיל שרוולים ונתמודד עם כל הדברים הלא נעימים והמשעממים שעלינו לעשות. לעומת זאת, מצב רוח ירוד עלול לעכב ביצוע של משימות כאלה.

חלון ההזדמנויות, אם כן, הוא אושר או מצב רוח טוב. כנראה שהרגשה טובה צובעת את כל המציאות בגוונים רכים יותר, וכך לטרחה שבפעולות טורדניות אין השפעה כה רבה. האושר מסיר את המחסומים שבמצב אחר היו מספקים לנו שלל תירוצים מדוע לא לעשות דבר מה. אלה חדשות טובות, אבל צריך להיות מודעים לכך שזה פועל גם בכיוון ההפוך. מטבען, פעמים רבות המשימות הלא נעימות הכרחיות להתנהלות חיים תקינה. ניקיונות, תשלום חשבונות, טסט לרכב וכן הלאה. כשאנו לא במצב רוח ודוחים אותן, הן מצטברות, מגבירות את העומס ועלולות ליצור מעגל סגור שידרדר את מצב הרוח עוד יותר. על פי אותה לוגיקה, ביצוע משימות מרגיזות בחלון ההזדמנויות של אושר יכול לסייע לשמר את מצב הרוח המרומם: אנו מוחקים מהרשימה את המטלות המרגיזות לפני שהן מספיקות להיערם ולהפוך לנטל נפשי שמעיב על השמחה.

להתחיל ולסיים משימות של חשיבה עמוקה לפני פתיחת המרוץ היומי.

ויש למחקר גם תובנות רחבות יותר. ביסודו, הוא עוסק בדחיית סיפוקים ובדרכים להתגבר על צרכים והנאות קצרי טווח. המטרה היא לא רק להציג דרכים פרקטיות לביצוע מטלות, אלא להמחיש את הקשר בין היכולת להתמודד עם המחסומים ובין רווחה נפשית ארוכת טווח. כשחושבים על זה, לפי הנוסחה המקוצרת יש לנצל את האושר של הטווח הקצר כדי להגביר את האושר לאורך הזמן. מעין חוק שימור האנרגיה בגרסת מצב הרוח.

האלמנט השני שעשוי להשפיע על סיכויי הביצוע שלנו הוא, כאמור, הזמן. מאמר של פרופסור ג'פרי מק'דונל, שגם עליו דווח באתר, מציג זווית נוספת של התמודדות עם אתגרים ומחסומים – ביצוע עבודה יצירתית. הוא מספר על חוויה שרבים יוכלו להזדהות אתה, הקושי להתחיל בעבודה היצירתית. היום שלנו מורכב ממשימות רבות, חלקן פשוטות וטכניות וחלק מורכבות ודורשות השקעת מחשבה רבה. לרוב, האחרונות הן המאתגרות יותר לביצוע ולכן קל לנו יותר לדחות אותן. יותר מזה, לפעמים דחיינות היא אפילו לא הבעיה, אך מכיוון שהן מצריכות ריכוז רב ועבודה רצופה, לעתים האתגר הוא פשוט למצוא את הזמן שבו נקבל את התנאים הנכונים.

הפתרון של פרופסור מק'דונל הוא להשכים קום ולבצע את העבודה היצירתית בבוקר – לפני הכול –  ולהמשיך אותה ברצף עד שהמשימות הנוספות של היום יבואו לנקוש בדלתו. הוא מספר: "אני מתעורר מוקדם בבוקר, מכין אספרסו וכותב עד שאני רווי או עד שהסחות דעת כמו מיילים, דדליינים ופגישות מתחילים להפריע". ישנם אנשים שקוראים שורות אלה ותוהים כיצד אפשר לבצע את העבודה המשמעותית בבוקר – הרי עבור חלק מאתנו המשמעות היא צלילה לבריכה אולימפית של קפאין מזוקק. ואולם, לבוקר יש את הקסם שלו בנוגע לפעילות יצירתית: המוח עדיין נקי מתעבורת המחשבות היומית ויש אנשים שאפילו ציוץ הציפורים והתאורה הרכה יחסית מכניסים אותם לאווירה יצירתית. אבל זה ממש לא מחייב. השעה הטובה ביותר לביצוע הפעילות הקוגניטיבית העמוקה היא זו שהכי מתאימה לכם באופן אישי. ישנם אנשים שמתפקדים הכי טוב בשעות הבוקר, ישנם ינשופים שהאווירה הלילית מעוררת פלאים במוחם ויש אנשים שנמצאים בשיא היצירתי ביחס ישר לשיא גובה השמש. לא משנה מה השעה שלכם, העיקרון הוא להכיר אותה ולתזמן את המשימות הכבדות לחלון ההזדמנויות האישי.

כפי שהאנטילופה מכירה את הזמן הטוב ביותר לצאת לשתות, עלינו לדעת מתי הכי נכון לנו להרוות את צימאון המחשבה. כמו ילדים, שיודעים בחוש באיזה מצב תודעתי של הוריהם הכי קל להסיר חסמים, כך עלינו להכיר את המצב התודעתי שיסיר חסמים אצלנו. אנו נוטים להתייחס לחלונות ההזדמנויות כתלויי נסיבות חיצוניות. המחקרים הללו מצביעים על כך שלפעמים לא צריך להרחיק לכת ואפשר למצוא אותם גם בתוכנו. היתרון הגדול במציאת חלון ההזדמנויות הפנימי הוא רמת שליטה גבוה יותר. בשונה מנסיבות חיצוניות, מרגע שמצאנו את החלון הפנימי אנחנו יודעים שהוא תמיד שם, עומד לשירותנו.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

3 צעדים שיסייעו לכם לשנס מותניים ולהוציא לפועל את התכניות שלכם

5 פעולות שאנשים מצליחים עושים בבוקר – ויכולות להשפיע על כל היום

קסם הפרודוקטיביות – הפחיתו את תחושת העומס והיעילות תגבר מאליה

עוד מרדיו מהות החיים:

חשיבה הכרתית – סדרת שיחות עם ד"ר יקיר קאופמן על שיטת "ימימה"